מעורר קנאה. במהלך הביקור בשווייץ חזרתי שוב ושוב על צמד המילים הזה, שנפלט מפי בעודי עומדת בהשתאות מול פסגה מושלגת, מול אגם בצבע כחול עמוק שמתחבא בין ההרים או מול נהר שזורם בשצף בלב יער, כשממש מעליו בית שדייריו מתעוררים מדי בוקר לכל היופי הזה. אבל אלו לא רק הנופים שמעוררים את התחושות האלה, אלא גם הניקיון, הסדר, הארגון המופתי, התחבורה הציבורית היעילה כל כך, הביטחון האישי, השמירה על הסביבה ובעיקר – השלווה הכל כך מבורכת. העיירה צרמט (Zermatt), ששוכנת בגובה 1,620 מטר בקנטון ואלה (Valais) שבדרום-מערב שווייץ, היא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לכל הטוב שיש לשווייץ להציע. זוהי עיירת בונבוניירה שוויצרית טיפוסית, המוקפת בכמה מהפסגות הגבוהות ביותר בהרי האלפים. המפורסמת מכולן היא פסגתו דמוית הפירמידה של המטרהורן (Matterhorn), שמתנשאת לגובה 4,478 מטר, ואותה כולם מכירים כי היא מצוירת על אריזת השוקולד טובלרון.
צרמט, שמוקפת בפסגות שחלקן מושלגות לאורך כל השנה, נחשבת לאחת מעיירות הסקי היוקרתיות ביותר בשווייץ. גם בקיץ היא מהווה מוקד משיכה לתייירים מכל העולם, שנהנים מהדר הפסגות, מהיערות שמקיפים את העיירה, משפע המים, מכרי המרעה הירוקים וממגוון גדול של מסלולי טיול בכל דרגות הקושי. הרחוב הראשי של צרמט, הבנהופשטראסה (Bahnhofstrasse), גדוש במסעדות, מלונות, ברים ובתי קפה. בין שלל המסעדות שמגישות מנות שוויצריות טיפוסיות כמו פונדו ורושטי, אפשר לראות פה גם את ה-M הגדולה של מקדונלד'ס, מה שמעיד על ריבוי התיירים במקום. ויש, כמובן, גם מגוון גדול של חנויות – ממותגי יוקרה של מעצבים ותכשיטים, דרך חנויות שמוכרות ציוד לטיולים ולסקי ועד לחנויות מזכרות. יש שיאמרו שהעיירה תיירותית מדי, ואי אפשר שלא להסכים איתם, ובכל זאת, אי אפשר שלא לקנא – בבתי העץ שבנויים באסתטיקה שוויצרית טיפוסית ומשתלבים היטב בסביבתם, באדניות הפורחות שמקשטות את חזיתות הבתים, בניקיון המופתי, בנוף שנשקף מכל פינה, גם בימים שבהם המטרהורן מכוסה בענן גדול, וכן בשקט ובאוויר הנקי, שהם כמעט מובנים מאליהם בעיירה שבה תנועת המכוניות אסורה.
רק רכבים חשמליים השייכים למלונות העיר מסיעים את התיירים על מזוודותיהם מתחנת הרכבת של צרמט לבית המלון. מעבר לזה, התנועה ברחובות צרמט מתנהלת ברגל, באופניים, או על גבי כרכרה רתומה לסוס, אפשרות בה רק התיירים בוחרים. צרמט היא לא העיירה היחידה באלפים השוויצריים שבה תנועת המכוניות אסורה, מה שמסביר למה השוויצרים תמיד נמצאים בכושר טוב כל כך ונראים מצוין למרות תועפות הגבינה שהם אוכלים.
נעים לטייל ברחוב הראשי של העיירה, אבל מומלץ לא פחות לצאת מחוץ לאזור התיירותי, להתרשם מבקתות העץ העתיקות, המכוסות בגגות צפחה, מהאסמים ומבתי החווה. הסיבה העיקרית להגיע לכאן בקיץ היא מסלולי ההליכה ההרריים הרבים שסביב העיירה, שמוצעים בדרגות קושי שונות. רבים מהמסלולים האלה כוללים נסיעה ברכבת או ברכבל לפסגות האזור וטיול רגלי עם תצפיות פנורמיות נהדרות על הנופים עוצרי הנשימה שמסביב. לצד מסלולי ההליכה מוצעות שלל פעילויות בהרים – מצנחי רחיפה, פארק חבלים, טיפוס, סקי קיץ, רכיבה באופני הרים, טיפוס על קרחונים, ביקור במחלבות וחוויות נוספות.
טיולים מומלצים באזור צרמט פסגה אחרת במקום היא פסגת הרוטהורן (Rothorn), בגובה של 3,103 מטר לפסגה ניתן להעפיל ברכבל, ואם אתם משכימי קום מומלץ לעשות זאת בשעת הזריחה, שמהפסגה היא נראית יפה במיוחד. בנוסף, יש בפסגה תצוגה מרשימה של 18 פסלי קרח, וכן מגוון גדול של מסלולי הליכה נופיים, שעוברים דרך כרי מרעה ואגמים.
רבים טוענים שהתצפית היפה ביותר על המטרהורן נשקפת מהר גורנגרט (Gornegrat), בגובה של 3,089 מטר. להר ניתן לעלות בנסיעת רכבת שנמשכת כ-35 דקות מצרמט, ברכבת ה-Matterhorn Railway, שנוסעת פה מאז 1898. הנוף שנשקף מלמעלה כולל 29 פסגות לצד קרחונים מרשימים ואגמים חבויים. אוהבי ההליכה יכולים לרדת ברגל משם לריפלברג (Riffelberg), הליכה של כשעתיים וחצי, כשבדרך עוברים באגם ריפלסי (Riffelsee), שהמטרהורן משתקף בצורה מושלמת במימיו הצלולים.
טיול וארוחה אפשר למשל, לעלות בפוניקולר, בנסיעה שנמשכת 4.5 דקות בלבד, לפסגת הסונגה (Sunnega), בגובה 2,288 מטר.יש מכאן נוף מרהיב של המטרהורן ופסגות מושלגות, שממנו אפשר ליהנות ממרפסת התצפית או במהלך ארוחה במסעדה שבמקום, שמגישה מאכלים מקומיים כמו רקלט – תערובת של גבינות מותכות שמוגשת עם תפוח אדמה, בצלצלים כבושים ומלפפונים חמוצים. במרחק כמה דקות הליכה מן המסעדה אפשר להגיע לנקודת תצפית לאגם Leisee הצלול, שביום חם ניתן לשכשך במימיו.
מגורנגרט התכנית המקורית היתה לרדת לתחנה הבאה ברגל, אך מזג האוויר, לצערנו, לא אפשר זאת. את הדרך למטה, אם כן, עשינו ברכבת, עד למלון ריפלברג (Riffelberg), מלון ההרים הוותיק ביותר באלפים השווייצרים, שהוקם כבר ב-1855. גם כאן נהנינו מאוויר הרים ומנוף נהדר, וכן מהחלק הבא של הארוחה – מרק וולזי של יין לבן עם נגיסי גבינה מטוגנים, ומנה עיקרית של בשר כבש (ורביולי גבינה לצמחונים). הקינוח הוגש בתחנת הבאה, ריפלאלפ (Riffelalp), במסעדת ההרים המקסימה Alphütte Chez Freddy, שנמצאת במרחק 10 דקות הליכה מהנות מהתחנה. במסעדה זו הוגש הקינוח – שטרודל תפוחים עם רוטב וניל, גלידה וקצפת. כשיצאנו מהמסעדה השמיים החלו להתבהר, ולכן החלטנו לרדת לעיירה ברגל, במסלול מקסים בין עצי היער, שעובר בחלקו לצד נהר שוצף, כשבדרך ראינו פרחים יפים, סנאים מקפצים וגם מקבצים גדולים של פטריות, כי הגענו מיד אחרי הגשם. והנה עוד משהו לקנא בו – בכל יום ראשון, כשמטיילים רבים מגיעים לאזור ללקט פטריות, מחכים ביער שני יערנים שבודקים את הפטריות שנאספו ומוודאים שאינן רעילות. אין מה לומר, על הכל הם חושבים, השוויצרים. מפת האיזור: לחצו להגדלה
הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שווייץ Switzerland Tourism |
.jpg)
.jpg)
