טיפים והמלצות

את הקסם של הרצליה גיליתי לפני זמן מה ומאז אני חוזרת אליה לעתים קרובות. נופש במחיר שפוי, קרוב לחופי ים לא צפופים ולטיילת. קניון ארנה במרחק הליכה שמציע שופינג עד מאוחר בלילה, כולל חנויות צעצועים, בגדים וסופרמרקט, ומסעדות ובתי קפה במרחק הליכה או נסיעה קצר.

הבריכה במלון אוקיינוס במרינה

הפעם החלטתי לנסות את אוקיינוס במרינה שקראתי עליו המלצות רבות מגולשים, ובהחלט לא התאכזבתי. מדובר במלון דירות הממוקם באופן מושלם ליד הים ובמרחק קצרצר מהקניון, שמעניק לשוהים בו כל מה שאפשר כדי שתהיה להם שהות מושלמת. זה מתחיל בסטלה ובצוות העובדים מסביר הפנים והאדיב, שמפגין חום ועניין באורחיו. ממשיך בניקיון יומי תוך החלפת המצעים וחידוש מלאי הסבונים והתמרוקים המפנקים. וגולת הכותרת היא הדירות הנעימות, המרווחות והמאובזרות שחלקן צופה לנוף מרהיב של הים.

נוף מרהיב מהמרפסת

בדירות יש הכל – מיקרו, מקרר, כלי אוכל, קומקום, טלוויזיה ומזגן. ארוחת הבוקר מגוונת ומפנקת. במלון חדר כושר נחמד ובריכה גדולה שפועלת בעונה (מפסח עד אחרי סוכות) ואפילו מגרש טניס. החניה – חינם ודלפק הקבלה פתוח כל היום והלילה. נופשים שמגיעים לשהות במלון מדווחים שהם מרגישים בו בבית, ואכן זו התחושה – יחס אישי וחם, אבל גם תחושה של ניתוק והתרעננות. במלון 30 דירות בגדלים שונים (דירת סטודיו, חדר שינה אחד או שניים ודה לוקס עם מרפסת) במחיר שמתחיל מ-135 דולר ללילה, כולל ארוחת בוקר, ותלוי בעונה, בתפוסה ובגודל הדירה. בהחלט שווה כל שקל.

מרפסת עם נוף ירוק | צילום: יובל הנדלר
            
החדרים הנוחים פזורים בין המדשאות, בכמה מבנים דו-קומתיים, והם מאובזרים בטלוויזיה בכבלים, כספת, מייבש שיער ומקרר, ובעצם – בכל מה שצריך. במרבית החדרים יש מרפסת עם ריהוט גן או יציאה ישירה לגינה עם דק עץ ופינת ישיבה. ממרבית החדרים אמנם לא נשקף נוף הכנרת, אבל על כך מפצים המרחבים המטופחים שמסביב – מדשאות רחבות ידיים, עם נדנדות, ערסלים ופינות ישיבה נעימות. יש גם אזור משחקים מקורה עם טניס שולחן, כדורגל שולחני וביליארד, ובערבי הקיץ, עם המשפחות המשחקות והילדים המתרוצצים בדשא, המקום מלא חיים.

הבריכה היפה של מלון גינוסר                   
                                  
גולת הכותרת היא כמובן חוף הכנרת הסמוך, שבו מבלים הנופשים במקום את מרבית החופשה שלהם. יש פה גם פעילויות ספורט ימי, למי שמעוניין, אבל החוף הקטן שומר על אווירה נעימה ורגועה. בסמוך לחוף יש בריכת שחייה יפה ונעימה, המוצלת בחלקה, וסביבה פזורות מיטות שיזוף. מי שמחפש פעילויות נוספות לא ישתעמם כאן: ממש בצמוד זורם שפך נחל צלמון ואפשר לצאת לטיול רגלי בטיילת לאורך הנחל. בסמוך יש גם מתקני משחק לילדים ומתקני כושר לגדולים. ויש גם מגרשי ספורט, ובשבת בבוקר מוצע למשפחות סיור בעגלה רתומה לטרקטור ברחבי הקיבוץ.

החוף הפרטי של המלון

האוכל, שהוא חלק בלתי נפרד מחוויית החופשה, זוכה כאן למקום של כבוד, וארוחות הבוקר והערב מגוונות ועשירות. השירות הידידותי תורם גם הוא לחוויית השהייה במקום.
 

ברחוב הכי שוקק בתל אביב, ממש ליד כיכר דיזינגוף המתחדשת ואינספור אפשרויות תעסוקה ובילוי (כולל שוק יד שנייה בסגנון אירופאי, חנויות מכל הסוגים, מסעדות, בתי קפה, סופרמרקטים וסופרפארם שפתוחים בחלקם סביב השעון, וכמובן – הים הקרוב) – חבוי לו בחצר מקסימה מלון בוטיק איכותי במבנה באוהאוס שנבנה בשלהי שנות העשרים של המאה הקודמת.

בעוד שמסביב למלון גועשים החיים והעוברים ושבים טורפים אותם מכל הבא ליד, הרי שבתוכו שוררים שקט ותחושה של יוקרה מאופקת. המלון, שעוצב על ידי שירה הרץ-פורת בהשארת ה"עיר הלבנה", שומר על רוח תקופת הבאוהאוס בתל אביב בין היתר במבנה, בריצוף היפהפה של המסדרונות ובתמונות המקשטות אותם. אך בתוך החדרים עצמם – חוגגת היוקרה, המודרניות, הקו הנקי והמדויק והניקיון.

החדרים של המלון המרכזי הזה מרווחים מאוד, מוארים ומאווררים היטב. הם מצוידים במזגן רב עוצמה, מקרר קטן וקומקום, ארון בגדים רחב ידיים, חדר אמבטיה חדיש ונקי ללא רבב, מצויד בתכשירים שונים, טלוויזיה בכבלים גישה חופשית לאינטרנט, ספות ומיטות נוחות ביותר. ברבים מהם מרפסות באוהאוס ארוכות הצופות לכיכר השוקקת. בקומה השנייה של המלון יכולים האורחים להתפנק במשך כל שעות היום והלילה בטרקלין שמציע שתייה קלה וחמה וכיבוד קל. ובבוקר – נהנים אורחי המלון מארוחת בוקר בקפה לנדוור השכן.

זוגות, משפחות ובודדים יכולים למצוא בו כל אחד את מבוקשו – החל מחדרי קלאסיק זוגיים עורפיים, חדרי סופיריור גדולים יותר שמארחים שלושה אנשים ועד סוויטות רחבות ידיים, חלקן עם מטבחון. 25 חדרים יש במלון הזה, ולמרות התפוסה המלאה, השקט והשלווה נשמרים בו. הרבה בזכות ההנהלה וצוות העובדים המקצועי והנינוח, שמשרה אווירה של מקצוענות ידידותית.

מלונה העשירי של רשת o-live מומלץ מאוד לחופשה אורבנית מהנה במחיר הוגן.

אני פרפקציוניסטית, זה ידוע, ולכן לקראת חופשתי האחרונה בחג השבועות חגגתי בהתאם במשך שבועות את החיפוש המאתגר בתל אביב וסביבתה ולא נחתי ולא שקטתי עד שמצאתי את כולם בדירה אחת. נכון, זה לא תל אביב, אבל זה ממש לא רחוק ממנה, ואחרי שניסיתי הרבה דירות בעיר הגדולה, אני חייבת להגיד שהרצליה היא אופציה לא פחות טובה.

           

           

בדירה במרינה של הרצליה אפשר להרגיש עשירים ליום אחד. החוויה היא של יוקרה ונועם, אין מלים אחרות להגדיר זאת, ורק נותר לקנא באלה שגרים שם באופן קבוע. במתחם נחמד שיושב ממש על המרינה משכיר אחד מבעלי הבית את דירתו היפה והמצוחצחת שכוללת סלון רחב ידיים, מטבח וחדר שינה ושני שירותים ואפילו מרפסת נחמדה. ריח הניקיון שעולה מהדירה עושה לך חשק להישאר בה, אבל בחוץ קורצים הים, הבריכה הפרטית של המתחם, חדר הכושר, קניון ארנה שהוא במרחק הליכה קצרה ונעימה לאורך טיילת המרינה, ובתי הקפה והמסעדות שפרושים עד אליו (מאלה דגמנו את מדזו ובני הדייג המצוינות). אוריין, בני הקטן, בכה כשהתבשר שצריך לעזוב את הדירה, וזה אומר הכל. היא נהדרת לילדים בעיקר מאחר שהיא מציעה תעסוקה במרחק יריקה, והיא מצוינת למבוגרים שבעי קרבות.

והמחיר? לגמרי שפוי, משתנה כמובן בהתאם לעונה, למספר הלילות ולהרכב הלנים. הדירה לא יקרה יותר מדירה קטנה בתל אביב והרבה יותר מדוגמת ומתוחזקת.

כיכר המעיין, בלב הרובע העתיק של נצרת, היא מקום מלבב שנראה כאילו יצא ממקום אחר ומזמן אחר. הכיכר נקראת על שם המעיין, שעל פי המסורת היוונית אורתודוכסית, מרים שאבה ממימיו בעת שהמלאך בישר לה כי היא עומדת ללדת את בן האלוהים. מעל המעיין נבנתה כנסייה קטנה המעוטרת בנברשות וציורי קיר. קשת צלבנית מפרידה בין החלל המרכזי למפלס התחתון, שבו מתנקזים מי המעיין.


כיכר המעיין היא מקום נהדר להתחיל בו טיול ברחבי נצרת. מכאן אפשר ללכת לאורך רחוב אלבישארה (הבשורה) שמקשר בין הכיכר לכנסיית הבשורה הקתולית, לשוטט בשוק על דוכניו הססגוניים ולקנח באחת המסעדות המצוינות של העיר, בין אם אתם מעדיפים את המטבח הערבי הקלאסי או את הגרסאות העדכניות שמציגים השפים הצעירים והמוכשרים שצצו כאן בשנים האחרונות. אם תצליחו להתאפק ולדלג על קינוח במסעדה, תוכלו למלא את החסר בדברי מתיקה, בכנאפה חמימה או בסוגים שונים של בקלאווה שנמכרים במעדניות ובמאפיות.

צילומים: אלברט אדוט


כדאי להקדיש לנצרת יותר מכמה שעות, והדרך הטובה ביותר לעשות זה היא ללון כאן בלילה. מלון גולדן קראון אולד סיטי הממוקם בכיכר המעיין הוא אופציה מצוינת במיקום נהדר. במלון 100 חדרים המצוידים במיטות נוחות ורחבות, שולחן עבודה, טלוויזיית LCD וחדרי אמבטיה מאובזרים. והעיקר – נוף פנורמי אל העיר. לרשות האורחים יש חדר אוכל (לא כשר) ופיאנו בר שבו אפשר להתענג על יין מאחד מיקבי הבוטיק הגליליים. זהו המלון השני בנצרת של רשת גולדן קראון – הראשון נמצא בפתח העיר, על פסגת הר הצופה על הר הפסגה. לרשת יש גם מלון בעיר התחתית של חיפה, אזור מתפתח ומלא אפשרויות בילוי וטיולים.

אחרי שביקר במוזיאון ישראל, במוזיאון המדע ובמוזיאונים אחרים ברחבי הארץ – ביקש הבן שלי, איל בן התשע, לבקר גם בבית התפוצות. הוא שמע על המקום בבית ספרו והיה מסוקרן. הגענו לשם בשעת בוקר מאוחרת, שמנו פעמינו היישר לביתן התערוכה האינטראקטיבית "גיבורים פורצי הדרך של העם היהודי", הסרנו נעלינו – ונשאבנו לתוכה.

איל בתערוכה "גיבורים פורצי דרך" | צילום: דריה מעוז

איל נדלק על הדוכן שבו אפשר היה לקרוא על רוזה לוקסמבורג והצטלם עם שלטים הנושאים את הסיסמא 'לא לעבודת ילדים', אחר כך רץ בחדווה לדוכן שבו מוזמנים הילדים להפיל במחשב מטוסים בהשראת לידיה ליטבק, לא פסח גם על עמדת אגרוף בהשראת מקס בר, על עיצוב עטיפה לספר של לאה גולדברג ועל עמדת פענוח כתב סתרים של אלי כהן, ולא החמיץ אף אחת מהפעילויות האינטראקטיביות המגוונות שמציע המקום, ברובן ממוחשבות. התערוכה, המציגה למעלה מ-140 גיבורים ופורצי דרך יהודים לאורך ההיסטוריה – מדענים, הוגים, מהפכנים, אנשי תרבות, ספורטאים ומנהיגים – מעוצבת כמרחב פתוח, צבעוני ומרווח, שיכול להכיל עשרות ילדים, ועוד כמה מבוגרים (כמוני) שלא התאפקו והחליטו להצטרף אליהם.

גיבורים פורצי דרך, הגלריה למשפחה בבית התפוצות | צילום: יעקב בריל

מה אומר? חלומו של כל הורה. גם בילוי מהנה לילד, גם הקניית ידע כללי חשוב, וגם פיתוח חשיבה יצירתית – הכל בביקור אחד. בית התפוצות, שעבר מתיחת פנים ושדרוג משמעותי מאז מונה דן תדמור למנכ"ל, הוא בהחלט מקום שווה לבקר בו. מומלץ לבקר בתצוגת הקבע החדשה של דגמי בתי כנסת מפורסמים מהעולם, לגלות את יצירתו רבת הפנים של זוכה פרס נובל לספרות בוב דילן בתערוכה FOREVER YOUNG, לצפות בתערוכת המדיה המצוינת "מבצע משה: 30 שנה אחרי", המציגה את סיפור קליטתם של עולי אתיופיה, ולהתענג על צילומיו של דיוויד סימור (שים), מאבות הצילום העיתונאי והפוליטי בתערוכה "לוכד ההיסטוריה".

 עונת הדובדבנים קצרה אך אינטנסיבית ברמת הגולן. הדובדבן פורח במלוא עוזו בשטח כולל של למעלה מאלפיים דונם, ואתו גם מקומות רבים שמציעים קטיף עצמי – מהגדולים (כמו עין זיוון) ועד אנשים פרטיים (ברובם דרוזים מקומיים) שמציפים את הכבישים בשלטים זמניים המפצירים במטיילים לעצור אצלם.
אצל כולם העיקרון הוא אחיד – תשלום חד פעמי (בגובה 35-25 שקלים) בכניסה לכל אדם, שמקנה אכילה חופשית ואפשרות לקטוף, ובנוסף – תשלום עבור הקטיף שלוקחים הביתה (25-20 שקלים לקילו).

למדיאן מהבוסתן הסודי, שנקרא גם דובדבן הצפון הגענו במקרה. הוא לא שם שילוט ומאמין רק בפייסבוק. קבענו אתו ליד הסופרמרקט בכפר מסעדה, ומשם נסענו אחרי הג'יפ שלו שהוביל אותנו למטע היפה שלו. 11 דונם של עשרות עצים שמניבים 11 זנים שונים של דובדבנים בצבעים ובדרגות מתיקות שונות – החל מרנייה הבהיר ועד הצ'ינוק והבינג האדום-שחור והבורלא. לכל זן איכות, צבע וטעם משלו, כך שהקוטפים מוזמנים לעבור מעץ לעץ, לטעום ככל רצונם, ולבחור להם על איזה עץ "להתלבש" ועל איזה לדלג.

אוריין, בני בן החמש, שרק לאחרונה גילה את חדוות פרי הדובדבן, היה הלקוח הראשי של האירוע. העצים רווי הפרי מתברכים בענפים נמוכים שמאפשרים גם לילדים קטנים להגיע אליהם ולקטוף אותם בעצמם. אחרי הדרכה קצרה של מדיאן שצייד אותנו גם בדליים – יצאנו לדרך. שעה של קטיף רגוע ושיטוט נעים במטע הגדול של מדיאן שהסתיימה בקפה ומאפה עם מדיאן, אמו זהירה ומשפחתו. יצאנו משם עם ארבעה קילו דובדבנים, מינוס 80 שקל לפרי ועוד 75 שקלים כניסה לשלושה. בהחלט חוויה מרגיעה וטעימה ששווה כל גרוש.
פתוח כל יום 19:00-7:00 (בעונה – מאי-יוני). מומלץ לתאם ביקור מראש

בעקבות הכתבה "טיול ערבית" שהתפרסמה במסע ישראלי החלטתי לסייר עם בעלי בנצרת לאחר כשלושים שנה שלא הייתי בעיר. לפי הכתבה עשינו את הסיבוב המומלץ בעיר העתיקה, ואין מילים בפינו להודות לכם על החשיפה הנפלאה לטיול זה. אנשי העיר הדהימו בנכונות לעזור ובמאור הפנים. התחלנו בהר הקפיצה, שהוא הנוף המומלץ ביותר להתחלה של ביקור באזור. בטעות נכנסנו אל מרכז המשפחה הקדושה לחינוך מיוחד על שם דון גואנללה, שהוא בית ספר איטלקי לילדים עם מוגבלויות. זהו מבנה מדהים ביופיו, עם שטח נקי ומטופח באופן יוצא מן הכלל. משם הגענו לכנסיית הבשורה היפהפייה ולכנסיית יוסף הקדוש. היינו אצל טוני ואחיו, מנהלי אל־באבור, שהם אנשים מסבירי פנים וחמים המשפצים את טחנת הקמח, קיבלנו הסברים על המקום והרחנו ריחות נפלאים של תבלינים. נכנסנו לגלריית קקטוס והחלטנו לבקר בבית המרחץ עם עוד כמה זוגות (בגלל המחיר הגבוה; מחיר לסיור לשני אנשים שווה למחיר לקבוצה). קיבלנו הסבר נפלא ממר אליאס והרגשנו כמה כואב לו שלא משמרים היטב עתיקות בכיכר מעיין מרים – והוא צודק. הוא הראה לנו איך שברו מרזב אבן עתיק בכיכר! חייבים לשמור על המקום ההיסטורי הזה, שהוא פנינה שאין כמוה בעולם.
במרכז הרב־תרבותי לאמנויות הבמה דיוואן אל־לאג'ון פגשנו את השחקן גסאן עבאס שהסביר פנים והצטערנו שלא תכננו להישאר ללון בנצרת, כי אז יכולנו לראות את ההצגה בתיאטרון באותו הערב. כשניגשנו לבית ההארחה פאוזי עאזר אין, פגשנו במעוז ינון לפני הכניסה, וכשראה שאני מחזיקה במסע ישראלי אמר מיד: זה כאן! הבחור מקסים, ואף אצלו לא היה מקום ללון, על כן מומלץ בחום להזמין מראש.
אצל אל־מוכתר קנינו כנאפה, ובעלת הבית אף היא אישה מדהימה עם כנאפה יוצאת מן הכלל.
הבטחנו לעצמנו שנחזור לנצרת, ובקרוב, כדי להתרשם מכל מה שעדיין לא ראינו ולחזור ולהתענג על מה שכבר ראינו.

על הקירות יש מעין מוזיאון קטן

בארוד נותן כבוד לבלקן, ובעיקר בגלל זה לקחתי אתי את אמי הבולגרייה וחדת העין והלשון, שתטעם מאכלים מבית אמה, והיא התמוגגה. אכלנו שם בויקוס נהדר עם ארבעה סוגי גבינות וסלטה קוצ'ה (עגבניות ופלפלים) (30 ₪ בלבד), מנה מדהימה של שרימפס עם אוזו (קריצה לכיוון יוון, 45 ₪) ופלאפל דגים ברוטב טחינה. במנות העיקריות חלקנו את המוסקה (65 ₪) – מהטובות שאכלנו, קדירת בשר בגינס – מנה מעולה, קריספית ונימוחה בפה עם פירה וירקות (85 ₪) ובקר עם שעועית לבנה ומנגולד (85 ₪). את המנות ליוו סלט ירוק מרענן עם חסה, מלפפון, סלרי ונענע וכמה שוטים של וודקה ביתית מעניינת. וקינחנו עם מנות אחרונות מגוונות ומצוינות (מתומחרות כולן סביב ה-30 ₪ וקצת) – פרפה חלבה מאוד עדין ולא מתוק מדי, סוטלאץ' עם טחינה, סילאן, חלבה ופיסטוקים וקרמה קטלנה.

אוכל משובח בבארוד

התפריט בבארוד דינמי – לצד המנות הקבועות אפשר למצוא מאכלים משתנים, ולצד האוכל הספרדי-ספניולי מבית אמא ניתן למצוא גם מאכלים בולגרים, תורכיים ויוונים, ובימים אלה שוקדת דניאלה על מנות בר חדשות ביחד עם פיני לוי (מפיני בחצר). בדומה לתפריט, גם המוזיקה מגוונת, וכוללת הופעות חיות של רוק, ג'אז, קאנטרי ומוסיקה אירית.

הבר של בארוד

ביקור בבארוד הוא חוויה מהנה במיוחד למבקר. מלבד המוסיקה והאוכל – הקירות ממש מדברים אליו. בארוד – מעין מוזיאון אמנות והיסטוריה קטן – מציג על הקירות אוסף פותחני בקבוקים ושטרות כסף, ציורים של הצייר יוחנן לקיצביץ, כרזות מקום המדינה ועוד.

בארוד היתה קריאת האזהרה של עובדי הבניין הערבים בילדותי לפני שפוצצו סלעים. בארוד, אנחנו מזהירים כעת, היא מסעדה שאפשר בהחלט להתמכר אליה. תמחור מנות סביר מאוד, תפריט מגוון ומעניין שלא נמאס אף פעם, טעמים מתמזגים היטב בחיך, מוסיקה נעימה ואווירה מיוחדת. קשה לבקש יותר.

מיקום-מיקום-מיקום נוהגים להגיד בעולם העסקים ומתכוונים לומר שעסק קם ונופל על מיקומו. אם אכן כך – מסעדת איסקנדר תפסה לה את אחד המקומות היפים בארץ – ממש על גדות נהר הירדן. אפשר לראותו אותו זורם וזוהר מחלונות המסעדה המשקיפה עליו, ואפשר גם לצאת ממנה החוצה ולשבת לידו במרפסת או בדשא הצמודים אליו. תענוג גדול מאוד כשמדובר בטיול בצפון, שבו גם כשאוכלים – לא רוצים לפספס את הנוף המקומי המרהיב.
אבל כמובן שאת הנהר אי אפשר לאכול ואפילו לא לשתות, אז גם על הקיבה לא רצוי לפסוח, וגם בפן הזה איסקנדר עושה עמנו חסד. האוכל, שרוח ים תיכונית-תורכית מרחפת עליו, טעים מאוד, ובנוסף – ממש לא יקר. אם אתם בעניין של עסקיות – הן משתלמות מאוד כאן ומוגשות מדי יום בין חצות היום לשעה חמש, כך שאפשר אפילו להספיק בהן ארוחת ערב מוקדמת.
הן נפתחות בלוואש – לחם הבית הנפלא – לחם טורקי עם קצח ושומשום, בליווי מבחר סלטי בית טעימים וטריים ללא הגבלה, ממשיכות במנה לבחירה ממגוון רחב של אפשרויות בליווי תוספת (תלכו על הפוטטו – תפוחי אדמה בתנור), ומסתיימות בגלידת הבית. בננו הקטן זכה כאן לארוחת ילדים (45 ₪) שכללה המבורגר בליווי ירקות וצ'יפס, ואנחנו התענגנו על קבבים מצוינים וסלמון ערב לחיך. המחיר – רק 69 ₪ לאדם מהמבחר המצוין, עם אפשרות לתוספת מחיר שמרחיבה אותו למנות נוספות.
המסעדה גדולה ומרווחת, אך עדיין נותנת תחושה של אינטימיות. היא מארחת גם קבוצות, והמלצר המוביל – מנש – הוא בעל מסעדת פלאפל לשעבר, יוצא ירושלים, שמבין דבר או שניים במסעדנות ובאוכל, וגם איש מאוד נחמד. הוא זה שהמליץ לנו על החומוס המצוין, והוא אכן צדק. לא ניסינו את התפריט הרגיל, אבל הוא נראה מבטיח – בעיקר לחובבי בשר ודגים. והתפריט העסקי – שווה מאוד, כאמור.

טלפון: 049007020 053-8094352

שעות הפתיחה: א-ה 12:00-20:00 ו' – 12:00 עד כניסת השבת

ציון: חמישה כוכבים

ממליצה: דריה מעוז, מסע אחר אונליין

מסעדה אותנטית ומיוחדת במינה,הבשר למבינים בלבד ולרעבים במיוחד. שווה ובגדול!!!

 אסתטיקה ויופי – הם שעומדים במרכז החוויה במסעדה החדשה בשורש – מוזה בהר. העין שרואה את הנופים המרהיבים מרחוק ואת המנות האסתטיות מקרוב, והחיך שטועם טעמים מורכבים ונפלאים – יוצרים חוויה רב-חושית נעימה במיוחד.

הגענו לשם בשעות הערב המוקדמות (מומלץ – בגלל הנוף וכדי להקדים את עשרות הסועדים האחרים) והושבנו ליד אחד השולחנות הרבים הצמודים לחלונות הארוכים, מהם נשקפים הרי ירושלים במלוא הדרם. לא רחוק מאתנו חגגו כ-30 סועדים רוסים את עצם קיומם, והפתיעו אותנו ברמת הדציבלים הנמוכה שהפיקו. ואנחנו, זוג עם פעוט, זכינו בחגיגה קולינרית, שרובה זרמה ישר לקיבתי (בן הזוג והפעוט – כל אחד מטעמו – די בררנים בכל הקשור לאוכל). תחילה הגיעו המנות הראשונות: מנת שרימפס בחמאת פרנו, שומר וטרגון – שאין לי מלים לתאר חוץ ממדהימה. שילוב טעמים מסעיר ומענג (46 ₪), קרפאצ'יו פילה בקר – עם ערמונים, סלק ופרמז'ן – עוד שילוב מנצח של טעמים שנמזגים היטב בפה (44 ₪) ופטה כבד מעולה עם פחזניות ופלחי מנדרינה (49 ₪). הקדימו אותם בכמה דקות – צלוחית מאורכת ובה שלושה ממרחים, ולצדה סלסלת לחמים. את המנות העיקריות כבר לא צלחתי, אבל הפעוט, שלא נגע בראשונות, הסתער על פסטת העגבניות – מנת ילדים שהוגשה לו עם כוס מיץ תפוזים (תמורת 35 ₪ לשניהם) ובן הזוג – על מנה מעניינת שכבר סימן בעבר – טאג'ין חזה עוף עם פולי חומוס, לימון כבוש וזיתים (63 ₪). לאחרונות כבר הגענו בצליעה, אז החלטנו לוותר, על אף ששמן יצא למרחוק.

האוכל הוצג באדיבות והגיע במהירות על ידי המלצרית הנחמדה, ופגשנו גם את ירון ארמוזה, הבעלים הידידותי והחביב, שמסתובב בין השולחנות ובודק שהכל מתפקד ומתקתק כמו שצריך. ירון פתח את המקום לפני כשבעה חודשים, צמוד לצימרים 'ירוק בהר'. בזמנו הפנוי (יש כזה?) הוא מנהל מרפאה ומעבדת שיניים, בעל (ליפעת, הכוח המניע) ואב לארבעה. השף – קובי קטני, שבעברו 12 שנים באוסטרליה, בין השאר כשף של מסעדת chez Olivier, הוא האמן שמסתתר מאחורי המנות המעוצבות והטעימות להפליא.

שעות הפתיחה: שני-שבת 8:30- אחרון הלקוחות. (עסקית: 17-12)
לא כשר
 

 מסעדת פיצ'וטו היא אחת המסעדות הוותיקות בזכרון. לא במקרה מצליחה המסעדה לשרוד שנים רבות. ראשית, המיקום. המסעדה שוכנת במיקום רומנטי במיוחד, בבית אבן משוחזר מהמאה ה-19 במדרחוב המייסדים הציורי. בקיץ נעים במיוחד לשבת בחצר המקסימה שמוקפת בצמחי תבלין. שנית, האוכל. התפריט הוא צרפתי-ים תיכוני, והאורחים נהנים ממנות כמו אוסובוקו טלה, רביולי עיזים בחמאת מרווה, קלמארי צרוב במילוי אורז, שרימפס, עגבניות ואורגנו, או שוק אווז קונפי ביין אדום. המחירים לא זולים אבל האוכל משובח והשירות אדיב.