נחל זרד, ואדי חסה בשמו הערבי, נמצא אצל שכנתנו ממזרח, ירדן. לא יאמן כמה קרוב נמצא מקום כה מופלא. בעבר ניתן היה לעשות מסלול הליכה של שלושה ימים (המתואר כאן) עם הציוד על הגב ולינת שטח בשקי שינה, אבל בשנים האחרונות לא מתירים הירדנים לינה בנחל. אפשר לעשות טיולי יום בלבד. עדיין הריחוק והשקט תורמים לקסם
פלא עולם הוא מושג חמקמק. מהו פלא עולם? היוונים הקדומים הגו את רשימת 7 פלאי תבל, כולם מעשי ידי אנוש. רק אחד מהם שרד, הפירמידות במצרים. והן אכן פלא.
פלא נוסף היו הגנים התלויים של בבל. הגנים – שנקראו גם הגנים התלויים של סמירמיס – תוארו על ידי היסטוריונים יוונים קדמונים כדיודורוס סיקולוס וברוסוס כמקום יוצא דופן ומופלא על גדת נהר הפרת. המלך נבוכדנצר השני בנה אותם עבור אשתו הנסיכה אמיטיס, שבאה מממלכת מדי (מערב אירן של היום). אמיטיס זכרה את נופי מולדתה וביקשה מהמלך שיבנה לה גנים כפי שזכרה ממולדתה בגעגועים. הגנים נבנו על גבי טראסות שעליהן נשתלו עצים שונים. הם הושקו ממי הנהר על ידי מערכת השקיה מתוחכמת באמצעות בורג ארכימדס.
ארכיאולוגים אחדים סבורים כי לפני מספר שנים חשפו את הגנים התלויים בבבל שבעירק סמוך לארמון המלוכה. לא ברור מדוע לא הוזכרו הגנים בכתבי הבבלים, אבל משום כך מזהים ארכיאולוגים אחרים את אתר הגנים התלויים בכלל בעיר נמרוד (גם כן בעירק של היום), שם נמצאו חרסים המתארים העלאת מים לגנים מדופנים בסלעים באמצעות בורג ארכימדס.
בשנת 2007 נעשתה תחרות בינלאומית על סדרה נוספת – 7 פלאי העולם החדשים. נבחרו עוד מקומות מופלאים: פטרה, הקולוסאום, מאצ'ו פיצ'ו ועוד. כמה שנים לאחר מכן נבחרה סדרת פלאי הטבע. נבחרו אתרים ידועים כמו נהר האמזונס, מפלי האיגווסו, הר השולחן ליד קייפטאון וכמה אתרים נוספים, ידועים יותר או פחות. ים המלח לא נבחר. חבל.
לא חסרים בעולם אתרי טבע מדהימים. אני מעדיף אתרים קטנים, אינטימיים. מפתיעים. גן עדן קטן. הגרנד קניון בארצות הברית גדול מדי בשבילי.
מבט מקרוב על הגנים התלויים
בדרך לגן עדן
מה עושה מקום יפה ראוי לתואר "גן עדן"? האסוציאציות העולות לראשנו הן מעיינות, עצים גדולים, דקלים מעוקלים, נחלים מפכים, שקט. ניקיון. בלי זיהום. בלי צפיפות. אבל כאלה יש די הרבה. וגן עדן הוא אחד ויחיד, לא?
נסעתי אל "הגנים התלויים" של נחל זרד (ואדי חסה בשמו הערבי), הנמצא אצל שכנתנו הקרובה ממזרח, ירדן. לא יאמן כמה קרוב נמצא מקום כה מופלא. האם הדרך לגן העדן חייבת להיעשות בהליכה רגלית מאומצת האורכת שלושה ימים, עם תרמיל על הגב עמוס בכל הציוד כולל אוכל, ולינה בשקי שינה בשטח? מסתבר שכן. וכנראה שעדיף שכך, וברור שחלק ניכר מהקסם והחוויה של המקום הם הריחוק והשוני מאתרי טבע צפופים והמוניים, יהיה יופיים אשר יהיה.
בקניון אבן חול. לא יאומן כמה קרוב נמצא מקום כה מופלא
את כל אלה יכולתי לשער עוד לפני המסע. מה שלא שיערתי הוא כמה היופי והעוצמה של נחל זרד יכולים להקל על משא התרמיל הכבד על הגב וההליכה המאומצת. כמה האדרנלין שבהנאה יכול להפוך משהו שנשמע כמעט כמו סיוט לשוכני משרדים בעיר הגדולה, לביקור חלומי בגן עדן.
הרי מואב
"מרגלי ההרים שבחוף ועד קו גבוה בצלעותיו מפוזרות קבוצות נהדרות של דקלים. הם מציינים את מקום המעיינות. הנוף המקסים ושובה הלב, פינת פלאים היא, אשר העין לא תשבע מעושר גווניה. באזור זה עשירים ההרים בעורקי מים רבים. מכל צד נגלים זרמי מים, קילוחים דקים יורדים מצלעות ההר ומנקיקיו, מגובה רב". (מתוך יומנו של הגיאולוג פיקרד שעבר בחל זרד ב-1942 וכתב סקר גיאולוגי-הדרולוגי)
חבל הארץ מואב נמצא מזרחית לים המלח, בין ואדי חיסבאן (נחל חשבון המקראי) מצפון, הנשפך לנחל הירדן מזרחית ליריחו, לבין נחל זרד מדרום, הנשפך לאזור סאפי מעט דרומית לים המלח. השם מואב הוא מהתקופה הכנענית, עת שכנה באזור הממלכה המואבית. בירתם היתה קיר מואב, הנקראת היום כרך.
מואב הוא רמה שגובהה הממוצע הוא 1,100 מ' מעל פני הים. נחלי האיתן הרבים החוצים את הרמה יורדים במרחק קצר 1500 מ' עד לגובה ים המלח.
מפת מידבא בה מופיע גם נחל זרד הנשפך לדרום ים המלח
נחל זרד הוא הדרומי בנחלי מואב, והוא מסמן את גבול הרי אדום. הנחל מסומן במפת מידבא הקדומה מהמאה השישית בערך (אם כי הוא מסומן שם כזורם לים המלח ויש הטוענים כי מדובר בנחל ער). הנחל מוזכר בספר דברים כתחנה במסעם של בני ישראל לארץ ישראל.
אורך הנחל כולו כ-110 ק"מ, אורך הנחל הקניוני 65 ק"מ, ואורך החלק המרשים המתואר כאן הוא כ-24 ק"מ. המסע הרגלי בחלק זה אורך שלושה ימים (למעשה יומיים וחצי עם שני לילות), מיטיבי לכת יכולים לעשות זאת ביומיים ואף ביום אחד, אם כי בקצב כזה לא מובטחת ההנאה המלאה.
הקניון הורוד
נחל זרד הוא אחד היפים והמעניינים בקניוני מואב ובקניוני ירדן בכלל, ויש הטוענים שהוא אחד היפים בעולם. המסלול עובר באיזור מגוון, החל מקניוני אבן גיר (סלעי משקע ימיים), אבן חול וסלעי דולומיט, ועד הבסיס של סלעי היסוד המגמתיים. בנחל זרימת מים גדולה וקבועה לאורך השנה.
כמות המים בואדי חסה ובנחלים הגדולים האחרים מפתיעה. כמות המשקעים גדולה כמובן מאשר במדבר יהודה, הנמצא ממול, אך גם כמות המשקעים וגם הצטברות שלג בחורף אינם מסבירים כמות כל כך גדולה של מים זורמים. אחד ההסברים הוא "מים פוסיליים" – מים עתיקים שהצטברו במעבה האדמה בתקופות גאולוגיות קדומות ופורצים עתה החוצה. וכמותם מוגבלת.
על אף שהנחל מתחיל הרחק ממזרח למואב בתוך המדבר המזרחי, נהוג להתחיל את מסלול ההליכה בחיבור של נחל עפרא עם חסה. כאן מתחיל הקניון היפה והמשמעותי ביותר. מתואר פה מסלול בן שלושה ימים בנחל.
סלע "הצוללת"
פירוט המסלול:
יום א' – מעבר גבול (רצוי מוקדם בבוקר). אפשר לעבור במעבר נהר הירדן (שייח' חוסיין, בית שאן) או אילת (רבין, ערבה/עקבה). מעבר נהר הירדן – שייח' חוסיין (הצפוני) מעט קרוב יותר לאזור (יש הטוענים שהמעבר באילת נעים יותר). בדרך כדאי לקנות מזון ולאכול פלאפל ירדני.
נקודת ההתחלה: בכביש דרך המלך (מס' 35) ממזרח לעיר כרך, נוסעים דרומה, ואחרי חציית ערוץ ואדי חסה, יוצא מערבה כביש המוביל אל חממת עפרא (תצפיות לעבר אגם מלאכותי סכור חדש יחסית בתוך עמק ואדי חסה). עוברים את מרחצאות בורביטה, ו-4 ק"מ מערבית להם, לאחר שהכביש מתפתל דרומה לכיוון חממת עפרא.
בתחילת הדרך יש הליכה קשה למדי על סלעים גדולים, בה הקטעים קשים מסומנים ברוג'ומים. מעט אחרי מפל הגיר הלבן (אותו עוקפים) והמעוק היפה אפשר לחנות ללילה. קודם לכן כדאי להיכנס ללא הציוד אל המעוק עד המפל ולהשתכשך במים. אפשר להיכנס לנחל גם דרך הכפר טייבה בדרך העוברת בואדי דפאלי, ולהגיע ישירות אל מפל הגיר הלבן למסלול של יומיים.
בנחל זרד יש זרימת מים גדולה וקבועה לאורך השנה (הקניון העליון).
יום ב' – ממשיכים מערבה במורד הנחל. לאחר דרך של כשעה מלאת סלעים, פורצת בגדת הנחל סדרת מעיינות קרים וחמים (עינות סולטנה) לאורך של כ-1,500 מ', עם שערות שולמית, סמר ודקלים, עד החיבור עם ואדי קטארה. כאן יש כמה עצים מסוג סיסם הודי, ומתחיל נקיק גדול ונפלא של אבן חול (תצורת אום עשרין) עם גנים תלויים של דקלים מעוקלים וצמחייה יפה. אחרי התרחבות הנקיק מגיעים לסלע אבן חול מאורך וגבוה ובמרכזו חור, סלע המכונה "הצוללת". בהמשך נמצא מפל אבן החול, גם אותו עוקפים, ומגיעים למשטחי סלע לחניה ללילה מס' 2. קרוב לנקודה זו מגיע מדרום ערוץ קטן ללא שם עם בריכות מפתיעות ומפל.
יום ג' – 2.5 ק"מ אחרי סלע "הצוללת" מגיעים לחיבור עם נחל חמארש המרשים המתחבר לערוץ המרכזי מצפון. באיזור החיבור יש נקב (מעלה) העולה צפונה מעל נחל זרד דרך כמה עצים של סלוודורה פרסית אל הרמה שמעל הקניון. כאן יש אתר ניאוליתי מרשים.
חוזרים לאפיק, מכאן יש שכבות דולומיט והמפל השלישי, מפל הדולומיט. מכאן יש מעוק דולומיט (סלע בן 300 מליון שנה מתקופת הקמבריום הנמצא גם כמשטחי כיסוי בתמנע) באורך של כ-400 מטר. מכאן מתחיל נקיק יפה של אבן חול ורודה עם חלוקי קווארץ (תצורת סליב) בפיתולים גדולים. בדרך מגיעים אל "הניקבה", סלע ענק שגלש וחסם את הערוץ. ניתן לעבור בתוך הזרימה בצד שמאל. בהמשך הנחל מתרחב ויוצא מההר אל בקעת סאפי, עם שכבות סלעי חוואר הלשון, ומגיע אל סכר קטן ובריכה, ומעט בהמשך ליד מפעל המים יש כביש אספלט המוביל לעיירה סאפי ולכביש הערבה הירדני. כאן יחכה לנו הרכב שיקח אותנו חזרה למעבר הגבול או להמשך הטיול.
קניון אבן הגיר
נחל זרד – מידע מעשי
לינה בנחל: בשנים האחרונות הירדנים לא מאפשרים לינה בנחל. אפשר להיכנס לנחל מהשפך ולחזור על אותה דרך.
דרגת קושי: המסלול דורש מאמץ אולם הוא לא אתגרי, ואין צורך בחבלים. רצוי נעלי הליכה, נוח יותר בבולדרים ומחליקים פחות מאשר עם סנדלים.
ציוד: כדאי לקחת את המינימום ההכרחי, כי הכל על הגב: ביגוד קל, מזון ליומיים וחצי (ניתן לקנות בדרך), שק שינה (עדיף ציפה + שמיכה קלה), כלי אוכל, רצוי נעלי הליכה טובות, תכשיר נגד יתושים, פנס, בגד ים, כובע, 2 בקבוקי מים גדולים, מזרונית, כפכפים לערב, נרות. מקלות הליכה מקלים מאוד על האיזון (ועל בדיקת העומק).
מי שתיה: אין צורך לקחת מים לכל המסלול, יש נביעות טובות ונקיות לאורך הדרך כל השנה.
הירטבות: הדרך עוברת לרוב בתוך מים בגובה משתנה לפי העונה. כדאי לארוז חפצים חשובים וציוד שינה בשקיות אטומות למים.
אדמיניסטרציה: בטיול מאורגן, חברת הטיולים דואגת לכל הסידורים (ויזה, רישום, הסעות וכדומה). ויזה לירדן: האשרה ניתנת במעבר הגבול תמורת תשלום. רישום: על קבוצה מעל 4 אנשים חובה להירשם במשטרת התיירות דרך סוכן, לשלם דמי כניסה לשמורה ולקחת מדריך. יש לברר פרטים לפני הנסיעה. כאמור, נסיעה בקבוצה מאורגנת מהארץ חוסכת את הטרחה. הסעה: רצוי לתאם מראש נהג מונית שיקח לנקודת ההתחלה ויחכה ביום השלישי בנקודת הסיום. בטיחות: יש אזהרת מסע לירדן. אזור נחל זרד שקט ואינו מיושב.
מפת המסלול (לחצו עליה להגדלה):
המפה באדיבות OpenStreetMap ____
הכותב היה אורח טיולי רדיוס. תודה למדריך המעולה ורב הידע ליאור אנמר, ולבועז לנגפורד שכתב את הספר "קניוני מואב"