תפריט עמוד
עונה מומלצת: כל השנה, בפרט בחורף ובאביב.

התאמת המסלול: לכל המשפחה.

קושי המסלול: קל.

אורך המסלול: כשני קילומטרים וחצי.

משך המסלול: כשעתיים.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים".

הגעה מהמרכז: נוסעים על כביש ירושלים-תל-אביב (מס' 1) מזרחה עד שער הגיא. במחלף פונים ימינה, לכיוון בית שמש (כביש מס' 38 דרום). בצומת אשתאול פונים שמאלה בכביש 395, המעפיל בהר. כעבור ארבעה קילומטרים וחצי בערב מגיעים לעיקול חד ימינה, פונים בדרך עפר שמאלה (חניון מסודר ושילוט ברור "יער הקדושים"). זוהי נקודת ההתחלה.

• המסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

• כשהסלעים רטובים יש להיזהר מסכנת החלקה!

הפעם, תוך כדי טיול נעמוד על כפילות מיוחדת בעין כסלון. במפות סימון השבילים הוא מופיע מדרום לכביש שבו נסענו, לפי הקק"ל הוא נמצא במקום שונה לחלוטין. אנחנו נבקר בשניהם.

מנקודת ההתחלה נחצה את הכביש ונלך במורד בהליכה קצרה לשוליו. כעבור מאתיים מטר נפנה בדרך עפר צרה לעבר סבך צמחייה ובו קנים גדולים. בתחתית מדרגת סלע ישנן נביעות קטנות ששפיעתן מתעצמת במהלך החורף. זהו עין כסלון המופיע במפות סימון השבילים, אך יש מי שיחלוק על כך. גם בקיץ יש כאן מים ולכן הופך המקום גן עדן לצפרדעי נחלים. אחד הצמחים הבולטים במקום הוא ערברבה השעירה שלה פריחה ורודה יפה.

מעין כסלון של המפה נמשיך אל המסלול העיקרי שלנו, במהלכו נבקר בעין כסלון של הקק"ל. נשוב אל נקודת ההתחלה ונמשיך בדרך העפר לרכב העולה כלפי מעלה (לעבר צפון-מערב), ולא בדרכים הנמוכות יותר המסומנות בכחול. הדרך מקיפה את תל כסלון ממזרח. אין זה תל במובן המקובל של המלה. אין בו שכבות ארכיאולוגיות המציינות ישוב אנושי בן תקופות שונות. במקום היה יישוב ערבי חקלאי קטן והשרידים המועטים אינם קדומים במיוחד.

ערברבה שעירה בעין כסלון

הסיבה העיקרית לעלות על ראש התל היא תצפית. מצפון לנו זורם הערוץ העמוק של נחל כסלון שמדרונותיו נטועים אורנים (חלק מ'יער הקדושים', שניטע לזכר קורבנות השואה). מעבר לו נשקפת שמורת המסרק (בשל האנטנות העוטרות את פסגתה היא לא נראית מרשימה במיוחד מזווית זו) ובשיפוליה, מושב בית מאיר הבנוי על חורבות הכפר בית מחסיר. מזרחה משם ניתן לראות את בית ההארחה במושב שורש, את קריית יערים ובמרחק מה, חלק מהשכונות החדשות של מבשרת ציון. ממש מעבר ללולים הנמצאים בסמוך לשיא הגובה של הרכס, ממזרח (ימין) לבית מאיר, עלתה דרך בורמה ההיסטורית מהגיא והתחברה לציר הנמשך על קו פרשת המים ומקשר בין מחלף שואבה לבית מאיר.

לאחר שנקיף את התל ממזרח מתחילה הדרך לרדת. כשנגיע למזלג דרכים נפנה שמאלה (ישנו שילוט ברור לעבר עין כסלון). ראשיתה של הדרך רחבה, אך היא הולכת והופכת צרה וסופה בבית מעיין קטן שסביבו שני עצי זית יפים ותמר אחד שידע בעברו כמה שריפות.

אל בית המעיין הובילה נקבה קטנה (את שני פתחי הפירים שלה ניתן לראות מעל המבנה). המבנה עצמו נועד לאגור מים ולהזרימם הלאה רק בהגיעם למפלס מסוים. בחלקו התחתון אפשר לראות את הצינור ממנו (בשנים טובות) זורמים מים וממלאים את השוקת שבעבר שקקה חיים.

מעין כסלון ישנן שתי דרכים לשוב לנקודת ההתחלה. הראשונה – באותה דרך בה באנו. השנייה – לעלות לעבר ראש התל ולרדת בדרך נוחה הנמשכת לאורך מורדותיו הדרומיים.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: