הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד
כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד
אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לקפריסין אינם זקוקים לאשרת כניסה.
שגרירות קפריסין בישראל
כתובת: בניין-על, קומה 14, לב דיזינגוף, רח' דיזינגוף 50, תל אביב
טלפון: 03-5250212
שגרירות ישראל בקפריסין
כתובת: 4 Gripari, ניקוסיה
טלפון: 357-22-369500.
איך להגיע
חברות התעופה אל על, ארקיע ו-Cyprus Air טסות לקפריסין. ניתן להגיע ללימסול בהפלגה מנמל חיפה.
חציית הגבול מדרום קפריסין לצפונה אפשרי לטיולי יום בלבד ונעשה דרך מעבר הגבול במלון לידרה פאלאס שבניקוסיה. המעבר אפשרי בשעות 13:00-8:00 ומי שמעוניין לחזור לדרום, מומלץ שיעשה זאת עד 17:00. המאחרים לחזור יורשו להיכנס, אך לא יוכלו לעבור שוב לצד הצפוני. המעבר בגבול אינו אפשרי עבור מי שמתחיל את הטיול בצפון.
מתי כדאי להגיע
העונות הטובות ביותר לביקור הן האביב (אפריל-מאי) והסתיו (ספטמבר-אוקטובר). עונת הקיץ, בין יולי לאוגוסט, היא שיא עונת התיירות ונוטה להיות חמה מאוד ועמוסת תיירים.
מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד
לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד
לשכות תיירות
משרד מידע לתיירים בישראל
כתובת: בניין על, קומה 14. דיזינגוף 50, תל אביב.
טלפון: 03-5257442.
דואר אלקטרוני: cto@netvision.net.il
ל-CTO (ארגון התיירות הקפריסאי, Cyprus Tourism Organisation) סניפים ביישובים מרכזיים באי (לא כולל החלק התורכי). המשרד הראשי שוכן בניקוסיה. כתובת: Leoforos Lemesou 19. טלפון: 357-22-681100. דואר אלקטרוני: visitcyprus@cto.org.cy
מטבע
אירו
הפרש שעות
אין
תקשורת
הקידומת הבינלאומית של קפריסין היא 357, והקידומת הבינלאומית של צפון קפריסין היא 90 (כל השיחות לצפון קפריסין עוברות דרך תורכיה).
קידומות טלפון אזוריות: ניקוסיה, פדולאס, קקופטריה – 22, איה נאפה – 23, לרנקה – 24, לימסול, טרודוס, פלטרס – 25, אזור פאפוס, פוליס – 26, צפון קפריסין –392.
תחבורה
אוטובוסים: מערכת האוטובוסים אינה פועלת בימי ראשון. רוב האוטובוסים נוחים, תכופים וזולים, פרט לקווים בכמה אזורים כפריים.
רכב: הדרך הנוחה לטייל באי. חברות השכרה נמצאות בכל הערים והיישובים המרכזיים במדינה. הנהיגה היא בצד שמאל של הכביש.
לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות
אוכל
המטבח הקפריסאי משלב בין המטבחים היווני והתורכי. המאכלים המקובלים הם מזדס (מתאבנים), סלטים, תפוחי אדמה, בשרים ודגים בגריל, שמן זית וזיתים. קפריסין היא מקום הולדתה של גבינת החלומי, גבינת הצאן המוגשת מטוגנת עם שמן זית. מאכל מקומי נוסף הוא הסג'וקו, סוכרייה העשויה מאגוזים או שקדים הנטבלים בסירופ ענבים.
בדרום קפריסין פועלים יקבים המייצרים יינות מקומיים, שהבולט מביניהם הוא היין המתוק, Commandaria. מומלץ לבקר בכפרי היין ואסה ואומודוס וביקבים: Ayia Mavri
ו-Pitsilia Regiona.
קניות
 |
| נשות לפקרה מייצרות את מוצרי התחרה הידועים בעדינותם וברמתם הגבוהה עוד מימי הביניים | צילום: יואל שתרוג |
תחרת לפקרה. נשות לפקרה מייצרות את מוצרי התחרה הידועים בעדינותם וברמתם הגבוהה עוד מימי הביניים. אפשר למצוא מוצרים אלו בעיר העתיקה של ניקוסיה, ב-Cyprus Handicrafts & Souvenirs. כתובת: Rigenis 20. טלפון: 357-22-680090.
מסלולים וטיולים
מסלולי טיול ממומלצים
היסטוריה ואתנולוגיה - לרנקה, ניקוסיה והאיזור ב-4 ימים
בקפריסין יש כל מה שצריך: תורכים, יוונים, מזרח ומערב, איסלאם ונצרות, פליטים, מתנחלים, סכסוך מתמשך. טיול של ארבעה ימים במקומות נוחים ומסודרים, ובכל זאת – נקודות החיכוך
 |
| תמונת שלווה במישורים הסמוכים לים התיכון, ממערב לפוליס שבמערב האי | צילום: דובי טל |
כתב: ירון אמיתי
יום ראשון: סירות דיג ובסיסי צבא
יוצאים ברכב שכור מנמל התעופה בלרנקה, חוצים את העיר מזרחה, לאורך הים, אל הפנייה צפונה לפילה (Pyla), אחד משני כפרים שמתגוררים בהם עדיין בצוותא תורכים ויוונים. לצד המזללות הקפריסאיות הרגילות נראים מוסדות הקהילה התורכית: בנק, דואר ומועדון. הקהילות חיות ללא מגע מיותר, בהשגחת חיילי או"ם משועממים בעמדותיהם שעל הגגות. אגב, אסור לקנות כאן סחורות תורכיות, והמשטרה הקפריסאית עורכת מדי פעם ביקורת.
ממשיכים בכביש החוף עד הכיכר העגולה, מתעלמים מהשילוט המבטיח לפמגוסטה (הכביש חסום) ופונים ימינה, אל הבסיס הצבאי דקליה (Dekelia), אחד משני בסיסים בריטיים באי, הנחשבים שטח ריבוני בריטי(!). תחנת הכוח בחוף מספקת חשמל גם לתורכים בצפון, למרות שאלה לא פרעו את החשבון מאז 1974.
אחרי המעגן החביב של הכפר אורמידיה (Ormidia) יוצאים מהבסיס אל שדות תפוחי אדמה. פונים ימינה אל פוטאמוס ליופטריוּ (Potamos Liopetriou), מהדורה משופרת של נחל אלכסנדר, עם אקליפטוסים מנדטוריים ושפע סירות דייגים; חוזרים לצומת ומצפינים אל דריניה (Derinia), על "הקו הירוק" ממש. גגות הבתים בקצה הכפר מנוצלים לביזנס: השכרת משקפות לתצפית על האזור שבשליטת התורכים: רכס קירניה, העיר פמגוסטה והפרבר וארושה (באזור חיץ שבשליטת האו"ם), שהפך לעיר רפאים ב-1974, כאשר תושביו היוונים נמלטו מבתיהם.
אחרי התצפית מדרימים אל פרוטראס (Protaras), גיבוב סתמי של דירות נופש סביב סדרת מפרצונים, ומגיעים למסעדת Spartiatis (ליד מלון Grecian Bay) לארוחה משובחת מעל המפרץ היפהפה. על בטן מלאה חולפים על פני האנטנות הבריטיות בכף גרֶקו בדרך אל איה נאפה (Ayia Napa ). בעבר היה זה קומץ בתי דייגים והיום – אתר נופש ענק ובו עשרות בתי מלון, מסעדות ודיסקוטקים סביב מעגן וכנסייה משופצת. אפשר לטבול בחוף המקסים של מלון Dome, שבעליו הזדרז ובנה אותו כתחליף למלון בקירֶניה הצפונית, שאבד.
בסיום היום חוזרים ללרנקה ללינה ולשיטוט סביב טיילת הפיניקודס: בית המכס הבריטי, המצודה הצלבנית והרובע התורכי לשעבר, המיושב היום פליטים יוונים מהצפון.
יום שני: כביש צר המשקיף אל הים
על שפת אגם המלח של לרנקה, בלב בוסתן ים-תיכוני מוזנח, ניצב מסגד האלה סולטאן טקה, שנבנה בשנת 649. מספרים כי דודתו של הנביא מוחמד נפלה שם מהפרדה שעליה רכבה באחת מפשיטות הערבים, שברה את מפרקתה ונקברה במקום. בהעדרם של מוסלמים, מתחזק את המבנה אגף העתיקות הממשלתי.
ממשיכים בין וילות תיירותיות אל קיטי (Kiti) והלאה, בין שדות וכרי מרעה, אל הכפר התורכי לשעבר קופינוּ (Kofinou). הכפר עתיר המסגדים, בצומת כבישים אסטרטגי, הותקף בידי קולונל גריוואס הקיצוני ואנשי המשמר הלאומי הקפריסאי ב-1967, ו-25 מאנשיו נהרגו; התקרית כמעט גרמה למלחמה בין תורכיה ליוון.
עולים על הכביש המהיר ודוהרים מערבה, על פני פרברי לימסול (Lemesos), עיר הנמל שקלטה את רוב הפליטים מפמגוסטה; צופים מרחוק אל בסיס חיל האוויר המלכותי הבריטי בחצי-האי אַקרוטירי, עוצרים לטבילה קצרה בחוף פיסורי, וממשיכים לעיר פאפוס
(Paphos), מרכז התיירות הגדול באי, אך נטול עניין מיוחד. הכביש נמשך לאורך רצועה אינסופית של בתי מלון, עד המעגן המקסים באייוס יאורייוס (Ayios Yeoryios). ברקע מתנשאות גבעות חצי-האי השומם אקמס (Akamas).
אחרי ארוחת צהריים וכוסית אוזו בראש הצוק מעפילים צפונה, דרך פייה (Peyia), לקתיקס (Kathikas), אתר מארבים חביב על אנשי המחתרת, ומשם מזרחה, בכביש הצר המטפס בהרים אל פאנו פנאייה (Pano Anagia), כפר הולדתו של הארכיבישוף מקאריוס. כדאי להציץ בבית הצנוע שבו נולד הנשיא הראשון של קפריסין ולבקר במנזר כריסורויאטיסה
(Panayia Chrisoroyiatissa, "מריה של הרימון הזהוב"), על שפת המתלול. אחר כך חוזרים לכביש הראשי ונוסעים צפונה אל העיירה פוליס (Polis), שעל שפת מפרץ כריסוכוּ (Chrisochou).
יום שלישי: אשוח ועמק ארזים
ממשיכים מפוליס מזרחה, לאורך החוף, דרך שרשרת כפרים מוזנחים למדי, בין מורדות ההרים לגלים המתנפצים. אחרי פאכיאמוס (Pachyammos, "חול רחב") הכביש חסום; כביש חסר היגיון מטפס במעלה ההר עד בסיס המשמר הלאומי, הצופה אל הסיבה למעקף המוזר – הכפר ארנקיי (Erenkoy; ביוונית קוקינה, Kokkina), מובלעת תורכית בשטח הדרום. מכאן חוזרים ויורדים אל כפר החוף האחרון, קאטו פירגוס (Kato Pyrgos), עם שפע טברנות ותחושה של קצה העולם.
דרכי עפר מטפסות דרומה, במעלה רכס טיליריה (Tillyria), 37 קילומטר אל אכסניית היערנים הרומנטית בסטאוורוס טיס פסוקאס Stavros tis Psokas)). ממשיכים ביערות מחט, ששוקמו לאחר דליקת הענק שפרצה ב-1974 בעקבות הפצצות חיל האוויר התורכי, אל מעיין וחניון בלב עמק הארזים. בדרך העפר מזרחה פוגשים לעיתים עדרי מוּפְלון, היעל הקפריסאי, בדרך אל מנזר קיקוס (Kykko), החשוב בקפריסין: הארכיבישוף מקאריוס כיהן כראש המנזר לפני שעבר לפוליטיקה, וקברו נמצא בראש גבעה, כשני קילומטרים ממערב למנזר.
התחנה הבאה היא כפר הדובדבנים פדולס, בלב הרי טרודוס. סמוך לאשוח הענק שברחבת הכנסייה נשקף נוף יפה של עמק מַרַתָאסָה המיושב. ליד המעיין אפשר להתרווח על כוס קפה וגליקה תוצרת בית, כשרקע מפכים מי הפלג. בהמשך עדיין מצפה תצפית מפסגת האולימפוס, הגבוהה באי (1,951 מטר), אל העיירה מורפו ורכס קירניה, הנמצאים בשליטת התורכים, ונסיעה צפונה בכביש הראשי לניקוסיה. אם הזמן מאפשר זאת, כדאי לבקר ברובע העתיק המשוחזר של קקופטריה (Kakopetria), כפר מסורתי על גדות פלג.
לפנות ערב גולשים בכביש הראשי אל שדות התבואה שבמישור מסאוריה, חולפים על פני נמל התעופה הבינלאומי, הסגור מאז 1974, ומתארגנים ללינה בניקוסיה.
יום רביעי: בירה חצויה
היום האחרון יוקדש ללב "קו התפר" – ניקוסיה, הבירה המחולקת: עמדות המשמר הלאומי בשער פאפוס ובקצה מדרחוב לידרה (Ledra), המרוחקות מטרים ספורים מעמדות התורכים. הליכה זריזה בסמטאות מזרחה מובילה אל פסל ענק של מקאריוס בחזית בניין הארכיבישופוּת. לידו מוזיאון ללוחמי מחתרת EOKA והמאבק לעצמאות.
נסיעה קצרה לאורך חומת העיר העתיקה מובילה אל נקודת המעבר היחידה מהדרום לצפון, ברחוב Márkou Drákou, ליד מלון לידרה פאלאס; היום, משכנו של כוח האו"ם בקפריסין (UNFICYP). אחרי תהליך מהיר, מגיעים לאזור שבשליטת התורכים – הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין (TRNC) – שרק תורכיה מכירה בה. גשר מעל החפיר מוביל אל העיר העתיקה: סמטאות צרות, בתים תורכיים ישנים עם מרפסות בולטות, ותחושה ברורה של מצב כלכלי ירוד, במיוחד בסמטאות הפחחים. זו הזדמנות לראות את ליבה ההיסטורי של העיר: כיכר אתא טורק (Ataturk Meydani) ובנייני המינהלה הבריטיים, החאן הגדול והקתדרלה הצלבנית בסגנון נוטר דאם, שהפכה למסגד בעזרת צריח שבנו התורכים.
לאחר ארוחת צהריים של קבב תורכי במדרחוב, ליד השוק העירוני המקורה, אפשר לשכור מונית לקפיצה קלה לקירניה (Kyrenia; בתורכית גירנה, Girne), עיר הנמל בחוף הצפוני, מעברו של הרכס, הצונח לים מגובה 1,000 מטר.
אחרי החזרה לניקוסיה היוונית, אפשר להתרווח באחד מבתי הקפה באזור שער פמגוסטה. למשל Bastione, בשער עצמו, הבוהמי והקוסמופוליטי.