תפריט עמוד

סין – איפה כדאי לטייל

שתפו:

סין הענקית אינה מדינה קלה לטיול, במיוחד לא למטייל העצמאי. אבל כדאי להתאמץ ולהכיר אותה. הנה המלצות לכמה אזורים יפים במיוחד לטיול, חלקם מוכרים ומתוירים, אחרים מחוץ למסלול הרגיל, ובכולם אפשר להתרשם מפניה המגוונות של סין

עודכן 19.7.18

לפני שנדבר על אטרקציות בסין, כדאי לדעת כי סין תופסת מקום חשוב בעולם התרבותי של כל אחד מאיתנו. כולנו גדלנו על סיפורים אודות הקיסרים, האיכרים ומאו טסה טונג. במשך שנים רבות היוותה סין איום, ועם זאת – היה בה משהו מושך ומסעיר. בראשית שנות השבעים, כשהחומה הסינית החלה להיסדק וחומת האיבה החלה להתפורר, גילה העולם את אחד מיעדי הטיול המסעירים, המורכבים והלא קלים שיש.

פריצת החומה הסינית וחדירת תיירים הם מהאירועים החשובים ביותר בענף התיירות. בשנת 1988 נפתחו שערי סין לבעלי דרכון ישראלי בקבוצות מאורגנות, ומאז 1992 גם למטיילים ישראלים בודדים.

הר האו (Hau Shan) בצפון סין | צילום: שאטרסטוק

טיולים לסין הם אטרקציה נפלאה, מכיוון שסין היא ארץ ענקית, השלישית בעולם מבחינת שטחה (והראשונה בעולם במספר תושביה), המשתרעת מהרי פמיר ועד לים סין המזרחי, מהאי הונג קונג ועד לערבות מונגוליה. היא גם אחת התרבויות החשובות בעולם: כאן נמצאו אחד משרידי האדם הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה, כאן ניבנו הסכרים הקדומים בעולם, כאן פרחו ושגשגו תרבויות אדירות בעמקי היאנגצה והנהר הצהוב. כגודלה העצום של סין כן גודל הציפיות של המבקרים בה. אולם מטיילים רבים מוצאים עצמם מאוכזבים מעט ממעטה האפרוריות המכסה את מרבית המדינה, משיכוני הפועלים הבנויים בסגנון מזרח אירופאי ומעקבותיהם הדורסניים של המכבש הקומוניסטי ומהפיכת התרבות. סין איננה מדינה שקל לטייל בה, לפחות למטיילים בודדים. מטיילים רבים באו לערש התרבות הזה בחרדת קודש, ומצאו עצמם בטיול רצוף תלאות. קשיי השפה, שנאת הזרים המסורתית, השיטה הרואה בתייר תרנגולת המטילה ביצי זהב, היעדר הכבישים, התקלות, המחסור בטעמים מערביים ועוד.

הונגצון, כפר שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו | צילום: גילי חסקין

למרות הקשיים שמעמידים טיולים לסין באופן עצמאי (בניגוד לטיול מאורגן), המאמץ כדאי. טיול בסין הוא מפגש עם אומה שעברה בדור אחד שלוש מהפיכות, שלושה משטרים, שלוש תפיסות עולם. אבל מעל לכל אלו, טיול בסין הוא מסע למקום בו הכל שונה מהמוכר לנו, טיול שבו דווקא חיי היום-יום הם הדבר המסעיר בו ביותר. כל איכר המעבד את שדהו, כל בעל מלאכה, או כל סוחר המציע את מרכולתו, הם אטרקציה תיירותית. בנוסף, סין משתנה בקצב מדהים, שינויים הנראים בעין מחודש לחודש, אפילו מיום ליום. הדימוי של המונים הפוסעים לעבודתם בסרבלים כחולים או צי של אופניים ברחובות ללא מכוניות הוא נחלת העבר. גם החלום לבנות גן עדן קומוניסטי פינה את מקומו לחלומות קפיטליסטיים יותר: לא רק עלייה ברמת החיים, אלא הפיכתה של המדינה למעצמת על המובילה בכל תחום. גודל המשימה מעורר השתאות, וקיימת תחושה של ענק שקם על רגליו. גם מטיילים שאינם אוהבים את סין, מסכימים שאי אפשר להתעלם מהתופעה הזאת.

החומה הגדולה, כולל הסתעפויות, נמתחת לאורך 8,851 ק"מ | צילום: שאטרסטוק

היכן כדאי לטייל
כחלק מהחוויה של אטרקציות בסין, אסור לוותר על בייג'ינג (BEIJING), בירת המדינה. כאן נמצאים גלגלי השיניים המניעים את המכונה הסינית, מכאן יוצאות ההוראות, המנהלות עד לפרט האחרון את חיי התושבים המרוחקים אלפי קילומטרים מהבירה. בייג'ינג, בשום פנים ואופן אינה משקפת את החיים ביתר חלקי סין, אלא היא מעין חלון ראווה שלה. זוהי עיר גדולה, סואנת ואפורה. מראה הכיכרות והשדרות הרחבות, מורשת העבר הקומוניסטי, עשוי להשאיר את המטייל אדיש, אך המונומנטים ההיסטוריים מרשימים בסדר גודל עולמי. כך למשל העיר האסורה, משכנם של הקיסרים, ארמון הקיץ המלכותי הטובל בגנים, מקדש השמים, ועוד.


כיכר טיאננמן, בייג'ינג | צילום: גילי חסקין

חשובה לא פחות היא שיאן (XIAN), בירתה העתיקה של סין. במאות ה-9-1, עת נקראה "שנגן", היתה אחת הערים המפותחות בעולם ואחד ממרכזי התרבות והמסחר שלו. מבקרים באים לראות את חומות העיר, את מוזיאון האמנות הנפלא שלה ואת הרובע המוסלמי הציורי. האטרקציה המרכזית של שיאן היא קבר הקיסר צ'ין שינחואנג וחיילי הטרה-קוטה השומרים עליו. במקום נחשפו 6,000 חיילים עשויים חומר שרוף, בגודל טבעי, בדיוקנאות שונים ובעיצוב מעודן.


חיילי הטרה-קוטה בשיאן
| צילום: גילי חסקין

בדקו עוד טיפים לטיול בסין >>

אתר "חובה" נוסף הוא גווילין (GUILIN), האזור שנחשב ליפה ביותר בסין ואחד היפים בעולם כולו. שייט במורד הנהר דומה למסע של פלאות בתוך ציור סיני. נופה של גווילין דמיוני כמעט, עם אצבעות סלע גרומות המתרוממות בתלילות מרשימה מעל שדות אורז, מצוקים מיוערים בצפיפות, פלגים ונחלים המתפתלים בין הגבעות הירוקות, משבצות קרקע בשלל צבעים, כפרים ציוריים, רפסודות במבוק, דייג בעזרת קורמורנים ועוד. המקום מציע מגוון של אפשרויות טיול: שייט מקסים על נהר הלי, סיור בשווקים ססגוניים, טיול אופניים בין הכפרים, ביקור במערות נטיפים ועוד.


גווילין, דרום סין. כמו לטייל בתוך ציור | צילום: גילי חסקין

מטיילים רבים נמשכים לשנחאי (SHANGHAI). זהו הכרך הגדול ביותר של סין, "מנהטן של המזרח". כאן אפשר לחוש את עוצמתה של המסה הסינית. גדודי אדם גודשים את הרחובות, גורדי שחקים מיתמרים אל על, תחבורה סואנת ותעשיית היי טק שוקקת. ובין כל אלו – מקדשים, רובע עתיק ציורי, גן ובתי תה.


לצד גורדי השחקים של שנחאי יש גם רובע עתיק ציורי | צילום: אייסטוק

בנוסף לאתרי התיירות המוכרים, נמליץ כאן על מספר מקומות, מעבר לנתיבם הכבוש של המטיילים:

דטונג
(DATONG): עיירה צפונית מפויחת, המהווה מוקד לטיולים באזור רמות הלס, בעיקר במערות יוגאנג הבודהיסטיות ובפסלים המרשימים החצובים בהן.

ווטאישאן (WUTAISHAN): הר קדוש לבודהיסטים, המתנשא לגובה של 3,000 מ', ומכונה "הגג של סין הצפונית". מקדשי ווטאישאן היפהפיים עדיין פעילים, והם מרוכזים בטאיחואי (TAIHUAI).

נזיר באחד ממקדשי ווטאישאן | צילום: שאטרסטוק

סוג'ו (SUZHOU): עיר הבנויה על תעלות מים, בדלתא של נהר היאנגצה, שזכתה בפי מרקו פולו לכינוי "ונציה של המזרח". זוהי עיר ציורית ובה עשרות גשרונים צרים להפליא, סמטאות יפות וגנים מטופחים. שמה של העיר יצא ברחבי סין בשל המשוררים ששמו בה את משכנם, תעשיית דברי המתיקה ונערותיה היפהפיות.

תעלת מים בסוג'ו, המכונה "ונציה של המזרח" | צילום: שאטרסטוק

התעלה הגדולה
: מפעל מים רב עוצמה, הגדול והמרשים בעולם, שמחבר את צפון סין עם דרומה. התעלה הגדולה, שאורכה יותר מ-1,700 ק"מ, מהווה הזדמנות מצוינת להציץ למרקם חיי הנהר בסין, התושבים החיים בסירות מושבתות, ה"ג'אנקס" – סירות המשא השטוחות ועוד.

נהר היאנגצה
(YANGTSE): זהו הנהר השלישי באורכו בעולם. ההפלגה על הנהר מהווה טיול מקסים ורגוע, שאורך שלושה עד ארבעה ימים, המתחיל בעיר התעשייה צ'ונצ'ינג (CHONGQING) ומסתיים בייצ'אנג (YICHANG). הספינה עוברת במחוזות אליהם לא מגיעים בדרך אחרת, דרך נוף חקלאי יפה וקניונים מרשימים. שייט כזה, בנוסף לחוויה הטיולית, מהווה גם פסק זמן – פרק קצר של נופש ומנוחה מתלאות הדרך ומגודש הרשמים הסיניים.

נהר היאנגצה, הנהר השלישי באורכו בעולם | צילום: שאטרסטוק

סיצ'ואן (SICHUAN): האגן האדום בסיצ'ואן הינו אחד המחוזות היפים בסין. זהו אזור פורה, ירוק להפליא, המעובד בצפיפות. בנוסף לנוף החקלאי המרענן, האזור עשיר באתרים בודהיסטיים עתיקים, כגון באודינג (BAUDING) – מאות דמויות צבעוניות המגולפות בקניון של אבן חול ליד הכפר דאזו; דאפו (DAFU) – פסל בודהא המתרומם לגובה של 71 מ' (הגדול בעולם) מעל הנהר; ; העיירה לשאן (LESHAN); אמי שאן (EMI SHAN) – הר ירוק אפוף ערפילים, שעל מדרונותיו, אוכפיו ופסגתו בנויים מנזרים בודהיסטיים, אליהם מעפילים צליינים מרחבי סין כולה – לאורך השבילים המטפסים ביער, רצים סבלים, הנושאים את המעוניינים באלונקות במבוק מאולתרות אל המקדשים הגבוהים.

טיבט: עולם אחר
הרמה הטיבטית, שמצפון להרי ההימלאיה, היא עולם אחר לחלוטין מבחינה גיאוגרפית, אנושית ותרבותית. כבר עם הנחיתה בלהסה (LHASA), בירת טיבט, אפשר להרגיש קצב החיים והחביבות הטיבטיים. להסה היא עיר רווית דת, ובה מקדשים מפוארים, תרבות מדהימה ומרקם אנושי מרתק. ולמרות הדיכוי בן עשרות השנים של התרבות הטיבטית, הגחלת עדיין רוחשת. הנה כמה אתרים מרכזיים בטיבט:

להסה, הבירה, היא המרכז הדתי והפוליטי של האזור, והיא מושכת צליינים טיבטיים מרחבי המדינה כולה. החלק הטיבטי של העיר מורכב מבתים רעועים אך הוא שוקק חיים. מהשוק הססגוני מתפצלים רחובות ציוריים וריח של חמאת היאק ממלא את האוויר. ידועים במיוחד הג'וקנג (JOKHANG), המקדש המפואר שבלב להסה, המהווה יעד לעלייה לרגל עבור הטיבטים המשתטחים מול פתחו; שוק הברקור (BARKOR) הצבעוני, הגדוש עבודות יד והומה צליינים; הפוטלה (POTALA), ארמון החורף של הדלאי לאמה; מנזרי ענק שפעם המו אדם וכיום ריקים כמעט.


קשישה מתפללת בלהסה, בירת טיבט | צילום: Luca Galuzzi

מחוץ ללהסה, זו הזדמנות בלתי חוזרת להימלט כמעט לחלוטין מההשפעה הסינית ולחוש את החוויה הטיבטית במלוא עוצמתה: אגמים בגוון טורקיז עמוק, כגון אגם ימדרוק (YAMDRUK ZU), מנזרים שרופים בחביוני ההרים, זכר למהפכת התרבות, עמקים גדושי קוצרים המזכירים ציור של ואן גוך, וכמובן הנופים המהממים שבדרך.

עמק ירלונג
(YARLONG): עמק פורה מדרום מזרח ללהסה, המהווה את ערש הולדתה של התרבות הטיבטית. בעמק שני אתרים בעלי חשיבות היסטורית ותיירותית: מנזר סאמייה (SAMYE) המרשים, בעל גגות מוזהבים, הממחיש להפליא את התפיסה הקוסמולוגית הטיבטית, וארמון יומבו לאקאנג (YUMBU LHAKANG), שעל פי המסורת, הוא המבנה הקדום בטיבט, ואשר מתנשא בגאון ובהדר מעל העמק הפורה.


יאק טיבטי ליד אגם ימדרוק בטיבט | צילום: Dennis Jarvis, GFDL

גיאנצה (GYANTSE): עיירה טיבטית אותנטית, ללא שמץ של השפעה סינית. מהמבצר המתנשא על גבי צוק מעל העיירה נשקף נוף נהדר. בלב העיירה בולט מנזר פאלקור (PALKHOR) הבנוי בסגנון נפאלי, ונראה ממעוף הציפור כמנדלה (תבנית קוסמית מקודשת) ענקית.

שיגאצה
(SHIGATSE): העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה בטיבט, שם בולטים צריחיו המוזהבים של מנזר טאשילהונפו (TASHIHUNPU), מקום מושבו של הפאנצ'ן לאמה, השני בהיררכיה הטיבטית. הדרך אליה עוברת בנוף מרהיב, לאורך ערוציו העליונים של נהר הברהמפוטרה, המתפתל בין הרים מושלגים.

אוכל, חגים ומוזיקה
אופרה סינית מהווה לעיתים מבחן לסבלנותו של הצופה, אך חשוב להכירה. גם אם המוזיקה איננה נעימה לאוזן מערבית, וגם אם המופע מבוסס על מלל סיני,כדאי לצפות בה, ולו רק בשל התלבושות והאיפור. ניתן גם לבקר בבתי ספר לאופרה סינית, ולראות כיצד מכשירים את הנערות לסלסול המעודן בקולן. בכמה ערים, דוגמת סוצ'ו והנגזו, אפשר להתרשם מאומנויות במה קלאסיות, דוגמת נגינה בכלים מסורתיים, המומחשות בעיקר בגנים היפים.

אקרובטיקה היא תחום חביב על הסינים, שמגיעים בו להישגים מרשימים. ניתן לצפות במופעים מרשימים, במחיר זול, כמעט בכל מקום, בעיקר בשנחאי.

ברפובליקה העממית הסינית יש תשעה חגים לאומיים. הידוע בהם הוא יום העצמאות, הנחגג ב-1 באוקטובר. ביום זה מתרכזים אלפי ילדים בלבוש ססגוני סביב אלפי עציצים פורחים, בכיכר טיאנאנמן שבבייג'ינג, וצובעים את הכיכר האפורה בשלל צבעים. במחוזות שמעבר לסין הקלאסית, המיושבים על ידי המיעוטים השונים, מתקיימים חגים דתיים של אותם לאומים. כך, למשל, בסיג'יאנג' ובגנסו ("דרך המשי"), מתקיימים חגים מוסלמיים, בטיבט חגים בודהיסטיים טיבטים, ובמחוז יונאן שבדרום מערבה של סין, מתקיימים חגיהם של בני הלאומים שונים, חלקם פאגאניים.

האוכל הסיני בסין מאכזב מעט. את המנות המפורסמות, אותם כנראה אכלו הקיסרים, ניתן לקבל רק במסעדות יוקרה. המטבח הבסיסי פשוט למדי, והטעמים לא תמיד ערבים לחך המערבי. מנות מתוקות לא מוגשות בסוף הארוחה, אלא בין המנות, לחידוד הטעמים, ולקינוח מוגש דווקא מרק. המטבח הסיני מתחלק לכמה מטבחי משנה: המטבח הקנטונזי, העשיר בפירות ובטעמי חמוץ-מתוק; המטבח הסצ'ואני הידוע בחריפותו; המטבח השנחאי העשיר במאכלי ים, והמטבח הבייג'יני, שטעמיו תפלים באופן יחסי.

בתמונה הפותחת: בריכת הדרקון בעיר ליג'יאנג, שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין

לקריאה נוספת:

מחוז גויג'ואו – בחזרה לסין של פעם
מחוז גויג'ואו בדרום-מזרח סין מאפשר הצצה לסין של פעם, זו שהולכת ונעלמת תחת מכבש הקִדמה והפיתוח. טרסות אורז, גשרים מכונפים, כפרים קטנים עם בתי עץ. בנוף הפסטורלי הזה חיים עמים שונים, שלכל אחד יש תלבושות ותסרוקות אופייניות ומנהגים מרתקים

לאתר הבית של גילי חסקין

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

  1. ממליץ בחום למטיילים בסין מכל הגילאים והצבעים להתארח אצל אילן במלון 'מכאן' ביאנגשו! המקום מדהים והטבע מטריף 🙂

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: