ביקור במרוקו משאיר את רישומו על כל אחד. הצבעים החזקים, הריחות המיוחדים, הטעמים הנפלאים, הנופים המרשימים, כל אלה הופכים את הביקור לחוויה חזקה ומרתקת. טיול מקיף בן 12 ימים מאפשר להכיר לעומק את נפלאות מרוקו. ואין כמו הסתיו כדי להגיע לממלכה שבצפון-מערב אפריקה, כשהחום הגדול של הקיץ הסתיים, ואפשר ליהנות ממזג אוויר מצוין הן באזורים המדבריים והן בהרי האטלס הגבוהים. הנה כמה תחנות בדרך המרתקת – חלק מן השיאים הרבים שטומן בחובו המסע במרוקו.
פאס: המרכז הפיזי והרוחני פאס מחולקת לשלושה רבעים: פאס אל-באלי (Fès El Bali), העיר העתיקה, שהוקמה במאה התשיעית לספירה; פאס אל-ג'דיד (Fès el Jédid), שנוסדה במאה ה-13; והעיר החדשה (Ville Nouvelle), שהקימו הצרפתים בראשית המאה העשרים. החלק המרתק של פאס הוא המדינה (העיר העתיקה), פאס אל-באלי, על סמטאותיה המפותלות. זה המקום ללכת בו לאיבוד, לחפש ולגלות. המדינה של פאס אינה מקום מסוכן. גם אם הלכתם לאיבוד, תמיד תמצאו נער מקומי, שילווה אתכם לנקודה מוכרת. המונומנטים ההיסטוריים החשובים מרוכזים באזור קייראוויין, כלומר, המסגד של יוצאי קייראוואן, בתוניסיה, אך מומלץ לסייר גם באזור אנדלוס. בפאס אל-באלי אין תנועת מכוניות: כלי התחבורה הם חמורים ופרדות. גם מבחינות אחרות הזמן עמד כאן מלכת, ובעלי המלאכה של העיר העתיקה עובדים בשיטות המסורתיות. אבל פאס אל-באלי אינה רק מצבור של חנויות וסדנאות מלאכה. 200,000 איש מתגוררים כאן, לעיתים מאחורי חומות עלובות, המחביאות בתים מפוארים, בעלי חצר מרכזית, בוסתן ומזרקה. העיר העתיקה מחולקת לרבעי משנה רבים, שבכל אחד מהם מסגד, בית ספר ללימודי קוראן, מאפייה, מזרקה וחמאם.
הרי האטלס: עיירות ציוריות וצמחייה שופעת עיירת הנופש הקטנה אימוזר די קנדר (Imouzzer du Kander) נמצאת במרחק של כ-45 דקות נסיעה דרומה מפאס, ממש על אם הדרך. העיירה פסטורלית, ולבתיה הנמוכים מרפסות קטנות תלויות וגגות מכוסים ברעפים. באימוזר די קנדר יש בתי קפה, מסעדות ובתי הארחה, הממוקמים כולם סביב הכיכר המרכזית. מזג האוויר באימוזר די קנדר נעים וקריר אפילו באמצע אוגוסט. בעיירה יש כמה בריכות שחייה, הניזונות ממי מעיינות. ביציאה מהעיירה עוברים דרך חורשת אלונים. נוסעים דרומית-מערבית בכביש P24, אל העיירה איפראן. בדרך הנוף משתנה והופך טרשי יותר, ואז באה ההפתעה: איפראן שוכנת במכתש וולקני, ברום של 1,650 מטר מעל פני הים, מוקפת ביערות ארזים ואלונים – תפאורה שאינה רווחת בארצות מדבריות. מח'ניפרה נוסעים בכיוון דרום-מערב, עד העיר בני מלאל. בצידי הכביש תמצאו מבנים, שבחזיתותיהם מוצגים לראווה מכלי פלסטיק צהובים וריקים. מדובר במחסנים של שמן זית, המופק בבתי הבד הפזורים בסביבה. השמן הנמכר כאן מופק מהזיתים הגדלים באטלס התיכון, והוא ידוע במרירותו ובחוזקו. כדאי לעצור ולקנות שמן זית, שכמותו לא תוכלו להשיג בשום מקום אחר במזרח התיכון. רצועת הרי האטלס הגבוה חוצצת בין העיר מרקש (Marrakech) לבין מדבר הסהרה, וממשיכה עד לחופי האוקיינוס האטלנטי. רוב פסגות ההרים מכוסות בכל ימות השנה בשלג. הפשרת השלגים בהרים היא מקור המים לנהרות הזורמים מהם אל הבקעה שמתחתיו, ומהווה מרכיב חשוב במשק המים המרוקאי. הרי האטלס הגבוה מגיעים לגובה של יותר מ-4,000 מטר מעל פני הים.
מרקש: הלב הפועם מרקש, שבתיה אדומים, מעניקה במה למופעים ססגוניים, מופלאים וביזאריים יותר מכל מה שתראו במקומות אחרים במרוקו. העיר שוקקת חיים החל מהשעה שש בבוקר, ועד ארבע לפנות בוקר למחרת. כמו רוב הערים במרוקו, מחולקת העיר ל"מדינה" – העיר העתיקה המוקפת חומה – והאזור המודרני, שנבנה ב-1913 בסגנון אירופי (בעיקר צרפתי), ומכונה גם "פריז של מרוקו". במרקש כמיליון וחצי תושבים, והיא בירתה המסחרית והמנהלית של דרום מרוקו. שדרת מוחמד החמישי היא עמוד השדרה של מרקש. השדרה חוצה את העיר החדשה וממשיכה עד לליבה של המדינה הציורית, כיכר ג'מע אל פנע. אפשר להיכנס למדינה מהעיר החדשה דרך שדרת מוחמד החמישי, ולנוע בה ממערב לדרום-מזרח. עוברים דרך כיכר ה-16 בנובמבר וממשיכים הלאה, אל כיכר החירות. מכאן ממשיכים דרומה בשדרת מוחמד החמישי עד שתגלו מימינכם, סמוך לכיכר דה-פוקו את מסגד כותובייה. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא הצריח של המסגד, המתנשא לגובה של כשבעים מטר, ואפשר לראותו גם מחוץ למרקש. המסגד המשופץ נבנה לפני כ-800 שנה, על ידי שושלת המוואחדין. זהו אחד המסגדים הגדולים בצפון אפריקה. בימיו הראשונים נהגו מוכרי ספרים למכור את מרכולתם סביב המסגד, ומכאן שמו.
מעבר לכיכר דה-פוקו, כמעט נושקת לה, נמצאת כיכר ג'מע אל-פנע. החיים בכיכר הזאת הם קרנבל. השכם בבוקר מגיעים אל הכיכר סוחרי הפירות ומוכרי המים, הירקות והקסטות (מוזיקה). מסביב לכיכר מסתדרים במעגל גדול מוכרי מיץ התפוזים. בכיכר פועלים כארבעים דוכנים כאלה, אבל יש פרנסה לכולם. בסוף היום כל מכלי המיץ מרוקנים. בבוקר מתפקדת הכיכר כשוק, אבל משעות הצהריים ואילך היא הופכת לזירה לנשים המציירות על הגוף בחינה, למאלפי נחשים, לרקדנים, לנגנים, לקוראים בכף יד, לרופאים, לידעונים, למספרי סיפורים, לקוראי עתידות וללהטוטנים – והכל לצלילי המוזיקה העולה מתופי הלהקות הברבריות. הגבול בין מופעים מיסטיים ואותנטיים לאטרקציות תיירותיות מטושטש ורוב יושבי הכיכר ינסו לשכנע אתכם לקבל ברכה, לשמוע מה יהיה עתידכם או לקחת מידי אחד המכשפים מרקחת קסמים. לקראת השקיעה נפתחים בכיכר דוכני מזון, המציעים אוכל מגוון: דגים מטוגנים, סרדינים, סלטים חריפים, מרק ראש כבש, בשר כבש, קבב, צ'יפס, כדורי שוקולד וסופגניות חמות. במשך כל שעות היום מגיעים לכאן מהעיר החדשה אוטובוסים עמוסי תיירים, ואליהם מצטרפת התיירות הפנים-מרוקאית. בערב תוכלו לראות בכיכר בני תשחורת מקומיים משני המינים, הנוסעים במכוניות חדישות. המבוגרים יושבים במרפסות בתי הקפה. אחרי חצות, כאשר רוב התיירים כבר עזבו והמזון נעלם מהדוכנים, תמצאו בכיכר את תושבי מרקש הצופים בטקס גירוש שדים או מקשיבים לאיזה צ'יזבט. אחר כך יישארו במקום רק מנקי הרחובות, המכינים את הכיכר ליום הבא. כתבה פרסומית |
אי אפשר להישאר אדישים ליופיה של מרוקו - הצבעים העזים, הטעמים הנפלאים, הנופים המרשימים, האנשים המרתקים. כמה תחנות בטיול מקיף בממלכה הקסומה שבצפון-מערב אפריקה, שבסתיו היא יפה מתמיד עודכן 7.5.22 |
ביקור בוולוביליס, מרוקו
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 468
[name] => אפריקה
[slug] => africa
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 468
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 711
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 506
[name] => מרוקו
[slug] => morocco
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 506
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 468
[count] => 82
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )