פאריס הפחות מוכרת: הגדה הימנית

לוטציה בבטן האדמה

הקריפטה הארכיאולוגית (La Crypte Archéologique) שליד נוטר-דאם מציגה את ממצאי החפירות בשנים 1965-1972, מקום בו נמצאו. בנוטר-דאם ביקרו כ-15 מיליון איש בשנה. בקריפטה – רק 1% מהמספר הזה.

דגם של לוטציה, שוכן בקריפטה הארכיאולוגית שמתחת לרחבת נוטר-דאם (צילום: ויקיפדיה) Als33120 • CC BY-SA 4.0

לקריפטה נכנסים דרך הכניסה לחניון, בצד המערבי של הרחבה – מעטים יודעים ויורדים לבקר. מיד בכניסה נשקפים מבעד לזכוכית שרידי אולמות מהתקופה הגאלו-רומית המאוחרת (שלהי המאה ה-3). הם היו מוסקים בהיפוקאוסט, תנור עתיק שהפיץ אוויר חם בצנרת, שחיממה את הרצפה והקירות.

אתר מרתק, שאורכו 118 מטר והוא מהגדולים מסוגו בעולם. מסיירים במסלול סביב לחפירות. מערכת תאורה מאפשרת להאיר בכל פעם פריטים שונים מתקופות שונות, המוסברים היטב, גם באנגלית. פה ושם מבחינים בעובדה משונה: פער של 1800 שנה בין השכבה התחתונה לשכבה העליונה בחפירות, ללא רבדי-ביניים. למטה, בית מהתקופה הרומית. מיד מעל, שרידי מבנה מהמאה ה-19. לא מפני שבין המאה ה-1 למאה ה-19 לא בנו מאומה, אלא מפני שכל מה שנבנה מעל, נהרס ונבנה שוב ושוב.

שלישי-ראשון 1000-1800 סגור שני, 1 בינואר, 1 במאי ו-25 בדצמבר.

קראו עוד:

• פאריס הפחות מוכרת – הגדה השמאלית
• פאריס – מדריך מסע אחר
• פאריס: אותו הקסם, המקומות האחרים
• פאריס הסמויה מהעין

הצריח של ז'אן העשוי לבלי-חת

ברי אטיין מרסל 22, שריד של טירה מימי-הביניים, הצריח של ז'אן סאן-פר (Jean Sans-Peur), ז'אן העשוי לבלי-חת, שחולפים על-פניו בלי להבחין בו כמעט מכיוון שהוא צמוד לבתי-מגורים. חשיבותו בנדירות השרידים מתקופתו. במקור היה זה אוטל ד'ארטואה (Artois), שנבנה ב-1270 ונשען על החומה שהקים פיליפ-אוגוסט. ב-1384 הפך למשכנם הפאריסאי של דוכסי בורגוניה. הדוכס ז'אן, שהתגורר בבית, הזמין את רצח דודנו לואי ד'אורליאן, אחי המלך, מה שגרם למלחמת-נקם עקובה מדם בין בני בורגוניה ליריביהם, ושינה זמנית את דברי-ימי צרפת: ז'אן נטל את השלטון בפאריס ב-1409, הגדיל את הארמון, וכדי להתגונן מנקמה צפויה, בנה בתווך את הצריח המלחמתי. הוא גורש, חוסל, וב-1477 סופחה הדוכסות לכתר.

הצריח של ז'אן מבקש להפוך למרכז הראשון לתיירות ימי-הביניים בפאריס. מספקים מידע (גם באנגלית) המאפשר לערוך בפאריס ביקור נושאי ממוקד בימי הביניים. חמש קומות הצריח מוקדשות לימי-הביניים ולחיי היומיום במאה ה-15. גרם מדרגות לולייני, מוביל מעלה. פיר המדרגות מקושט במוטיבים של צמחייה, יצירת-מופת שמורה זה 600 שנה. תקרת גרם המדרגות היא יצירת-פאר פיסולית. הקומה העליונה הייתה חדר-השינה של ז'אן הרצחן. רביעי-ראשון 1330-1800 ללא הזמנה מראש. 6-4 €, חינם עד גיל 6, 20 rue Etienne Marcel
contact@tourjeansanspeur.com . מטרו Etienne-Marcel.

הארכיון הלאומי

שער רחב-ידיים וכניסה מרשימה מרי דה פראן-בורז'ואה, חצר יוצאת-דופן במתכונתה – זה הארכיון הלאומי, השוכן במכלול הארמונות סובּיז-רוֹהאן (Soubise-Rohan), ומקיף גוש בניינים שלם (ר' הדגם המוצג בבניין). מטרו Rambuteau, Hôtel de Ville.

הארכיון נוסד ביולי 1789, בתוקף אחת ההחלטות הראשונות של מוסדות המהפכה, על-מנת לאצור את מסמכי הגנזכים המלכותיים. מ-1867, סוביז הוא מוזיאון של הארכיון הלאומי, המציג תערוכות זמניות מושתתות על אוצרות הארכיון.

כשיוצאים מסוביז לחצר ופונים שמאלה, נכנסים לגנים רחבי-ידיים נסתרים מהרחוב. הם מובילים אל החזית היפהפייה של אוטל דה רוהאן, המרשים מסוביז בקוויו הקלאסיים.

הכניסה לאוטל דה רוהאן היא מרי ויי-די-טאמפל (Vieille-du-Temple). כמה אולמות מעוצבים לתפארת, עם שטיחי-קיר במוטיבים סיניים על-פי ציורים של פראנסואה בושֶה (Boucher) בן המאה ה-18. וכן, מאמצע המאה ה-18, קבינה דה סנז' (Cabinet des Singes), לשכת הקופים, המעוצבת במוטיבים סיניים מאת כריסטוף הואה (Huet) – וחדר עם ציורים בהשראת משלי איזופוס ולה פונטן. מעל הכניסה לאורוות העתיקות, תבליט סוסי השמש שפיסל לה לורן.

רוהאן נפתח מחדש ב-2021 לאחר עבודות-שיקום ממושכות. ב-2023 ייפתח לציבור במלואו המלבן ההיסטורי הגדול של הארכיון הלאומי וגניו, מכלול אדריכלי ועיצובי יוצא-דופן מהמאה ה-18.

5-3€. במהלך תערוכות זמניות €8-5. חינם עד גיל 18. שלישי-ראשון 1200-1800 סגור שני. טל: 33140276096.

אחד המתחמים בארכיון הלאומי

הארכיון הלאומי. צילום: רונן סאס

מוזיאון צ׳רנוסקי

צ׳רנוסקי (Cernuschi, שם איטלקי, צורפת לסרנושי…) הוא מוזיאון קטנטן של קומה אחת. בקומה מעל מתקיימות תערוכות מתחלפות. אנרי צ׳רנוסקי, איש כספים ממוצא איטלקי, סייר בעולם בחברת יועץ-אמנות, ושב עם יבול גדול של חפצי אמנות מסין ומיפאן. בשנות ה-80 של המאה ה-19 בנה את הבית, והקים בו מוזיאון שמשך תרומות. באוסף כאלף פריטים, שרק מקצתם מוצגים. במוזיאון, המכסה בצמצום תקופה ארוכה בדברי ימיה של סין, שבתה את ליבי קבוצה של שש דמויות חרס מסצ׳ואן, מוצגות בתוך ויטרינה: שני טבחים, שמבשלים מן הסתם מזון חריף, איכר שמספק מצרכים, רקדנית שמנעימה במחולותיה, נגן – וגבירה שמאזינה. סין, לפני 1,800 שנה, וכה פאריסאי עכשווי! למוזיאון המינורי חן משלו, ומכיוון שהתצוגה מצומצמת לא מסתחררים מהשפע, ושמים לב לפרטים. כניסה חינם ללא הזמנה מראש, בהתאם לתפוסה. כרטיס תמיכה 2€ לשיקולם של המבקרים. תערוכות זמניות 9-7 €. מומלץ להזמין מראש. שלישי-ראשון 1000-1800. סגור שני ושלושה ימי חג. 7, avenue Velasquez

מהמולת הסקס אל עדנת הרומנטיזם

כעשר דקות הליכה דרומה מכיכר בלאנש, ברי שאפטאל (Chaptal) 16, בקצה שביל כפרי למראה, שוכן מוזיאון החיים הרומנטיים (La Vie Romantique). הבית עם הגינה מוקדש לזכר הבעלים לשעבר, ארי שפר (Ary Scheffer) – ובעצם, לזכר תנועה שלמה באמנות, ואמנים רבים ומהוללים שהתרכזו אז ברובע, מצפון לכנסיית לה טריניטה. ב-2018 עבר המוזיאון שיפוצים, שבחלקם נועדו להנגישו לנכים.

ארי שפר (1795-1858) הוא צייר ממוצא הולנדי, שב-1809, לאחר מות אביו, קמה אימו ועקרה עם בניה לפאריס. הוא דבר שפות רבות, והיה ליברל. כך התיידד עם הנסיך מאורליאן, לימים המלך לואי-פיליפ, מוּנָה מורה לילדיו, ובהמשך, דיוקנאִי בית-המלוכה. הבית נבנה ב-1830, ושפר הקים בו שתי סדנאות, לעבודה ולאירוח. הוא צייר ואירח את כל המי-ומי האינטלקטואלי והאמנותי, רבים מהם שכנים כמו פרנץ ליסט, דיקנס, טורגנייב, רוסיני ולאמארטין, בונאר, אפולינר ואוגוסט תייר, היסטוריון ליברל ונשיא אכזר. דיוקנאותיו הם תיעוד לחברה בתקופתו.

המוזיאון מציג את יצירתו במסגרת שבה חי – האטלייה-טרקלין המשוחזר, ובו הספרייה שנצברה על-פני ארבעה דורות. הוא משמש במקביל אתר-זיכרון לז'ורז' סאנד (1876-1904), שכנה וידידה, ששמה האמיתי היה Aurore Dupin. סאנד היא הסופרת הצרפתייה הראשונה במאה ה-19 שהייתה משוחררת ופמיניסטית לפני היות המושג, ומצד שני, נדרה "להפוך את חייה לרומן". נכדתה אצרה כל מזכרת וחפץ אישי, והאוסף מוצג בטרקלינים המשחזרים את דירתה. שופן וסאנד חיו ברי פיגאל 20, בירכתי גינה. אחר-כך עקרו "המאהבים האיומים" לשתי דירות סמוכות בקריית-אמנים סמוכה – כמו סארטר ובובואר יותר מ-100 שנה אחר-כך. כניסה חינם לאוספים הקבועים. שלישי-ראשון 1000-1800 סגור שני, 1 בינואר, 1 במאי ו-25 בדצמבר. מטרו Blanche, Saint-Georges.

מוזיאון הרומנטיקה. צילום: Parizpropokrocile

שופן, מאת Ary Scheffer (Domaine public)

הפאסאז'ים של תורכיה הקטנה

ברובע ה-10 התרכזה מושבה של יוצאי תורכיה, עם מסעדות עממיות של מטבח תורכי. לצידם, עם רב מרחבי העולם, בשנים האחרונות גם פליטי מלחמות במזרח התיכון.

גם שם יש פאסאז'ים לרוב. פשוטים ועממיים יותר מהפאסאז'ים שמדרום להם. הראשון, אחרי פורט סן-דני, הוא פאסאז׳ די פראדו, שנקרא על שם מוזיאון פראדו במדריד. הוא בנוי בצורת ״ר״, ושני אגפיו מחוברים ברוטונדה, שתקרתה, עם מסגרות הברזל וציפוי הזכוכית אר דקו, מרשימה למדי. הוא נוסד ב-1785, כוסה בגג ב-1925, שופץ ב-2012, אבל אין בו ההוד והיופי של הפאסאז׳ים שברובע השני. חיות ועובדות בו קהילות ממוצא תורכי, אפגאני, פקיסטני, הודי. הוא פרטי. הואיל ולפעמים שורר בו אי שקט ומתנהלות פעילויות לא חוקיות, ועד הדיירים סוגר אותו למשך הלילה מ-2000 ועד 0800. 18, boulevard Saint-Denis – 12, rue du Faubourg Saint-Denis.

בויון ז׳וליין (Bouillon Julien), דקתיים ממוצא הפאסאז׳, היא אחת משורה של בראסרי יפהפיות, פנינת אר נובו מרהיבה של ראשית המאה ה-20, שנשמרה ללא דופי. ז׳וליין דבקים בכינוי בויון, כמו שארטייה. הבויון היא מסורת פאריסאית שראשיתה ב-1860. סיסמת ז׳וליין היא ״כאן, הכל יפה, טוב ולא יקר״. אכן, כ-20-25€ לארוחה מלאה! כל יום, 1145-0000. טל: 0147701206. 16, rue du Faubourg Saint Denis. מטרו Strasbourg-Saint-Denis, Bonne-Nouvelle.

בהמשך פובור סן-דני צפונה עוד מעברים. מימין, פאסאז׳ דה ל׳אנדוסטרי (Industrie) – התעשייה, ומיד אחריו פאסאז׳ בראדי (Brady) הכפול, שנוסד ב-1828. הוא מהארוכים בפאריס – 216 מ׳. הוא מחבר בין 46 פובור סן-דני ל-43 פובור סן-מארטן, ונקטע באמצע על ידי בולוואר דה שטראסבור. בראדי חריג לחלוטין בנוף הפאסאז׳ים. כינויו המוצדק הוא הודו הקטנה. הוא מציע חווייה קולינרית הודית, פקיסטנית ועוד, מסעדות וחנויות מזון ותבלינים. פתוח שני-שבת 0830-2330 ראשון 1800-2330. מטרו Château d’Eau.

מול היציאה מבראדי בפובור סן-מארטן, נמצא פאסאז׳ די מארשה. הוא משתרע בין 19-25 rue Bouchardon ל-62 רי די פובור סן-מארטן. מול קצהו המזרחי, השוק המקורה סן-מארטן. דווקא שם, בסביבה שהיא כה לא יוקרתית, 47, rue du Château d'Eau , שוכנת הפאטיסרי-שוקולאטרי תולוניה (Tholoniat), אחד השוקולאטייה הטובים בפאריס, שנוסדה ב-1938. שלישי-שבת מבוקר עד ערב. ראשון עד הצהריים.

בפובור סן-דני, הרחוב השלישי שמאלה הוא קור דה פטיט-ז-אקורי, חצר האורוות הקטנות, ובה שני מוסדות. הראשון הוא בראסרי פלודרר. אולי הבראסרי היפה ביותר. אולם ארוך שעוצב להפליא ב-1900 בסגנון לה בל אפוק ולא שונה מאז. תפריט מלא ב-41 €. מקום של אווירה, בעיקר בערב. כל יום צהריים וערב, עד 2300 או חצות. כל יום צהריים וערב עד 2300. טל: 0147701359. 7, Cours des Petites Ecuries.

המוסד השני, שתי דקות הליכה מהראשון, הוא מועדון הג׳אז מס׳ 1 בפאריס, ה-New Morning. הוא החליף את קלב סן-ז׳רמן ואת הבלו נוט של נעורי ובחרותי, שם חזיתי באחדים מהגדולים ביותר בג׳אז העולמי, כלומר האמריקאי. לפני כל נסיעה לפאריס, אני בודק מה מציע הניו מורנינג. את מועדון הג׳אז יסדה ב-1981 אגלל פרחי, יהודייה מצריה. ארט בלייקי והג׳אז מסנג׳ר חנכו את המקום. רבים מגדולי הג׳אז המודרני הופיעו שם. טל: 0145235147. מטרוChâteau d’Eau, Strasbourg Saint-Denis.

פאסאז׳ בראדי (Brady) הכפול – "הודו הקטנה" צילום: Ratozamanana Andriankoto

שי מאסטרו בניו מורנינג. צילום: אביטל ענבר

כמה דקות הליכה ממנו פאסאז׳ די דזיר (Désir), התשוקה, 89 פובור סן-מארטן, 84 פובור סן-דני. בולוואר דה שטראסבור, שנסלל אחרי הקמתו, ביתר גם אותו לשני מקטעים. אגדה מספרת שנקרא כך מפני שהוליך לבית-בושת. הוא משמש למגורים, וחזיתות הבניינים יפות ומתוחזקות היטב.

שתי דקות הליכה צפונה ברי די פובור סן-דני נמצא rue de la Fidélité , רחוב הנאמנות. שם הולם כל כך רובע שהיה בשעתו גזרה של זנות. רי דה פאראדי, רחוב גן עדן, המשך רי דה לה פידליטה מערבה, מוסיף נופך להקשר. כמה מחזיתות הבתים מרשימות מאוד. בית מס׳ 18 ניחן בכניסה מדהימה. שער, מעליו חלונות כשל כנסייה, ובצד, ציור-קיר. כאן שכנו במשך 90 שנה חנויות של יצרן חרסינה אמנותית.

רי דה פאראדי היה גם רחוב הבדולח. במס׳ 1 פועלת Cristallerie de Paris La, המייצרת ומשווקת מוצרי יוקרה שבירים.

רויטל ברגר שלומן: "פובור-פואסונייר והרחובות שיוצאים ממנוrue Paradis, rue Hauteville  הפכו למכה קולינרי קטן. יש שם סניף פצפון של הדבר הכי טעים שאכלתי: bao & me  – המבורגרים בכל מיני גרסאות בלחמניית באן… הצילו!" שני-שבת צהריים וערב. טל: 0183919550. 89, rue du Faubourg-Poissonnière.

"כמה דקות משם, מקום מעולה לבראנצ׳:

.Le Potager de Charlotte בראנצ' €33 וא לה קארט. ביו, צמחוני, חלק טבעוני." שלישי-ראשון. 0144650963. 12, rue Louise-Émilie de la Tour d'Auvergne.

קפיצה קלה לבולוניה-ביאנקור

בבולוניה-ביאנקור, בגבול פאריס, המוזיאון והגנים המרהיבים Albert Kahn. בצבעיו המרהיבים הוא אולי הגן היפה ביותר בפאריס. אלבר קאהן (1860-1940), יהודי צרפתי יליד אלזאס, היה בנקאי, פאציפיסט, פילנתרופ ואספן .

התעניינותו בעולם הביאה אותו לאסוף צילומי אוטוכרום – צילומי צבע על לוחות-זכוכית  בשיטת האחים לומייר. את האוסף, שהוא הגדול בעולם, כינה ארכיוני הפלנטה. ב-1892 רכש בעירו בולוניה-ביאנקור שטח-אדמה ושרטט עליו את "הגן של העולם". מיפאן הביא שני בתים מפורקים לגנו. שנים רבות אחרי מותו הוחלט להציג את אוספיו במקום וב-1986 קיבל המוזיאון מעמד ממלכתי.

באפריל 2022 נפתח האתר מחדש אחרי חמש שנות בנייה ושיקום. הגן המרהיב מחולק לנושאים כפי שהגה אותם קאהן. הגן היפאני עוצב בידי אדריכל-גנים יפאני. הגן הצרפתי עוצב בידי אדריכל-גנים צרפתי, הגן האנגלי משובץ מבנים מאנגליה. ״יער״ של עצים מהרי הווז׳, נופי ילדותו. יער ״כחול״, יער זהוב… במסגרת העבודות, האדריכל קנגו קומה הקים מבנה חדש יוצא-דופן בעיצובו שמדגיש את הקשר העמוק בין קאהן ליפאן, שבא לידי ביטוי במרכזיות ההשפעה היפאנית בגן.

8-5€. עד גיל 26, נכה ומלווה, חינם. וכן  יום ראשון הראשון בכל חודש. שלישי-ראשון אוקטובר-מארס 1100-1800 אפריל -ספטמבר 1100-1900. תחנת מטרו צמודה .Boulogne Pont de Saint-Cloud

המקברה של מלכי צרפת

הבזיליקה-קתדרלה בסן-דני היא אחד האתרים המהממים בצרפת. מבחוץ היא נראית לא גמורה, אחד הצריחים חסר, ולא מונומנטלית. היופי פנימי והוא יוצא-דופן.

היא נבנתה בתוך פרק זמן קצר למדי – 8 שנים, מ-1134. היא אחד משני המבנים הגותיים הראשונים באירופה, שהוקמו בממדים כה גדולים. כמעט כל מלכי צרפת מהמאה ה-7 והלאה – עד לואי ה-18 – נקברו בסן-דני. אפילו לואי "הקדוש", שמת בטוניס, הובא לקבורה בסן-דני.

הביקור בכנסייה הוא סיור מרתק בין שלבי ההתפתחות של הפיסול המצבתי: תנוחת פסלו של המנוח, מידת הפירוט בתווי הפנים, הלבוש וכדומה. הכנסייה, על הפיסול שבה, נראית במצב תקין, אך זה נס. ב-1567 התחולל קרב בין קתולים לפרוטסטנטים. לפני שנוצחו, כבשו הפרוטסטנטים את הבזיליקה, חיללו את הקברים ושדדו את אבני-החן שבארונות. אנרי ה-4 כבש את סן-דני ב-1590, בהיותו ראש הצבאות הפרוטסטנטיים, ונכנס לבזיליקה כדי… להמיר את דתו ולזכות במלוכה. במהפכה רוקנו הקברים מעצמות המלכים והושלכו לקבר-אחים לא נודע. בראשית המאה ה-19, שופצה.

ב-2023 יתחילו עבודות יוצאות-דופן, שתכליתן לקומם את החץ המקורי שנבנה בשלהי המאה ה-12. סערות קשות ערערו את הצריח שנשא את החץ. הוא פורק ב-1848 כדי שיהיה אפשר לחזק את הצריח. הקהל מוזמן לבקר בבתי המלאכה סביב הבאזיליקה, ולבחון במו עיניו את התהליך.

כל יום אפריל-ספטמבר עד 1815 אוקטובר מארס עד 1715. סגורה לביקורים במהלך מיסות בחגים. 9.5 €. חינם עד גיל 18 ועד גיל 25 לאזרחי האיחוד האירופי. משולב עם הפנתיאון 16 €.
———-

התמונה הפותחת: הגנים המרהיבים Albert Kahn (שאטרסטוק)

על-פי הספר "פאריס של כולנו", אביטל ענבר

קישור לספר: https://www.e-vrit.co.il/Product/28394/פאריס_של_כולנו