לא רק בצפון ובמרכז יש מים. גם במדבר יש מעיינות קרירים שאפשר לטבול בהם ביום חם, ולמעשה, בחום המדברי התענוג של הטבילה במעיין גדול במיוחד. הנה כמה מעיינות שתוכלו לטבול בהם במדבר, וגם אם ההגעה אליהם לעיתים לא פשוטה, הרי שהמים המצפים בסוף הדרך שווים את המאמץ.
לקריאה נוספת:
עין הבשור
בשונה ממעיינות אחרים ברשימה, עין הבשור, הנובע בשטחו של גן לאומי אשכול שבנגב המערבי, הוא מעיין נגיש שניתן להגיע אליו בקלות. המעיין הוא אחד מכמה מעיינות הנובעים בקטע של נחל הבשור, אשר מקורם במי נגר תת קרקעיים המתפרצים לאורך הנחל. בשונה מהמעיינות האחרים לאורך הנחל, עין הבשור שופע מים לאורך כל השנה, גם בקיץ ואפילו בשנים של בצורת קשה. מי המעיין מתועלים לאגם קטן ולבריכות שכשוך, ומסביב יש הרבה מדשאות מטופחות (המושקות במי המעיין) ועצים מצלים, מה שהופך אותו לכזה שמתאים לטבילה ובילוי לכל המשפחה.
איך מגיעים? מכוונים בוויז ל"גן לאומי הבשור פארק אשכול". ישנו חניון גדול בשטח הגן הלאומי, קרוב למעיין.
עין פלוטית
עין פלוטית, שזכה גם לכינויים רומנטיים כמו מעיין האהבה או המעיין הנסתר, נמצא בצד הדרך המובילה לעין תמר ולנאות הכיכר, ומהווה הפתעה קרירה ונעימה שההגעה אליה לא מצריכה מאמץ מיוחד. ניתן לזהות את המעיין לפי קבוצת הדקלים שמסתירה אותו ומהווה את סימן ההיכר של המקום.
המעיין נקרא עין פלוטית לזכרה של בת לוט, שדאגה לפליטים ולחסרי בית. יש הטוענים שהמעיין קיבל את הכינוי מעיין האהבה משום שמי שטובל במימיו יזכה לקבל בחזרה את האהוב או האהובה שנטשו אותו, ויש הטוענים שהוא קיבל את שמו משום שמדובר בפינה נסתרת ואינטימית שמהווה מקום מפגש לזוגות אוהבים. כך או כך, מדובר בפינת חמד קסומה, רומנטית ומוצלת.
איך מגיעים? נוסעים בכביש 90 לכיוון ים המלח ופונים ימינה בכביש 2499 לכיוון עין תמר ונאות הכיכר. אחרי כארבעה קילומטרים מחפשים סבך של דקלים, ובתוכו מסתתר המעיין.
עין ירקעם
בערוץ נחל חתירה, הסמוך למכתש הגדול, יש כמה גבי מים המלאים במים כל השנה. בתחתית הגב העמוק ביותר, אליו מגיעים לאחר שיורדים במדרגות החצובות בסלע, נמצאת נביעה קטנה – עין ירקעם, אשר מימיה הירקרקים העניקו לה את שמה. זהו מקום מושלם לטבילה במדבר ביום חם, במרחק הליכה קצרה מהמכונית. כדי שהחוויה תהיה מושלמת, מצוקי הסלע מעניקים צל מפני השמש הקופחת. זהו מקום נהדר לתפוס בו שלווה.
איך מגיעים? מכביש 25 (דימונה-ים המלח) פונים דרומה בצומת רותם לכביש 206. חולפים על פני הפניה לכביש 225 וכ-700 מ' לאחר מכן מגיעים לרחהת החניה הקטנה של עין ירקעם. מהחניה יורדים ברגל בשביל המסומן ירוק על ערוץ נחל חתירה, ולאחר כ-15-10 דקות של הליכה מגיעים לעין ירקעם.
עין עקב
עין עקב תחתון הוא אחד מאותם מעיינות שההגעה אליהם כרוכה במאמץ אך משתלמת בהחלט. זהו מעיין שכבה שנמצא בתוך סלעי הגיר של רמת עבדת, בנחל עקב. במורד הנחל נובעים המים למפל שממנו נופלים המים מגובה של כעשרה מטרים לבריכה טבעית יפה שקוטרה עשרה מטרים ועומקה שבעה מטרים. ליד הבריכה והמפל גדלים צמחי מים, כמו שערות שולמית וקנה מצוי. ההגעה למעיין היא חלק מהחוויה, והיא כרוכה בהליכה בתוך הואדי ולאורך ערוצו של נחל עקב, בנופים מדבריים יפים. בסוף ההליכה מצפה פיצוי הולם להולכים בחום, בדמות הבריכה שבה אפשר ליהנות מרחצה מרעננת. אם מגיעים למקום בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהרים, אפשר לפגוש בבריכה בעלי חיים כמו יעלים שמגיעים לשתות בה מים, ואז החוויה מרגשת במיוחד.
הבריכה בעין עקב, פיצוי הולם על מאמץ ההליכה | צילום: פליקס ויצמן, פליקר
איך מגיעים? ממדרשת בן גוריון בשדה בוקר נוסעים לכיוון עין עבדת. בסוף הירידה רואים חניון גדול מצד שמאל. חונים וממשיכים ברגל מזרחה בשביל עפר המסומן אדום, ולאחר כשלושה קילומטרים מגיעים לשביל כחול ובו פונים ימינה לכיוון דרום. לאר כשני קילומטרים השביל הופך לנתיב להולכי רגל. ממשיכים ללכת בוואדי עד שמגיעים אל הבריכה. הנוסעים ברכב שטח יכולים לפנות בדרך לרכבי שטח כ-400 מטר לפני הכניסה למדרשת שדה בוקר מכיוון צפון, ולנסוע בעקבות השילוט לעין עקב. ממקום החנייה צריך להמשיך כ-300 מטר ברגל עד לבריכה.
עין אום סלאח, מזרח הרמון
בעוד שמרבית המעיינות במדבר עמוסים במטיילים, ישנם כמה מעיינות מדבריים שנותרו מחוץ למסלול. אחד המיוחדים שבהם הוא עין אום צלאח באזור מזרח הרמון. זהו מעין נובע וגב מים גדול שמתמלא אחרי שיטפונות למשך תקופה ארוכה, כך שעל פי רוב גם בקיץ הוא מלא מים. האגדה מספרת על ילד בדואי ששמו סלאח שטבע במעיין. אמו, שגילתה את גופתו, פרצה בבכי מר ודמעותיה מילאו את הבריכה במים ועד היום בזכותן המעיין לא יבש. הבריכה גדולה ועמוקה והיא מלאה במים נעימים. העובדה שכמעט תמיד תהיו פה לבד תורמת לחוויה.
עין אום סלאח. לרוב גם בקיץ הבריכה שופעת מים | צילום: יעקב שקולניק
איך מגיעים? מכביש 90 נכנסים למושב עין יהב. ממשיכים עם הכביש במושב עד היציאה וממנה פונים שבשביל המסומן בצבע אדום לכיוון נחל נקרות. נוסעים כשלושה ק"מ עד שמגיעים לשביל מסומן שחור שבו פונים שמאלה. ממשיכים הנסיעה כ-17 ק"מ עד לצומת שבילים בו פונים שמאלה לשביל המסומן בכחול ונוסעים בו עד שפונים שמאלה לשביל המסומן בירוק. כשהשביל מסתיים מחנים את הרכב וממשיכים ברגל כ-300 מטר עד למעיין.
הפתעה ליד אילת: עין נטפים
עין נטפים הוא מעיין מים מתוקים שנובע בהרי אילת, בערוץ נחל נטפים, בתתיתו של מפל נטפים. המעיין מרוחק כשבעה קילומטרים צפונית מאילת והוא המעיין היחיד באזור אילת שנובע כל השנה. חשוב להנמיך ציפיות – לא מדובר במעיין שופע או בבריכה גדולה, כי אם במעיין זעיר שקיבל את שמו בגלל שהוא נובע בטיפות. מי המעיין מתנקזים לתוך בריכת אבן קטנה, שלכל היותר אפשר לשעשך בה רגליים. למרות זאת מדובר במקום מיוחד, שמוקף בנופים יפים ומושך בעלי חיים רבים ובהם יעלים, עזים ושפנים, שמגיעים לשתות ממימיו.
שימו לב: עין נטפים שוכן בסמוך לגבול עם מצרים. עד להודעה חדשה, תנועת מטיילים במקום מותרת רק בין השעות 16:00-8:00, והנסיעה בכביש 12 מותרת רק בשעות 17:00-8:00.
הבריכה הקטנה בעין נטפים | צילום: ויקיפדיה עברית
איך מגיעים? מאילת נוסעים מערבה בדרך יותם, שהופכת בשלב מסוים לכביש מס' 12, שבו עולים במעלה אילת. בראש המעלה, כ-9 ק"מ אחרי אילת, פונים שמאלה בעקבות השילוט לכביש שמוביל להר יואש. נוסעים כ-300 מטר עד לשלט לעין נטפים, ופונים צפונה לדרך עפר לג'יפים, שם מחנים את הרכב וממשיכים ברגל כקילומטר עד לנחל.