| במתחם המקדש פגשתי בכהן דת בכיר, לבוש בבגדי משי בצבע אדום עז. הוא בחן אותי כשקראתי בעיון שלט המוצב בכניסה והמפרט בקצרה עקרונות הקאו דאי. מששאל אותי מהיכן הגעתי והשבתי מישראל, הוא רק המהם "או, ישראל. יהודים", ושתק. ביקשתי ממנו להסביר לי את עקרונות דת הקאו דאי (Cao Dai) ועיניו אורו. וכך סיפר לי כהן הדת: דת הקאו דאי הוקמה בשנת 1926 על ידי נגו ואן צ'יו, שהיה פקיד במשטר הקולוניאלי הצרפתי, בעקבות התגלות שבה קיבל מסר ישיר מאלוהים. המסר ציווה עליו לחבר בין דתות שונות מן המזרח ומן המערב לכדי דת אחת. אנשי הדת הזאת מאמינים באל אחד, שיצר את כל הדתות העיקריות – נצרות, איסלאם, הינדואיזם, בודהיזם, טאויזם, קונפוצ'יזם וספיריטואליזם. על פי תפיסתם, היהדות איננה אחת מן הדתות העיקריות. הקאו דאי מאמינה בגלגול נשמות, והמאמינים שואפים לצאת מהמעגל הזה, ולהגיע לגן עדן. על פי אמונתם, אלוהים רואה הכל – דבר שבא לידי ביטוי בציורי קיר גדולים שבהם נראית עין ענקית שמשגיחה על כל היקום. מבנה הדת היררכי, עם אפיפיור, קרדינלים, בישופים וכן הלאה. כיום יש כשמונה מיליון מאמינים ברחבי וייטנאם.
עין שלישית או עין האלוהים? אנחנו מגיעים למקדש, ביחד עם מאות ואלפי תיירים מכל העולם שמגיעים בזמן לתפילת הצהריים, אך עדיין נותר מעט זמן לסייר במקום. במקדש הכל צבוע ומעוטר בצבעי פסטל, בעיקר ורוד וכחול. נזירות ונזירים לבושים בלבן מתחילים לתפוס את מקומם וכל התיירים מתבקשים לעלות ליציע. אני עוד מספיק להסתובב באולם התפילה הענק, קולט לתוכי את שפעת הצבעים הרכים, שנוסכים בי שקט ושלווה, חג מסביב לכדור ענק הניצב בסוף האולם – כדור בצבע ירוק, שתלוי מהתקרה ועליו מצוירת עין גדולה.
בכל העיטורים מוטיב העין חוזר על עצמו. השוכן במרומים, מיוצג בתור עין שרואה הכל, ולכן ניתן למצוא את העין נשקפת מכל פינה אפשרית בקירות המקדשים (דבר המקל זיהוי מקדשי הכת הזאת). ביני לבין עצמי חשבתי האם יתכן שזוהי אותה עין שלישית, שכה אופנתי לדבר עליה? הנה, כך על פי ויקיפדיה: העין השלישית – מונח מטאפיזי המתאר איבר בגוף האנרגטי הממונה על הידיעה ועל החזון, על פי מספר תורות מיסטיות. נחשב על פי היוגה לשישי מתוך שבעת הצ'אקרות ומכונה שם האג'ני צ'אקרה, על שם האל אג'ני אל האש במיתולוגיה ההינדית. המאמינים בגילוי עתידות ובראיית הנסתר מייחסים חשיבות רבה לעין השלישית, כיוון שהיא האיבר המיסטי האחראי בעיקר על נבואה ועל ראייה על-חושית. ישנם הוגים מודרנים הרואים הקבלה בין העין השלישית לבלוטת האצטרובל שנמצאת בגולגולת האדם באזור מרכז המצח.
אני מצטרף לאלפי בני לאומים שונים, תיירים וסתם מבקרים מרחבי העולם הסוגדים לעקרונות הכת. כולנו עומדים ביציע מעל ומצלמים. האולם מתמלא במאות נזירים ונזירות לבושים בלבן, וביניהם שורות של נזירים בכחול, אדום או צהוב. לכל צבע יש הסבר וכל צבע מסמל את הדת שאותה מאחדת הקאו דאו. את התפילה המונוטונית משמיעות חמש נשים בלווי שלושה גברים הפורטים על כלי מיתר. לטקס מבנה קבוע והוא נמשך כשעה. מיקום המתפללים ותנועתם משתלב בסביבה, ומהווה מראה מהפנט של תלבושות צבעוניות אל מול עמודי שיש גדולים עליהם מפותלים נחשי ענק, קירות צבעוניים ואריחי רצפה יפהפיים. הרגשתי כמרחף ודואה בין הציורים, מעין שיכרון צבעים שממשיך ללא הפסקה.
אז מה חדש בארץ? |
