בזו אחר זו נדלקות נורות החשמל, מאירות את רצפת הבטון שמתמלאת בשקים עמוסי ירקות. קלימטי הוא שוק הירקות הגדול ביותר בנפאל. מדי לילה מגיעות אליו משאיות עמוסות בסחורה המגיעה מהודו ומתחיל יום עבודה ארוך. זה מראה משונה לראות שוק תוסס וחי הפועל לאורן הדלוח של נורות בשעות הקטנות של הלילה. אך לא פחות משונה עבור דרי השוק הקבועים לראות אדם לבן פוסע בחשכת הליל בין הדוכנים. המבטים ננעצים ובכל צעד אפשר להרגיש עוד זוג עיניים מסתובב בפליאה להביט באדם זר. רוב העובדים בשוק ימשיכו לעבוד במשך 14 שעות ובקושי ישימו לב כשהלילה יתחלף ליום וכשהיום ישחיר שוב ללילה. אז רבים שבים לביתם כדי לעבוד במלאכות הבית השונות. קל למצוא את הדרך אל השוק הידוע – כל נהג מונית או הולך רגל מכירים את "קלימטי באזאר". הוא ממוקם דרומית לשכונת תאמל, המרכז התיירותי הפופולרי, השופע בבתי קפה ומסעדות מערביות שמציעות אספרסו משובח, מזון אנין, עיצוב חדשני ושאר הטבות שבינן לבין נפאל אין ולו חצי דבר. רוב שעות היממה השוק עמוס והומה אדם ובזמן השיטוט בו צריך לשים לב ולהיזהר לא לרמוס עגבניות שמוצגות על שמיכה הפרושה על הקרקע, ולא לדרוך על תינוקות רכים שמכרכרים סביב אימם העובדת. אוכלוסיית שכונת קלימטי מורכבת מאנשים שהיגרו לעיר מן הכפרים השונים כדי לחפש פרנסה ובתקווה להרוויח כסף, אך הם חיים בדלות ובעוני, במאבק הישרדות יומיומי. במרבית המשפחות החיות בקלימטי יש בעיית אלכוהוליזם. מבעד לבלגן הכללי השורר בשוק, ניתן להבחין בסוגי עבודה שונים. בסבלים, שסרט בד מקיף את מצחם ומחובר אל סל קש שהם נושאים על גבם וכורעים תחת משקלו. הם מתקדמים בצעדים איטיים והמאמץ הרב ניכר על פניהם. המראה קשה במיוחד כשמדובר בילד הכורע תחלת הנטל. 46 אלף ילדים בנפאל עובדים בענף זה ולרוב מתחילים בגיל 9, אז הם נושאים בין 80- 70 קילו והמשקל מתווסף ככל שחולפות השנים. רוב הילדים העובדים כסבלים כלל לא מרוויחים כסף, אלא עובדים תמורת מזון וקורת גג בלבד ובכך חוסכים עבור משפחותיהם את הצורך להאכיל פה נוסף. לצד השוק אפשר לראות כמה מן המקומות שהם ישנים ואוכלים בהם, המקום מכונה "מלון" אך הוא גרוע ממלונה. על רצפת בטון במסעדות פועלים, הם מצטופפים יחד בלילות, בלי שמיכה או כרית. בפאתי השוק, מתנשאת מעלה ערימת פסולת עצומה. זוגות ידיים רבים נוברים בה ותרים אחרי ירקות שלמים או פגועים פחות מאחרים. כ- 45 איש מרכיבים את קהילת מלקטי הזבל. הם אוספים את שיירי הירקות שיוכלו למכור מחוץ לשוק. אנחנו שואלים ילדה בת 15 מאיזה גיל היא עובדת והיא מושכת בכתפיה ומשיבה שאיננה יודעת. מאז שהיא זוכרת את עצמה היא מתרוצצת בין ערימות הזבל ומחטטת בהן. כאילו כדי להציג את זכרונותיה, היא מראה לנו קבוצת ילדים קטנים קופצים מעלה מטה ומפזרים אשפה לכל עבר. מחוץ לשוק יושבים על שמיכות מי שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם את דמי השכירות עבור דוכן. מאחר ואין להם מקום קבוע בשוק, הם נאלצים להשכים מדי בוקר כדי לתפוס את מקומם פיזית, תוך מאבקים וחיכוכים עם שכנותיהן למדרכה ועם הרשויות. העבודה נעשית דרך בית הספר הסמוך לשוק, שבו לומדים ילדים רבים שהוריהם עובדים בשוק. המתנדבים מעבירים הכשרה למורי בית הספר, ומעבירים שיעורי חינוך לא פורמליים, כמו ריקוד ועיתונות. יחד עם ארגון מקומי בשם Social Organization for Urban Poverty – SOUP אמהות טריות שאינן יכולות לצאת לעבודה כי עליהן לטפל בילדים, נאלצות להפסיד כסף או להשאיר את העולל בבית עם אחיו הבוגר, שנאלץ לוותר על הליכה לבית הספר. מעון היום שייפתח בשכונה בשיתוף פעולה של שני הארגונים, יהווה פתרון וייקל על האמהות לילדים בני שנה עד שלוש שנים. בעבודה בכל התחומים הללו, החוויה של הליכה בשוק היא לא עוד נעיצת מבטים בלבד, אלא נפנופים לשלום לכל המוכרים, משחקים עם הילדים מבית הספר וניהול שיחות בנפאלית עם מי שהפכו לחברים במרוצת הזמן וברור לי שאמשיך לחשוב עליהם גם ממרחק הזמן והמרחק הפיזי כשאשוב לישראל. |
בשעה שתיים בזמן היממה שחלק מהעולם מכנה לילה, השוק בשכונת קלימטי בקטמנדו מתעורר לחיים. רוני מרגלית מתנדבת בארגון "תבל בצדק" ומספרת על חוויותיה בשוק קלימטי פורסם 22.8.11 |
נפאל: סודות ההימלאיה
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3475
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 430
[name] => נפאל
[slug] => nepal
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 430
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 79
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )