גלבוע: היערות

רכס הגלבוע, שאורכו כ- 18 ק"מ, הוא שלוחה צפונית של הר השומרון. קירבתו לשבר הסורי – אפריקאי יצרה מתלולים חריפים מצפון וממזרח לו, מעל עמק חרוד, המתנשאים לגובה של כ- 650 מטר מעל פני הים. בגלבוע עובר קו פרשת המים של ישראל. יובלי נחל הקישון, מתחילים את דרכם בגלבוע, זורמים אל הים התיכון, למרות שבקטעים מסוימים הם רחוקים מן הירדן מרחק של 13 ק"מ בלבד.

רובו של ההרי בנוי אבן גיר קשה מתקופת האיאוקן. גם מדרונו הצפוני תלול עשוי אבן גיר קשה, אך מתקופה קדומה יותר – קנומן-טורון, ובין שכבות הסלעים הללו קיימת רצועה צרה של גיר רך, מתקופת סנון-פליאוקן. בשולי הגלבוע יש אזורים וולקנים. קו שבר גיאולוגי עובר בשיפוליו, ומפריד אותו באורח חריף מעמק חרוד שלרגליו. בקו שבר זה נובעים כמה מעיינות שמקור מימיהם באקוויפר ההר. הגדול והידוע במעיינות הצפוניים הוא נחל חרוד, למרגלות ההר פורצים מעיינות (כגון עין חרוד ועין השלושה) שמימיהם הזכים בחלקם מלוחים ובחלקם מתוקים, מרווים את אדמות העמק באמצעות מערכת הולכה מסוגים שונים. מקור המים הם מגשמים היורדים מצפון השומרון.

השם גלבוע נגזר כנראה מן השורש "גבע", והתוספת של האות "למד" משמשת להדגשה, כמו במילה זלעפות השורש "זעף".

החי והצומח:
הפריחה השופעת המאפיינת את הגלבוע הופכת אותו למוקד משיכה לרבבות מטיילים. ברוב השנים, למעט בשנת בצורת, מתכסה ההר במרבדי פריחה, במגוון של צבעים. מיני הצומח המאפיינים את אזור הגלבוע הם ים-תיכוניים במורדותיו הצפון מערביים וערבתיים במורדות הדרום-מזרחיים.

בין הפורחים הראשונים – צמחי הבצל ופקעת ממשפחות השושניים, האירסיים והנרקסיים; בן חצב סתווני, כדן קטן-פרחים, סתוונית היורה ואחר כך – כרכום חורפי ונרקיס מצוי.

בדרום ההר יש גם אזור פריחה של חלמונית גדולה. בחודש ינואר לערך מצטרפים לאלה רקפות, דודאים וכלניות.

הכלניות של הגלבוע, כמו באזורים אחרים בצפון הארץ, פורחות בשלל צבעים, בעיקר בתחילת העונה, אבל בהמשכה משתלט הצבע האדום, ושטחים גדולים בהר הופכים למרבדים אדמוניים.

הכלניות הן שפותחות את "הגל האדום" ולהן מצטרפות: צבעוני ההרים, בעיקר בהר לפידים, נורית אסיה ודמומית ארץ ישראלית, ומסיים את הגל האדום – הפרג האגסי.

אל ה"גל הכחול" משתייכים הדרדר הכחול, צהרון מצוי, מקור החסידה, עכנאי יהודה, אל קנה ולשון הפר. יצוינו גם הסחלבים והדבורניות למיניהם, גביעונית הלבנון והוולריאנה.

מסוף חודש פברואר ואילך מתכסה ההר בשפע של פרחים נוספים. אין לשכוח גם את שפע העשבים, שהם פוטנציאל של מרעה טבעי – ואכן יש בגלבוע איזון בין מרעה ובין שמירת טבע. המרעה מהווה אלמנט כלכלי, ובאותה עת גם מונע גידול מופרז של עשבייה, המשתלטת על צמחי הפרחים.

באותו אזור צומח אירוס הגלבוע – אחד מהפרחים היותר מרשימים על הגלבוע.

הצמח בעל פרחים גדולים מאד ויפים, בצבע סגול עמוק. גל פריחתו העיקרי מתרחש בתחילת האביב, במהלך חודש מרץ. הצמח תואר לראשונה בגלבוע ומכאן שמו. אך הוא גדל גם, אם כי בריכוזים קטנים יותר ופחות מרשימים, במדבר יהודה ובסביבות עין גב. ששת עלי העטיף של הפרח נחלקים לשני סוגים המתחלקים לסירוגין: שלושה זקופים ושלושה כפופים, המעוטרים בכתמים כהים. בזרעי האירוס קיימים מנגנון המעכב את הנביטה ומפזרה על פני שנים אחדות – "פטנט" המקטין את הסיכון הטמון בשנות הבצורת שבהר.

במשך שנים משך הפרח היפה את ליבם של מטיילים וסוחרי פרחים שעקרו את פקעות הצמח כדי לשותלן בגינותיהם או למוכרן. כתוצאה מכך עמד הצמח בפני סכנת הכחדה, אך אוכלוסייתו התאוששה בעקבות החקיקה של חוק הגנת צמחי הבר ושיתוף הפעולה של ציבור המטיילים שבא בעקבותיה.

בנוסף לפריחת האירוסים, ידוע הגלבוע גם במרבדי הכלניות, צבעוני ההרים, הנוריות והדמומיות הפורחים בו בתחילת האביב.

מן היונקים החיים בהר, לרגליו ובשוליו, נציין את הצבי הארץ ישראלי , שפני הסלע, שועלים, חתולי בר, ארנבות, דורבנים ומכרסמים קטנים . במערות חיים מיני עטלפים, ולרגליי ההר – חתולי ביצה, גיריות, נמיות וסמורים.

מהזוחלים: צבים, לטאות ונחשים.

היסטוריה
הגלבוע במקורות:
להר הזה יש היסטוריה אנושית עתיקה. הוא נמנה עם ההרים המעטים המוזכרים בתנ"ך.

בגלבוע התרחש אחד האירועים הטרגיים בתולדות עם ישראל. בני ישראל, בהנהגת המלך שאול, ניגפו לפני הפלשתים ונסו אל הגלבוע.

הפלשתים השיגו את שאול והרגו את בניו – יהונתן, אבינדב ומלכישוע. המלך העדיף ליפול על חרבו מאשר ליפול בידי הפלישתים. שמות פסגות הגלבוע והיישובים שבו מנציחים את זכר שאול ובניו.

"הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות", קונן דוד על שאול ובניו. ואמנם – אין מעיינות בהר עצמו. בחלקים של הגלבוע הסלע נחשף ולכן אין כמעט צמחייה במקומות אלה.

חווית לימוד סיפורי המקרא מן הגלבוע אינה דומה לשום אזור אחר בארץ. רבים מחלקי ההר זכו לשמות של גיבורים מקראיים. מלחמת גדעון תרמה את השמות הר לפידים והר יצפור. משפחת שאול- את הר שאול, גבעת יהונתן, הר גיבורים, הר אבינדב, הר מלכישוע, הר אחינועם והר אבנר.

הגלבוע היה עד גם למאורעות, שאינם שייכים להיסטוריה העברית. האירוע שנחשב אולי למשמעותי ביותר הוא "קרב הג'לוד", שנערך לרגלי הגלבוע בשנת 1260, ובו ניצח הצבא הממלוכי המוסלמי בראשות ביברס את הצבא המונגולי. מפלת המונגולים בקרב זה עצרה את מרוצתם מערב, וייתכן שאם תוצאותיו היו שונות, היה דבר זה משפיע על המשך ההיסטוריה של עמי יבשת אירופה.

היסטוריה של התיישבות :
בתקופה הרומית ידע ההר תנופה של התיישבות ממשית. בכפר פקועה נמצאו מערות קבורה מתקופה זו, וכן בכפרים מוטילה ומוע'יר, הממוקמים בגדה הצפונית של נחל בזק. שרידי ישובים קדומים נמצאו גם בתחומי הכפר הערבי נוריס (מעל לגדעונה), בחורבת גדודה (מעל לקיבוץ חפצי-בה) ובאתרים נוספים.

יישובי הגלבוע התפרנסו בעיקר מחקלאות. הגתות הרבות שבשטח מעידות כי גידול הגפן תפס מקום חשוב בכלכלת התושבים. בעת הכיבוש הערבי (636 לספירה) ניטש הגלבוע לחלוטין, ורק לפני מאתיים ומישים שנה נוסדו בו מספר כפרים ערביים.

בשנות העשרים של המאה הנוכחית החלה קרן קימת לישראל לרכוש אדמות בעמק חרוד שלרגלי ההר. על אדמות אלה נוסדו ארבעה ישובים בעמק – עין חרוד, תל יוסף, חפצי-בה ובית אלפא. הכפרים הערבים שבגלבוע לא רוו נחת מהתפתחות זו, והנוכחות היהודית בהר הייתה כרוכה בסכנת נפשות.

ב- 1935 רצחו ערביי הכפר מזר סמל יהודי ששרת במשטרת המנדט, משה רוזנפלד, פעולה שסימלה את האות לפתיחת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. "עין הסמל", ליד "העמק הנעלם", נקרא על שמו של רוזנפלד.

במלחמת העצמאות הפכו הכפרים הערביים שבגלבוע לבסיסים לצבא העיראקי ולאנשי כנופיות שהתנכלו ליישובי העמק. בתקופות מסוימות אף הייתה התנועה על כביש גבע-מרחביה אפשרית רק במשוריינים.

כיבוש הכפר הערבי זרעין בשלהי מאי 1948 גרם לנטישת ישובים ערביים בגלבוע ובמזרחו של עמק יזרעאל. אך ב- 10 ביולי כבש הצבא העיראקי את הרכס עד לכפר מזר.
אנשי העמק ערכו גיוס כללי ובלילה שלפני ההפוגה, אשר בעקבותיה נקבע הגבול בין ישראל וירדן, ערכו טיפוס מייגע לפסגת הר ברקן והעניקו למדינת ישראל את ראשו של הגלבוע. אלא שההר היה ישראלי להלכה בלבד, והמטיילים לא העזו לעלות לראש הגלבוע ללא כוח אבטחה.

בשנת 1958 התגייסה קק"ל ליצור תנאים שיאפשרו שיפור במצב הביטחון בהר. ראשית דבר פרצה את הדרך הפטרולים שלאורך הקו הירוק, מצנדלה שבדרום-מערב, דרך הר ברקן, פקועה וג'ילבון, ועד להר מלכישוע והמורד לבקעת בית שאן. סעיף דרך צפוני נפרץ מנורית והתחבר עם דרך הפטרולים שממערב להר ברקן. העבודות נערכו בחירוף נפש ממש, בחסות כוחות משמר הגבול. התקפות הערבים גבו מחיר דמים: אחד מפורצי הדרך נהרג, וכן אחדים מאנשי משמר הגבול.

נקודת המפגש של שתי הדרכים נקראה בפי פורצי הדרך בשם "שער הזהב". ממנה היו יישובי העמק בקו ראייה, ומי ששב מן ההר הגיע לצומת הנכסף ראה עצמו בטוח מהתקפות פורעים.

לאחר סלילת הדרכים נטלה קק"ל על עצמה את האתגר של ייעור הגלבוע. ניסיונות ייעור ראשונים נערכו על ידי הבריטים בשנות העשרים ליד מעיין חרוד אך הם לא עלו יפה, והדעה המקובלת גרסה כי בגלבוע לא יצלח יער. בזכות מאמציה ומיומנותה של קק"ל נקלטו הפעם עצי היער היטב, ועתה הם מפארים בגלבוע שטח העולה על 20 אלף דונם. נפרצו דרכי יער והוכשרו חניונים ומצפורים. עם הזמן הוצבו גם שלטי הדרכה למסלולי טיולים ושלטי הסבר להנאת עשרות אלפי אנשים הפוקדים את ההר מדי שנה.

קק"ל לא הסתפקה בכל אלה. היא פרצה גם דרכים והכשירה קרקעות לקיבוץ מעלה גלבוע, שנוסד ב- 1962, וליישובים החדשים שקמו באזור לאחר מלחמת ששת הימים – מירב ומלכישוע וזאת בסיוע תרומותיהם של יהודי העולם, באמצעות הסוכנות היהודית. כמיליון עצים נתרמו ע"י תורמים מאירופה, דרום אפריקה, ארה"ב , דרום אמריקה, אנגליה ומישראל. מעבר לתרומה לנטיעות עצים פותחו חניונים, גינות משחקים, פינות מרגוע ושבילי טיול מתרומותיהם של יהודי העולם.

אתר כתף שאול. מכאן אפשר לצפות על נוף מרהיב ביופיו

אתרים וטיולים בסביבה

אתרים נוספים בסביבה
מעיין חרוד, מוזיאון בית שטורמן (עין חרוד), בית הכנסת העתיק בבית אלפא, גן השלושה (סחנה), חפירות בית שאן, גן לאומי בית שאן, גני חוגה.

מטיילים בגלבוע
לאורך ציר התנועה הראשי בגלבוע הקימה קק"ל חניונים ומצפורים המשמשים בסיסי יציאה נוחים לטיולים בסביבה. במרכז הרכס, בפסגת הר ברקן הציבה קק"ל מגדל תצפית אש ובו יושב שומר היערות בחודשי הקיץ החמים ומתריע על שרפות יער גורמי הכיבוי.

מערך החניונים המרכזי בהר ממוקם בהר שאול, מפסגתו תצפית מרהיבה לכיוון העמק ואתר זינוק למצנחי רחיפה.

להלן האתרים המרכזיים בגלבוע לפי הסדר – מצפון לדרום.

תל יזרעאל – מול כביש הגישה לגלבוע ממערב, מצפון לכביש התענך (כביש מס' 675), בין סימני ק"מ 11-10. ביזרעאל בנה המלך אחאב ארמון. כאן אמר לו אליהו הנביא: "הרצחת וגם ירשת?" על שום שבעצת אשתו איזבל הוצא להרג נבות היזרעאלי, שכרמו נשא חן בעיני המלך. במקום מצפור וטיילת וחניון במעיין – עין יזרעאל (ראה מסלול טיול בנפרד!)

חניון נופש פעיל נורית – ריכוז של שולחנות פיקניק ליד כפר העבודה הנטוש נורית, שהוקם בקרבת חורבות הכפר הערבי נוריס.

הר שאול – פסגה המתנשאת לגובה של 302 מ' מעל פני הים. החורגת משרשרת פסגות הגלבוע צפונה עקב מערכת העתקים. התבלטות הפסגה מאפשרת תצפית ומייחדת את ההר במבט אל הגלבוע מרחוק. ההר קרוי על שם שאול המלך שנפל במערכה נגד הפלישתים (שמואל א' ל"א). שמו העברי של ההר: תל כולילה ותושבי העמק כינוהו על פי צלצול שמו "הר הקללה". המשמעות האמיתית של השם הפוכה, במובן של "כליל יופי" ובשירי הרועים המקומיים נתייחד ההר כמקום שאליו עולים על מנת להשיג את שלוות הנפש. הממצא הארכיאולוגי בהר מצביע על נוכחות האדם החל בתקופה הפליאוליתית, דרך תקופת הברונזה הקדומה והתיכונה, התקופה הישראלית, הרומית ועד הביזנטית. במרכז הכיכר היה מוצב בעבר מגדל תצפית יערני של קק"ל ואילו כיום הוא מוצב בהר ברקן ונצפה מהר שאול.

במצוקים שבמיפנה הצפוני של ההכר קיננה בעבר מושבת עופות דורסים (נשרים ורחמים), אולם זו לא חזרה לקנן לאחר ההרעלות הגדולות בשנות ה- 50 וה – 60.

כתף שאול – החניון המרכזי בגלבוע. מומלץ לערוך מכאן טיול רגלי צפונה, להר שאול, פסגה שבולטת מן הרכס העיקרי של הגלבוע ומהווה לפיכך מקום לתצפית על נוף יוצא דופן ביופיו. חובבי ההליכה יכולים לצאת מכאן לטיול רגלי אחר, להר גיבורים, שממנו קיימת תצפית נפלאה המרחיקה ראות עד להר החרמון. בהר גיבורים שרדו חורבות הכפר הערבי מזר, מקום בו התחוללו קרבות קשים במלחמת העצמאות.

החניון אשחר – חניון קטן, כ- 1.5 ק"מ לכיוון מערב מכתף שאול. שם החניון נגזר משיחי האשחר הרבים המצויים בקרבתו.

חניון ויניה ראובן כהן – חניון קטן ואינטימי, מבודד מהציר הראשי של הגלבוע, על שמו של כלכלן ידוע, מי שהיה מראשוני קיבוץ עין חרוד. בחניון הוכשר מצפור הצופה על עין חרוד.

חניון "שער הזהב" – שבקרבתו קיים שפע של פריחה אביבית. במיוחד בולטת הפריחה של אירוס הגלבוע ושל צבעונים, כלניות, נוריות ושפע מהמם של פרחים אחרים. מכאן נוח מאד לצאת למסלול הליכה תלול – לעבר "העמק הנעלם". בחניון הוקמו מתקני משחקים ונסללו שבילי הליכה משולטים המוליכים לשמורת הר לפידים. באמצע הדרך הוקם חניון נוסף – "חניון אמצע הדרך.

חניון ברקן – ריכוז של מקומות ישיבה המאפשרים התכנסות קבוצתית. מהר ברקן אפשר לצפון דרומה, אל שטח הגלבוע שהיה מעבר ל"קו הירוק" שלפני מלחמת ששת הימים. מהחניון הוכשר מסלול הליכה דרך עין הסמל ל"עמק הנעלם" ומסלול לימודי אל חניון "שער הזהב". גם כאן פורחים מרבדים מרשימים של אירוס הגלבוע.

"העמק הנעלם" – מסלול טיול רגלי היורד בתלילות מאזור הר ברקן אל עמק חרוד, ליד תל יוסף הישנה. המסלול מיועד למיטיבי לכת, והוא מסומן לכל אורכו בצבע אדום. לאחר גשם נוטה השביל להפוך לחלקלק.

חניון האירוסים – בקרבתו נמצא ריכוז גדול מאד של אירוס הגלבוע, שביניהן הוכשר שביל משולט.

חניון "העמק הנעלם" – ממזרח לציר הראשי של הגלבוע, מצפון לחניון ויניה כהן, הדרך המוליכה לחניון עלולה להיות קשה לעבירות לאחר הגשמים.

נחל יצפור – מסלול הליכה רגלי, מסומן בצבע אדום, היורד מצפון לקיבוץ מעלה גלבוע עד לכביש העולה לגלבוע מאזור בית אלפא.

חניון מעלה גלבוע – ליד היישוב הנושא שם זה. כאן בנתה קק"ל מצפורים שמהם נפתחות תצפיות מרהיבות לעבר הגזרה הדרומית של הגלבוע. בנקודה הגבוהה ביותר הוקמה שבשבת היוצרת חשמל. בין המצפורים הוכשר שביל נוח והותקנו ספסלים.

לתשומת לב המטיילים: מעלה גלבוע הוא ישוב דתי. בשבת ובמועדי ישראל אין להיכנס ברכב לתחום היישוב.

חניון הר אבינדב – בין הקיבוצים מעלה גלבוע למירב. החניון נבנה במסגרת תוכנית משותפת לשרות התעסוקה ולקק"ל לצמצום האבטלה, וממנו תצפית נהדרת לכיוון שבר הירדן, הגלעד ובקעת בית שאן. שביל מסומן בצבע שחור לאורך 7 ק"מ יורד מכאן דרך מערת אבינדב עד לעין מודע. קק"ל העתיקה לכאן עצי זית עתיקים והציבה שולחנות הצופים אל הנוף. במקום הותקן מתקן ייחודי של "חלילי רוח" המשמיע את נעימת הרוח הנושבת בחילי מתכת.

חניון תל יוסף הישנה – נמצא למרגלות הגלבוע, בסיום השביל הלימודי היורד מהר ברקן דרך ה"עמק הנעלם". בחניון נמצא בית הביטחון ששרד מהיישוב הישן תל יוסף.

איך להגיע / מפה
ניסע בכביש הסרגל (מס' 65) ממגידו לעפולה. בצומת הסרגל נפנה מזרחה (ימינה), בכביש 675, ליישובי חבל התענ"ך. נמשיך ישר בצומת יזרעאל, משמאלנו תל יזרעאל, אנו נפנה ימינה בכביש 667, בציר המרכזי של הדרך הנופית. נחצה את רכס הגלבוע עד לכביש 669 בית אלפא, או כביש 90, סמוך לשדה תרומות, בואך לעיר בית שאן.

למפה מפורטת הקלק כאן

• לאתר קרן קימת לישראל »