ישראל על המפה: צמיחה דרמטית בתיירות הנכנסת

כל מי שמטייל בארץ, או פשוט מבלה על חוף הים בתל אביב, לא יכול להתעלם מתופעה משמחת: לצד עברית, נשמע בתקופה האחרונה בליל של שפות, בהן אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, סינית ועוד. זוהי לא תחושה בלבד – בשלוש השנים האחרונות יש צמיחה חסרת תקדים בתחום התיירות הנכנסת. ד"ר ערן כתר, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מסביר: "במשך שנים ניסו לשבור בישראל את רף השלושה מיליון תיירים בשנה ולא הצליחו, הסף נשבר ב-2017. ב-2018 היתה עלייה נוספת ומספר התיירים הגיע ל-4.1 מיליון, ואילו  ברבעון הראשון של 2019 נכנסו לארץ למעלה ממיליון תיירים. אם המגמה הזו תימשך, הרי שעד סוף 2019 צפויים להגיע ל-4.5 מיליון תיירים לישראל, עלייה של חמישים אחוז במספר התיירים בשלוש שנים!

טיולים בישראל כאן

התיירים מגיעים מכל רחבי העולם. ארצות הברית עדיין במקום הראשון עם כמיליון תיירים בשנה. אחריה נמצאות מדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה ורוסיה. ואחת ההפתעות הגדולות בתחום הזה היא פולין, עם עלייה של עשרות אחוזים במספר המבקרים (בהמשך הכתבה תגלו למה). הפתעה נוספת היא העלייה במספר התיירים  מסין ומקוריאה הדרומית. בשנה האחרונה. לא פחות מ-42 אלף תיירים מסין הגיעו לישראל, עלייה של שמונים אחוז ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ו-24.5 אלף תיירים מקוריאה הדרומית (עלייה של 61 אחוז ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

מספר התיירים שנוחתים בבנת"ג עולה כל הזמן | צילום: Roman Yanushevsky / Shutterstock.com

שיווק אינטנסיבי ושמים פתוחים

כתר מסביר את הצמיחה האדירה הזו בכמה גורמים. הראשון שבהם הוא הפעילות השיווקית של משרד התיירות. "משרד התיירות משקיע היום תקציבי שיווק גדולים משמעותית מבעבר, עם קמפיינים כמו Two Cities, One Break שמתמקד בתל אביב וירושלים ומזהה את הצורך של התיירים בחופשות קצרות, אורבניות ומאוד דינמיות".

הגורם השני, הוא, באופן לא מפתיע, שיפור התחבורה האווירית לישראל.  "מדיניות שמים פתוחים והמענקים שמקבלות חברות התעופה כתמריץ לפתיחת קווי תעופה חדשים הביאו יותר חברות תעופה ובהן חברות תעופה זולות לטוס לארץ. כשכרטיס עולה שישים דולר מגיעים יותר תיירים", מסביר כתר. הוא גם מוסיף שיש קשר בין פתיחת היעדים לתיירים שמגיעים. "פתיחת הקווים החדשים למזרח אירופה מביאה הרבה יותר תיירים מאזורים אלה, למשל מפולין.

יש קשר כמובן גם בין המצב הביטחוני לבין התיירות הנכנסת. למרות האירועים האחרונים בעוטף עזה, בסך הכל שלוש השנים האחרונות היו יציבות יחסית.  למעשה, גם בתקופות יותר מתוחות במהלך השנים הללו, עדייו הגיעו יותר תיירים בהשוואה לשנים קודמות. כתר מסביר זאת בכך ש"האירועים הביטחוניים שהתרחשו באירופה בשנים האחרונות, בין היתר בגרמניה, בצרפת, בספרד ובבריטניה – יצרו תחושה של טרור יכול להיות בכל מקום, לפחות בישראל יודעים איך להתמודד איתו".

לסיום, כתרי מצביע על כך שהתיירות נמצאת עכשיו בפריחה בכל העולם, וגם בישראל נהנים מהמגמה העולמית הזו. מביאים לכך בין היתר השגשוג הכלכלי בארצות הברית שמהווה נתח נכבד בתיירות הנכנסת, והעלייה ברמת החיים במדינות במזרח אירופה שמביאות תיירים למדינה.

העלייה במספר התיירים מביאה לחיפוש אחר צורות אירוח חדשות כמו airbnb

דור ה-Y מעדיף חופשות אורבניות

לצד העלייה המשמחת במספר התיירים, ניתן לראות שעוד הרבה דברים השתנו בשנים האחרונות בתיירות הנכנסת לארץ. "אחת המגמות הבולטות היא שבשונה מעבר, אז הצליינים הנוצרים שמטיילים בקבוצות מאורגנות היוו שני שליש מהתיירות הנכנסת, הרי שכיום יש היפוך מגמה וכשני שליש הם תיירים עצמאיים, שמארגנים את הטיול לבד ובוחרים בעצמם לאן לנסוע".

מגמה נוספת היא ההתפרשות המרחבית של התיירים. "אם קבוצות הצליינים שוטטו בכל רחבי הארץ, עכשיו חלק גדול מהתיירים מתמקדים בתל אביב ובירושלים, מה שמשפיע על המלונות ועל שירותי התיירות בערים אלה". כתר מוסיף שרק 15 אחוז מהתיירים בישראל מגיעים לצפון. בדרום דווקא יש יותר תיירים, חלקם מגיעים במסגרת טיולי יום מתל אביב או ירושלים לים המלח ולמצדה. העלייה בדרום נזקפת גם לפתיחת שדה התעופה רמון, מצפון לאילת, אליו מגיעות שישים טיסות שבועיות מחו"ל (בשדה התעופה הישן שהיה בעיר אילת טיסות בינלאומיות, עם מטוסים גדולים, לא יכלו לנחות). הרבה מהתיירים שנוחתים ברמון מתמקדים באזור הדרום, למשל בסביבת מכתש רמון או באילת, חלקם ממשיכים מכאן לסיני או לירדן.

מגמה מעניינת נוספת היא שהקהל שמגיע לארץ יותר צעיר, מה שמתכתב לדברי כתר עם מגמות באירופה. "באירופה למעלה מארבעים אחוז מהתיירות היא של בני דור ה-Y, שנולדו בשנות ה-80 וה-90. דפוסי התיירות של הצעירים שונים: הם מעדיפים חופשות אורבניות (מה שמסביר את הפריחה התיירותית של תל אביב וירושלים), הם פחות מתעניינים בהיסטוריה פורמלית והרבה יותר בישראל העכשווית. הם מתעניינים בתרבות, אמנות, קולינריה, הייטק וחוויות מקומיות". מסיבה זאת, יש יותר ביקוש בשנים האחרונות לסיורים מיוחדים, סדנאות אוכל, סיורי אמנות רחוב ועוד.

התיירים הצעירים מתעניינים בחוויות מקומיות כמו אמנות רחוב | צילום: Ilia Torlin / Shutterstock.com

הפתרון לעומס: airbnb

הצמיחה האדירה במספר התיירים לישראל מביאה איתה גם אתגרים רבים. למעשה, אי אפשר שלא לתהות אם המדינה הקטנה שלנו ערוכה להתמודד עם כל התיירים האלה. "במובן מסוים לא", מודה כתר. "התפוסות בבתי המלון בירושלים ובתל אביב גדולות מאוד, מעל שבעים אחוז, רמת המחירים מאוד גבוהה, ורואים צווארי בקבוק באתרי תיירות מרכזיים, כמו כנסיית הקבר, מה שפוגם בחוויית הביקור. גם נתב"ג הופך להיות צפוף מאוד".

הבשורה המשמחת היא שגופי התיירות המרכזיים רואים את התמונה ויודעים לתת מענה, ויש הרבה ניסיונות לפעול בדרכים יצירתיות כדי להקל על העומס. אחת הדרכים להקל את העומס בשתי הערים הגדולות היא לעודד את התיירים לצאת מהערים ולהגיע לצפון – לחיפה, לעכו, לגליל – ולדרום, למשל טיולי אופניים בנגב ובהרי אילת. "אחת הדוגמאות לכך היא יוזמה של משרד התיירות לקדם את ימי ההליכה האחרונים של שביל ישראל מיטבתה ועד אילת ולחשוף את התיירים לטרק מדברי מדהים בהרי אילת. גם שביל ישראל באופניים מיועד בחלקו לתיירות נכנסת".

משרד התיירות מעודד את התיירים לצאת מחוץ לגבולות תל אביב וירושלים, למשל, לטרקים במדבר

פתרון נוסף הוא צורות אירוח חדשות, ולא רק לינה במלונות המסורתיים. רואים את זה ב-airbnb שצוברים פופולריות – למעלה מעשרה אחוזים מהתיירים שמגיעים לארץ בוחרים ב-airbnb כמקור לינה ראשי.  זה ניכר גם בפתיחה של הוסטלים משודרגים, כולל רשתות הוסטלים בינלאומיות, כמו רשת ההוסטלים סלינה שתתחיל לפעול בארץ בספטמבר. גם רשות הטבע והגנים משדרגת את חניוני הלילה בשמורות הטבע כך שיתאימו גם לתיירים.

הפריחה התיירותית מובילה להרבה יזמות, חדשנות ויצירתיות ומשנה לטובה את מפת התיירות של ישראל. הצמיחה הזו משפיעה משנה את כל התחום – היא מביאה לעלייה בביקוש לא רק במקומות לינה, אלא גם לשירותי תיירות כמו מורי דרך וחברות שמוציאות סיורים מיוחדים. ולא פחות חשוב, אומר כתר, "מהצמיחה הזו כל המשק נהנה ולא רק ענף התיירות, מהבעלים של תחנת הדלק שאוטובוס תיירים עוצר לתדלק אצלו, ועד ליבואן שמוכר מצעים ומגבות לבתי המלון".