עד למהפכה הצרפתית, נוכחות יהודים בפריז היתה מוגבלת, ומספרם לא עלה על כמה מאות. בימי הביניים הוטל איסור כמעט גורף על שהיית יהודים בתחומי הממלכה; רק באלזס, שסופחה לצרפת במאה ה-17, ובאביניון שבפרובאנס, שם התקיימה קהילה בחסות הכס הקדוש, היה ריכוז יהודי משמעותי לפני המהפכה הצרפתית. בעקבות המהפכה, שהשליטה ערכי שוויון, הגיעו אל פריז יהודים רבים מאלזס, מפרובאנס ומבורדו, ובשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הצטרפו אליהם עשרות אלפי פליטים יהודים ממזרח אירופה. הרבעים העניים במזרח העיר ובמרכזה התמלאו בסוחרים ובבעלי מלאכה יהודים, ואלה מהם שעשו חיל עקרו לשכונות האמידות שבמערב פריז. בתקופה זאת השתלבו היהודים בחברה, תרמו רבות לכלכלה ולחיי הרוח, ואך שירתו בצבא הצרפתי. בזמן הכיבוש הנאצי גמלה צרפת ליהודיה רעה תחת טובה. ממשלת וישי שיתפה פעולה עם הנאצים, ואף חוקקה חוקי גזע אנטישמיים. בשנות המלחמה עצרה משטרת פריז רבבות יהודים אזרחי צרפת, והעבירה אותם לידי הגרמנים. בבירת צרפת פעל אגף של המשרד לענייני יהודים בממשלת פטן, וזה בזז בשיטתיות את רכוש היהודים: כספים ודברי ערך, חנויות ודירות, חברות ועסקים, פריטי אמנות. אחרי המלחמה הגיעו לפריז יהודים רבים מצפון אפריקה. כיום פריז היא אחת הערים החשובות בעולם היהודי, הן מבחינת מספרם של תושביה היהודים, והן מבחינת משקלם הסגולי בכל תחומי החברה והמשק. טיול בפריז מביא את התייר במגע עם נוכחות יהודית ענפה ומגוונת: קהילה תוססת, רבעים שוקקי חיים, חנויות, בתי כנסת וחיי תרבות. אבל אין להתעלם גם מהתקופות הקשות שעברו על יהודי פריז בעבר. המסלול שלהלן מתמקד בשני אתרים הנושאים סמליות עמוקה: המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות (Musée d’Art et d’Histoire du Judaïsme), המשמש גם כאנדרטה לנספים בשואה, ומוזיאון ניסים דה קאמונדו (Musée Nissim de Camondo), שלוֹ סיפור אנושי מאלף. מיהו יהודי?
מאז הקמתו עבר הארמון גלגולים רבים, ובמאה ה-19 הוסיפו לו שלוש קומות כעורות (שסולקו במהלך פעולות השיקום שעבר) וחילקו אותו לדירות קטנות, שבהן שיכנו משפחות של מהגרים יהודים מפולין, מרומניה ומאוקראינה. בזמן הכיבוש הנאצי הגלתה אותם משטרת פריז למחנה דראנסי, שממנו הובלו להשמדה. 13 מדיירי הבית לא שבו, והמוזיאון הפועל בו כיום זוכר – ומזכיר. בחצר פנימית קטנה פרוש, מראש הבניין ועד הקרקע, המיצב של כריסטיאן בולטנסקי, המכונה "תושבי אוטל סנט-אניין, 1939". עבודה מאופקת זאת מתעדת את שמותיהם של תושבי הבית, שכדי להנציחם שִחזר האמן את צורתן של מודעות האבל, שהיו נהוגות במזרח אירופה: לעיתים, בנוסף לשם, רשומים מקום הלידה והמקצוע, כמו לסמן את קטיעתו הטראגית של סיפור שלא סופר. כל השאר – המוצגים שבפנים – הופכים את המקום למוזיאון מעניין, יחיד במינו בצרפת, ואחד הבודדים בעולם המוקדשים ליהדות. מומלץ לבקר במקום. אנדרטה לבן שנפל בקרב
בני דה קאמונדו היו לצרפתים טובים ונאמנים. ניסים, בנו של מואיז, נספה במלחמת העולם הראשונה, בזמן שירותו בחיל האוויר הצרפתי. אביו, שנפטר ב-1935, הוריש את הווילה שלו ואת אוסף האמנות שבה למוזיאון אר דקורטיף בפריז. הוא ביקש שהבית ינציח את שמו של בנו, וכך נחנך במקום ב-1936 מוזיאון ניסים דה קאמונדו. במלחמת העולם השנייה נספתה ביאטריס, בתו של מואיז, באושוויץ, ועימה בעלה ושניים מילדיהם. בני המשפחה ששרדו שבו לפריז בחוסר כל: הווילה שלהם וכל תכולתה הפכו זה כבר לרכוש ציבורי. כשמבקרים במוזיאון כדאי לזכור, כי מדובר ביהודים שהאמינו בצרפת אמונה עיוורת ואהבו אותה, שָכלו בן למענה, תרמו לה מרכושם – ולמרות זאת בניהם נמסרו לנאצים ורכושם נבזז. בית דה קאמונדו הוא בעיני תזכורת נדירה למסכת יחסי האהבה-שנאה המורכבים שבין צרפת ליהודיה, וגם מוזיאון קטן וייחודי. לקריאה נוספת:
|
המקום החשוב שמילאו יהודי פריז בחיי החברה והכלכלה של העיר לא תמיד סייע להם בתקופות קשות. ביקור בשני מוזיאונים מרתקים שופך אור על החיים היהודיים בעיר האורות פורסם 12.12.13 |
טירת הנשרים בדרום צרפת
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3866
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 631
[name] => פריז
[slug] => %d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%96
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 631
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 630
[count] => 148
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 630
[name] => צרפת
[slug] => france
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 630
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 389
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )