את טיול השבת שלנו החלטנו הפעם לעשות ברמת הגולן, שם מזג האוויר נעים בכל עונות השנה. בצומת וואסט (צומת האמיר) המשכנו צפון-מזרחה עד שראינו את השלטים אשר הצביעו על כך שהגענו לפארק עורבים. כניסה נוחה לחניון הרגישה לנו כקבלת פנים נעימה מאוד וכשנכנסנו לשטח הפארק מצאנו את עצמנו במקום ציורי, מטופח ומסודר להפליא. באמצע חורשת האקליפטוסים קטנה, עם שולחנות פיקניק ומגרש משחקים לילדים, ראינו נחל צר, שהיה כבר יבש ומכוסה בחלקו בצמחייה מלבבת. שני גשרי עץ חיברו בין גדותיו ולאורכו הוצבו פסלי בזלת מרשימים ומעוררי דמיון. זה הוא אחד המעיינות מתוך שניים, עין אברהים ועין אל-בלט, אשר זורמים במתחם זה.
הייתי שקועה בצפייה בפסלים כאשר שני הבנים שלי שכבר רצו קדימה אל שרידי הארמון של האמיר, פתאום חזרו והתחילו לקרוא לי למהר לבוא איתם לשם. הם קפצו מסביבי בהתלהבות מדבקת ומיהרתי לבוא אחריהם. ראיתי שבדיוק מול הכניסה לארמון ישנה בריכת שכשוך קטנה (היא נקראת בריכת המעיין המזרחי) אשר הייתה מלאה במים עומדים וממבט ראשון נראתה שטוחה ומכוסה כולה בצמחיית ביצה ירוקה. אבל הילדים המשיכו להסתכל עלי בעיניים מבריקות מסקרנות ואז הבנתי שיש עוד משהו בתוך הבריכה הזאת.
חידדתי את מבטי והתבוננתי בפעם נוספת על המים העומדים, ופתאום ראיתי אותן: קרפדות מיניאטוריות נחו להן בתוך המים ועל דפנות הבריכה והרגישו בטוחות שם כי היה קשה מאד לזהותן עם העור הירוק המבריק שלהן על הרקע של הצמחיה שהייתה כמעט בדיוק באותם גוונים. איזו הסוואה מדהימה! לא פלא שהילדים כל כך אהבו להסתכל על היצורים הללו, בדרך כלל לא פוגשים אותם בחיי היום-יום ועוד בתנאי מחייה טבעיים ונוחים להם.
איזה מבנה מרשים! השרידים נמצאים במצב שמור יחסית וממש ניתן לזהות את החדרים ואת שלושת החצרות, שלפי הדיווחים ההיסטוריים אחת מהן שימשה כחדר כניסה לפשוטי העם וחיות המחמד שלהם, השנייה שירתה את האמיר עצמו ואת אורחיו המכובדים, והשלישית נבנתה עבור נשותיו של האמיר ושימשה להן כמקום מגורים. תקרות וחלונות גבוהים ומעוטרים בסגנון מזרחי, מעברים צרים בין חדרים גדולים וקטנים – אי אפשר שלא לדמיין את עצמך כאביר, נסיך או מלכה במהלך הסיור בין כותלי המבנה האגדי הזה.
החלונות של הארמון השקיפו על הנוף המשגע אשר משך אותנו לעזוב את האתר ולהמשיך למסלול של פארק עורבים. יצאנו אל השדה הרחב שגבולותיו נסתרים מן העין, ודרך העפר הובילה אותנו אל מאגר המים הנקרא מאגר עורבים. הוא הוקם באחד הערוצים העליונים של נחל עורבים ואוגר אליו את מי הגשמים והמעיינות שמסביב.
בסמוך לו נמצאת שמורת הטבע עינות עורבים, אשר כניסה אליה אסורה. אין בה שבילי הליכה והיא נועדה לשמירה על ביצה ואחו לח. שימור של המערכת האקולוגית המיוחדת של האזורים הלחים כמו זה מאפשרת לציפורים נודדות ובעלי חיים מקומיים להתקיים כאן למרות הקמתם של סכרים רבים ומאגרים אחרים באזור רמת הגולן.
ניתן לטייל לאורך שפת האגם וגם לצאת אל השדות, לנשום את האויר הצח ולהתענג על הנופים המרהיבים. אפשר גם לבקר במרכז המבקרים של הפארק או לצאת למסלול לאורך נחל עורבים. זהו מקום מקסים ומהנה ביותר עבור מי שאוהב טיולי טבע ומוצא עניין באתרים היסטוריים.
מידע שימושי |
.jpg)
מני הגיב:
המקום באמת מרשים גם הארמון נראה מבנה מרשים במיוחד . רצינו לשבת לפיקניק באיזור פארק הפסלים המרשים וגילינו מהר מאוד שזה בלתי אפשרי בגלל כמות הבלתי נתפסת של צרעות . כדי להיזהר למי שרגיש לעקיצות וגם למי שלא זה פשוט סיוט