לפני שנדבר על אטרקציות בסין, כדאי לדעת כי סין תופסת מקום חשוב בעולם התרבותי של כל אחד מאיתנו. כולנו גדלנו על סיפורים אודות הקיסרים, האיכרים ומאו טסה טונג. במשך שנים רבות היוותה סין איום, ועם זאת – היה בה משהו מושך ומסעיר. בראשית שנות השבעים, כשהחומה הסינית החלה להיסדק וחומת האיבה החלה להתפורר, גילה העולם את אחד מיעדי הטיול המסעירים, המורכבים והלא קלים שיש. פריצת החומה הסינית וחדירת תיירים הם מהאירועים החשובים ביותר בענף התיירות. בשנת 1988 נפתחו שערי סין לבעלי דרכון ישראלי בקבוצות מאורגנות, ומאז 1992 גם למטיילים ישראלים בודדים. הר האו (Hau Shan) בצפון סין | צילום: שאטרסטוק טיולים לסין הם אטרקציה נפלאה, מכיוון שסין היא ארץ ענקית, השלישית בעולם מבחינת שטחה (והראשונה בעולם במספר תושביה), המשתרעת מהרי פמיר ועד לים סין המזרחי, מהאי הונג קונג ועד לערבות מונגוליה. היא גם אחת התרבויות החשובות בעולם: כאן נמצאו אחד משרידי האדם הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה, כאן ניבנו הסכרים הקדומים בעולם, כאן פרחו ושגשגו תרבויות אדירות בעמקי היאנגצה והנהר הצהוב. כגודלה העצום של סין כן גודל הציפיות של המבקרים בה. אולם מטיילים רבים מוצאים עצמם מאוכזבים מעט ממעטה האפרוריות המכסה את מרבית המדינה, משיכוני הפועלים הבנויים בסגנון מזרח אירופאי ומעקבותיהם הדורסניים של המכבש הקומוניסטי ומהפיכת התרבות. סין איננה מדינה שקל לטייל בה, לפחות למטיילים בודדים. מטיילים רבים באו לערש התרבות הזה בחרדת קודש, ומצאו עצמם בטיול רצוף תלאות. קשיי השפה, שנאת הזרים המסורתית, השיטה הרואה בתייר תרנגולת המטילה ביצי זהב, היעדר הכבישים, התקלות, המחסור בטעמים מערביים ועוד. הונגצון, כפר שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו | צילום: גילי חסקין למרות הקשיים שמעמידים טיולים לסין באופן עצמאי (בניגוד לטיול מאורגן), המאמץ כדאי. טיול בסין הוא מפגש עם אומה שעברה בדור אחד שלוש מהפיכות, שלושה משטרים, שלוש תפיסות עולם. אבל מעל לכל אלו, טיול בסין הוא מסע למקום בו הכל שונה מהמוכר לנו, טיול שבו דווקא חיי היום-יום הם הדבר המסעיר בו ביותר. כל איכר המעבד את שדהו, כל בעל מלאכה, או כל סוחר המציע את מרכולתו, הם אטרקציה תיירותית. בנוסף, סין משתנה בקצב מדהים, שינויים הנראים בעין מחודש לחודש, אפילו מיום ליום. הדימוי של המונים הפוסעים לעבודתם בסרבלים כחולים או צי של אופניים ברחובות ללא מכוניות הוא נחלת העבר. גם החלום לבנות גן עדן קומוניסטי פינה את מקומו לחלומות קפיטליסטיים יותר: לא רק עלייה ברמת החיים, אלא הפיכתה של המדינה למעצמת על המובילה בכל תחום. גודל המשימה מעורר השתאות, וקיימת תחושה של ענק שקם על רגליו. גם מטיילים שאינם אוהבים את סין, מסכימים שאי אפשר להתעלם מהתופעה הזאת. החומה הגדולה, כולל הסתעפויות, נמתחת לאורך 8,851 ק"מ | צילום: שאטרסטוק היכן כדאי לטייל
חשובה לא פחות היא שיאן (XIAN), בירתה העתיקה של סין. במאות ה-9-1, עת נקראה "שנגן", היתה אחת הערים המפותחות בעולם ואחד ממרכזי התרבות והמסחר שלו. מבקרים באים לראות את חומות העיר, את מוזיאון האמנות הנפלא שלה ואת הרובע המוסלמי הציורי. האטרקציה המרכזית של שיאן היא קבר הקיסר צ'ין שינחואנג וחיילי הטרה-קוטה השומרים עליו. במקום נחשפו 6,000 חיילים עשויים חומר שרוף, בגודל טבעי, בדיוקנאות שונים ובעיצוב מעודן.
אתר "חובה" נוסף הוא גווילין (GUILIN), האזור שנחשב ליפה ביותר בסין ואחד היפים בעולם כולו. שייט במורד הנהר דומה למסע של פלאות בתוך ציור סיני. נופה של גווילין דמיוני כמעט, עם אצבעות סלע גרומות המתרוממות בתלילות מרשימה מעל שדות אורז, מצוקים מיוערים בצפיפות, פלגים ונחלים המתפתלים בין הגבעות הירוקות, משבצות קרקע בשלל צבעים, כפרים ציוריים, רפסודות במבוק, דייג בעזרת קורמורנים ועוד. המקום מציע מגוון של אפשרויות טיול: שייט מקסים על נהר הלי, סיור בשווקים ססגוניים, טיול אופניים בין הכפרים, ביקור במערות נטיפים ועוד.
מטיילים רבים נמשכים לשנחאי (SHANGHAI). זהו הכרך הגדול ביותר של סין, "מנהטן של המזרח". כאן אפשר לחוש את עוצמתה של המסה הסינית. גדודי אדם גודשים את הרחובות, גורדי שחקים מיתמרים אל על, תחבורה סואנת ותעשיית היי טק שוקקת. ובין כל אלו – מקדשים, רובע עתיק ציורי, גן ובתי תה.
• ווטאישאן (WUTAISHAN): הר קדוש לבודהיסטים, המתנשא לגובה של 3,000 מ', ומכונה "הגג של סין הצפונית". מקדשי ווטאישאן היפהפיים עדיין פעילים, והם מרוכזים בטאיחואי (TAIHUAI). נזיר באחד ממקדשי ווטאישאן | צילום: שאטרסטוק תעלת מים בסוג'ו, המכונה "ונציה של המזרח" | צילום: שאטרסטוק נהר היאנגצה, הנהר השלישי באורכו בעולם | צילום: שאטרסטוק • סיצ'ואן (SICHUAN): האגן האדום בסיצ'ואן הינו אחד המחוזות היפים בסין. זהו אזור פורה, ירוק להפליא, המעובד בצפיפות. בנוסף לנוף החקלאי המרענן, האזור עשיר באתרים בודהיסטיים עתיקים, כגון באודינג (BAUDING) – מאות דמויות צבעוניות המגולפות בקניון של אבן חול ליד הכפר דאזו; דאפו (DAFU) – פסל בודהא המתרומם לגובה של 71 מ' (הגדול בעולם) מעל הנהר; ; העיירה לשאן (LESHAN); אמי שאן (EMI SHAN) – הר ירוק אפוף ערפילים, שעל מדרונותיו, אוכפיו ופסגתו בנויים מנזרים בודהיסטיים, אליהם מעפילים צליינים מרחבי סין כולה – לאורך השבילים המטפסים ביער, רצים סבלים, הנושאים את המעוניינים באלונקות במבוק מאולתרות אל המקדשים הגבוהים. טיבט: עולם אחר • להסה, הבירה, היא המרכז הדתי והפוליטי של האזור, והיא מושכת צליינים טיבטיים מרחבי המדינה כולה. החלק הטיבטי של העיר מורכב מבתים רעועים אך הוא שוקק חיים. מהשוק הססגוני מתפצלים רחובות ציוריים וריח של חמאת היאק ממלא את האוויר. ידועים במיוחד הג'וקנג (JOKHANG), המקדש המפואר שבלב להסה, המהווה יעד לעלייה לרגל עבור הטיבטים המשתטחים מול פתחו; שוק הברקור (BARKOR) הצבעוני, הגדוש עבודות יד והומה צליינים; הפוטלה (POTALA), ארמון החורף של הדלאי לאמה; מנזרי ענק שפעם המו אדם וכיום ריקים כמעט.
• גיאנצה (GYANTSE): עיירה טיבטית אותנטית, ללא שמץ של השפעה סינית. מהמבצר המתנשא על גבי צוק מעל העיירה נשקף נוף נהדר. בלב העיירה בולט מנזר פאלקור (PALKHOR) הבנוי בסגנון נפאלי, ונראה ממעוף הציפור כמנדלה (תבנית קוסמית מקודשת) ענקית.
בתמונה הפותחת: בריכת הדרקון בעיר ליג'יאנג, שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין לקריאה נוספת:
|
עומר הגיב:
ממליץ בחום למטיילים בסין מכל הגילאים והצבעים להתארח אצל אילן במלון 'מכאן' ביאנגשו! המקום מדהים והטבע מטריף 🙂