מידע מעשי לגולן וחרמון

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
מסעדת הבוקרים
כתובת: מרום גולן
טלפון: 04-6960206

מור וקינמון – קפה ומסעדה
כתובת: בני יהודה
טלפון: 04-6822166

בוסתן המשושים
טלפון: 04-6731464

קדרת המכשפה והחלבן
כתובת:נמרוד
טלפון: 04-6870049

חווה בכפר
כתובת: רמות
טלפון: 04-6797097

קפה קינמון
טלפון: 6827763

טעם ים – חוף דוגית
טלפון: 04-6732226

קופי ענן
כתובת: מרום גולן
טלפון: 04-6820664

מסעדת ברכת רם
טלפון: 04-6981638

מסעדת אלוני הבשן (כשר למהדרין)
כתובת: אלוני הבשן
טלפון: 04-6960009/55

קופי פאב Easton's
כתובת: מעלה גמלא
טלפון: 04-6732630

סוזנה ביסטרו בר (כשר)
כתובת: אניעם
טלפון: 04-6999855

בית קפה בזיליקום
כתובת: אורטל
טלפון: 04-6960702

קפה פרוטאה (כשר)
כתובת: אניעם
טלפון: 04-6924999

הנרי'ס
כתובת: קצרין
טלפון: 057-7218116

אצל צ'בי
כתובת: שעל
טלפון: 050-5594559

מסעדה ופאב ביר-א-שגום
כתובת: גבעת יואב
טלפון: 04-6762021

הטובים של שפרה
כתובת: מרום גולן
טלפון: 050-5303351

פרנצ'וק
כתובת: קצרין
טלפון: 04-6962792

מסעדת עמק הבוקרים
כתובת: בני יהודה
טלפון: 04-6923604

לינה
Invito
כתובת: חד נס
טלפון: 04-6921876, 050-5383120
אתר אינטרנט

אורחן אפיק
כתובת: אפיק
טלפון: 04-6762140
אתר אינטרנט

אירוח כפרי מרום גולן
כתובת: מרום גולן
טלפון: 04-6960267
אתר אינטרנט

אצל סטפני
כתובת: נווה אטי"ב
טלפון: 04-6981520

בית ספר שדה גולן
כתובת: קצרין
טלפון: 04-6961234, 052-3689645

בקתות בערפל
כתובת: נמרוד
טלפון: 04-6984218, 050-9520005
אתר אינטרנט

בקתות עץ אורן
כתובת: רמות
טלפון: 04-6732522
אתר אינטרנט

בריזה בכפר
כתובת: רמות
טלפון: -04-6733204, 052-2418693
אתר אינטרנט

דבש בגולן
כתובת: מעלה גמלא
טלפון: 04-6732465
אתר אינטרנט

חניון המפלים
כתובת: אבני איתן
טלפון: 04-6762151

כנען אירוח עם אהבה ונשמה
כתובת: חד נס
טלפון: 04-6920628
אתר אינטרנט

כפר הנופש רמות
כתובת: רמות
טלפון: 04-6722636
אתר אינטרנט

לן בגולן
כתובת: עין זיוון
טלפון: 04-6993610

מצפה השלום
כתובת: כפר חרוב
טלפון: 04-6761767
אתר אינטרנט

קוצ'ה אירוח כפרי
כתובת: שעל
טלפון: 04-6984618, 054-4503997/8
אתר אינטרנט

קיבוץ אורטל – אירוח כפרי ובקתות עץ
כתובת: אורטל
טלפון: 04-696808
אתר אינטרנט

קניות
יין מתוצרת מקומית אפשר למצוא במספר יקבים ברמת הגולן: "אודם הגולן" באודם, יקב כנף, "רמת הגולן" בקצרין, "בזלת הגולן" בקדמת צבי, "שאטו גולן" באליעד, "בוסתן המשושים" בחד נס, "דלתון" בפארק תעשייה דלתון.

עם הילדים
קטיף אוכמניות (בתשלום) בקיבוץ אל רום – טלפון: 050-5510846, או קטיף פירות יער במושב שעל – טלפון: 050-5382301.

יער האיילים
יער האיילים במושב אודם הוא תחנה מצוינת לטיול עם ילדים, ובמקרה של גשם אפשר לתפוס מחסה תחת גג, שם מקבלים הסברים על בעלי קרניים. המקום כולל מכלאות של בעלי קרניים שונים – איילים ויעלים, צבאים וראמים, עזים וכבשים – שניתן להתקרב אליהם ללא חיץ של גדר. יש כאן גם תחנות לאפיית פיתות ורכיבה על פוני.
הגעה: בכניסה למושב אודם יש שילוט המפנה ימינה. פתוח: כל יום 17:00-9:00, בימי ו' וערבי חג עד 16:00. תשלום: כניסה בתשלום. טלפון: 050-229450.

אטרקציות ואתרים מומלצים

שמורת טבע גמלא
שמורה מרתקת בסמוך לצומת דליות, הכוללת ממצאים ארכיאולוגיים ונוף נהדר. עתיקות היישוב גמלא מתוארכות לתקופת הבית השני, ובהן שרידי בית כנסת קדום, אמת מים ומבני ציבור. מפל גמלא צונח מגובה של כחמישים מטר, והדרך אליו עוברת בשדה דולמנים (מצבות קבר קדומות בנויות משלוש אבני בזלת כל אחת). מסלולי הליכה נוספים באורכים שונים חוצים את השמורה. אטרקציה נוספת בגמלא הוא הריכוז המרשים של עופות דורסים המקננים בה, ובהם האוכלוסייה הגדולה בארץ של נשרים. מצפור מיוחד על קצה מצוק מאפשר הצצה במעופם המרהיב של בעלי כנף מלאי הדר אלו.  

שמורת טבע יער יהודיה
שמורה במרכז הגולן, על רמה בזלתית בואכה בקעת צידה. מספר נחלים חוצים אותה – ביניהם נחל יהודיה, דליות, זויתן, גמלא ומשושים – וערוציהם טובלים בצמחייה ירוקה ועשירה. היער מכסה כ-20 אלף דונם מתוך שטחה של השמורה, המשתרעת על פני 66 אלף דונם. רוב היער מורכב מעצי אלון התבור, ולצדם ניתן למצוא דם אלה אטלנטית, לבנה רפואי ושיזף, וכן צמחי קדה שעירה, חלבלוב ושרביטן. בעונות הפריחה מתווספים אל אלו חלמוניות זעירות, רקפות ונרקיסים. עולם החי מגוון אף הוא – חזירי בר, צבאים, שועלים, דורבנים, תנים, עופות דורסים ועוד חיים בשטחה. מסלולי הליכה באורכים שונים ובדרגות קושי מגוונות (כולל לגולשי צוקים מקצועיים) עוברים בשמורת יער יהודיה.

העיר התלמודית בקצרין
פארק קצרין העתיקה נמצא בסמוך ליישוב קצרין, על כביש מספר 9088. במקום התקיימה קהילה משגשגת החל מהמאה השנייה לספירה ועד לרעידת אדמה שפקדה את האזור בשנת 749. בתקופה הממלוכית נבנה מסגד על חורבות בית הכנסת של העיר התלמודית. המבנה המעניין ביותר בפארק הוא בית הכנסת העתיק המרשים, עשוי אבני גזית מסותתות, שבמרכזו שני טורי עמודים ולו שער מפואר בעל משקוף מעוטר.
המבנים שוחזרו ושוקמו, ובנוסף מתקיימות בפארק פעילויות שונות בהן בצירת יין בסגנון ימי קדם בימי הקיץ. הכניסה בתשלום. כדאי לשלב את הביקור במקום עם ביקור במוזיאון עתיקות הגולן (ניתן לרכוש כרטיס כניסה משולב). 

מוזיאון עתיקות הגולן, קצרין
מוזיאון ארכיאולוגי המוקדש לממצאים מהתקופות הפרה-היסטוריות ועד לתקופה הממלוכית, שנמצאו באזור הגולן. כמו כן פועל במוזיאון חיזיון אור-קולי המציג את סיפורה של העיר העתיקה גמלא. בין המוצגים: גולגולת פיל שניצוד ליד גשר בנות יעקב לפני יותר מ-700 אלף שנה, אבנים מסותתות וכלי צור מהתקופה הפרהיסטורית, ממצאים מהחפירות בקצרין העתיקה, תכשיטים ומטבעות מגמלא, דולמנים, ממצאים מתקופת הברונזה שנתגלו ברוג'ם אל-הירי, כלי נחושת ועוד.
המוזיאון שוכן בקצרין שבמרכז הגולן, בסמוך לאולם התרבות והספרייה העירונית. הכניסה בתשלום.

בריכת המשושים
בריכה טבעית שדפנותיה מעוטרים בעמודי בזלת מצולעים, הנראים כחציבה מלאכותית, אולם נוצרו על ידי התקררות זרמי לבה שמוצאם בהתפרצות געשית. הבריכה שוכנת בנחל משושים, שהינו נחל האיתן הארוך בנחלי הגולן (כ-35 קילומטר אורכו). סביב הנחל גדלים עצי מילה סורית, ערבה, דולב, שיחי הרדוף הנחלים, תאנים ושערות שולמית. בארץ ישנם אתרים נוספים שבהם ניתן לראות תופעות וולקניות-גיאולוגיות דומות למשושי הבריכה, אולם זהו היפה שבהם.
הגעה: מכביש מספר 888, מצפון לבית ציידא, מתעקל מזרחה כביש משובש שחלקו דרך עפר. עם רכב רגיל ניתן להגיע עד לחניון הנמצא במרחק של ככחצי שעה הליכה נינוחה אל הבריכה. אל הבריכה ניתן להגיע גם בהליכה רגלית קשה של כשש שעות בנחל זויתן.

חמת גדר
פארק נופש ומרחצאות, הכולל גם חוות תנינים ומיני חי-בר וחממת ציפורים נדירות. במקום ישנם מעיינות תרמומינרליים בחיק הטבע, ג'קוזי, טיפולים אלטרנטיביים, עיסויים, ובריכת בועות. חמת גדר שמשה כאתר מרחצאות כבר בתקופה הרומית. אחד מבתי המרחץ הקדומים מאותה תקופה שופץ ומוצג באתר. בחפירות הארכיאולוגיות התגלו גם בית כנסת עתיק, רצפת פסיפס ותיאטרון. חמת גדר נמצאת בדרום הגולן, מזרחית לכנרת על כביש 7599. הכניסה בתשלום.

מצפה אופיר
אחת מנקודות התצפית היפות ביותר על אגם הכנרת, המשקיף על האגם ממזרח, לא רחוק מצומת כורסי. המצפה הוקם לזכרו של נער מגבעת יואב. מצוק בגובה של 450 מטר מעל הכנרת נשקף נוף מרהיב של הגליל העליון והתחתון, עין גב, בקעת כנרות, בקעת בית צידה, שרידי אמת המים של סוסיתה, פסגת החרמון ועוד. מהאזור יוצא מסלול הליכה חד כיווני בן שלוש שעות לקרן עין גב דרך בני יהודה. במקום יש חניון, מרפסת תצפית ושולחנות לפיקניק.

שמורת נחל אל על
שמורת טבע הכוללת את הדרומי בנחלי האיתן של רמת הגולן, בין המושבים אלי עד ואבני איתן. המפל השחור, הצונח מגובה של כשמונה מטרים, זכה לשמו בשל סלעי הבזלת המשמשים לו כרקע. המפל הלבן, שגובהו כעשרים מטר, נמתח לאורך מצוק של סלעי גיר לבנה, ויוצר בריכה קטנה. בשמורה צמחייה עשירה, כולל עצי ושיחי פרי, כמו פטל, זיתים ושקדים. במדרונות יש פריחה יפה באביב, בין השאר של אירוס הגולן, כלניות, צבעונים, עירית ועוד, ובסתיו מבצבצים פרחי החלמונית הגדולה.

נחל זויתן
יחידת הנוף של נחל זויתן היא אזור יפה וירוק הטובל בצמחייה יפה ומים. שמו ניתן לו משום זוויות הזרימה של המים המשנות כיוונן בהתאם לסדקים בסלעי הבזלת. נחל זויתן הוא יובל של נחל משושים, ולאורכו בריכות נסתרות קסומות, אמת מים, שרכים ועצי תאנה, תצורות בזלת משושות ומחומשות ומפלים. הגדול במפלים אלו הוא מפל זויתן (עדיר א-נחאס), שגובהו כ-25 מטר. באזור עוברים מסלולי הליכה שאורכם בין ארבע לשש שעות, ובהם מסלול המגיע עד לבריכת המשושים המפורסמת של נחל משושים.

יער אודם
אף שהוא דוגמה נהדרת ליער ים תיכוני, יש ליער אודם טעם של חוצלארץ. אירופה קטנה משלנו. המשקעים הרבים באזור והעובדה ששנים רבות לא נכרתו בו עצים עשו את שלהם, והיום שמורת יער אודם משתרעת על פני 11 קילומטר רבוע – מקיבוץ אל-רום ועד לכפר מסעדה – והיא השנייה בגודלה בגולן. ביער צומחים בצפיפות מרשימה עצי אלון מצוי, אלון התולע, אלה ארצישראלית, לבנה רפואי ואחרים, וסביבם, בעיקר בחודשי החורף והאביב, פורחים כרכומים, רקפות יווניות, דבורניות, סחלבים וגם אירוס הלבנון הנדיר. ועכשיו דמיינו את היופי הזה כשהעצים עוטים כסות של שלג צפוני. את היער מאפיינת תופעה גיאולוגית מרשימה: הג'ובות (מַארות או גובי געש), מכתשי בזלת גדולים ועגולים בעלי קירות תלולים. כמה וכמה ג'ובות פזורות בשטחי השמורה, והגדולה והידועה שבהן היא זו שמכונה הג'ובה הגדולה. כביש 978 חוצה את היער מצפון לדרום, עובר ליד הג'ובה הגדולה ובתוך החורש הצפוף.

קלעת נמרוד
על גבעה מבודדת המשקיפה על מורדות הגולן, הגליל ועמק החולה יושבת המצודה המרשימה. היא לא נבנתה ביום אחד: בשלב הראשון, בשנות העשרים של המאה ה-13, הקימו האיוּבּים את המצודה, אך היא נפלה בידי המונגולים שפלשו לאזור. בשלב השני היו אלה הממלוכים שכבשו אותה מדי המונגולים ובנו במקום מצודה גדולה ומרשימה. במהלך התקופה העות'מאנית היא ננטשה. עד המאה ה-19 מוזכר האתר בשם קלעת א-סוביבה, ורק מאז נזכר השם קלעת נמרוד, כנראה על שמו של נמרוד מספר בראשית, שבמסורות המוסלמיות הפך לגיבור.
היום אפשר לבקר בחדרי המגורים, במגדל הדרומי-מערבי, במגדל הצפוני ששימש ככל הנראה בית סוהר ובמגדל הצפוני-מערבי שבו שער עם כתובת בערבית. מלבדם אפשר לראות גם את הכתובת שמהללת את השליט הממלוכי בייברס, את מאגר המים ואת מגדל העוז המרשים – מתחם מבוצר בתוך המצודה שנישא מעליה ומשקיף על החרמון, הגולן, הגליל ועמק החולה.
אל מצודת נמרוד מגיעים ברכב מכביש 989 או בטיול רגלי היוצא מנחל ח'זורי.
קבוצות מטיילים יכולות להתקשר ולתאם מראש טיול עששיות בנבכי המצודה. טלפון: 04-6949277

בניאס
קרירותם של מי הבניאס, נחל חרמון בעברית, מעידה על מקורותיו העיקריים – מי הפשרת שלגים בחרמון. תחילתו בעין פניאס, משם הנחל מתוגבר במימיהם של יובליו, צונח במפל מגובה של עשרה מטרים ונבלע בנחל דן הזורם לירדן. שמו – בניאס – מגיע משמו של האל פן שבמיתולוגיה היוונית. מקדשים לשמו, לזאוס ולאלים אחרים הוקמו באתר במאה השנייה או השלישית לפני הספירה. בימיו של פיליפוס, בנו של הורדוס, הוקמה במקום עיר שנקראה קיסריה פיליפוס, ובימי הצלבנים נבנתה במקום מצודה שאת שרידיה אפשר לראות בביקור בשמורה. לאורך הנחל מצויים גם שני אתרים דרוזיים: נבי ח'אדר וקבר שיח' סידי אברהים. בשמורה יש שני מסלולים עיקריים: מסלול מעגלי העובר במעיינות, במקדשים, בטחנת הקמח העתיקה ובשרידי חומות העיר, ומסלול שעובר לאורך הנחל עד למפל.

נופים וולקניים

ברכת רם | צילום: דובי טל

נופו של צפון רמת הגולן הוא ביסודו מישורי, אך מיד עם הכניסה אל המישור הזה מזדקרים אל מול עיני המטייל קונוסים ענקיים של אפר: הרי הגעש של צפון הרמה. סדרת הרי הגעש הזאת הולכת מצפון לדרום, ובולטים בה הר ורדה, הר חרמונית והר אודם – כולם הרי געש בגובה של כ-1,200 מטר מעל פני הים, ההופכים את נופי הבזלת השטוחים לנוף הררי ממש.
בגבול רמת הגולן והחרמון נמצאת ברכּת רם: תופעה געשית נדירה ויפה להפליא. בעבר היה כאן הר געש שנפקק ו"נרדם", אך התפרצות מחודשת גרמה לפיצוץ הר הגעש כולו. הפיצוץ סילק יותר חומר משהשקיע, מה שהביא ליצירת מכתש התפוצצות (Maar), שבקרקעיתו נחשפים מי תהום. אלו יוצרים אגם נפלא, הלוא הוא ברכת רם.
ביער מסעדה היפה (שנקרא גם יער אודם) שבצפון רמת הגולן, סמוך למושב אודם, נמצאת סדרה של ג'ובות – מכתשים ענקיים של בזלת. אחת מהן, הג'ובה הגדולה (ג'ובת אל-כבירה בערבית), מגיעה לקוטר של מאתיים מטר ולעומק של עשרות מטרים. אין יודעים בוודאות כיצד נוצרות ג'ובות כאלה: ייתכן שמדובר במקווי מים או אגמים קטנים שקילוח בזלת מהיר "רץ" על פניהם. המים הלכודים הפכו בחום האדיר לקיטור, שהעיף את הבזלת שמעליו ויצר את המכתש. ייתכן גם שמקורם של הגזים שהביאו ליצירת הג'ובה הוא במי תהום שחוממו על ידי בזלת שלא הצליחה לפרוץ אל פני השטח.
ואחרון חביב: מי שרוצה לאבד את הצפון, שייסע דרומה לקילוח הבזלת אל-פורן שליד קיבוץ מרום גולן שבו שתי תופעות הקשורות בשדה המגנטי. כדי להבין את הראשונה שבהן צריך לדעת שפעם בכמה מיליוני שנים כיוון השדה המגנטי של כדור הארץ מתהפך, כלומר הצפון הופך לדרום והדרום לצפון. בזמן הקדום שבו הלבה זרמה כאן והתקשתה, רשמו מינרלים ברזליים בתוכה את הכיוון המגנטי ששרר באותם ימים – הפוך לשדה המגנטי של כדור הארץ כיום. מגנוט הפוך זה אמנם חלש מכדי להתגבר על השדה המגנטי של כדור הארץ, ולכן אם נבדוק במצפן המחט לא תסתובב דרומה, אך אם נבדוק סלע מהקילוח במעבדה – ניווכח במגנוט ההפוך. התופעה השנייה באתר היא סלע שמוגנט על ידי ברק. במקרה זה – אם יונח מצפן על הסלע – תסתובב המחט לדרום במקום לצפון. כדאי להיזהר כאשר אתם מנווטים כאן עם מצפן! 

כתב: מנחם מרקוס

דרכים נופיות
כמה מהכבישים והדרכים בצפון הגולן עוברים בנופים נהדרים. מומלץ למשל לנסוע בכביש 99, שהוא הדרך הדרומית מבין השתיים שמחברות בין הבניאס לכפר מַסעדֶה, ובדרכו חולף בתוך יער יפה. כדאי גם לטפס בכביש 98 בקטע שבין מג'דל שמס לפסגת החרמון ולהשקיף על הנוף היפה מגבוה, גם אם לא באים לעשות סקי.
כביש 978 שעולה מכיוון צומת וואסט (צומת האמיר) צפונה אל מַסעדֶה דרך צומת גוב געש מתפתל בתוך יער, ואפשר במהלך הנסיעה בו לעצור לטיול קצר בג'ובה הגדולה.
דרך מעט משובשת אך עבירה לכל רכב ומומלצת לנסיעה היא ציר הנפט הצפוני. לאורכו יש תצפיות נוף מרשימות, ובחלקו הצפוני עוברים ליד אתר מורשת הקרב תל פח'ר. הכניסה לציר היא ממערב לצומת וואסט והיציאה בבניאס.
בעלי רכב 4X4 יכולים לצאת למסלול יפה בין מטעי תפוחים שתחילתו במושב אודם וסופו בברכת רם (סימון שבילים אדום-ירוק). בדרך כדאי לעלות להר כרמים, אל אחת התצפיות היפות ביותר בגולן, אם לא בארץ כולה.
עוד מסלול מומלץ לנסיעה ברכב שטח הוא מהיישוב נמרוד אל עין קניה (סימון שבילים אדום). את המסלול הזה כדאי לעשות בשעת השקיעה שכן הוא פונה למערב.
שימו לב: לכלי רכב אזרחיים אסור לנסוע בכביש 999 העובר קרוב לגבול עם לבנון וסוריה

אתר החרמון

כתבה: גליה גוטמן

בכל שנה, כשכלי התקשורת מודיעים על שלג בחרמון, מתייצב עם ישראל בהמוניו באתר החרמון, מוכן ומזומן לגלוש או לפחות להזין עיניים ולמשש את הלבן הלבן הזה. ואכן, אין כמו החרמון לטעום את טעמה של אירופה, לשאוף אוויר פסגות ולגלוש במורדותיו כשהרוח שורקת באוזניים. אבל אם נרצה או לא נרצה, ישראל אינה שוכנת באלפים אלא במזרח התיכון, ורצוי להתאים את רמת הציפיות למציאות. כך למשל, אם עונת סקי ממוצעת באתר סקי אירופי עשויה להימשך עד חצי שנה, מנובמבר עד אפריל, בחרמון מדובר בכחודשיים-שלושה במקרה הטוב, מינואר עד מרץ. ואם אתר סקי באירופה מציע לעתים מאות מסלולי גלישה, באתר החרמון יש כעשרה מסלולים, ובסך הכל האתר מציע כיום כחמישים קילומטר של גלישת סקי. אך בחיסרון טמון גם יתרון: מכיוון שהאתר אינו גדול, ההתמצאות בו קלה, ואין סכנה שתסיימו את הגלישה בכפר שווייצרי קטן המרוחק עשרות קילומטרים מהרכבלים, או גרוע מכך, תמצאו את עצמכם לפני מצוק אדיר ותיאלצו ללכת את כל הדרך חזרה. שלא לדבר על מפולות שלגים – סכנה אמיתית באתרי סקי רבים באירופה ובעולם, שבחרמון לא שמעו עליה.

המסלולים
מבין הרכבלים והמעליות שיעמדו לרשות הגולשים בעונה הקרובה – התחתון בגובה של 1,600 מטר, העליון בגובה של כ-2,100 מטר – החדש ביותר הוא זה המעלה את הגולשים לתחילתו של מסלול שיאון, שהוא החדיש, האתגרי והמקצועי ביותר (גם במונחים אירופיים), ונחשב "מסלול אדום" (מסלול קשה המיועד לגולשים עם ניסיון של לפחות כמה שבועות). יתרונו של מסלול שיאון בכך שהוא ממוקם על מדרונו הצפוני של החרמון. ככזה הוא אינו סופג מידה רבה של קרינת שמש, והשלג שבו נשאר יבש. המסלולים הדרומיים, שהם אתגריים פחות, נתונים יותר לקרינת השמש, ולכן השלג שבהם נעשה לעתים רטוב משעות הצהריים ואילך, דבר המקשה על הגלישה. גולשים מקצועיים וגולשי סנובורד נוהגים בשנים האחרונות לגלוש במסלול העובר מתחת לרכבל העליון, המשמש "המסלול השחור" (הקשה ביותר) הבלתי רשמי של האתר.

חרמון למשפחות
שטחו של אתר החרמון כ-5,000 דונם. פרט למסלולי גלישה הוא יציע בעונה הקרובה גם מזחלות שלג לילדים, שהן התחליף לשקיות הניילון הישראליות כל כך. בתקופת השלגים יש מתחם מיוחד למשפחות שבו ילדים בני ארבע-חמש יכולים לגלוש במזחלות הפלסטיק, לבנות אנשי שלג וליידות כדורי שלג זה בזה. ילדים גדולים יותר יעדיפו כנראה את מגלשות ההרים "אקסטרים". אורכו של מסלול האקסטרים קילומטר אחד, ולרשות הגולשים בו עומדות שלושים מזחלות המגיעות למהירות של 45 קילומטר בשעה (ראו גם גיליון 4 של מסע ישראלי מספטמבר 2005).
מחיר: מזחלת – 25 שקל לכל היום; גלישה באקסטרים – 25 שקל לסיבוב

טענות שכיחות
צפיפות: יש שבתות שבהן תור המכוניות העושות את דרכן לאתר משתרך על פני כמה קילומטרים, שלא לדבר על התורים הארוכים לרכבלים, לשכירת הציוד ולמסעדה. לדברי מנהלי האתר, בעונה הקודמת בוצעו כמה שיפורים לקיצור התורים, בהם מחשוב חמש עמדות הקופה לרכישת כרטיסים בכניסה לאתר, והתקנת נקודת מכירה אוטומטית למכירת סקי-פס יומי לציבור הגולשים. בנוסף, משודרג בימים אלה הרכבל הראשון שהוקם בחרמון ב-1970, ותפוסתו תעלה כבר בעונה הקרובה מ-300 ל-1,200 איש בשעה. גם מערך המזנונים בתחנה העליונה של הרכבל מורחב מ-70 ל-250 מקומות ישיבה.
מצוקת חניה: מי שמגיע במכונית פרטית לאתר בשיא העונה, עלול לבלות זמן רב בחיפושים אחר מקום חניה. בעקבות בנייתו של חניון חדש בשנה שעברה והרחבת החניון הקיים, נוספו עוד 550 מקומות חניה. החניונים יכולים להכיל כיום 1,700 כלי רכב פרטיים ו-120 אוטובוסים. עצתנו היא להקשיב לדיווחי הרדיו, ולהימנע מלהגיע כשהנהלת האתר מודיעה שהוא מלא.
מחירים גבוהים: המחירים בעונה הקרובה (ראו בהמשך) יהיו דומים לאלה הנהוגים באתרי סקי באירופה ואף יקרים במעט, אלא שלסקי באירופה יש להוסיף כמובן את מחיר הטיסה, ובשולי הדברים נציין שגם אתרי הסקי הזולים של אירופה הפכו יקרים יותר השנה.
ציוד מיושן: לדברי כמה גולשים מקצועיים שעמם שוחחנו, הציוד המוצע לשכירה באתר – כמו נעלי סקי, מגלשיים ומקלות – מיושן לעומת הציוד האירופי. לדברי מנהלי האתר, בכל שנה מחדשים את הציוד במקום, והשנה אף נרכשה מכונת לייזר לתיקון מגלשיים שניזוקו. עוד נמסר כי כל המגלשיים המוצעים כיום באתר הם מסוג קארבינג (carving), הנחשב משוכלל וחדיש.

עצות מעשיות
מתי כדאי להגיע: לא בשבתות. עדיף להגיע באמצע השבוע, כשהאתר אינו עמוס וכשהסיכוי לגלוש בלי להיתקל בגולשים אחרים גבוה, ואפשר גם ליהנות מהנוף הנפלא ומהשקט. העצה הזאת נכונה לכולם, ובעיקר לגולשים מקצועיים.
שעות פתיחה: מדי יום 16:30-8:00, העלייה האחרונה ברכבלים בשעה 15:45, כניסת כלי רכב עד 15:30
איך להגיע: אפשר כמובן במכונית פרטית. האפשרות הזאת טובה למשפחות עם ילדים השוקלות לנצל את השהייה באזור גם לטיולים בסביבה. גולשים מקצועיים וכאלה המגיעים ליום אחד עשויים להעדיף את שירות ההסעות היומי שמציע מועדון הסקי הישראלי לאורך כל עונת הגלישה במשך השבוע. ההסעות המתבצעות באוטובוסי תיירים יוצאות מתל אביב בחמש בבוקר, עוצרות בכמה תחנות איסוף בדרך, מגיעות לאתר עם פתיחתו ועוזבות בארבע וחצי אחר הצהריים. מחיר: 120 שקל לחברי המועדון, 160 שקל לאחרים טלפון: 03-6413066
אפשרויות לינה: באזור מוצעים צימרים רבים שאפשר ללון בהם בלילה שלפני הפעילות וכך לנצל היטב את היום שלמחרת.

מידע
אינטרנט: אתר האינטרנט של אתר החרמון כולל מידע עדכני על כמות השלג, מצב הגלישה, מפת מסלולי הגלישה, רמת המסלולים, אטרקציות, שעות פתיחה, מחירים, עסקות חבילה ואפשרויות לינה באזור.
טלפון: 04-6981337 (מענה קולי) 

מחירים
כניסה: 38 שקל למבוגר, 32 שקל לילד בגיל 12-3
סקי-פס יומי: 200 שקל (נוסף על מחיר הכניסה)
סקי-פס ליומיים רצופים: 380 שקל
סקי-פס לשלושה ימים רצופים: 560 שקל
סקי-פס לארבעה ימים רצופים: 700 שקל
סקי-פס חצי יומי (מ-12:30 ועד סגירת האתר): 180 שקל
סקי-פס עונתי: 1,600 שקל לאדם, 1,100 שקל לחיילים, ילדים וגמלאים בני 65-60, חינם לבני יותר מ-65
עסקת חבילה הכוללת שני ימים (לילה אחד) על בסיס לינה וארוחת בוקר בצימרים של נווה אטי"ב + סקי-פס + ציוד סקי + כניסה: 840 שקל למבוגר, 660 שקל לילד עד גיל 12 בחדר ההורים 

גליה גוטמן – עיתונאית, פעילה בנושאי איכות הסביבה

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

צפון הגולן ומרכזו

בניאס – טיול צונן בנחל חרמון יותם יעקבסון     טיול משפחתי בנחל הבניאס, הידוע גם בשם נחל חרמון, אחת מפינות הירק הקסומות במדינה. הנחל, שמתחיל את דרכו למרגלות הר חרמון, מנקז את המים מהמדרונות הדרומיים של ההר ומצפון הגולן ויוצר קניון ומפלים

נחל עורבים – טיול בשיפולי הגולן יותם יעקבסון  |  צילום: יותם יעקבסון   טיול אביב ופורח לכל המשפחה בערוצו של נחל עורבים, בין מצוקים ומפלי מים. יותם יעקבסון מזמין אותנו לתור את שיפולי רמת הגולן

אל רכס בשנית יותם יעקבסון  |  צילום: יותם יעקבסון   כשהטמפרטורות עולות נהוג לצאת לטייל במסלול מים. הפעם נציע אלטרנטיבה לא מוכרת במקום שבדרך כלל שוררות בו טמפרטורות נוחות. זהו מסלול קצר שניתן להשלימו במהלך אחר הצהריים, שעה בה בדרך כלל מנשבת באזור רוח נעימה ממערב

מעיינות במורדות הגולן: טיול רטוב סימי שאואר  |  צילום: יניב לוי   בגבול שבין עמק החולה ומורדות רמת הגולן נובעים מעיינות רבים, מעיינות הדופן, שהביקור בהם מומלץ במיוחד בימים חמים. כמה המלצות לפינות חמד קרירות, מוכרות יותר ופחות

גולן: היער המכושף שרון חסדאי     אם רוצים לחוות חורף-חורף, בסגנון עדות אירופה, כדאי ללכת אל צפון רמת הגולן. האזור מציע מסלולי טיול טובים כל השנה, אבל בחורף זו חוויה מכשפת כמעט. למשל ביער אודם

מהר אודם לברכת רם יותם יעקבסון  |  צילום: יותם יעקבסון   השבוע מזמין אתכם יותם יעקבסון לטיול באזור הגולן. מיער אודם המשובץ באלונים, דרך הר אודם והתצפית היפה שבראשו, ולסיום – ביקור בברכת רם, תופעת טבע מסתורית וייחודית

מג'רסה: שפך נחל דליות יותם יעקבסון     טיול מים מרענן בשמורת טבע על גדות הכנרת, בשפך נחל דליות, המוכר גם בשם מג'רסה. הכינו את נעלי ההליכה במים וצאו לדרך

דרום הגולן

פארק הירדן יותם יעקבסון  |  צילום: יותם יעקבסון   בשולי בקעת בית ציידה, הנוצרת כתוצאה מזרימת כמה נחלים מהגולן אל הכנרת, שוכן פארק הירדן, שדרך שבילי הליכה מסודרים מאפשר הצצה אל יפי האזור

טיול ג'יפים בדרום רמת הגולן אלון לויטה  |  צילום: אלון לויטה   דרום רמת הגולן הוא אזור מקופח (ואולי מוּרווח), שאינו זוכה למבקרים רבים כמו שכנו הגליל. למחפשים מרחבים שלווים ותצפיות נוף מרהיבות, הנה מסלול שמתחיל בצומת צמח ונגמר בצומת דליות, ובדרך מגיע ממש עד הירמוך ומפגש שלושת הגבולות

עין פיק ועין אפיק יותם יעקבסון     טיול משפחתי קל ונעים בשתי פינות חמד יפות בדרום רמת הגולן, מעל הגדה המזרחית של הכנרת – האחת עם תצפית יפה והשנייה עם מעיין בצל עלי תאנה

מג'רסה: שפך נחל דליות יותם יעקבסון     טיול מים מרענן בשמורת טבע על גדות הכנרת, בשפך נחל דליות, המוכר גם בשם מג'רסה. הכינו את נעלי ההליכה במים וצאו לדרך

איזור החרמון - הר, מצודה ויער

הר חבושית
נקודת התחלה: תחנת הרכבל העליון
נקודת סיום: חניון הרכבל התחתון 

מאז ומעולם נתפסו הרים גבוהים כנקודות שבהן נושקת האלוהות לארציות, ולכן לא אחת קודשו. כזה הוא גם ג'בל א-שיח', הר חרמון. כשמכירים את שפעת המעיינות שלמרגלות ההר ואת התנשאותו של ההר הלבן מעל לסביבתו – קדושתו אינה מפתיעה.
באזור זה נמצאת הצמחייה הכר-קוצית המיוחדת בארץ לחרמון בלבד. השיחים סבוכים כדי להגן על עצמם מפני הקור העז, והם בדרך כלל קוצניים כדי למנוע מחיות לאכול אותם. אחד המינים הבולטים באזור הוא הדובדבן השרוע, בן למשפחת הוורדניים, שפירותיו האדומים, הטובים למאכל, מבשילים בקיץ.
המסלול המוצע מתחיל בנקודה הגבוהה ביותר הפתוחה בפני מטיילים ברכס החרמון. אם תרצו – זהו המסלול הכי גבוה בארץ. השביל מסומן בירוק בבירור ומתפתל במורד, בין טרשי גיר משוננים. אם נדמה לכם שהטרשים כאן גדולים ומרשימים במיוחד, זו לא טעות. טרשים הם אחד מהמופעים הרבים של תופעת הקרסט, ממש כמו מערות קרסטיות, בולענים, נטיפים וזקיפים. תהליך הקרסט דרמטי יותר ככל שהטמפרטורות יורדות, ומסיבה זו בדיוק הוא מפסל ביתר שאת את הסלעים באזור החרמון ויוצר צורות שגורמות להיעצר מולן ולהשתאות מיופיין.
בירידה נוכל להשקיף לדרום-מזרח, אל עבר השלוחה המקבילה הקרויה מעלה גולני. לפני 32 שנה, במלחמת יום הכיפורים, העפילו במעלה התלול הזה חיילי גולני מול כוונות האויב החולש מלמעלה. השביל מסתיים בכביש הצר העולה אל המוצבים שעל ראש ההר. מכאן נמשכת הדרך במורד, עד לחניון הרכבל התחתון. מכיוון שלעתים שועטים כאן כלי רכב צבאיים, חשוב ללכת בשולי הכביש ולהישמר מאוד. 

עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו. בחורף מושלג כאן, וההליכה בין הסלעים המכוסים שלג מסוכנת.
אורך המסלול: כשלושה קילומטרים
משך הטיול: כשלוש שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול עובר בירידה תלולה וחוצה שטח טרשי במיוחד.
למי מיועד: חובבי לכת
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: ירוק
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע, משקפי שמש וקרם הגנה, בגד ארוך (קריר כאן גם בקיץ)
הקפצת כלי רכב: מומלץ להקפיץ רכב אל נקודת הסיום בחניון הרכבל התחתון. אפשרות של מסלול מעגלי קיימת כשהרכבל פועל (מדי יום 16:00-8:00). עולים בו לנקודת ההתחלה ויורדים ברגל אל הרכב החונה בתחנה התחתונה של הרכבל.
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור ממפקדת גדוד החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול. טלפון: 04-6966207
אזהרה: בסטייה מהמסלול ייתכן שתיתקלו בנפלי תחמושת. יש לסמן אותם, לדווח עליהם ובשום פנים ואופן לא לגעת בהם! 

מהר אודם לברכת רם
נקודת התחלה: מושב אודם
נקודת סיום: הכניסה הצפונית לברכת רם, בסמוך למִסעדה 

היער, כמו המושב ששוכן בלבו, נקרא על שם הר אודם המורכב מטוף וולקני שהגוון השולט בו הוא אדום-חום עמוק. קודם היציאה למסלול אפשר לעשות גיחה אל ג'ובת אל-כבירה – הג'ובה הגדולה (על ג'ובות ועל דרך היווצרותן ראו עמוד XX). כ-300 מטר מצפון לפנייה למושב אודם מכביש 978, יש סימון שבילים שחור המוליך מערבה. אחרי צעידה קלה של כחצי קילומטר בין אלונים, נגיע ליעדנו.
האזור כולו מיוער באלונים, בעיקר האלון המצוי ירוק-העד ואלון התולע הנשיר שבעבר נפוץ בבשן כולו. רוב היער נכרת ברבות הזמן, בעיקר על ידי הצ'רקסים שהיגרו לאזור במאה ה-19, אך כאן הוא נשמר והוגדר שמורת טבע. חוויה מיוחדת צפויה למי שיגיע אל יער אודם ויתהלך בין עציו כשהקרקע מכוסה שלג ופתיתים לבנים נאחזים בבדי האלונים.
היער הוא בית גידול לבעלי חיים רבים, ורבים הסיכויים להצליח לצפות בהם. עדרי חזירים רועים בשדות גם באמצע היום, צבאים ארצישראליים נראים נמלטים, וגם ארנבות, שועלים ותנים נצפים כאן תדיר. המסלול המוצע יוצא ממושב אודם (אפשר לבקר בפארק האיילים שבמקום, ובו להתוודע אל בעלי קרניים שונים וללמוד על ההבדלים ביניהם). השביל מקיף את פסגת הר אודם מצפון, אך מומלץ להעפיל קודם בדרך העולה עד ראש ההר לתצפית היקפית. משם נראים החרמון ומג'דל שמס שבמורדותיו, הבקעה המעובדת שבין הכפרים בוקעתה ומסעדה וקו התלים – הרי הגעש הניצבים ממזרח: כרמים, ורדה, חרמונית ובנטל.
אחרי הירידה מהתצפית המסלול גולש אל הבקעה הפורייה וחוצה מטעים וכרמים. הוא מגיע אל כביש המקשר בין מסעדה לבוקעתה (כביש 98). כאן עלינו ללכת על הכביש צפונה וכעבור כחצי קילומטר לפנות בדרך עפר מסומנת ירוק ימינה (לצפון-מזרח). הדרך חוצה שטחים חקלאיים ומגיעה אל נקודת תצפית יפה על בִּרכּת רם, אגם קטן שנקווה בתוך לוע געשי. מימיו הם מי תהום ולא מי גשם, ולכן גם אם בקיץ מפלס האגם פוחת משהו, הוא אינו מתייבש. בעונה מבשילים סביב האגם דובדבנים מתוקים במיוחד. על גדתו הצפונית, בסמוך למִסעדה הצופה אל עינו הכחולה, נמצאת נקודת הסיום שלנו. 

עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו, אך אפשר ללכת במסלול גם כשמושלג, אז הכל עוטה הוד מיוחד.
אורך המסלול: כשבעה קילומטרים
משך הטיול: כשלוש שעות (ברגל)
דרגת קושי: בינוני
למי מיועד: לבני שש ומעלה שהולכים היטב
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: אדום עד כביש בוקעתה-מַסעדֶה (כביש 98) וירוק לאחר מכן
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע
הקפצת כלי רכב: אם בוחרים לעשות את המסלול ברגל, כדאי להקפיץ רכב לנקודת הסיום – חניית המִסעדה הצופה אל ברכת רם מצפון. נוסעים לכפר מַסעדֶה, חוצים את הכפר צפונה ועוקבים אחר השילוט ימינה לברכת רם. בסמוך לפנייה ימינה אל האגם, מצד שמאל, נמצאת המסעדה.
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור מחטיבת החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול. טלפון: 04-6977268
*המסלול מתאים גם לרכב שטח ולאופניים 

מנבי חזורי לקלעת נמרוד
נקודת התחלה: קבר נבי ח'זורי ואנדרטת ההנצחה של חיילי יחידת אגוז
נקודת סיום: צומת הכניסה למצודת נמרוד 

נבי ח'זורי, קדוש דרוזי, היה ידוע כמי שישב באזור הנחל הקרוי על שמו ובירך את העוברים בדרך מדמשק לעכו ומעכו לדמשק. לאחר מותו הובא לקבורה במקום, ומאז התקדשו גם האלונים העבותים שצמחו כאן, ונאסרה הפגיעה בהם. רבות האגדות על מפירי החוק הבלתי כתוב שנענשו. אחת מהן מספרת על חקלאי שנשברה מחרשתו והוא קיצץ ענף מאחד העצים והקציע ממנו את החלק השבור. מיד נמקה ידו ויבשה. מזור בא לו רק לאחר שחכם שעבר בדרך פקד עליו לאסוף את כל השבבים ולהשיבם אל קבר השיח'. החקלאי עשה כדבריו, ומיד נרפאה היד.
את המסלול נפתח בביקור בקברו של נבי ח'זורי, שממנו יש תצפית נהדרת לעבר החרמון החולש מצפון, ולעבר קלעת נמרוד ועמק החולה. כשהראות טובה אפשר לראות את הרי אצבע הגליל ואפילו את מבצר בופור בלבנון. בטרם נצא לדרך אפשר לעבור באתר ההנצחה לנופלי יחידת אגוז שבגבעה הסמוכה, שבו שלטי זיכרון הנושאים את שמות הנופלים ותצפיות נהדרות.
המסלול הכחול גולש במהירות אל נבכי נחל ח'זורי (חזור), שסלעים וצמחייה עבותה סוגרים עליו מכל עבר. בחלקו העליון של הנחל יש כמה נביעות עונתיות, וסביבן אפשר למצוא צמחייה חובבת מים כגון פטל וקנים. לא אחת שופעים המעיינות עד כחודשיים לאחר רדת הגשמים האחרונים, אז נקוות לאורך הערוץ בריכות קטנות שמתייבשות במהלך הקיץ. אנו נדלג מעל לכמה מדרגות סלע ונלך בשביל צר העוקף בגובה של כמה מטרים נקודות קשות למעבר בערוץ בטרם שב השביל ומתאחד עימו. הצומח במדרונות הנחל הוא דוגמה מושלמת לחורש הים תיכוני ירוק-העד האופייני לאזור: גדלים כאן אלון מצוי ואלה ארצישראלית, ער אציל (או בשמו העממי דפנה), כליל החורש שמתהדר בפריחת אביב ורודה-סגולה ואדר סורי שעליו מצהיבים טרם נשירתם בסתיו. בין כל אלה צומחים מטפסים, שהראשונה להם היא הקיסוסית, שאשכולות פירותיה כטיפות דם התלויות בתוך הירק.
שימו לב לפנייה שמאלה שאינה ברורה: השביל הכחול נוטש את הערוץ ומעפיל במדרון תלול למדי אל הכניסה לגן הלאומי מצודת (קלעת) נמרוד, אחד המבצרים השמורים בארץ והגדול שבהם. במשך שנים חשבו אותו למבצר צלבני, אך כיום נראה שמדובר במבצר מוסלמי איוּבּי שחלש על הדרך הקדומה לדמשק וניצב נגד מערך ההגנה הצלבני. גם היום אפשר להתרשם מהביצורים המסיביים שסוגרים על השלוחה, מסיתוּת האבנים הקפדני ומאופן הקמת החומות, המגדלים והאולמות. אפשר לצעוד דרך מעבר סתרים שהשתמר בשלמותו והתגלה לחופרים, ולהלך אל הקצה המזרחי והמרוחק של המצודה, בואכה מגדל העוז, החלק המוגן ביותר שמשמש מבצר בתוך מבצר. 

עונה מומלצת: קיץ, אביב, סתיו. בהיותו מוצל, זהו מסלול מצוין גם לימי הקיץ החמים.
אורך המסלול: כשני קילומטרים
משך הטיול: כשלוש שעות
דרגת קושי: בינוני, עם ירידה ועלייה תלולה
למי מיועד: בני שש ומעלה
מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: כחול
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים
הקפצת כלי רכב: מומלץ להקפיץ רכב אל חניית הגן הלאומי מצודת נמרוד
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור מחטיבת החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול. 
טלפון: 04-6977268
אזהרה: בחורף (וכל עוד פני הסלע רטובים) יש לאורך המסלול קטעים חלקים מאוד.

מנווה אטי"ב לבניאס דרך נחל גובתה
מושב נווה אטי"ב הוקם לאחר מלחמת ששת הימים ונקרא כך לזכר ארבעה חיילי גולני שנפלו בגולן (אברהם, טוביה, יאיר ובנימין, ראשי התיבות של שמותיהם יוצרים את שמו). מיד לאחר שעוברים את שער היישוב יש פיצול שבילים. דרך העפר הרחבה המסומנת באדום ממשיכה צפונה ועולה לעבר הר סנאים; השביל שלנו, המסומן בשחור, פונה שמאלה (מערבה) ומיד צונח במורד נחל גובתה.
חיש מהר אנו מוצאים עצמנו צועדים בקניון תלול ביותר, שבו הפרשי הגבהים בין רום הדפנות לערוץ עצמו הולכים וגדלים. בתיו הקיצוניים של מושב נווה אטי"ב ייראו לנו קטנים ורחוקים בראש ההר, וסביר שיגרמו לנו לזנוח את רעיון הטיפוס חזרה לנקודת ההתחלה, אם יצוץ בכלל.
מצפון לנו יתנשא גוש החרמון, מסת סלע עצומה ההולכת ונדחסת צפונה. כתוצאה מהלחץ שנוצר בין לוחות טקטוניים באזור, מתקמרות שכבות הסלע וזועקות אל השמים, וכך נוצר החרמון. ערוץ נחל גובתה זורם בחלקו הדרומי של הגוש האדיר הזה, ומימיו מתחתרים בסלע הגיר. הסלע הקשה נסדק, והמשקעים ממהרים לחלחל דרכו, ולכן נדיר ביותר לראות זרימה בנחל.
בתחילת המסלול יבלטו בעיקר טרשי הגיר על גבי המדרונות החשופים או המיוערים בדלילות, אך ככל שנרד בערוץ ישתנה אופיו, והוא ייעשה ירוק ומוצל יותר ויותר. מפגש נחל גובתה עם נחל ח'זורי הוא פינה קסומה הטובלת בחורש עבות. זהו מקום נפלא לפיקניק לקול ציוץ הציפורים. גבוה מעלינו מתנשאת מצודת נמרוד (פירוט על האתר במסלול הקודם), אך בשל מיקומה הרם וריבוי הסבך קשה לראותה. אפשר לקצר את המסלול ולהעפיל במעלה נחל ח'זורי (סימון כחול), אולם כדאי להביא בחשבון שמדובר בעלייה תלולה ושיש להשאיר את הרכב בחניית הגן הלאומי מצודת נמרוד.
המשך ההליכה בנחל מבהירה מה הם מפנה צפוני ומפנה דרומי: הכינוי מפנה צפוני ניתן לגדת הנחל הדרומית, הפונה לצפון ולכן מוצלת יותר. מפנה דרומי הוא הכינוי לגדה הנגדית, שהיא צחיחה יותר בהיותה חשופה לקרני השמש. אפשר ממש לראות את ההבדלים: בכמות הצמחייה, במידת התפתחותה, בחיוּת הגוון הירוק שלה, ולעתים גם במגוון הצמחים ובעלי החיים המבכרים מפנה אחד על רעהו.
השביל השחור מסתיים בכביש, ואין מנוס מללכת בשוליו (קטע מסוכן!). פנייה שמאלה ושוב שמאלה תביאנו אל הכניסה הראשית לגן הלאומי בניאס. נוכל לסיים את המסלול בשרידי מקדשו הקדום של האל פן שבפתח המעיין הגדול ובקבר נבי ח'אדר. 

עונה מומלצת: אביב, קיץ, סתיו
נקודת התחלה: השער הצפוני של נווה אטי"ב. יש לתאם את פתיחתו עם מפקדת גדוד החרמון טלפון: 04-6966207
נקודת סיום: החניון העליון בגן הלאומי בניאס
אורך המסלול: כשישה קילומטרים
משך הטיול: כשש שעות
דרגת קושי: בינוני
למי מיועד: בני עשר ומעלה שהולכים היטב
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1 – הגולן והחרמון
צבע סימון השביל: שחור
ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע, צידה לדרך, שקיות אשפה
הקפצת כלי רכב: מומלץ להקפיץ רכב לגן הלאומי בניאס
שימו לב: הטיול מותנה בקבלת אישור ממפקדת גדוד החרמון יום-יומיים לפני מועד הטיול. טלפון: 04-6966207 (יש לתאם עימם גם את פתיחת השער בנווה אטי"ב בתחילת המסלול). 

יותם יעקבסון – כותב, מצלם ומדריך טיולים בארץ ובחו"ל

צפון הגולן / היער המכושף

אם רוצים לחוות חורף-חורף, בסגנון עדות אירופה, כדאי ללכת אל צפון רמת הגולן. האזור מציע מסלולי טיול טובים כל השנה, אבל בחורף זו חוויה מכשפת כמעט. למשל ביער אודם 

כתב: שרון חסדאי

לכל הספקנים: כן, יש חורף אמיתי בארץ. אם רוצים לחוות אותו – חורף-חורף, אירופי, קר – צריך ללכת אל המקור, לצפון הגולן. האזור מזמן מסלולי טיול טובים לכל המשפחה כל השנה, אולם בחורף המפגש חווייתי במיוחד, קרוב אל השלג והנחלים הזורמים, אל הפריחות, העננים והערפל, אל תצפיות באיכות נדירה. הנה כמה אפשרויות.

יער אודם: כמו באגדות
ללא ספק זהו היער היפה ביותר בארץ – במיוחד בחורף, כשחלק מהעצים בשלכת, ואת הקרקע מכסים מרבדי טחבים וחזזיות, שפע פטריות, פריחת נץ החלב, כתמה, חיננית הבתה ורקפת יוונית. יער אודם (המסומן במפות כשמורת יער מסעדה) יפה לא רק בזכות מה שיש בו, אלא בעיקר בזכות מה שאין. בניגוד לחורש הים תיכוני, כאן נעדרים מהיער המלווים הטיפוסיים שלו, כמו קידה שעירה, לוטם, אשחר ושלהבית, כך שהנוף מתחת לעצים הפתוח יחסית, ומאפשר תצפית, תנועה חופשית והרגשה של יער אמיתי.
רוב היער הוא שמורת טבע. לטובת המטיילים סומן בכחול מסלול מעגלי אחד, שאורכו כשני קילומטרים ומשכו כשעה, והוא מתאים לכל המשפחה. כשהולכים בו ההרגשה בו היא כמו בתוך חלום, אולי אפילו אגדה, סיפור כיפה אדומה ממש. יוצאים על דרך סולינג (דרך העשויה מאבנים, ששימשה את הצבא הסורי) המסומנת בכחול, ואחרי 300 מטר יש התפצלות ימינה. הדרך מטפסת אל מרומי גבעה געשית, שממנה יש תצפית יפה. השביל עוקף מצפון מטע תפוחים ובורות מים המשמשים כבריכות אגירה. בפינת המטע יורד השביל מערבה למפגש עם שביל אדום הבא מהר אודם. במפגש השבילים נפנה ימינה ונחזור דרך היער לרכב. אשרי האיש שיאבד את סימון השבילים ויתעה ביער.
אורך המסלול: כשני קילומטרים.
משך המסלול: כשעה.
למי מתאים: לכל המשפחה.
הגעה: בקילומטר 85 על כביש 98 (קילומטר אחד מדרום למסעדה) יש פיתול של 90 מעלות בכביש. כאן חונים לצד הדרך (ליד מכולת האשפה), ויוצאים.
סימון שבילים: מסלול מעגלי אחד, מסומן בכחול ובאדום. עדיף לצאת בצד הכחול ולחזור באדום.
עונה: הכי יפה בחורף, מנובמבר עד אפריל.
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).

הג'ובה הגדולה: הבור השחור
מסלול נוסף ביער המתאים למשפחות מכוון לבור וולקני ענק המכונה "הג'ובה הגדולה" (במפות סימון שבילים מופיע כג'ובת אל-כבירה). זהו בור בעומק של כמאה מטר, קוטרו כ-400 מטר, ומורדותיו התלולים מכוסים ביער ים תיכוני סבוך. פעם שיערו שהאתר נוצר מפגיעה של מטאור בקרקע. כיום סבורים כי הבור הוא תוצאה של התפרצות גזים וולקניים, ללא חומר מגמתי (לבה או פירוקלסטים). אל הבור מוביל שביל נוח להליכה הקצרה (שימו לב אל סימון השבילים השחור, כדי לא להתברבר). אחרי כרבע שעה של צעידה מתגלה פתאום מראה הבור הענקי המרשים, שמשחרר אנחת התפעלות גם מהאדישים ביותר.
אורך המסלול: כחצי קילומטר לכל כיוון.
משך המסלול: כרבע שעה לכל כיוון.
הגעה: השביל לג'ובה הגדולה יוצא מכביש 978, כמאתיים מטר מצפון לפנייה למושב אודם (שנמצאת בקילומטר 58).
סימון שבילים: שחור.
עונה: יפה כל השנה, במיוחד בחודשי החורף.
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).

נחל סער: בין שני גשרים
בין רמת הגולן לחרמון עובר גבול טבעי גיאולוגי: נחל סער. הקניון הצר והעמוק מתחתר בין סלעי הבזלת של הגולן מדרום לסלעי המשקע של החרמון מצפון, ולא שוכח ליצור בדרך מכתשות סלע (בריכות שחצבו המים בסלע) ומפלים מדהימים. הנחל ניזון בעיקר ממי הפשרת שלגים באזור החרמון, המחלחלים למי התהום ונובעים במעיינות של בקעת יעפורי – הוא עמק התפוחים של הדרוזים. מימיו זורמים בסערה עד למעיינות של הבניאס, ומכאן גם שמו של הנחל – סער.
על הגדה הדרומית של נחל סער עובר מסלול מסומן בירוק, ומשפחה יכולה להלך לאורך הנחל בניחותא במשך כשעתיים. הנחל מלא הפתעות – מפלים נמוכים, בריכות מים גדולות וזרימת מים בין סלעי הבזלת. כמובן שכדאי לתפוס את הנחל כשיש בו זרימה, אבל כדאי לדעת: זהו נחל אכזב, שמצליח לאכזב ולהפתיע אפילו את המטיילים המנוסים ביותר. לכן, לפני שיוצאים אליו, מוטב לברר בטלפון עם מסעדת מפל סער הקרובה אם יש בו זרימה. בחודשים פברואר-אפריל (ולפעמים גם מאי) יש סיכוי טוב לראות בו מים זורמים, אך זה תלוי בגשם ובהפשרת השלגים. עם זאת, לטבע חוקים משלו: מטיילים שעברו בנחל בחודש דצמבר בשנה שעברה, יום אחד לאחר שירד גשם זלעפות, זכו כבר אז לראות בו מים.
את הנחל חוצים שני גשרים – גשר הידידות וגשר מפל סער – ומסלול ההליכה נמצא ביניהם. עדיף לצעוד בו עם כיוון הזרם, ממזרח למערב. עוד מסלול, מעגלי וקצרצר, נפרץ במפל סער רק בשנה שעברה, והוא כולל תצפיות ומעבר על הגשר.
אם אתם כבר באזור, כדאי לדעת ששני הכבישים החוצים את הנחל ממזרח למערב – מספר 989 לנווה אטי"ב ומספר 99 לעין קיניה – הם כבישי נוף, ושווה להרים את העיניים אל מעבר לשולי הכביש. בכביש הצפוני יותר מבין השניים, מנווה אטי"ב לבניאס, יש תצפית נהדרת על מצודת נמרוד ועל נחל חזורי, כשברקע נראה עמק החולה. בכביש הדרומי יותר, זה היורד ממסעדֶה לבניאס, נגלים הכפר הדרוזי הציורי עין קיניה ועמק נחל סער במראה פראי בזכות מדרונות יער אודם התלולים, ורומנטי, בזכות הטרסות של הדרוזים.
אורך המסלול: שני קילומטרים וחצי.
משך המסלול: כשעתיים.
נקודת התחלה: מכביש 99 יוצא כביש בקילומטר 19 לעבר עין קיניה, וחוצה את הנחל על גשר הידידות, שם מתחיל המסלול.
נקודת סיום: בגשר מפל סער, הנמצא גם הוא על כביש 99, בקילומטר 15.
סימון שבילים: ירוק.
עונה: אם רוצים לראות זרימת מים, העיתוי המתאים הוא פברואר-אפריל. יחד עם זאת, בחורף האחרון הזרימה החלה כבר בדצמבר, ויש שנים שהיא נמשכת עד מאי.
המלצה: לפני שיוצאים לטייל בנחל, רצוי לברר בטלפון עם מסעדת מפל סער אם יש בו זרימה. טלפון: 052-2790769.
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).

נחל חזורי: אין לו רגע דל
בנקודת היציאה אל המסלול בנחל חזורי עוברים באתר קדוש לדרוזים, הנקרא נבי חזורי. האגדות מספרות על שיח' חזורי, שהיה יושב על הדרך הראשית בין דמשק לארץ ישראל ובוחן את פני העוברים ושבים. אם פניהם היו טובות, כלומר באו מתוך כוונה טובה לביקור או למסחר, היה מוציא מכיס אחד קמצוץ של מלח ומיטיב את מזונם של האורחים. אך אם היו פניהם רעות, ובאו לשדוד או להזיק, היה מוציא מכיס אחר קמצוץ מלח שהיה מבלבל עליהם את דעתם, עד שהיו טועים בדרכם.
היום כבר יש סימון שבילים, וקשה יותר לטעות, ועדיין, מדובר בנחל שאין בו רגע דל: בדרך עוברים אתגרי הליכה כמו מפלים קטנים, מדרגות סלע וגבים יבשים. בדומה לנחל סער, גם נחל חזורי הוא תלול ועובר על פני מרחק קצר יחסית הפרש גבהים גדול. אך בשונה מסער, שלאורכו עובר שביל נוח להליכה, הדרך כאן עוברת רובה ככולה על משטחי סלע, מה שהופך אותה למעניינת אך גם חלקלקה מאוד אחרי גשם.
כשהולכים לאורך הנחל, על שביל המסומן כחול, נתקלים בנופו המצוקי והמיוער ביער ים תיכוני, שבו גדלים אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית, קידה שעירה ואחירותם, עצי אדר ומיני אשחר.
המים זורמים בעיקר בחלקו העליון של הנחל, ליד תחילת המסלול, שם הוא ניזון ממי מעיינות וזורם רוב השנה. לרוב אורכו הוא זורם בזרזוף קל ונעים, אבל אחרי גשמים חזקים מפלסו עולה ואי אפשר לטייל בו. המסלול מעוקל כפרסה ומסתיים בעלייה קצרה ותלולה לאוכף הנמצא למעשה בשער הכניסה למצודת נמרוד (קלעת נמרוד), שכדאי לבקר בה. אם אתם מוצאים את עצמכם במסלול המסומן שחור – סימן שפספסתם את הפנייה שמאלה למצודה (ומי שימשיך על המסלול השחור, יגיע אחרי כארבע שעות לבניאס).
אורך המסלול: 2-1 קילומטרים, הדרך כוללת מכשולי עבירות קלים ואתגריים.
משך המסלול: שעתיים-שלוש. עדיף לא לתכנן מסלול אחריו.
נקודת התחלה: יורדים בכביש 989 מנווה אטי"ב ואחרי כשני קילומטרים וחצי מגיעים לפיצול של הכביש ולמגרש חניה – שם נמצאת נקודת היציאה למסלול.
נקודת סיום: מצודת נמרוד (קלעת נמרוד).
למי מתאים: למשפחות שהולכות היטב, עם ילדים מגיל שבע ומעלה.
סימון שבילים: כחול.
אזהרה: אחרי ירידת גשמים יש לחכות יומיים-שלושה, שכן הדרך חלקה מאוד.
עונה: כל השנה, רק לא יומיים אחרי גשם
מפה: מפת סימון שבילים מספר 1, גולן וחרמון (קנה מידה 1:50,000).

שרון חסדאי – מנהל מרכז לימודי שדה קצרין בחברה להגנת הטבע, מדריך טיולים ועובד הוראה

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

פריחות חורף בצפון הגולן ובחרמון

חלמונית גדולה– בצפון הגולן אפשר למצוא אותה מתחילת אוקטובר ועד סוף נובמבר באזורים פתוחים ברכס בשנית | צילום: אורי פרגמן-ספיר

כתבה: מימי רון גלבע

בצפון רמת הגולן ובהר חרמון יש ניחוח של חוץ לארץ, וגם הצמחייה הגדלה באזור מזכירה מקומות אחרים בעולם. אפילו בחורף, כשרוב הצמחים אוגרים כוחות לפריחת האביב, כאן כבר מוציאים את פרחיהם כמה חלוצים. מקצתם מבשרים על הגשם הקרב, אחרים צצים אחרי הממטרים הראשונים של נובמבר, ויש כמה אמיצים במיוחד שאפילו השלג של ינואר לא יכול להם. למרות מיעוט הפריחה בעונה זו, כדאי להגיע אל האזור ולגלות את הצמחים המיוחדים המעזים לפרוח בזמנים קשים.

כבר נושרים העלים
בתחילת החורף משירים הצמחים את עליהם כדי להתגונן מפגיעת הכפור, ובתהליך זה עוטים העלים צבעים מרהיבים. בארצות הצפון אפשר לראות יערות שלמים שהופכים אדומים וצהובים, ובצפון הגולן יש גרסה עדינה אך מרשימה של המופע הזה. עלו לאזור הרכבל העליון בחרמון בחודשים נובמבר-דצמבר, ותוכלו לחזות בשלהבות אדומות שמציגים שיחי אוג הבורסקאים המציצים מבין הסלעים. בחלקים הנמוכים של החרמון, אזור נחל ערער והר כחל, ובצפון רמת הגולן, למשל במדרונות הר חוזק (תל חזקה), אפשר לחזות בשלל צבעי שלכת שמציגים הלִבְנֶה הרפואי, האגס הסורי והתאנה בצהוב, האלה בכתום, שזיף הדוב, הפטל והגפן באדום.

לפני הסערה: מבשרי הגשם
רוב הצמחים המקדימים לפרוח הם צמחי בצל ופקעת. הם אגרו בחלקים התת קרקעיים שלהם כמויות מזון שמאפשרות להם לפרוח אפילו לפני היורה, ולכן מכונים מבשרי הגשם. כאלה הם החצב, החבצלת והחלמונית, שבנובמבר עוד אפשר למצוא את אחרוני הפורחים מביניהם.
החרמון מפתיע בכל עונות השנה. לפני בוא השלגים נוכל לעלות מהרכבל התחתון לעליון, ומלבד צבעי השלכת נפגוש את כרכום החרמון ואת סתוונית החרמון שפרחיהם יוצאים ישר מן האדמה, בלי גבעול, וכמו יתר מבשרי הגשם – גם בלי עלים. הכרכום והסתוונית נבדלים זה מזה במספר האבקנים – לכרכום יש שלושה ולסתוונית שישה – וכן בצבע פרחיהם: הסתוונית פורחת בוורוד בהיר אחיד, ואילו פרחי הכרכום ורודים-סגולים ועל פניהם יש שרטוטים סגולים. בחורש שבמורדות החרמון, למשל בנחלים ערער וגובתה, פורחת מאוקטובר עד דצמבר סתוונית בכירה שדומה בצבעה לסתוונית החרמון, אך הפרח שלה גדול יותר.
ביער רכס בשנית שלרגלי הר חוזק שולטים האלון המצוי ואלון התולע, ואליהם מתלווים עצים כמו אלה אטלנטית, אגס סורי, שזיף הדוב, אלון התבור ועוזרר קוצני. בנובמבר ייתכן שיימַצאו עדיין הפירות הראויים למאכל של העוזרר הקוצני, האגס הסורי ושזיף הדוב (אבות הבר של האגס והשזיף התרבותיים). בנוסף לחיפוש הפירות ולהתפעלות מצבעי השלכת, כדאי להשגיח במתרחש סמוך לאדמה; ייתכן שנראה פרחים אחרונים של סתוונית התשבץ הגדולה הפורחת בוורוד עז עם עורקים סגולים, ופרחים צהובים של חלמונית גדולה. שתיהן פורחות מתחילת אוקטובר.

אחרי הגשם הראשון
אחרי הגשמים החזקים הראשונים, בדרך כלל בסוף נובמבר-ראשית דצמבר, נוכל לפגוש באזור עוד מיני כרכומים: כרכום השְבָכָה דומה מאוד לכרכום החרמון. פרחיו בצבע ורוד-סגול, כמעט תכול, עם עורקים סגולים. שימו לב לצלקות עמוד העלי המפוצלות לאונות דקות בכתום-אדום. לכרכום גַיַירְדוֹ, לעומת זאת, יש פרחים לבנים עם מעט עורקים סגלגלים בגב עלי הכותרת.
יער אודם הוא יער קסום ורב הפתעות. בתקופה זו מופיעים בו במרבדים גדולים שני מינים נוספים של כרכומים: כרכום צהבהב בעל הכותרת הלבנה שלוֹעה צהוב, וכרכום נאה שצבע פרחיו כשל כרכום השבכה, אך לעמוד העלי שלו יש רק שלוש צלקות עבות.
עוד מקדימי פריחה הם הנרקיס המצוי, שעשוי לפרוח ימים אחדים אחרי ירידת הגשמים החזקים; שינן עבה שורש, צמח צנוע ממשפחת המורכבים הפורח בצהוב; בן חצב סתווני העדין; נץ חלב איזמלני בעל הפרחים הלבנים השרועים בין העלים ממש על האדמה, כי למה להתאמץ ולהרים גבעול כשכל הצמחייה שמסביב נבטה זה עתה, וגם בגובה הקרקע יראו המאביקים שיש צמח שממתין להם?

בחודשי החורף הקרים
בינואר, בתוך הקור הגדול, ולעתים אפילו מתוך מעטה השלג, מופיעים הפרחים התכולים של אירוס הלבנון. הפרח היפה נישא על גבעול של 25-15 סנטימטר, עלי הכותרת החיצוניים שלו מקושטים בפס צהוב במרכז, ומסביבו נקודות ועורקים סגולים. נוכל לחפש פרח נדיר זה ביער אודם וברכס בשנית.
בינואר ובפברואר ייתכן שנפגוש ביערות (אודם, רכס בשנית ואחרים) את הדבורנית השחומה, הראשונה לפרוח מבין הדבורניות, ואת הרקפת היוונית שפורחת מרבדים-מרבדים מסביב לגזעי האלונים ביער אודם. עד שהתגלתה הרקפת היוונית באזור זה, היינו עולים לרגל להר מירון לחפש את הפרטים המעטים שפרחו שם. פרחיה ורודים ועדינים, ועליה עגולים וקטנים. זוהי אחותה הקטנה והנדירה של הרקפת המצויה אשר גם היא מקדימה לפרוח.

מימי רון גלבע – מרכזת הגן הבוטני לצמחי ישראל בהר הצופים, עובדת ביחידת הסקרים של החברה להגנת הטבע ופעילה במרכז רת"ם לצמחי ישראל.