בשנת 1939 נחנך מבנה הקבע של תיאטרון האהל, ברחוב בילינסון 6 בתל אביב, מאחורי כיכר דיזנגוף (הנקראת על שם צינה דיזנגוף, רעיית ראש עיריית תל אביב הראשון). את הבניין הלבן, בעל החזית המעוגלת, תכנן האדריכל אריה שרון, בוגר בית הספר באוהאוס בגרמניה וחתן פרס ישראל באדריכלות. הקשר של שרון אל התיאטרון התחזק עוד יותר כאשר נשא לאישה את חיה סנקובסקי, שחקנית האהל.
הסטודיה הדרמטית נולדת
אבל עוד קודם לכן, כעשור וחצי לפני שמשכן הקבע של התיאטרון נחנך, הבמאי משה הלוי הקים את קבוצת התיאטרון שזכתה לשם שאף איש שיווק בן ימינו היה בוחר: הסטודיה הדרמטית שעל יד ועדת התרבות של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל – האהל. במקום ללהק לקבוצה שלו שחקנים מקצועיים, הלוי בחר בצעירים שעסקו במיני מלאכות אחרות ביום-יום. תחת שרביטו הם התאמנו על פי אסכולת התיאטרון הרוסית שיטת סטניסלבסקי בצריף על חוף הים של תל אביב. במאי 1926 עלתה הצגת הבכורה של התיאטרון, ששמו קוצר לאהל.
בין המחזות בעלי הנושאים ההיסטוריים והתנ"כיים, עם מסר סוציאליסטי, עלה גם הלהיט הגדול של התיאטרון – "החייל האמיץ שוויק" בכיכובו של מאיר מרגלית. ההצגה הזאת, שעלתה מאות רבות של פעמים, נחלה הצלחה מוחצת. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה עוד הספיקו שחקני האהל לצאת למסע הופעות באירופה ובמצרים.
הרוח התיאטרלית קמה לתחייה
ב-1939, כאמור, זכה התיאטרון בבית משלו, שנקרא בית ארלוזרוב ושימש דוגמה מופתית לסגנון הבינלאומי. כעבור 30 שנים, ב-1969, נסגר תיאטרון האהל. הבניין, שעמד נטוש שנים רבות, הוכרז על ידי עיריית תל אביב כמבנה לשימור מחמיר, ולאורך השנים, למרות ההצעות השונות שעלו לגביו, אף אחת מהן לא יצאה אל הפועל.
בקיץ 2022 כל זה השתנה: במבנה ששימש את תיאטרון האהל נפתח מלון חדש, בייקסטייג' שמו. המעטפת החיצונית, המבואה וגרמי המדרגות נשמרו בצורתם המקורית, ולאחר שיפוץ ושימור הם חזרו למראה שלהם בתקופת הזהר של התיאטרון. החלל הפנימי שונה על מנת להתאים אותו למלון בן זמננו: האולם הראשי הפך לאטריום מרשים, שמכניס אור טבעי אל הלובי, המסדרונות בקומות מעליו משקיפים על הלאונג', כאילו האורחים צופים במחזה מהיציע.
גם בחדרים נשמרה הרוח התיאטרלית, עם מראה מוקפת בנורות, וילונות קטיפה כהים ומתלה מברזל מפורזל לתליית הבגדים. אפילו הדרך אל החדר מזכירה את עברו של הבניין: כשהמעלית נעצרת בקומה המבוקשת נשמעות מחיאות כפיים ובמסדרונות הפתוחים המובילים לחדרים פרושים שטיחים אדומים. על דלת החדר תמצאו גלויה מצוירת עם ציטוט מתוך מחזה (בחדר שלי זה היה ציטוט של איבסן). ואם במקום במעלית תעלו לקומה הראשונה בגרם המדרגות הרחב (והמקורי), תגלו עמדת סלפי בהשראת תאי הצילום של פעם.
במלון יש 48 חדרים, וכיאה למלון בוטיק, הם שונים זה מזה. לכמה מהחדרים יש מרפסת קטנה הצופה אל רחוב בילינסון, ארבעה חדרי גן מובילים לחצר פנימית, יש חדרים רגילים, ללא מרפסת, חדרי דופלקס ואפילו שתי סוויטות עם סלון, חדר שינה ומטבחון.
גם אם החדר שלכם לא מצויד במרפסת ואין לו גישה לחצר פנימית, תוכלו לעלות אל מרפסת הגג בקומה הרביעית, להשתרע על אחת הכורסאות המוקפות בצמחייה ולהרהר בשיר שכתב נתן אלתרמן על תל אביב: "היסטוריה אין לה אף כזרת / אין רצינות בה / אין משקל / נכון מאוד, אדון וגברת / לא, אין בה כלום… לא כלום… אבל… / בכל זאת יש בה משהו, / כן, יש בה איזה משהו…/ שכלל עוד לא היה שהוא / והוא כולו שלה שהוא".
מקושקשת על חלה ושפתון מלחייה
אחד הדברים המצוינים במיוחד בבקסטייג', ויש כמה וכמה דברים כאלה, הוא הצד הקולינרי. בשונה מהמקובל במלונות ישראלים, ארוחת הבוקר מוגשת לשולחן ואפשר לבחור מנות חמות מתוך תפריט שנמצא במעין ארנק וינטז' בצבע אדום בוהק. בין השאר אפשר לבחור בין ביצי עין על פרנץ טוסט מלוח, מקושקשת עם פרמזן על חלה, ביצה בקרואסון עם רוטב הולנדייז ועוד כהנה וכהנה הפתעות טעימות. על מתקן בעל כמה קומות שעל השולחן מניחים עבורכם מיני סלטים, מטבלים, ירקות מבושלים ועוד תוספות נחמדות. בעודכם לוגמים מהקפה של הבוקר ודאי תבחינו ששקיות הסוכר מונחות בתוך נעל זכוכית קטנה והמלחייה נראית כמו שפתון.
בבר ובלובי מגישים יינות ישראליים וקוקטיילים מקוריים, מתובלים בצמחים מקומיים. בינתיים ארוחת הבוקר והבר פתוחים רק לאורחי המלון (אחר הצהרים האורחים מוזמנים לקוקטייל אחד בחינם), בהמשך הם יפתחו לקהל הרחב. הניחוש שלנו: זה הולך להיות מקום לוהט ומבוקש, הרחק מהרעש התל אביבי, ועם זאת באווירה הכי תל אביבית שיש.
• מלון בקסטייג' שייך לרשת מלונות הבוטיק אטלס, כתובת המלון: רחוב בילינסון 6, תל אביב, בגבה של כיכר דיזנגוף. טלפון: 03-9207777, אתר. המחיר ללילה לזוג, כולל ארוחת בוקר, החל מ-1,028 שקל. לכבוד הפתיחה יש מחירי מבצע מיוחדים לחברי מועדון (עד סוף ספטמבר 2022).
___
הכותבת היתה אורחת המלון
אירית הגיב:
מלון נפלא עם צוות שעובד כאילו המלון שלו פרטי. כיף אדיר וכמובן במרכז תל אביב