תפריט עמוד

שבוע באי של אפרודיטה

שתפו:

שבוע בקפריסין? נשמע הרבה, אבל האי הגדול מציע יותר מנופש של סופשבוע. מטייל סקרן ימלא בקלות שבוע בקפריסין במגוון גדול של נופים, אתרים, כפרים וחופים – ועדיין יישאר מה לעשות גם בטיול הבא

עודכן 12.7.17
יום ראשון: מי ורדים בהרים
יוצאים ברכב שכור מנמל התעופה בלרנקה, נוסעים בזהירות בצד שמאל (בלי לדרוס את השוטר ביציאה) ומתגלגלים מערבה, על פני אגם המלח ומסגד האלה סולטאן טֶקֶה, אל הכביש המהיר ללימסול. במחלף 13 פונים צפונה ומטפסים במורדות הלבנים אל כפר הצורפים ורוקמות התחרה פאנו לפקרה
(Páno Léfkara, "לפקרה עילית"), בגובה 700 מטר; ממוסחר כדבעי אבל נחמד.

משם ממשיכים מערבה, עוברים דרך כפרים קטנים דוגמת קאטו דריס (Káto Drys) וּואוולה (Vávla), שרבים מבתיהם שופצו לטובת מתעשרים חדשים, מקומיים וזרים, אל הצומת בכפרון אורה (Ora) ומשם ממשיכים הלאה אל אפטגוניה (Eptagoniá) וארקפאס (Arakapás); כאן פונים צפונה וחוצים את הרכס אל חבל פיציליה (Pitsiliá) ההררי – תחילה לכפר פלכורי (Palechori) ומשם מערבה אל "בירת" החבל אגרוס (Agrós), כפר גדול בגובה אלף מטר.

אחרי ארוחת צהריים וביקור בבתי המלאכה המשפחתיים לייצור מי ורדים וגליקה (פירות מסוכרים) ממשיכים מערבה דרך כאנדריה (Chándria), אל הכביש הראשי מניקוסיה להרי טרודוס, ופונים בו צפונה לקקופטריה (Kakopetriá), כפר גדול על גדות פלג הררי. כאן הבסיס ללילה הראשון בקפריסין. את השיטוט בסמטאות הרובע העתיק המשוחזר אפשר לסיים במסעדה שבטחנת הקמח המשופצת שעל שפת הנחל.

כפר הצורפים ורוקמות התחרה פאנו לפקרה. ממוסחר כדבעי אבל נחמד

יום שני: אשוח ושרידי קולוניאליזם
הכביש דרומה מטפס בהרים אל טרודוס (Troödos) – ריכוז סתמי של מסעדות וחנויות מזכרות בלב יערות ציוריים של עצי אורן שחור. כשני קילומטרים מערבה מכאן מסתעף מכביש טרודוס-פרודרומוס כביש צר אל האנטנות הכיפתיות שבפסגת האולימפוס, הגבוהה באי (1,951 מטר). הכביש מסתיים במגדל תצפית: פסגות פיציליה במזרח, מישורי מֶסָאוריה ורכס קירֶניה בצפון, ויערות טיליריה במערב.

ממשיכים מערבה, אל הכפר פרודרומוס (Pródromos), המלון (הבריטי עד מאוד) Churchill Pinewood Valley וכפר הדובדבנים היפהפה פדולאס
(Pedoulás). מרחבת הכנסייה, ליד עץ אשוח ענק, נראים היטב עמק מרתאסה (Marathássa) וכפריו; עצירה לכוס אוזו מרעננת לפני ההמשך אל מנזר קיקוס (Kykkos). זה החשוב במנזרי האי, שנבנה במאה ה-12 ושופץ במאה הקודמת. קברו של הארכיבישוף מקאריוס, הנשיא הראשון של קפריסין, נמצא כשני קילומטרים מהמנזר.

חוזרים לפרודרומוס ופונים דרומה, אל מנזר טרודיטיסה (Troödítissa) ופאנו פלאטרס (Páno Plátres) – "בירת הקיץ" של קפריסין הבריטית – לבחירה (קשה!) בין דגי פורל במסעדת Psilódendro בכניסה לכפר לבין מֶזֶה משובח אצל Kaledonia שבמרכזו.

הרחוב העליון של פלאטרס, בין שני בתי המלון הקולוניאליים New Helvetia ו- Forest Park, חולף בין חורשות אורן, וילות אדומות לבנים וצריחים בסגנון הודו הבריטית. את שאריות האנרגיה אפשר לגייס לטיול קצר ברגל אל מפלי קלידוניה, לפני ההתארגנות ללילה בפלאטרס.

מנזר קיקוס. החשוב במנזרי האי

יום שלישי: הפסיפס בפאפוס ושקיעה בלאצ'י
בקאטו פלאטרס ("פלאטרס תחתית") מתחלפים הסלעים הכהים במדרונות אפרפרים וכרמים ירוקים. פונים מערבה במאנדריה (Mándria), חולפים באיוס ניקולאוס (Agios Nikólaos) ויורדים בכביש הצר והיפה, המלווה את נחל דיאריזוס (Diárízos), עד סיומו בכביש לימסול-פאפוס. כאן פונים שמאלה, אל ירוסקיפו (Yeroskípou) – המקור ללוקומי (רחת לאקום) משובח – ועיר המחוז פאפוס (Páfos), מרכז התיירות הגדול באי. אחרי מבט חטוף במעגן הציורי מגיעים ליעד האמיתי – רצפות הפסיפס הנהדרות, שנחשפו בחפירות פאפוס העתיקה.

ממערב לפאפוס חולף הכביש על פני עשרות בתי מלון, עד לסיומו באיוס גיאורגיוס (Agios Georgios). מהמעגן המקסים ומהטברנה שבראש הצוק יש תצפית יפה אל חצי-האי אקמס (Akámas), האזור האחרון באי שעדיין לא נפגע מדחפורי הפיתוח. אפשר להמשיך בזהירות בדרכי עפר לא קלות עד מפרץ לארה (Lára), מרבצן של צבות ים המטילות את ביציהן בחול החם בלילות הקיץ.

חוזרים וממשיכים במעלה הגבעות, דרך פייה (Pégia) וקתיקס (Kathíkas), אל הכפר דרושה (Drousha), לתצפית נפלאה על מפרץ כריסוכו
(Chrisóchou) וההרים. יורדים לטבילה בים ולקפה של שקיעה במעגן לאצ'י
(Latsí), לפני ההתארגנות ללינה בעיירה פוליס (Pólis).

יום רביעי: אל כפרי היין

כדאי להקדיש את הבוקר לפוליס ולאתריה. מי הטורקיז שלאורך החוף מקסימים, והנוף בנאוכורי (Neochóri), בדרך לאתר הפיקניקים שבחורשות סמייס (Smiyés), מרשים ביותר.

מפוליס ממשיכים מזרחה, לאורך החוף הצפוני. הכביש עוקף מטפס במעלה ההר עד בסיס המשמר הלאומי, משם מטפסת דרומה דרך עפר במעלה רכס טיליריה
(Tylliría) אל אכסניית היערנים הרומנטית בסטוורוס טיס פסוקאס (Stavrós tis Psokas); בסיס אפשרי לטיולים קצרים ברגל. דרכי העפר נמשכות ביערות אל מעיין וחניון בלב עמק הארזים. לעיתים אפשר לפגוש כאן עדרי מופלון (יעל קפריסאי) בדרך מזרחה, אל תחילת הכביש הסלול ליד מנזר קיקוס.

המשך המסלול חוזר בחלקו לזה של היום השני: פדולאס, פרודרומוס, טרודיטיסה פאנו וקאטו פלאטרס; היעד הם כפרי היין ואסה (Vása) או אומודוס (Ómodos), שבהם ממשיכים את המסורת הצלבנית של ייצור יין מתוק. המסעדה הכפרית הצמודה לכנסייה בוואסה ראויה לחניית צהריים באווירה מקומית להפליא.

אומודוס, אחד הססגוניים והמתוירים שבכפרי קפריסין, מזכיר בסגנונו את איי יוון, בתוספת בריטית של לבנים אדומות וארובות

יום חמישי: אפולו ואפרודיטה
אומודוס, אחד הססגוניים והמתוירים שבכפרי קפריסין, מזכיר בסגנונו את איי יוון, בתוספת בריטית של לבנים אדומות וארובות. למרות המסחור, השיטוט בכיכר ובסמטאות – בין רוקמות תחרה ומשחקי שש-בש – הוא חובה והתענוג גדול. ואסה, לעומתו, הוא כפר אותנטי, עם כנסייה ונציאנית עתיקה במרכזו, ולידה מסעדה מקומית מצוינת. לא מזיק להעיף מבט בכפרי יין נוספים, כמו קילאני (Koílani), ווני (Voúni) וקיסוסה (Kissoúsa), לפני שממשיכים דרומה במטעי החרובים של פאכנה (Páchna) אל הכפר הציורי פיסורי (Píssouri), בראש גבעה מחודדת.

אחרי טבילה וארוחת צהריים בחוף המצוין של פיסורי ממשיכים מזרחה, בכביש החוף מפאפוס ללימסול, לחניית צילום מול סלע אפרודיטה (כאן, לפי המיתולוגיה, הגיחה האלה ממי הים). מתעכבים לביקור בשרידי העיר העתיקה קוריון (Koúrion), במקדש אפולו הסמוך ובמצודה הצלבנית בקולוסי
(Kolóssi) – מרכזם של האבירים הטמפלרים, שנמלטו לקפריסין מירושלים וקיבלו כפיצוי ממלכי בית לוזיניאן את 60 "כפרי היין" של קפריסין.

פונים דרומה בשדרות הברושים והאקליפטוסים של פרדסי פסורי (Fassoúri), ומזרחה ללימסול (Limássol, ביוונית למסוס Lemesós), העיר השנייה בגודלה בקפריסין. בין הנמל החדש לנמל הישן חולפים על פני יקבי היין המודרניים, בדרך אל טיילת החוף וכוס קפה.

עולים על הכביש המהיר ודוהרים 83 קילומטר אל הבירה ניקוסיה, לארוחת ערב רומנטית באזור שער פמגוסטה – למשל, מזטים באגאון (Egeon) או במסעדת לוקולוס (Loúkoulous) המצוינת במלון קלאופטרה בעיר החדשה.

יום שישי: ניקוסיה
היום כולו יוקדש לניקוסיה (Nikosía, ביוונית לֶפְקוֹסִיָה), הבירה המחולקת מתחילים בכיכר אלפתריאס ובמדרחוב לידרה (Lédra), המוביל אל מעבר ה"קו הירוק" (הגבול) החדש. בסמוך נמצאת כנסיית פנרומני (Faneroméni), שבה קבורים קורבנות הטבח שערכו התורכים ב-1821. הליכה קצרה בסמטאות מובילה אל השוק העירוני ואל ארמון הארכיבישוף. בסמוך נמצא מוזיאון המאבק הלאומי (National Struggle Museum), להנצחת המאבק לעצמאות בשנות החמישים. ארוחת צהריים כדאי לסעוד בלאיקי ייטוניה (Laíkí Yitoniá), שכונה עתיקה ששופצה למען התיירים.

נסיעה מערבה, לאורך החומה, מובילה אל מלון לידרה פאלאס (Ledra Palace), משכנו של כוח האו"ם בקפריסין, UNFICYP. אפשר להתרשם מהשפע ומהשגשוג בעיר החדשה – שדרות מקאריוס, רחוב הקניות העיקרי במרחק הליכה קצר מהעיר העתיקה או אחד הקניונים המפוארים בשולי העיר, למשל The Mall of Cyprus שני קילומטרים בכיוון דרום, ליד בית החולים החדש) בערב כדאי להתרווח באחד מבתי הקפה הבוהמיים ליד שער פמגוסטה, למשל Hammam.

ניקוסיה. אפשר להתרשם מהשפע והשגשוג בעיר החדשה

יום שביעי: מנהרות של גפנים
את הביקור בניקוסיה מסיימים במוזיאון קפריסין, שבו אוסף ארכיאולוגי מעניין. המבנה הבריטי-קולוניאלי מרתק בפני עצמו, וכמוהו הווילות המצועצעות ברחובות הסמוכים, וירונוס וגלדסטונוס.

מוזיאון קפריסין
כתובת: 1 Mouseiou St

את שארית הזמן כדאי לנצל לפרידה מקפריסין ומהריה: נסיעה קצרה מזרחה, בכביש לטרודוס, מובילה לפריסטרונה (Peristeróna), ומשם דרומה, במעלה ההרים, אל פוליסטיפוס (Polystipos). הכביש מזרחה חולף בשרשרת כפרים, שרחובותיהם הם מנהרה של גפנים מטפסות; היפה בכפרים הוא ללא ספק אלונה (Alóna). לפני פרמקאס (Farmakás) נעלמות הגפנים ומופיעים כפרים נטושים כמעט, שבתיהם בנויים לבני חומר כדוגמת פיקארדו (Fikárdo), שבו גם מסעדה זעירה, עתירת נוף, ולזניאס (Lazaniás), בדרך למנזר מָכֶרָאס
(Macherás), שנבנה במאה ה-12 לכבוד צֶלם פלאי שהתגלה במקום.

ירון אמיתי הוא מחבר המדריכים "קפריסין", "יוון והאיים" ו"כרתים וסנטוריני", שיצאו לאור בהוצאת כתר

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: