"באתי לכאן אוקטביו פאס, המשורר המקסיקני הידוע ביותר בדורנו, כתב שורות אלה כאשר עלה לקברו של משורר אחר (הוא לא ציין מי, אבל שם המקום, הראט שבאפגניסטן, מבהיר שהכוונה למשורר הצופי הפרסי בן המאה ה-15, ג'אמי). בשיר, שנקרא "אושר בהראט", נותן פאס את הביטוי היפה ביותר שאני מכיר למעשה חסר הפשר (או כביכול חסר פשר) של בן תרבות חופשי, לא דתי, העולה לרגל למקום קדוש לאחרים; להשתוקקות ל"דארשן" (ל"ראייה" של אל או סימן לאל, או קדוש, או זכר לקדוש, בתקווה שמשהו מסגולותיו ידבק ב"רואה"). "בקברו של הקדוש, ברובע ה-20 בפריז, במקום שבו ישב פעם האב לה-שז, הכומר המוודה של לואי ה-14, על מחומש בן יותר מ-400 דונם משתפלים ומוריקים, מצוי בית הקברות הגדול ביותר של העיר. הרבה מתים מהוללים ופחות מהוללים קבורים בפר לה שז, והרבה מבקרים, הבאים להתייחד עם יקיריהם, או לעשות תיירות, או לזכות ב"דארשן". על קבר אחד אני יודע (מסיפורים, לא ראיתי אותו) שאנשים באים אליו כדי לשפשף את הבליטה שמתחת לחגורת הפסל שעל המצבה, סגולה יפה לאהבה. בית הקברות המרווח הזה הוא מקום יפה להתמסטל בו במזג אוויר מתאים, ועם המפה שמוכרים במשרד שבכניסה קל לגלות את המתים היותר פופולריים. שם, בשורה שנייה מהשביל, מאחורי אחוזת הקבר המשפחתית של אחד, דוקטור תונוויל, נמצא קברו הצנוע של ג'ים מוריסון, מנהיג להקת "הדלתות", שמת בשנת 1971. כמו רבים אחרים, פליטי שנות השישים וממשיכי דרכם, עליתי בלי רעיון ברור, ביום נאה של ראשית האביב, לשבת כמה דקות ליד הקבר.
לא היו הרבה צליינים באותו בוקר. גבר ספרדי, בן דורו של המנוח, שתי בחורות גרמניות, אחר כך עוד זוג אמריקאי צעיר. הבחורות ואני ישבנו משני צדי הקבר, האחרים עמדו. לא שמנו פתקאות ולא נעצנו מסמרים, אפילו לא חרתנו את שמנו באבן הרכה. עישנו בשקט, הסתכלנו בגרפיטי שהשאירו מעריצים אחרים על הקברים מסביב, חשבנו על האיש שכתב "איך לרכוש מוות בתוכנית הבוקר/ מוות של טלוויזיה שהילד מטמיע לתוכו/ מסתורין של מעיין-מוות שגורם לי לכתוב/ רכבת איטית, מות הזין שלי נותן חיים." איש לא אמר מלה, אפילו לא חיוך של שותפים לסוד. אחרי כמה דקות התפזרו. חוויה פרטית במקום ציבורי, כמו שאמר פיטר יוסטינוב בסרט התיירות שלו על סין, כשהביט באשה מתפללת ליד הפגודה הגדולה של שיאן. מחווה לזמר גדול, נוסטלגיה, גם קצת דארשן. "ראיתי את העולם נח בתוך עצמו. עסקים כרגיל המדליות הקטנות הצליחו הרבה מעבר למשוער. הארכיבישוף של פריז ראה בתפוצה הענקית (ובמספר הגדול של אנשים שניצלו מצרה, נרפאו או – כדוגמת היהודי אלפונס ראטיסבון – קיבלו על עצמם את הדת הקתולית) סימן מובהק לאמיתות ההתגלות, ועד מהרה אישר את הדברים גם האפיפיור פיוס ה-9. תעשיית המדליות נמשכת בהצלחה גדולה עד היום. הן זולות מאוד, ובהערכה זהירה יוצרו עד היום כ-500 מיליון. גל האמונה שהציף את העולם הקתולי בעקבות ההתגלות הזאת הביא (לטענת אנשי יחסי הציבור של כנסיית "המדליה המופלאה") את האפיפיור לקבוע את "לידתה בטהרה של הבתולה הקדושה" כדוגמה. ברנדט סובירו, נערה בת 14 שענדה את המדליה, זכתה לראות את הבתולה הקדושה במערה בלורד (LOURDES) שבפירנאים ב-1858. לטענתה נראתה האשה שהתגלתה אליה בדיוק כדמותה על המדליה. ברנדט סיפרה שבין החודשים פברואר ויולי ראתה את הבתולה שמונה עשרה פעמים. (שמונה שנים לאחר מכן פרשה הנערה למנזר ומתה שם ב-1879). כידוע לכל, לורד, עיירה בדרום צרפת שמספר תושביה אינו מגיע ל-30,000, נעשתה מאז מקום עלייה לרגל מהגדולים בעולם, בעיקר לבעלי מום ולחולים שבאים להירפא. על פי נתונים המופיעים בכמה מדריכי תיירות, נמל התעופה של לורד הוא שני ל"שארל דה גול" במספר היוצאים והנכנסים בו. מעל מערת ההתגלות נבנתה באזיליקה, מתחתיה כנסייה, ולכבוד יובל המאה להתגלות נחנכה במקום כנסייה תת-קרקעית ענקית שיכולה להכיל 20,000 מאמינים.
"לורד כיום היא מרכז צליינות, שדת ומסחר מסתופפים בו יחד בשכנות לא נוחה", כותב המדריך התרבותי של הוצאת פאידון הנכבדה. דבר הבל אופייני לבני-תרבות חסרי-דת (או צביעות אופיינית של בורגנים בכל מה שנוגע לענייני רוח). השכנות בין הדת למסחר לא רק שאינה בלתי נוחה, אלא היא ממהותו של המקום ושל כל מקום צליינות שראיתי – בהודו, בארץ או באירופה. אוהבי אמנות מוכנים לסבול דת למען הכנסיות והמסגדים והמקדשים היפים, אבל במקומות שהאמונה חיה, האמנות היא במקרה הטוב טפלה, בדרך כלל לא קיימת. העסקים, לעומת זאת, הם הרוח החיה, הלשד בעצמות, הדם בעורקים, של המקומות הקדושים למאמיניהם. למוקד טיפוסי לעלייה לרגל אין יומרות לאמנות. כשאלה מתעוררות, האמונה מתרופפת והגרעון מתחיל. כמו במקדשי ההויסאלה בקרנאטקה שבדרום הודו, או מקדש השמש המהולל בקונארק, או הסטופה בסנצ'י. האלים והמאמינים הסתלקו משם מזמן, ואם כי הידיעות שלנו על בוני המקומות זעומות להפליא, נדמה לי ששקיעתם כמרכזי אמונה התחילה כשפטרוניהם פנו לאמנות. כל מה שמקום אמונה חי צריך זה נוכחות של מושא האמונה, ותנאים מתאימים לאפשר למספר הגדול ביותר של אנשים לראות אותו בזמן הקצר ביותר. כך במקדש שיווה בצ'ידאמברם (טאמיל נאדו), בהודו, כך בלורד, בפטימה שבפורטוגל, או בנתיבות שבישראל. המאמינים הם בדרך כלל אנשים פשוטים, וצרכיהם פשוטים: קצת יותר בריאות, קצת יותר פרנסה; והאמונה שלהם באפשרות של חסד היא לא בלתי מותנית. ניסים אמנם קורים – אדם נרפא ממחלה חשוכת מרפא, או מתעשר, כתוצאה מטובו של האל או הקדוש – אבל לא בלי מאמץ קטן מצידו של המאמין. ולכן עולים לרגל, וקונים מדליות עם המדונה או מימיות פלסטיק למלא בהם מי גנגס, או מחזיק מפתחות עם ברכת הדרך. לעולים לרגל יש בדרך כלל רק מעט זמן ומעט כסף, אבל הם רבים. הכלכלה של המקומות הקדושים מבוססת לפיכך על מחזור גדול ומתח רווחים נמוך. מוצרים ושירותים זולים, וצפיפות גדולה. כמה פרנקים למדליה של קתרין לאבורה, או לנר שעווה. כמה רופיות לקבצנים, זר פרחים, אבקה צבעונית, קוקוס למנחה, ציור צבעוני של הבאבא סאלי; כמה שקלים ל"מי שבירך" או לבקבוק עארק עם תווית חגיגית "מזכרת מהילולת הצדיק סידנא באבא סאלי זיע"א, ד' שבט תש"ן, מאה שנה להולדת הצדיק". בכל הערכה של עוצמתם הכלכלית של מוקדי העלייה לרגל יש להביא בחשבון, פרט ללחם היום-יום הזה, את הפסטיבלים שמתקיימים שם במועדים מיוחדים, ושפרט לקדושתם הם דומים בכל לירידים. העיקרון של מוצרים זולים ומחזור גדול נשמר, אבל יש גיוון רב יותר של הפעילות הכלכלית. והכנסתם של פרנסי המקום גדלה, לא רק כתוצאה מהמספר הגדול יותר של מאמינים, והגידול בביקוש לשירותים קבועים, אלא גם ממה שהם מרוויחים ממתן חזקות להקמת דוכני המכירה. ב"חג הכד" (קומבה-מלה) האחרון באללהבד, הודו, לפני שנתיים, שבו השתתפו כעשרה מיליון מאמינים (15 מיליון לפי הערכה אחרת), גבו המארגנים אלפיים רופיות בקשיש בשביל דוכן תה, ועד 50 אלף לחנות גדולה. לורד ונתיבות שונות מנקודת מבט זו מאללהבד רק בסוג המטבע. |
בפריז ובלורד שבדרום צרפת נמצאים שני אתרי עלייה לרגל שונים מאוד זה מזה. האחד חילוני לחלוטין, השני מרכז דתי מהמפורסמים בעולם. לשניהם עולים לרגל כדי לזכות במעט שלוות נפש פורסם 12.2.12 |
טירת הנשרים בדרום צרפת
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3867
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 631
[name] => פריז
[slug] => %d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%96
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 631
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 630
[count] => 148
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 630
[name] => צרפת
[slug] => france
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 630
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 389
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )