הצילו את יער הצבאים של מודיעין

דמיינו לעצמכם, רק ארבע דקות נסיעה מהעיר מודיעין ואתם מתנתקים מרעש הכבישים הרחבים והעמוסים המקיפים אותה ונכנסים לעולם אחר… עולם של טבע ונוף בראשית, שמתגלה מתוך שביל עפר הסובב את כפר רות ושמוביל ליער אורנים מופלא שנטעה קק"ל לפני כ-30 שנה, גבעות מרהיבות ועמק פראי ורחב המשתרע עד מודיעין עילית.

ברוכים הבאים ל"יער הצבאים של מודיעין". את היער הזה מכירים רק מעט מהתושבים הגרים סמוך לו, בשל בעובדה שכביש 443 מהווה חיץ בינו לעיר מודיעין למרות שמחציתו שייך לה.

היער הוא חלק מעמק רחב הקרוי "עמק הצבאים של חבל מודיעין" הממוקם במרכז הארץ בין תל אביב לירושלים, אזור נוף בראשיתי של מורדות השומרון ההולך ונעלם וחלק מרכזי של המסדרון האקולוגי הארצי שהופך לצר מאוד סמוך ליער זה בשל העובדה שגדר ההפרדה הסמוכה מהווה חיץ הקוטע אותו.

מדובר באחד מהשטחים העשירים והנדירים ביותר בערכי טבע, יונקים ובעלי חיים בניהם מינים בסכנת הכחדה, צמחיה ועתיקות שכולם נסתרים מן העין.

הקיץ הנוכחי ששבר את כל שיאי החום כבר פעמיים, מורגש הרבה פחות כשנכנסים ליער, גם בימי החמסין, בחלקו הצפוף ביותר מרגישים מיד את הקרירות… חלק זה של היער מיועד לכריתה לאחר שאושרה בו הקמת תחנת משנה לחשמל עבור העיר מודיעין.

צבאים. צילום: דורון מרגוליס

רקפות ביער המיועד לכריתה. צילום: דורון מרגוליס

צילום: מירי פוקס

היער המיועד לכריתה מול תחנת משנה קיימת ממש מולו. צילום: ג'ימי קוניארסקי

איך מגיעים?

שטח היער כולו כ-250 דונם. שמים בווייז "כפר רות" ומעט לפני הכניסה ליישוב פונים ימינה בדרך  המובילה לחוות סוסים "חווה בכפר". לימיננו יתגלה יער אורנים, נחנה על שביל העפר סמוך לירידה לוואדי קטן (אין חנייה מוסדרת במקום) ולאחר חצייתו נכנס אל עובי היער, לנשום את ריחם של האורנים הירוקים, לשמוע רחשי הצרצרים, הציקדות והדבורים.

אז מה כל כך מיוחד דווקא כאן?

צמחיה מגוונת שאינה דומה ליערות אחרים בסביבה

אחת הסיבות לעושרו של היער היא זרימת המים בחורף הנובעת מהעובדה שיובלו של נחל ענבה עובר ממש באמצעו, לכן בכל ימות השנה מרתק כאן, ניתן לראות צמחיה ירוקה גבוהה ושופעת כמו גדילנים, גזרים ועולש שמגיעים לגובה של כ-3 מטרים

כעת ניתן לפגוש בין האורנים ולצידי השביל את צמחי המרפא האמיתיים של ארץ ישראל: געדה, אזוב, זוטה לבנה, כולם ירוקים לתפארת כאילו בכלל לא חם כאן לאף אחד…

גם את פרחי השמש הצהובים, הבוצין המפורץ וההיפריקום שמפארים את העמק וסביבותיו ביופיים בשיא העונה החמה בסיורי הליקוט אנו מהם מכינים שמני תשרית לעור ולכאבי אוזניים.

גם מינים למאכל: אשחר ארץ ישראלי, פטל, שומר ותאנים נהדרות.

בחורף ובאביב יש כאן חגיגית פטריות אמיתית: אורניות, נטופות ערבות, ישעוריות ואחלמיות שמעידות על העושר שלו, ומדגימות לנו איך כל היצורים החיים מקושרים ותלויים זה בזה להישרדותם: מתחת לאדמה שורשי העצים והצמחים מתקשרים בעזרת רשתות ענק שטוו הפטריות שמיועדות להעברת מסרים וחומרי הזנה ותשמורת.

עוד ניתן למצוא בו גיאופיטים רבים, בניהם שום משולש, מרבדי בר גביע ,חוח עקוד, תלתנים, עירית מצויה, תות עץ, חצב ומספר רב של סחלבים.

בחורף, ניתן לשוטט בין מרבדי רקפות  שצובעות את היער בפריחה וורדרדה ובשטחו המואר יותר מרבדי כלניות אדומות, שמהוות תפאורה מדהימה ליונקים הגדולים שחיים כאן.

לוענית מפושקת. צילום: אבנר רינות

היונקים הגדולים בסכנת הכחדה – הצבי, הצבוע וגם הצב

לפני כחודשיים, בסיור למשפחות שכולות מהעיר מודיעין הפתיעו אותנו חמישה צבאים שחלפו על פנינו במהירות, מחזה די נדיר מכיוון שחוש השמיעה שלהם כל כך מפותח והם שומעים למרחק של מאות מטרים.

אז אם תהיו שקטים ותשמעו פתאום רחש בין העצים, רוב הסיכויים שתפתיעו צבי ארץ ישראלי שידלג ממש לידכם כך שבפעם הבאה תזכרו להיות עם מצלמה בהיכון.

ואכן, גולת הכותרת של האזור הן החיות שבסכנת הכחדה שבראשן הצבי הארץ ישראלי

בשטח זה חיים 30-70 פרטים של צבאים (סקר שערכה החברה להגנת הטבע). מדובר בריכוז הגדול בעולם של חיה זו שנכחדה מכל המזרח התיכון, ובארץ נותרו פחות מ- 5,000. לאחר בניית גדר ההפרדה הם מצאו את עצמם נעים במרחב מצומצם שבין גדר ההפרדה לכבישים הסובבים את העמק

ואכן בכל גיחה לשטח, אם מצטיידים בסבלנות, שקט ומשקפת נבחין בהם ביער או מול הגבעות הפתוחות: בקיץ צבעם משתלב בצבע הצהבהב של הגבעות המכוסות בתה ובחורף הם בולטים ביופיים על הרקע הירוק.

וגם אם לא ראיתם אותם, קל לדעת שהם כאן, הזכרים משאירים סמנים ברורים של תחנות הרחה שמתחדשות מדי יום.

מינים נוספים

לפני כשלוש שנים, עם הגשתן של תוכניות הפיתוח לאזור הציבה החברה להגנת הטבע מצלמות מעקב נסתרות שזיהו בשטח יונקים רבים נוספים, כולל מינים נדירים כגון דלק הסלעים וגירית מצויה ויונקים כגון דרבן, תן זהוב, ושועל מצוי כמו גם זוחלים רבים.

המגוון הביולוגי באזור הוא כה מרשים, כך שכל סיור בשטח מבטיח תצפית בבעלי חיים, דבר נדיר במרכז הארץ, שמהווה גן עדן לחובבי טבע וצלמים.

מין נוסף בסכנת הכחדה הוא הצבוע המפוספס, גדול הטורפים בישראל, שאוכלוסייתו העולמית מוערכת בכ-10,000 פרטים, ובארץ פחות מאלף בסך הכל

לפנות ערב ניתן לראות את משפחת הצבועים שהתמקמה בגבעות אלו שהן מוקד פעילות מרכזי וכנראה הצפוף ביותר בארץ של הצבוע, אוכלוסייתם מתדלדלת משנה לשנה בשל הצמצום במרחבים טבעיים, ופיתוח מסיבי.

לא מזמן נדרסה רותי הצבועה שהיתה סמל של הטבע במודיעין, שהעלתה את המודעות למצבן של חיות הבר בישראל, אך הכביש המהיר הכריע אותה.

גורת צבוע ואימא. צילום: יהונתן מירב

גור צבוע, צילום: יהונתן מירב

גור שועל מצוי, צילום: סטאס אהרונוב

גם את הצב היבשתי שמסתגל לכל סביבת חיים כמעט, ורק בשנת 2001 נכנס לרשימה של חיות בסכנת הכחדה, אפשר למצוא כאן במספרים גדולים יחסית וגם לו מצפה גורל עכור עם הפיתוח העירוני המתרחב.

פרפרים ודבורים

בשטחים המוארים יותר חולפים על כ-30 מיני פרפרים, כחליל השברק ונחושתן החומעה הכתום, לבנין הצנון, דרומי הצלף, טבעית זוטית וסטיריות בתוך היער.

האזור הוא גם שטח ייחודי מבחינת דבורים: קרוב ל-40% מכלל מיני דבורי הבר בארץ וכ-2% מכלל מיני דבורי הבר בעולם נמצאים באזור גיאוגרפי מצומצם זה!

זנב הסנונית נאה לוגם מציפורן עקוד. צילום: אבנר רינות

בעלי כנף בסכנת הכחדה

סביבת היער וגם השטח נמצאים בלב ציר הנדידה הגדול בארץ עם קרוב ל-200 מיני ציפורים  מה שמבטיח לנו בכל גיחה לשטח תצפית במספר מרשים של ציפורים יציבות ונודדות, המשתמשות בבתי הגידול העשירים וכתחנת עצירה חשובה במהלך הנדידה פעמיים בשנה.

ציפורים חובבות בתה כגון סלעית קיץ, צוקית בודדת, כוס החורבות וכן מינים נדירים כגון פיפיון הרים ושיחנית גדולה, מינים שנעלמו מאזורים רבים בארץ ונמצאים בסכנת הכחדה ממשית, כדוגמת הבז האדום הנמצא בסכנת הכחדה, שהבתה היא שטח המזון העיקר  שלו.

גם דורסים גדולים כגון עקב עיטי, אוח עיטי וחוויאי הנחשים בצפיפות מרשימה.

אין ספק שמינים חדשים מקננים ביער מאז שניטע, כגון דאה וגם עיט החורש, נץ קצר אצבעות, וציפורי שיר כגון חנקנים

בסיור האחרון עם אבנר רינות הצפר חזינו  בחיווי במעופו כשבפיו נמצא הנחש הזעמן הזיתני כנראה בדרכו לגוזלים בקן, ועם יהונתן מירב צפינו בדאה שחורת כתף החגה מעל נברן, וצוללת לתפסו ובתוך שניות מרימה אותו לאוויר, בעורבנים סקרנים שהתקהלו להתריע מסכנה, שרקרקים  צבעוניים ותנשמת שיצאה לחפש טרף לקראת שקיעה.

בסיור האחרון עם אבנר רינות הצפר חזינו בחיווי במעופו כשבפיו נמצא הנחש הזעמן הזיתני כנראה בדרכו לגוזלים בקן, ועם הצפר יהונתן מירב צפינו בדאה שחורת כתף חגה מעל נברן, צוללת לתפסו ובשניות מרימה אותו לאוויר, בעורבנים סקרנים שהתקהלו להתריע מסכנה, שרקרקים צבעוניים ותנשמת שוחרת טרף מרחפת מעל הנחל בדמדומים. מרהיב!

חיוויאי הנחשים נושא נחש מהמין זעמן זיתני (ככל הנראה בדרך לגוזל שבקן), צילום: אבנר רינות

שרקרק, צילום: סטאס אהרונוב

עתיקות, גבעות ונחל

ממזרח ליער, לכיוון מודיעין עלית, מובילות הגבעות לעמק בו זורם נחל מודיעים.

בשנת 2003, עם תחילת החפירות של גדר ההפרדה באזור נתגלו שרידים של יישוב יהודי, כנסייה ביזנטית, מגדל שמירה ומקוואות.

בני הר אבן, קצין הארכיאולוגיה במנהל האזרחי הוזעק למקום וחשף עתיקות בסדר גודל עצום, שנשתמרו מאות שנים, ברשת כמעט ולא ניתן למצוא מידע מהימן עליהן, שפורסם בספר ארכיאולוגי מקצועי בשפה האנגלית.

חרבת חורייה: זוהי כנסייה גדולה מהתקופה הביזנטית ובה עדות לאולם תווך ענק, גומחת תפילה וחדרים נוספים. שם נמצאו גם פסיפסים שנשתמרו בצורה מופלאה ומוצגים כיום במוזיאון השומרוני הטוב… אך יוכלו בקלות לחזור למקומם אם יוקם באזור גן לאומי שישמר גם את העתיקות. גודלה של הכנסייה מלמד אותנו שהיא שמשה לא רק לאנשי המנזר אלא את עולי הדרך בדרכם לירושלים ומכאן ייחודיותה. מתחת לפסיפס, נמצאה גת מתקופת בית שני ומאגר מים ענק. שרידים ליישוב ייהודי גדול שהיה כאן בתקופת בית שני.

אתר גדול נוסף הוא חרבת פעוש – מצודה צלבנית בת שלושה מפלסים בה נתגלו מטבעות זהב כשלצידה מקוואות מתקופת בית שני.

האזור שזור בבוסתנים עם עצים עתיקים, ניתן למצוא כאן עצי חרוב ותאנה עתיקים, גפנים, וקולומבריום.

ההתיישבות כאן עברה תהפוכות רבות בעקבות כיבושים ומלחמות דת, וזו הסיבה, להימצאות מקוואות ובוסתנים לצד כנסיות ביזנטיות ומצודות.

רצפת פסיפס מחורבת חורייה הנמצאת כיום במוזיאון השומרוני הטוב. צילום: מירי פוקס

האם תשכיל עיריית מודיעין לשמוע את קול התושבים והמומחים ולשמור על המקום לאור העובדות שכרגע מוגשות להפקדה שתי תוכניות טבע ששטח זה יכול להיכלל בהם בנקל?

על השטח מאיימים כרגע שני פרויקטי בינוי גדולים:

הראשון הוא הקמת תחנת משנה לחשמל, שצפויה להבנות בדיוק על השטח הצפוף ביותר של היער, בחלק המשמש בית גידול ומסתור לעופרים, מדובר הגבעה שהיא בעצם הנקודה הגבוהה ביותר של מודיעין, הבניה אושרה למרות שקיימות בשטח חלופות רבות, ותחנת משנה קיימת ששודרגה לאחרונה ואמורה להסגר בעתיד.

האיום השני הוא כביש רחב בין ארבעה נתיבים ממודיעין עילית ל-443, שאמור לתת מענה לעומסי התנועה אך הופך למיותר בשל העובדה שכביש 446 למודיעין עילית  נמצא כעת בעבודות הרחבה מנתיב אחד לכל כיוון לשלושה. סלילתו תביא להרס שטחי בר נדירים, הכחדת חיות בר, זיהום אוויר נוסף באזור שכבר כיום מרושת בכבישים והוצאות כספיות מיותרות בזמן כשהתחבורה הציבורית למודיעין עילית מקרטעת

בעתיד מתכננת עירית מודיעין להקים במקום תחנת איסוף פסולת.

מנגד, מופקדות כעת שתי תוכניות גדולות:

האחת תוכנית לגן לאומי "הגבעות הדרומיות", והשנייה "יער מודיעין". שתי תוכניות אלו מקיפות את העיר מודיעין ומגנות על שטחי בר ערכיים, בקלות ניתן להכליל את שטחו של יער הצבאים ועמק הצבאים בתוכנית זו כך שתשלים את שמירת השטחים הירוקים.

צילום: איציק לוי

אז מה אפשר לעשות?

קודם כל – להגיע לסיור במקום: בחדשים האחרונים מפעילים תושבי המקום סיורים במקום בעלות סמלית כדי לשכנע את ראש העיר להכיר בערכו של השטח בעל הערך האקולוגי הנדיר כדי לאפשר לתושבי המקום לבקר בו ולהנות פעילויות פנאי טיול וספורט  ומעושר הטבע בתקופה שמשבר האקלים בשיאו, וביער בו מצויים יונקים גדולים בסכנת הכחדה, ויתור על שטחים אלו תהיה החלטה אומללה לדורות, בייחוד כעת כשמודיעין עומדת להכפיל את אוכלוסייתה, שטחים פתוחים אלה מהווים אוויר לנשימה.

1. להצטרף לקבוצת הסיורים השקטה:

https://chat.whatsapp.com/JidJ7TA0TYc29UCtMfasGv

2. לחתום על העצומה בקישור הבא:

https://www.drove.com/campaign/663cdbe81239931dc14822dd

3. להצטרף לקבוצת הפייסבוק ולתמונות נוספות "עמק הצבאים של חבל מודיעין":

https://www.facebook.com/share/w2BZ8fvzrjwz9G6V/

4. לפנות לראש עיריית מודיעין, למנהל התכנון, לשרה לאיכות הסביבה ולנבחרי הציבור על מנת להפוך על פיה את ההחלטה על כריתת היער וקריאה להקמת גן לאומי במקום (כיום, כבר קיימת תוכנית שכזו שהוכנה על ידי המתכנן מוטי קפלן)

לפעמים חומקת מעינינו העובדה שגם אנחנו חלק מהרשת הקושרת בין חלקי הטבע, ואם נשמיד אותו אנו מאיימים על עצם קיומנו. לכולנו יש תפקיד חשוב ועלינו לשמור על גבולות האיזון הצר בו אנו יכולים לקיים חיים.

עדכונים:

12/08/24 – החלטת ביניים משמעותית של לשכת תכנון מרכזית יו"ש לגבי הכביש ובה נכתב כי היא אינה יכולה לאשר אותו מכיוון שמדובר בתוכנית המעלה דילמות לא מבוטלות, בתחומים מקצועיים בעלי ערך ומשמעות רבה, לרבות בתחום התכנון, התחבורה, השמירה על הטבע ואיכות הסביבה. בעניינים אלו, הועלו טענות וטענות נגדיות, הנדרשות בהתייחסות גורמי המקצוע, טרם נוכל לגבש את עמדתנו הסופית והחלטתנו בהתנגדויות.
החלטה זו, מבהירה היטב כי על הרשויות לפעול לשנוי התכנון העתידי של המקום (עיריית מודיעין פועלת בנוסף להקמת תחנת איסוף פסולת במקום)

מפת אזור יער הצבאים של מודיעין:

——

התמונה הפותחת: צבי ארץ ישראלי בשדה כלניות. צילום: דורון מרגוליס

מירי פוקס – מדריכת ליקוט, מטפלת בתזונה ואורח חיים בריא, מרצה בנושאי ריפוי ותודעת בריאות, פעילה סביבתית