כחצי שעה נסיעה ממנהטן יש מקומות שהניו-יורקים אוהבים להימלט אליהם מעירם הדחוסה במגדלי בטון. שם אפשר לנשום אוויר צח ליד הנהר, להתפעל ממראה פתוח על ההדסון ומזרם המכוניות הבלתי פוסק שנע על גשר טאפאן זי (Tappan Zee) הענק. אך ראשית, יש להחליט באיזו גדה לנסוע, המערבית או המזרחית.
ההדסון רחב ידיים והגשרים המחברים את שתי הגדות רחוקים זה מזה. אם בוחרים בגדה המערבית, אפשר להגיע אל שתי העיירות הכפריות הצבעוניות, פיירמונט וניאק (Piermont ,Nyack) אם בוחרים בגדה המזרחית, מבקרים בקולד ספרינג(Cold Spring) המרוחקת יותר. בכל אחת מהעיירות יפה, ונעים לאכול ארוחת צהרים באחת המסעדות הכפריות הנאות, לטייל ליד הנהר ולחפש מציאות בבוטיקים ובחנויות לממכר עתיקות.
תהפוכות הזמן לא דילגו על עמק ההדסון, והשנים האחרונות עדות למהפכה כלכלית ותרבותית: עיירות תעשייתיות זנוחות הממוקמות על גדות הנהר הופכות את עורן, וממקום מתנוון הן נעשות מוקד משיכה לתיירים אשר מעוררים התחדשות ופריחה כלכלית.
בשנת 1982 נסגרו בתי החרושת לנייר ולקרטון, שעליהם היתה פרנסתם של רוב התושבים בעיירה הקטנה פיירמונט. יותר מאלף אנשים נותרו אז ללא עבודה. המפנה הגורלי חל ביום מבורך אחד, בסתיו 1983, כשוודי אלן ומיה פארו נחתו במקום וצוות הסרטה ענק מילא את הרחוב הראשי הקטנטן וגלש לסמטאות. כאן נערכו הצילומים של הסרט "שושנת קהיר הסגולה". בעקבות אלן ופארו והצלחת הסרט, נהרו לפיירמונט סקרנים כדי לראות במו עיניהם את מקום ההתרחשות.
כמה מהתושבים גילו תושייה, והעיירה החלה להשתנות: הסנדלרייה הישנה הפכה ל"חנות סביבתית" אופנתית המוכרת תיקים עשויים מצמיגים ממוחזרים. חנות הבשר הפכה ל"בזאר", נפתחו בתי קפה קטנים, ובערבי סוף השבוע בוקעת מהם מוסיקה חיה. וגם 24 אמנים, פסלים וציירים פתחו כאן גלריה קואופרטיבית. בתוך זמן לא רב הפכה עיירת הפועלים לאתר תיירות צבעוני.
בדרך לנקודה המערבית
נהיגה של כעשר דקות נוספות צפונה, על כביש 9W, מובילה לעיירה הקטנה ניאק, שעברה מהפכה דומה לשכנתה הדרומית. כמו פיירמונט, גם ניאק היא "עיירת שרוול" – רחוב ראשי אחד, הרבה חנויות של עתיקות, בתים צבעוניים ומסעדות ציוריות המציעות בסוף השבוע ארוחות בליווי מוזיקלי חי.
ממשיכים לאורך כביש W9 צפונה, עד ווסט פוינט (West Point), אתר היסטורי אסטרטגי החולש על מעבר ההדסון. הוא מילא תפקיד מכריע במלחמת העצמאות האמריקאית, והיום שוכנת בו האקדמיה הצבאית הידועה.
ווסט פוינט – המבצרים, התותחים, המוזיאון עם אוסף עשיר של כלי נשק מימי המהפכה, כמה טבעות משרשרת הברזל המפורסמת, התעודות והסיפורים – פתוחה למבקרים. ליד שורת התותחים מימי המהפכה המכוונים אל ההדסון – מקום פופולרי לצילומי כלות וחתנים – נתגלים מראות מרהיבים על ההדסון.
הגדה המזרחית
אם בוחרים לנסוע במעלה ההדסון בגדה המזרחית, בכביש 9 (או 9East) המוביל לעיירה קולד ספרינג, כדאי לעצור בדרך בווייב היל (Wave Hill), פינת חמד המשקיפה למטה, אל הנהר, מרחק של עשרים דקות נהיגה מניו-יורק. הבניין הגותי הלבן, שנבנה ב-1843, אירח גם את מארק טווין, שכתב על המקום: "ווייב היל מעוררת השראה ומרגשת אותי. כשאני כאן, אני רוצה לחיות לנצח". גן מעוצב להפליא, עצים עתיקים ענקיים, דשא רחב ידיים המשקיף על הנהר, קונצרטים, טיולים בטבע ופעילויות שונות הקשורות בעיצוב נופים ובטיפוח הטבע.
חוזרים לכביש הראשי, ממשיכים צפונה בכביש East9, פונים שמאלה אל העיירה דובס פרי (Dobbs Ferry) , וממשיכים ישר עם הכביש בכיוון הנהר. אפשר לעצור לארוחת צהרים, או לקפה באחת המסעדות באיזור.
חוזרים לכביש 9East וממשיכים צפונה עד קולד ספרינג. גם העיירה הקטנה הזו עברה מהפך בשנים האחרונות. בעבר, היתה קולד ספרינג עיירה תעשייתית, אשר התפרנסה מבתי יציקה שבהם ייצרו כדורים לתותחים, צינורות, ומאוחר יותר – מסילות ברזל וקטרים. העיירה נהנתה מקרבתה למכרות הברזל, מיתרונות הנהר להעברת סחורות וממיקומה מול המבצרים שבווסט פוינט, בגדה שמעבר לנהר.
גם אחרי מלחמת העצמאות המשיכה העיירה לפרוח. זאת בזכות מיקומה על הדרך הראשית צפונה, ובייחוד לאחר שפתיחת תעלת אירי, אשר חיברה את נהר ההדסון עם ימת אירי שבצפון מערב, הפכה את ההדסון לעורק תחבורה ראשי. השגשוג לא פסק גם לאחר שמסילות הברזל תפסו את מקום הספינות, משום שמסילת הברזל צפונה עברה דרכה.
אבל ב-1911 נסגרו בתי היציקה, וקולד ספרינג החלה לדעוך. בעשר השנים האחרונות, עם פיתוח תרבות הפנאי וריבוי תיירות פנים וחוץ, הפכה עיירת השרוול הקטנה למקום חמד ולמוקד משיכה לניו-יורקים. תחנת הרכבת הישנה הפכה לבית קפה צבעוני, בית הספר לילדי הפועלים משנת 1828 היה למוזיאון (Foundry School Museum) המספר את סיפור בתי היציקה ואת ההיסטוריה המקומית. החנויות הישנות הפכו לבוטיקים יפים ולבתי קפה המלאים עד אפס מקום בסופי השבוע.
הווילה הג'ורג'יאנית של משפחת מוריס דייקמאן שנבנתה ב-1804 ועמדה בפני התפוררות, נמכרה תמורת סכום פעוט לחברה שהתכוונה להורסה ולהקים במקומה בית חולים. אבל כמה אנשים התאגדו להציל את המבנה ההיסטורי, פירקו את הבניין לחלקיו והקימו אותו מחדש על מדרון ההר, שבעים מטר מעל הנהר. יש בו רהיטים מתחילת המאה ה-19 ולידו גן תבלינים. Foundry School Museum
כתובת: 63 Chestnut Street, קולד ספרינג
טלפון: 1-845-2654010
מידע נוסף: אתר המוזיאון איזור ניו יורק – העמוד הראשי>> |
