רמת הגולן – גידור בעייתי

הזאבים הם רק תירוץ
אחת העילות להקמת הגדרות היא הזאבים. אוכלוסיית הזאבים בגולן גדלה, ואיתה מקרים של טריפת עגלים. הפתרון היה "חלקות מיגון", שטחים של מאות דונמים מוקפים בגדרות גבוהות, שבהם נמצאות הפרות הממליטות. "הזאבים הם תירוץ", אומר יהודה גליקמן, חבר מועצה אזורית גולן. הבעיה, לדבריו, היא שאנשים מנכסים לעצמם שטחים. "יש כל מיני פינות חמד שאנשים מתלבשים עליהן". כדוגמה הוא מביא שטח מרעה ליד מושב אניעם, שחוכר אותו חיים דיין, מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר במרעה. "מצד אחד הוא איש ציבור, ומצד שני הוא בנה שם בור ספיגה עם שירותים מעל היהודייה. זה הכי חמור שיכול להיות". את גליקמן הרגיז גם אוהל גדול שדיין הקים במקום לפני כשנה, ובסוכות האחרון, הוא מספר, גורשו אנשים שהגיעו למקום.

"יש כל מיני פטנטים", גליקמן מבהיר. "מקבלים אישור לסוכת שומר, אחר כך בונים שם וילה עם ג'קוזי". הוא מדבר על שטח מרעה ליד עין תאנה, שחוכר רמי בן־צבי מגבעת יואב. מלבד בית השומר, ניטעו שם זיתים, ובנו של בן־צבי, המתגורר שם, בנה ליד המעיין פינת חמד עם בריכה שמושכת מבקרים. לאחר ביקורת ציבורית הפסיקה משפחת בן־צבי לגבות תשלום מהמטיילים, אבל כשבאות קבוצות, גובים מהן תשלום על האוכל שמגישים להן שם. לדברי בן־צבי, מי שרוצה יכול להיכנס ואפילו ללון בחינם, כל עוד הדבר נעשה בתיאום, ובתנאי שלא מלכלכים, וגם "ברור שאם מגיעים אנשים קודם, אז אי אפשר". מעשית, ביקור במקום מראה שהוא חסום.

עין תאנה אינו המקום היחיד שבו נחסמה הגישה למעיין. בעין א־סוויקטה (עין תפוז) הסמוך השער אמנם פתוח, אבל מחסום ושלט מאפשרים כניסה להולכי רגל בלבד. ליד מעלה גמלא, מתחם לולים חוסם דרך שמופיעה על מפת סימון שבילים, ושלט "שטח פרטי" אוסר את הכניסה. ובסמוך לשמורת נחל אל־על יש פרויקט קמפינג לא חוקי, שתלוי ועומד נגדו צו הריסה.

מה לעשות שזה לא חוקי
"זה היה אוהל רק לפסח, וזה ירד", אומר דיין בתגובה לדבריו של גליקמן. על התשתיות שנותרו במקום הוא אומר שזה בסיס למתבן. "חשוב לי מאוד להבהיר את ההבדל בין גדר רגילה לחלקות המיגון", הוא מציין. "יש גידור רגיל של בקר, ויש גידור נגד זאבים. יכול להיות שיש כאלה שבאים בטענות על זה". דיין מתעקש ואומר שלא גירש איש, ושהוא, כמו כלל הבוקרים שהוא מייצג, מאפשרים כניסה לשטחי המרעה. עוד הוא מוסיף כי נסגרו רק המכלאות שבהן יש מחסנים עם ציוד. "להפך, באזורים מטוילים אנחנו עושים הרבה מאוד מעברי אדם".

בן־צבי אומר כי הסגירה של השטח היתה מאז ומתמיד. הגדרות הן גדרות של המרעה וגדרות מיגון. "כל הזמן יש לי בעיות של גניבות וטריפות. בעונת ההמלטות מסתובבים שם מאות טלאים, ואני לא מוכן שכל אחד יסתובב לי שם".

ומה לגבי הבריכה שבנו בנה? "זה שהבן שלי עשה שם בריכה משל עצמו, זה עניין אחר לגמרי". בן־צבי עומד על כך שהעבודה הרבה שהושקעה במקום היא שהפכה אותו לאטרקציה. "במקום להגיד לו תודה, אנשים באים ומכפישים. אדם כזה שיורק לי בפרצוף, אני לא אתן לו להיכנס". היריקה בפרצוף, כך נדמה, היא העמידה על הזכות להיכנס למקום, ומזמן כבר עבר שם כל העניין לפסים אישיים. "יהודה הוא סמל הרוע שהיה אי פעם על כדור הארץ, הוא רשע מרושע". אם הוא לא ידאג לוויסות הכניסה, הוא טוען, המקום ייהרס. "נכון שזה לא חוקי, אבל מה לעשות, צורת הממשק הזאת מחייבת גדרות ומחייבת לדעת מי נכנס לשטח ומי יוצא".

"עמדת המועצה האזורית חד־משמעית", אומרת דוברת המועצה דליה עמוס. "מכיוון שאנחנו עומדים למצב את הגולן כפארק תיירות ונופש מרכזי בישראל, אנחנו מתנגדים לכל השתלטות של גורמים פרטיים על אתרים ציבוריים שאמורים להיות פתוחים לקהל. כשמובא לידיעתנו מקום כזה, המועצה פועלת בכל האמצעים, בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים, כדי למגר את התופעה. במרבית המקרים שצוינו הבעיה נפתרה, ובמקרים אחרים אנחנו ממשיכים את הטיפול מול הגורמים הפרטיים". מי שחושב שמשמעות הדברים היא שהמיזם בעין תאנה יפורק, טועה. על פי תוכנית אב לתיירות שהכינה המועצה, שמדאיגה מאוד את הגופים הירוקים, הכיוון הוא דווקא הקמת אתר קמפינג במקום.

ובינתיים, מוסיף גליקמן, "הבעיה היא שלא כל מטייל מודע לזכותו. אם אני מגיע למקום, הבוקר לא יכול להגיד לי לא להיכנס". אבל מטייל שרואה שלט "שטח פרטי", או שער, פשוט לא נכנס. "זה מידרדר והולך. ואם הציבור ישתוק, בסוף יהיו חוות פרטיות בכל מקום".