לטרון – סטייה נעימה מהדרך הראשית

נתחיל את טיולינו ממזרח למחלף לטרון (כביש 3, פניה לעבר מודיעין, מכבים רעות, מבוא חורון). מספר מאות לאחר הפניה נעצור מימין לדרך בסמוך לתחנת אוטובוס ולשער גדול. בעבור תשלום סמלי (3 ש"ח לאדם), נוכל להיכנס אל האתר: שרידים מרשימים של כנסייה ביזאנטית וצלבנית עצומה. מקום זה הנו הזיהוי המוכר ביותר של אמעוס. על-פי הכתוב בברית החדשה, לאחר שישוע הורד מהצלב ונקבר, הוא קם לתחייה ושב והתגלה לראשונה באמעוס. מכאן קדושתו הרבה של המקום למאמינים הנוצרים.

במשך מאות שנים, ובעיקר בתקופות בהן היה בארץ שלטון נוצרי (הביזאנטית והצלבנית), נהגו עולי רגל לסטות מהדרך הראשית דאז לירושלים (מעלה בית- חורון), ולבקר במקום. לציון חשיבות המקום הוקמה כאן הכנסייה. נוכל לראות את שרידי הקירות המאסיביים, את האפסיס (הגומחה העגולה הגדולה הפונה מזרחה, בה ניצב לפנים המזבח), שרידי ריצפת פסיפס ואבן ומשמאל למבנה גם את אגן ההטבלה דמוי הצלב (המתוארך לתקופה מוקדמת מאוד בה התווספו כל העת מאמינים חדשים לנצרות. לכן הוא מתאים בגודלו לגוף אדם מבוגר ולא לרך שאך נולד, כפי שאנחנו מכירים מכנסיות מודרניות). מדרגות העולות משמאל יובילו אותנו אל שירותים מסודרים והלאה אל מוזיאון קטן עם מספר ממצאים מהמקום.

עד למלחמת ששת הימים שכן מעברו האחר של הכביש כפר ערבי גדול שנשא את אותו השם: עמאוויס. שרידיו, הבנויים על חורבות עיר הלניסטית קדומה ממנו, הוסתרו תחת עצים שניטעו במקום. ומה מקור השם אמעוס, עמאוויס? – סבורים שמקור שמו עברי, שיבוש של השם 'חמת', מלשון חם, בדומה לחמת גדר בצפון. ככל הנראה גם כאן, בדומה לאתר הצפוני הנושא שם דומה, היו מעיינות חמים.

נוכל להמשיך בנסיעה קצרה מזרחה, לפנות בפניה הראשונה ימינה (אל פארק קנדה מזרח) ומיד שוב ימינה. נבחין בשילוט צנוע המורה לעבר בית- מרחץ רומי. מסלול הליכה קצר ביותר, הלוך חזור, יוביל אותנו אל בית-מרחץ קטן ושמור להפליא ממסד ועד טפחות! לימים שימש המבנה כקבר שיח' ערבי (שיח' עובייד). המבנה איננו מתוחזק ולכן מומלץ מאוד להסתפק במבט מבחוץ ולא לעבור פנימה דרך אחת מהפרצות הרבות בגדר המקיפה אותו.

עתה נשוב על עקבותינו ונכיר את השטח מהעבר האחר של המחלף. נחלוף מתחת לכביש הראשי ירושלים – תל-אביב אל עבר צומת חטיבה שבע. כקילומטר אחריה נתקל בשילוט חום שמאלה, לעבר מנזר השתקנים. נפנה וניסע עד למגרש חניה שעצי זית פזורים בו. המנזר הוקם בסוף המאה ה- 19 על-ידי נזירי מסדר נזירי מחמיר, המכונה המסדר הטראפיסטי. האדמה נקנתה ממשפחה יהודית מומרת שהחזיקה במקום מלון על אם הדרך לירושלים. כיום אפשרי ביקור בחלקים מסוימים של המנזר בכל יום בין השעות 8:00 – 14:30. אוהבי פרי הגפן מבינינו יוכלו לרכוש יין מתוצרת מקומית.

מהמנזר עצמו ניתן לצאת אל הליכה רגלית קצרה אל ראש הגבעה שמעליו. נוף יפה נשקף משם על הסביבה כולה. ניתן להבין בקלות את היותה של הגבעה נמצאת במיקום אסטרטגי ביותר. שלא במפתיע נמצא כאן שרידי מצודה. אלו שרידי מבצר צלבני שחלש על הדרך לירושלים ושנקרא בצרפתית "טורון דה שבלייה", מבצר הפרשים. לימים השתבש השם בערבית, היה ל"אל-טורון" והפך ללטרון. ויש גם פירוש אחר למקור השם המוזר. על-פי מסורת נוצרית קדומה, בחר ישוע להתגלות דווקא כאן משום שכאן נולד וחי הגנב הטוב שנצלב לצדו. גנב בלטינית הוא "לטרוניס"…

את ביקורינו בלטרון נוכל להשלים בביקור במוזיאון השריון ובפיקניק בפארק קנדה או באחד מיערות הקק"ל באזור קיבוץ נחשון