קניות בבייג'ינג – למלא את המזוודה

רחוב ליו לי צ'אנג (Liu Li Chang) הוא רחוב חנויות שמהווה אתר משיכה בשל הגוון התיירותי שלו, והוא מאפשר שילוב בין טיול לקניות. חזיתות החנויות מעוצבות בסגנון סיני, וברבות מהן תומך עמוד אדום ועגול בקירות העץ. חלונות הזכוכית נתמכים בשריגי עץ שיוצרים דוגמאות קלאסיות, ומאחורי חזית מקושטת זו מוצגים חפצי אומנות. ברחוב חנויות אמנות שמוכרות סחורה בעלת מראה עתיק. לצדן חנויות לציוד ציור עם מבחר רחב של מכחולים, דיו דחוסה לציור, אגני דיו מעוטרים מאבן, סוגים שונים של ניר לציור, ותמונות מוגמרות ומקוריות.

בעבר פעלו השווקים של בייג'ינג תחת כיפת השמים. שוק הפנינים עמד צפונית למקדש השמים, שוק המשי סמוך לשגרירות האמריקאית, שוק הציפורים במערב העיר, ושוק העתיקות של סוף השבוע על כביש הטבעת השלישי. כל השווקים הללו עברו בשנים האחרונות שינוי, אחרי שהתרחבו אל סמטאות סמוכות. כולם זכו למבנים שמאורגנים בקומות, ומאפשרים מכירות בכל מזג אוויר ובשעות עבודה ארוכות יותר. השווקים החדשים עומדים סמוך למיקומם המקורי, אלא שכולם קבלו מראה המזכיר יותר קניון מערבי.

רחוב וואנג פו ג'ין, רחוב הקניות המפורסם ביותר בביג'ין | צילום: אייסטוק

שוק הפנינים המוכר לסינים בשם הונג צ'יאו (Hong Qiao) התפרסם בשנות התשעים, עת מכרו בו פניני מים מתוקים, אותן מגדלים בדרום סין. מאחר ופקדו את המקום תיירים ותושבים זרים שחיים בבייג'ינג, ניצלו רוכלים את הקהל השבוי ופתחו במקום דוכני מוצרים נוספים בהם מוצאים הזרים עניין. כך קרה גם לשוק המשי שבשנות התשעים, בזמן הפריצה הגדולה של חולצות ומעילי המשי אל שוק האופנה העולמי, מכרו בעיקר בגדי משי. מהר מאוד התרכזו אל השוק מוכרים של עודפי ייצוא נוספים שיוצרו בסין. לא רחוק משם התפתח שוק שכונה – שוק המעילים, או שוק הרוסים – יה באו לו (Ya Bao Lu) אליו הגיעו סוחרים ממדינות חבר העמים אשר קנו בעיקר מעילים בכמויות מסחריות. עד היום יש במקום, סמוך למקדש השמש Ritan, בית אריזה שעטוף במודעות ברוסית. עגלות עמוסות סחורה נכנסות אל בית האריזה ויוצאות ארוזות אל תחנת הרכבת. הסוחרים לוקחים את הסחורה ברכבת ה"טרנס סיבירית" עד מוסקבה, ומממנים את תשלום המכס בחלוקת מוצרים בתחנות הבידוק.

שוק המשי קנה לו מקום סמוך לאזור השגרירויות, לשם התקבצו ובאו זרים רבים שעבדו בבייג'ינג. למרות שמידות מערביות הן מוצר שקשה מאד להשיגו בסין, בשוק המשי אפשר היה למצוא בגדים במידות כאלו, מאחר והן יועדו לייצוא.

מוכרות משי. מאז ששוק המשי עבר לקניון סגור, המסתורין שאפף אותו אבד | צילום: Ming Xia, flickr

משדעכה אופנת המשי, החליפו את הבגדים הללו שלל מוצרים אחרים כמעילים, נעליים, תיקי נסיעות ותיקים אופנתיים, חולצות, מכנסיים, בגדים תחתונים, עניבות וצעיפים. צמד המלים – שוק המשי – נושאות נופך אקזוטי, כאילו יפרסו לעיני הלקוח בדי משי מבהיקים, אולם השוק היה רחוק מן הפנטזיה. בנוסף על כך, משהעבירו את השוק השנה אל תוך קניון בן חמש קומות, אבדו העממיות והמסתורין שאפפו את סמטאותיו הצפופות וכל שנותר הוא שוק תעשייתי, גם אם נוח.

השווקים שהפכו לקניונים הם: שוק המשי, שוק הפנינים ו-יא שואו, שלושתם מצויים במבנה רב קומות שממודר לפי מוצר המכירה. בקומות התחתונות נעליים, בקומת הכניסה מעילים, בקומה שנייה בגדים, ובקומות העליונות תכשיטים, חפצי אמנות ולעתים גם מוצרי חשמל. שוק הציפורים הפך למבנה סגור, וגם שוק העתיקות שפעל רק בסופי השבוע זכה למבנה מקורה. כעת הוא פתוח בכל ימות השבוע.

בשוק המזון אפשר לטעום מטעמים כמו אטריות, שיפודי כבש, עקרבים וחגבים | צילום: Ming Xia, flickr

השוק היחיד בבייג'ינג שנותר במתכונת של דוכנים פתוחים הוא שוק המזון המוכן של רחוב וואנג פו ג'ין (Wang Fu Jin). השוק נפתח כל ערב ב-18:45 ונסגר ב-22:00. את הדוכנים סוגרים ומחברים לאופניים. שיירת אופניים נוסעת אז ברחובות העיר, אל מגרש חנייה, שם מאופסנים כל הדוכנים הארוזים עד ליום הבא. במשך היום אין כל רמז לכך שהמקום הופך לשוק צבעוני ותוסס לעת ערב. בין הדוכנים אפשר לטעום אטריות, שיפודי כבש, פירות מסוכרים, תמנונים, דיונונים, חסילונים, ואפילו עקרבים, חגבים, זחלי משי, מרבי רגליים, ושאר ירקות. מאחר ואין מקום עליו פוסחים במסגרת שיפור פני העיר, את הריצוף שעל הכביש החליפו לפני כמה שנים לאבן מבהיקה ויפה, והאזור תחום בגדרות ביטחון ששפע פחי אשפה פזורים לאורכם. לצד הסינים והתיירים שבאים לטעום ממגוון המטעמים, אפשר לראות גם זקנה ששולה מן הפח שיפוד עליו נותר מעט בשר, ילדים שמחפשים פחיות למחזור, וכמה קבצנים שלא מרפים. כל אלה באים להזכיר לנו שמאחורי החזית הנוצצת של הקידמה, רבים נותרים מאחור.

לאורכו של רחוב וואנג פו ג'ין שהוא רחוב הזהב של בייג'ינג נמצאים כמה מרכזי קניות חשובים. שין דונג אן (Sun Dong An) הוא מרכז קניות מרשים שמשתלט על פלח נכבד מן הרחוב ועל המפגש שבין וואנג פו ג'ין עם שדרת צ'אנג אן (Chang An), המובילה אל כיכר טיאן אן מן (Tian An Men), מרכז קניות לעילית של בייג'ינג בשם אוריינטל פלזה (Oriental Plaza). במרכז אוסף של מעצבים בעלי שם עולמי, ורמת המבנה עצמו גבוהה ביותר. לצד מותגים כמו ברברי, קנזו וג'יבנשי אפשר לשבת לקפה בסטארבקס, ולגלידה בהאגן דאז. באורינטל פלאזה להבדיל מן השווקים, הסחורה אמיתית.

רחוב הקניות וונג פו ג'ין. מומלץ ללמוד איך אומרים "אפשר לקבל הנחה?" בסינית | צילום: אייסטוק

בסין קיימת תעשיה ענפה של חיקויים. פעולות אנמיות של המשטר שנועדו לראווה בלבד, מאפשרות את המשך ייצורם של חיקויי מותגים. חלק מהמותגים מיוצרים ברמה טובה ותיירים רבים קונים אותם בסין. בעיה גדולה יותר נוצרת כאשר חיקויים אלה יוצאים מסין ונמכרים כאמיתיים. חלק מהמותגים הם חיקויים מצחיקים למדי שנמכרים עם שגיאות כתיב מכוונות ולא מכוונות. חולצה שבתווית שלה נכתב Made in Flance, סיפקה רמז דק, למקום ייצורה האמיתי. מעבר לייצור החיקויים יש גם העתקה של סמלים מסחריים, כמו הקשתות של מקדונלדס, שזכו לגרסאות רבות במסעדות מזון מהיר סיני, הגל של נייק שמצא עצמו על נעלי לי נינג (Li Ning), שלא לדבר על שעוני החיקוי של לולקס, ובלייטלינג. בגדי הילדים המעוטרים בדמויות דיסני, גם הם מוצר מועדף לקניה, אם לא אכפת שאין הם מקוריים, וכך גם תיקי לואי וויטון (Vitton Luoise), מעילי North Face, ויש לחשוד גם בטבליות הכחולות הנמכרות ללא מרשם רופא ועליהן סימן האות V, שקוממו עליהם את חברת פייזר יצרנית הוויאגרה האמיתית. הללו מנהלים כנגד הגלולה המזויפת מאבק כושל ביצור ובהפצה של הגלולה. כמעט תשעים אחוז מן הגלולות הנמכרות בסין הן מוצר חיקוי והן עשויות להוות סיכון בריאותי.

כדי להסתדר בשווקים יש שני משפטים חשובים בסינית שכדאי ללמוד. דו שאו צ'יין? (Duo Shao Qian), שמשמעו "כמה זה עולה?" וקאי פיאן אי דיאן (keyi pian yi dian), שפירושו "אפשר לקבל הנחה?". מצוידים במלים האלה וביכולת המיקוח הישראלית, מחזירים רבים מהתיירים בסין חלק מעלות הביקור.

מפת מרכז בייג'ינג

לקריאה נוספת:

קניות בבייג'ינג בייג'ינג ידועה כאחד ממרכזי הקניות הטובים בעולם. ממזכרות מימי המהפכה ועד לפריטי אופנה מקוריים – החנויות הכי מיוחדות ושוות בבייג'ינג