הכפר הפסטורלי ראג'ר (או ע'ג'ר) שחי בבועה 22 שנה מתארגן מחדש ולומד איך מכילים את כמויות התיירים המציפים את הכפר הקטן, מאז בוטל הצורך בתיאום ביטחוני מראש כדי לעבור את מחסום הכניסה. על כל אלה נילווה החשש שהשקט, הניקיון, הסדר המופתי והעדר האלימות המוחלט ישתנה אחרי פתיחת שערי הכפר לעולם הגדול. חשש מכניסת עולם תחתון וחוסר ביטחון אישי.
נכון לכתיבת שורות אלו הכפר מוביל בארץ ולדעתי אף בעולם בשלושה קריטריונים:
- אחוז גבוה של משכילים – כ-45%.
- אפס אחוזי גירושים.
- אלימות השואפת ל-0%.
ראג'ר (או ע'ג'ר) שהיה סגור לכניסה מאז שצה"ל נסוג בשנת 2000 מלבנון נפתח שוב לביקורים ללא צורך בתיאום ביטחוני. המחסום הצה"לי בכניסה לכפר קיים ופתוח לרווחה. צילום יואב יעקובי
תולדות כפר ראג'ר
אם נחזור אחורה בזמן אל סיום מלחמת העולם הראשונה (1918), הצרפתים והאנגלים חילקו את "השלל העות'מני" כשלבנון וסוריה בשליטה צרפתית וישראל בשליטה אנגלית.
בהסכם ניוקוב פולה ב-1923 נקבע הגבול הסופי בין המעצמות וסומן בעט כחולה ולכן ניקרא עד היום הקו הכחול. משולש הגבולות סומן ללא הקפדה יתרה ועובר על ערוץ החצבאני (נחל שניר). כך יצא שהכפר ראג'ר הוא סורי וחלק מהגולן.
הקן הירוק (קו שביתת הנשק 1949) עבר צפונה לתל דן. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל ביומיים את הגולן ושלח כוח קטן לעבר הכפר ראג'ר. על פי המפות הצה"ליות ראג'ר היה בתחום לבנון ולכן הכפריים התבקשו להרים דגל לבן ולמסור את הנשק שברשותם ולהישאר בכפר.
בתום המלחמה הפנה אותם הצבא ל"מדינתם" לבנון שידאגו לצרכיהם, הלכו נכבדי הכפר למשרדי הממשלה הלבנונית במארג' עיון ובקשו את עזרתם. הלבנונים ידעו כי סורים הם והחזירו אותם בחזרה לכפר. כך נוצרה סיטואציה שכפר קטן בן כ-600 תושבים היה לא רצוי בשום מדינה. מולדתם סוריה התרחקה כ-20 ק"מ מזרחה ולא יכולה לסייע. בתחילה סייע צה"ל במזון ותרופות ואחרי מספר חודשים הסכימה ישראל לקבלם כתושבים בדומה לדרוזים בצפון הגולן.
ב-1981 החליטה ממשלת ישראל על אישור חוק הגולן שמשמעותו שרמת הגולן היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל וזה אומר שכל תושביה הם אזרחי המדינה לכל דבר ועניין. כולל תעודות זהות, רשות מקומית חינוך בריאות והצבעה לכנסת ישראל.
בשנת 2000 יצא צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון והאו"ם החליט לסמן מחדש ובמדויק את הקו הכחול המפריד בין לבנון וישראל מראש הנקרה במערב ועד לחרמון. רק שאחרי 33 שנה הכפר גדל, צמח ופרח לו צפונה לשטח השכנה הלבנונית והקו הכחול ההיסטורי עובר באמצע הכפר ומחלקו לשניים – לבנוני וישראלי. בנקודה זו ניצב הכפר כשהעדפתו הגלויה היא להישאר חלק ממדינת ישראל.
כך קיבלנו כפר מיוחד ויחיד בישראל שחציו (רשמית) בלבנון, כפר יחיד שתושביו עלאווים.
בהסכם ניוקוב פולה ב-1923 נקבע הגבול הסופי בין המעצמות וסומן בעט כחולה ולכן ניקרא עד היום הקו הכחול. צילום לימור צדוק
צילום: לימור צדוק
צילום: לימור צדוק
מי הם העלאווים?
העלאווים הינם זרם דתי שהתפצל מהאסלאם השיעי במאה ה-9 לספירה. הדמות המרכזית אחרי מוחמד הוא עלי אבו טאלב, בן דודו וחתנו של מוחמד דרך ביתו של מוחמד פאטמה.
בתחילה נקראו "נוסיירת" בשל מוצאם מהרי אנסריה באזור הסורי הגובל לים התיכון בערים לטקיה וטרטוס צפונה מלבנון ויש אחרים הטוענים שבגלל השפעתם מהנצרות נקראו "נוציירת". בעיני האסלאם הרדיקלי העלאווים הם כופרים, אף יותר מהיהודים.
הדת העלאווית סודית (בדומה לדת הדרוזית), כתבי הקודש אינם מפורסמים ורוב העלאווים אינם בקיאים ברזי הדת השמורה למעמד מצומצם של זכרים מגיל 15 ומעלה. לפי המעט שיודעים ולא בטוח שזה מדויק אך מעניין. לפי האמונה העלאווית כל האנשים היו בתחילה כוכבים בעולם האור, אך נפלו בשל אי ציות. העולם הגשמי הוא מקום של סכנה וטומאה אך ניתן להימלט מהרוע בעזרת הבורא. לכל עלאווי חלק מהאור של הבורא שניתן להגיעו בעזרת האמונה. עלאווים שומרי דת מאמינים שיתגלגלו שבע פעמים לפני שיחזרו למקומם בין הכוכבים היכן שנמצא האימאם עלי, אם יחיו חיי חטא יישארו בין הנוצרים והיהודים עד שיכפרו על חטאיהם.
עלאווים שומרי דת מאמינים שיתגלגלו שבע פעמים לפני שיחזרו למקומם בין הכוכבים היכן שנמצא האימאם עלי, אם יחיו חיי חטא יישארו בין הנוצרים והיהודים עד שיכפרו על חטאיהם. צילום: לימור צדוק
צילום: לימור צדוק
טיילת החצבאני. צילום: יואב יעקובי
מה לעשות בראג'ר?
העיקר כאן הוא המפגש עם האנשים החביבים, כפר מטופח ונקי מאוד, אוכל משובח, טיילת ותצפית נוף נפלאה אל ערוץ החצבאני.
טיילת החצבאני
נכנסים בשער הכפר עד לקצהו שם מחנים את הרכב ובנקודה זו נשקף ערוצו קניוני של החצבאני בדרכו לחצות את גשר ראג'ר העתיק לארץ ישראל. בתחתית הערוץ נבחין במספר נקודות עניין:
- עמדת האו"ם, 2. שרידי תחנת הקמח העתיקה ששימשה את תושבי הכפר (כיום יש בכפר טחנה מתקדמת), 3. מחוץ לערוץ הכפר הלבנוני אל ווזאני.
אם נתבונן היטב נבחין שערוצו של הנחל המגיע מצפון (מלבנון) יבש ורק בעמדת האו"ם הוא נעשה ירוק וזורם. הסיבה היא שערוץ החצבאני מתחיל כ-60 ק"מ צפונה בעיירה הדרוזית חצבאיה שם נמצאת הנביעה שאותה שואבים הלבנונים עד תום לצרכיהם, כך שבערוץ עד ראג'ר אין אפילו טיפת מים אחת, הערוץ יבש לחלוטין. בתחתית הערוץ מתחת לכפר נובע מעין נוסף בשם אל ווזאני שמימיו הם מי ערוץ החצבאני שבשטח ישראל.
נמשיך עוד קצת על הטיילת ונפגוש מבנה גדול – "המדאפה", בית העם שבו כל ערב מתכנסים נכבדי הכפר השיחים ודנים בענייני הכפר (חינוך, תרבות, סכסוכיי שכנים וכו')
מהטיילת נרד לגן השלום המטופח. בגן נבחין במנורת שבעת הקנים, בספר הקוראן, בפסל של מריה ובתצלום ענק של קבר יתרו. העלאווים מאמינם באחווה ובשלום בין כל העמים ולכל דת יש את מיקומה וכבודה ואין סיבה לא לחיות באחווה ובשלום. משם נמשיך לשוטט נחלוף על כיכר עלי וכיכר אליהו הנביא ונתרשם בכמה קרובים וכמה רחוקים אנו מלבנון.
בנקודה זו נשקף ערוצו קניוני של החצבאני בדרכו לחצות את גשר ראג'ר העתיק לארץ ישראל (צילום יואב יעקובי)
צילום: יואב יעקובי
צילום: יואב יעקובי
צילום: לימור צדוק
מסעדות ואוכל בכפר
המסעדות מגישות תפריט מזרחי ותפריט עלאווי עם מאכלים מקומיים ייחודיים, ניתן לשלב בין התפריטים והכי כדאי להקשיב להמלצות המקומיים.
- מסעדת ביסן, מגישים אוכל מקומי, אירוח מעולה: עלי – 0524078209
- מסעדת בלו ליין – 0526887115
- ממתקי חטיב – 0522231287
- אירוח סמא מחוץ לכפר- 0522886225
מחוץ לכפר בכביש הגישה נמצא מקום חדש. המקום מגיש אוכל מקומי ואוכל מזרחי, ונמצא בשדה הפתוח צמוד לדיר הכבשים משם נפרס לעינינו הר דב ולבנון. היתרון המשמעותי הוא שכאן (בניגוד למסעדות האחרות בתוך הכפר) אין בעיית חניה.
- המחלבה של מונא ומוחמד פתאלי – 0526333430
מחוץ לכפר נמצאת החווה של מונא ומוחמד פתאלי. הזוג מגדל עיזים וכבשים ומייצר גבינות שהמיוחדת מבניהם היא השנקליש. כדור גבינה בגודל של כדור טניס מתובלת היטב, עטופה בזעתר ועשירה מאוד בטעמים. מגרדים על סלט או מטגנים עם חביתה. בנוסף מייצרת מונא ריבות בטעמים שונים.
ניתן להגיע לטעימות או לארוחת בוקר.
חשוב לציין שיש פיתוח תיירותי מואץ ומקומות חדשים נפתחים בכפר.
צילום: יואב יעקובי
צילום: יואב יעקובי
צילום: לימור צדוק
טיולים סביב ראג'ר
עין אל בארד – המעין הקר
רצף של מעיינות קטנים היוצרים בריכות רדודות וקרות שבעבר שימשו כמעין הכפר וכנקודת צל לעדרים ולחיות הבר.
הגעה: נכנסים בכביש הגישה לכפר ראג'ר, עוברים את הפניה הסגורה להר דב ממשיכים ישר עד שנפגשים ברפת (כ-3 ק"מ מכיכר הטנק) בצד ימין של הדרך, שם פונים שמאלה על דרך לבנה. נוסעים כ-1.5 ק"מ עד לצומת בה פונים שמאלה, עוברים מעבר בקר ואחרי 50 מטר המעיין.
עין אל בארד – המעין הקר. צילום: יואב יעקובי
מסלול טיול בנוחיילה
מצפון לתל דן נפרס עמק הנוחיילה הבזלתי. בעבר הלא רחוק שכנו בעמק הכפר הסורי נוחיילה ובצמוד אליו מוצב סורי, שניהם ננטשו בזמן מלחמת ששת הימים. חיילי עוצבת חירם פרצו מסלול מעגלי בסוואנה של הנוחיילה מסלול שאורכו כ-6 ק"מ (כ-3 שעות).
נקודת ההתחלה בחניית האוטובוסים מחוץ לשמורת תל דן בשער אברהם.
המסלול מתחיל בשער אברהם, עובר באנדרטה לזכר שמחה ויעקב מרדכי, חולף בעמק בנקודה הגבוה שם נפגוש טנקים סורים נטושים, נחלוף על חורבות הכפר נוחיילה ונגיע לעין אל בארד, נחצה את הערוץ ונסיים בשער אברהם.
המסלול כולו חשוף לשמש. לא מומלץ להגיע בקיץ, לעומת זאת בחורף ובאביב יש כאן פריחות משגעות של פרחי הבר שאליהם מתווספים פריחות מטעי הפרי, חרמון מושלג, בעלי חיים משוטטים, זרימה חזקה בערוץ הנוחיילה וההנאה מושלמת. סוואנה אפריקאית בקטנה.
ניתן לעשות טיול זה גם עם רכב שטח. להגיע לתצפית החצבאני לעשות את המסלול הטבעתי עם תוספת של עוד מספר מעיינות ונקודות חמד כולל סיור בכפר ראג'ר.
מפת אזור כפר ראג'ר
מפת ראג'ר והאזור. באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי ישראל
————–
יואב יעקובי – מדריך טיולי ג'יפים, טיולים לכל המשפחה וטיול ויה פרטה במצוק מנרה
לתיאום טיול מודרך – מומלץ עם ליצור קשר עם "העפרוני" – 0507510391