צרמט, שווייץ – תענוגות קיציים

מעורר קנאה. במהלך הביקור בשווייץ חזרתי שוב ושוב על צמד המילים הזה, שנפלט מפי בעודי עומדת בהשתאות מול פסגה מושלגת, מול אגם בצבע כחול עמוק שמתחבא בין ההרים או מול נהר שזורם בשצף בלב יער, כשממש מעליו בית שדייריו מתעוררים מדי בוקר לכל היופי הזה. אבל אלו לא רק הנופים שמעוררים את התחושות האלה, אלא גם הניקיון, הסדר, הארגון המופתי, התחבורה הציבורית היעילה כל כך, הביטחון האישי, השמירה על הסביבה ובעיקר  – השלווה הכל כך מבורכת.

העיירה צרמט (Zermatt), ששוכנת בגובה 1,620 מטר בקנטון ואלה (Valais) שבדרום-מערב שווייץ, היא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לכל הטוב שיש לשווייץ להציע. זוהי עיירת בונבוניירה שוויצרית טיפוסית, המוקפת בכמה מהפסגות הגבוהות ביותר בהרי האלפים. המפורסמת מכולן היא פסגתו דמוית הפירמידה של המטרהורן (Matterhorn), שמתנשאת לגובה 4,478 מטר, ואותה כולם מכירים כי היא מצוירת על אריזת השוקולד טובלרון.

פסגת המטרהורן, המכוסה בענן, מעל העיירה צרמט | צילום: סימי שאואר

צרמט, שמוקפת בפסגות שחלקן מושלגות לאורך כל השנה, נחשבת לאחת מעיירות הסקי היוקרתיות ביותר בשווייץ. גם בקיץ היא מהווה מוקד משיכה לתייירים מכל העולם, שנהנים מהדר הפסגות, מהיערות שמקיפים את העיירה, משפע המים, מכרי המרעה הירוקים וממגוון גדול של מסלולי טיול בכל דרגות הקושי.

הרחוב הראשי של צרמט, הבנהופשטראסה (Bahnhofstrasse), גדוש במסעדות, מלונות, ברים ובתי קפה. בין שלל המסעדות שמגישות מנות שוויצריות טיפוסיות כמו פונדו ורושטי, אפשר לראות פה גם את ה-M הגדולה של מקדונלד'ס, מה שמעיד על ריבוי התיירים במקום. ויש, כמובן, גם מגוון גדול של חנויות – ממותגי יוקרה של מעצבים ותכשיטים, דרך חנויות שמוכרות ציוד לטיולים ולסקי ועד לחנויות מזכרות. יש שיאמרו שהעיירה תיירותית מדי, ואי אפשר שלא להסכים איתם, ובכל זאת, אי אפשר שלא לקנא – בבתי העץ שבנויים באסתטיקה שוויצרית טיפוסית ומשתלבים היטב בסביבתם, באדניות הפורחות שמקשטות את חזיתות הבתים, בניקיון המופתי, בנוף שנשקף מכל פינה, גם בימים שבהם המטרהורן מכוסה בענן גדול, וכן בשקט ובאוויר הנקי, שהם כמעט מובנים מאליהם בעיירה שבה תנועת המכוניות אסורה.

הבנהופשטראסה, הרחוב הראשי של צרמט | צילום: סימי שאואר

רק רכבים חשמליים השייכים למלונות העיר מסיעים את התיירים על מזוודותיהם מתחנת הרכבת של צרמט לבית המלון. מעבר לזה, התנועה ברחובות צרמט מתנהלת ברגל, באופניים, או על גבי כרכרה רתומה לסוס, אפשרות בה רק התיירים בוחרים. צרמט היא לא העיירה היחידה באלפים השוויצריים שבה תנועת המכוניות אסורה, מה שמסביר למה השוויצרים תמיד נמצאים בכושר טוב כל כך ונראים מצוין למרות תועפות הגבינה שהם אוכלים.

תנועת המכוניות בצרמט אסורה. אפשר לטייל ברגל, באופניים או על גבי כרכרה רתומה לסוס | צילום: סימי שאואר

נעים לטייל ברחוב הראשי של העיירה, אבל מומלץ לא פחות לצאת מחוץ לאזור התיירותי, להתרשם מבקתות העץ העתיקות, המכוסות בגגות צפחה, מהאסמים ומבתי החווה. הסיבה העיקרית להגיע לכאן בקיץ היא מסלולי ההליכה ההרריים הרבים שסביב העיירה, שמוצעים בדרגות קושי שונות. רבים מהמסלולים האלה כוללים נסיעה ברכבת או ברכבל לפסגות האזור וטיול רגלי עם תצפיות פנורמיות נהדרות על הנופים עוצרי הנשימה שמסביב. לצד מסלולי ההליכה מוצעות שלל פעילויות בהרים – מצנחי רחיפה, פארק חבלים, טיפוס, סקי קיץ, רכיבה באופני הרים, טיפוס על קרחונים, ביקור במחלבות וחוויות נוספות.

בקתות עץ עתיקות בצרמט. כדאי לצאת מחוץ לרחוב הראשי | צילום: סימי שאואר

טיולים מומלצים באזור צרמט
בין טיולי היום הרבים שצרמט מציעה, ניתן למנות את הטיול למטרהורן גליישר פרדייז (Matterhorn Glacier Paradise). הטיול נפתח בעלייה ברכבל ה-Matterhorn Express לתחנת הרכבל הגבוהה ביותר באירופה, ומשם ניתן לנסוע במעליות למרפסת התצפית, בגובה 3,883 מטר, ממנה נשקפת תצפית מרהיבה על 38 פסגות שגובהן עולה על 4,000 מטר באיטליה, צרפת ושוויץ. יש עוד כמה אטרקציות מרגשות במקום, כמו ארמון קרח שבו פסלי קרח בשלל צורות, וכן אפשרות לגלישה באבובי שלג, גם בקיץ. משם ניתן לרדת ברכבל לאגם השחור, ה-Schwarzsee, אגם יפהפה שסביבו שבילי טיולי רבים, מקום אידיאלי לפיקניק או ארוחת צהריים במסעדה שבמקום.

פסגה אחרת במקום היא פסגת הרוטהורן (Rothorn), בגובה של 3,103 מטר לפסגה ניתן להעפיל ברכבל, ואם אתם משכימי קום מומלץ לעשות זאת בשעת הזריחה, שמהפסגה היא נראית יפה במיוחד. בנוסף, יש בפסגה תצוגה מרשימה של 18 פסלי קרח, וכן מגוון גדול של מסלולי הליכה נופיים, שעוברים דרך כרי מרעה ואגמים.

הרכבת שמטפסת לפסגת הגורנגרט | צילום: Gornergrat Bahn/ Toni Mohr

רבים טוענים שהתצפית היפה ביותר על המטרהורן נשקפת מהר גורנגרט (Gornegrat), בגובה של 3,089 מטר. להר ניתן לעלות בנסיעת רכבת שנמשכת כ-35 דקות מצרמט, ברכבת ה-Matterhorn Railway, שנוסעת פה מאז 1898. הנוף שנשקף מלמעלה כולל 29 פסגות לצד קרחונים מרשימים ואגמים חבויים. אוהבי ההליכה יכולים לרדת ברגל משם לריפלברג (Riffelberg), הליכה של כשעתיים וחצי, כשבדרך עוברים באגם ריפלסי (Riffelsee), שהמטרהורן משתקף בצורה מושלמת במימיו הצלולים.

נגני קרן אלפים במרפסת של מסעדת סונגה, מול הנוף של המטרהורן | צילום: סימי שאואר

טיול וארוחה
אחד היתרונות הגדולים של צרמט, הוא שמבחר הפעילויות בה באמת מתאים לכולם. גם מי שרוצה לחוות את הנופים המשגעים בתנאים מפנקים וללא מאמץ מיוחד יבוא על סיפוקו. אחת האפשרויות המהנות היא טיפוס ברכבל או ברכבת לאחת מן הפסגות באזור וארוחה באחת מן המסעדות הפנורמיות של האזור, מול נוף מדהים. את אלה ניתן לשלב גם בטיול רגלי קצר, אבל ממש לא חייבים.

אפשר למשל, לעלות בפוניקולר, בנסיעה שנמשכת 4.5 דקות בלבד, לפסגת הסונגה (Sunnega), בגובה 2,288 מטר.יש מכאן נוף מרהיב של המטרהורן ופסגות מושלגות, שממנו אפשר ליהנות ממרפסת התצפית או במהלך ארוחה במסעדה שבמקום, שמגישה מאכלים מקומיים כמו רקלט – תערובת של גבינות מותכות שמוגשת עם תפוח אדמה, בצלצלים כבושים ומלפפונים חמוצים. במרחק כמה דקות הליכה מן המסעדה אפשר להגיע לנקודת תצפית לאגם Leisee הצלול, שביום חם ניתן לשכשך במימיו.

הכבשים האופייניות לקנטון ואלה | צילום: zermatt.ch © Michael Portmann

אנחנו בחרנו לעשות טיול קולינרי בגורנגרט, שכולל עלייה ברכבת לפסגת ההר, ומשם ירידה ברגל או ברכבת בין התחנות השונות בהר, כשכל מנה בארוחה מוגשת בתחנה אחרת, מול נוף מדהים. מזג האוויר לא היה לטובתנו – השוויצרים נוהגים לומר, שאף פעם לא יורד גשם בשווייץ, זה רק שפעם בשבוע הם שוטפים את ההרים. נראה היה שכשהעפלנו ברכבת לפסגת הגורנגרט השוויצרים היו עסוקים בניסיון יסודי במיוחד, וכל הפסגות בסביבתה היו מכוסות בענן גדול וסמיך. כשהגענו לפסגה לא ראינו את המטרהורן כמובטח, אבל מבעד לעננים נשקף הנוף המדהים של קרחון גורנר (Gorner) העצום, השני באורכו באירופה, ומרחוק הצלחנו להבחין אפילו באגם חבוי בין ההרים. בדרך ראינו את הכבשים האופייניות לאזור, שלהן ראש שחור וכתמים שחורים על הרגליים. הקור המקפיא (2 מעלות מתחת לאפס בסוף אוגוסט) שיגר אותנו למלון Kulmhotel Gornergrat, המלון הגבוה ביותר בשווייץ, בגובה של 3,100 מטר. כאן היתה התחנה הראשונה בסיור הקולינרי שלנו, ובמסעדת המלון קיבלנו פלטת נקניקים (וגבינות לצמחונים שבינינו), שלוו בדג מטוגן ובכוס קטנה של מרק דלעת נהדר.

הדרך מריפלאלפ לצרמט, בלב היער | צילום: סימי שאואר

מגורנגרט התכנית המקורית היתה לרדת לתחנה הבאה ברגל, אך מזג האוויר, לצערנו, לא אפשר זאת. את הדרך למטה, אם כן, עשינו ברכבת, עד למלון ריפלברג (Riffelberg), מלון ההרים הוותיק ביותר באלפים השווייצרים, שהוקם כבר ב-1855. גם כאן נהנינו מאוויר הרים ומנוף נהדר, וכן מהחלק הבא של הארוחה – מרק וולזי של יין לבן עם נגיסי גבינה מטוגנים, ומנה עיקרית של בשר כבש (ורביולי גבינה לצמחונים). הקינוח הוגש בתחנת הבאה, ריפלאלפ (Riffelalp), במסעדת ההרים המקסימה Alphütte Chez Freddy, שנמצאת במרחק 10 דקות הליכה מהנות מהתחנה. במסעדה זו הוגש הקינוח – שטרודל תפוחים עם רוטב וניל, גלידה וקצפת. כשיצאנו מהמסעדה השמיים החלו להתבהר, ולכן החלטנו לרדת לעיירה ברגל, במסלול מקסים בין עצי היער, שעובר בחלקו לצד נהר שוצף, כשבדרך ראינו פרחים יפים, סנאים מקפצים וגם מקבצים גדולים של פטריות, כי הגענו מיד אחרי הגשם. והנה עוד משהו לקנא בו – בכל יום ראשון, כשמטיילים רבים מגיעים לאזור ללקט פטריות, מחכים ביער שני יערנים שבודקים את הפטריות שנאספו ומוודאים שאינן רעילות. אין מה לומר, על הכל הם חושבים, השוויצרים.

מפת האיזור:

לחצו להגדלה

הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שווייץ Switzerland Tourism