תביטו רגע בתמונת האגם השלווה הזאת. נסו להוסיף לה, בדמיונכם, קולות פכפוך של מים זורמים, אוושת עלים הנעים ברוח ואולי גם קולות של ציפורים, ותבינו מדוע טיול בנוף המיוער וההררי של אוסטריה, במקרה זה מחוז מדינת זלצבורג, היא הרפתקה שסופה כמעט ידוע מראש; חוויה אסתטית מענגת עם הרבה "וואו" לאורך הדרך. אנחנו מהלכים בתוך יער, בגובה של כ-1,100 מטר וגומעים אuויר הרים צלול וקריר. אגם המים הקטן נקרא Jagersee והוא מצוי לא הרחק מכפר בשם Kleinarl, ומעיירת סקי כפרית, רחוקה קצת יותר, בשם פלאכאו (Flachau).
אגם Jagersee. הרבה קריאות וואו נשמעות לאורך הדרך | צילומים בכתבה: עמי בן בסט
מכה של ירוק
הגענו לפלאכאו יום קודם לכן. הרעיון, כך נדמה, היה להטעין אותנו בכמויות הגונות של מים וירוק שמגיעים היישר מהטבע, רגע לפני שנכנס בשעריה של העיר של מוצרט.
בדיעבד מסתבר כי זו היתה בחירה טובה. פלאכאו, הממוקמת כ-70 ק"מ דרומית לזלצבורג, עמוסה בתים ופרחים, חוות ציוריות, פארקים, בתי קיט, מלונות וגם חנויות רבות של ציוד עזר המכוון לכל מי שחשקה נפשו לרוץ, לגלוש, לטייל ברגל או לדווש באופניים. בעונת הסקי נותנים כאן שירותים "לכל מי שננשך על ידי באג ההרים" כפי שכתוב בעלון תיירות מקומי, ומבקש ליהנות מאתגרי טיפוס וגלישה בתחום האקסטרים. ואם אתם באים עם ילדים, תוכלו לקבל מנה ארוזה של אתגרים מותאמת למשפחות, למשל לגלוש באמצעות מזחלות אישיות היורדות במהירות מפסגות הרים, או לעלות ברכבל לפארק הרפתקאות מלבב – Wagrainis Grafenberg הנמצא בגובה של 1,700 מטר.
גשר חבלים בפארק ההרפתקאות Wagrainis Grafenberg | הצילום באדיבות Snow Space Salzburg, www.snow-space.com
להבדיל מעיירת הסקי הקלסית הקשורה בדמיוננו בדרך כלל בצבע הלבן של השלג והקרח, פלאכאו ההררית (920 מ') וישובים אחרים הדומים לה, מוריקים בעונת הקיץ והאביב בעזרתם הנדיבה של העצים ומשטחי העשב הגדולים שמתודלקים כל העת במי השלגים המפשירים בהרים. מעבר לירוק ולאקסטרים המוצעים כאן בשפע, אפשר למצוא באזור גם כמה הפתעות אחרות.
עוד לפני הבילויים האורבניים, חייבים לנשום קצת אוויר הרים וליהנות מכל הירוק הזה
הקריפה של פלאטנר (תכף תבינו)
מי שננשך, למשל, דווקא על ידי חיפושית ההיסטוריה, ימצא אולי מרפא מסוים במוזיאון היסטורי באלטנמרקט (Altenmarkt), עיר קטנה שנמצאת לא הרחק מפלאכאו, כ-65 ק"מ דרומית מזרחית לזלצבורג. לבד מחפצים וכלי בית אותנטיים מהמאה ה-18 ואילך, נמצאת שם גם הקריפה (Grundner Krippe) שנבנתה במחצית המאה ה-18 על ידי אורג מקומי בשם פרנץ פלאטנר.
הקריפה של פלאטנר. יצירה יחידה במינה עם עשרות דמויות וסצינות מהאזור במאה ה-18
הקריפה היא אותו מקום קטן ומקושט בדמויות ואביזרים המייצגים את הנסיבות של הולדת ישו, כגון אבוס, רועים, כבשים ומלאכים. פלאטנר, שהיה כנראה איש מוכשר ויצירתי מאוד, תכנן ובנה קריפה יחידה במינה שבה כלל דמויות, מקומות וסצנות הקשורות לחיים שלו ולאירועי התקופה. על הבמה ניצבות כ-80 דמויות הניתנות להזזה באמצעות משיכת חוטים זעירים מאחורי הפרגוד. לא עניין של מה בכך. כל שנה, במהלך חג המולד, נהג פלאטנר לפתוח את ביתו ולהציג את הקריפה לאנשי העיר שהיו באים לחזות בפלא, תמורת כסף או מצרכים שווי ערך. בימינו היא מהווה אתר ביקור פופולרי, גם לאנשי המקום, במיוחד בימי החג אז נערכים מופעים מיוחדים בניצוחה של מנהלת המוזיאון החביבה, גברת סימון מאייר.
טירות ועופות דורסים
אנחנו נוסעים בסביבה ההררית לאזור העיר וורפן (Werfen), עיר שוק קטנה כ-40 ק"מ מזלצבורג. מבעד לחלונות הרכב אפשר להציץ בפסגות ההרים המוכתמות בלבן, שנעלמות מידי פעם בשמיכות של עננים. כמה מהפסגות הללו מעוטרות במבצרים וטירות עתיקות, מה שהופך אותן לתפאורה מושלמת לסיפורי אגדה. אחת מהן היא טירת הוהנוורפן (Hohenwerfen Castle), הנמצאת בגובה של כ-623 מטר ומשקיפה על וורפן. היא נבנתה במאה ה-11 על ידי הארכיבישוף של העיר זלצבורג, שבנה לה מבצר תאום, Hohensalzburg, הניצב על גבעה בעיר זלצבורג עצמה, ומהווה אתר ביקור שווה בפני עצמו.
טירת הוהנוורפן, מבצר ימי ביינימי מרשים בעל היסטוריה מרתקת
טירת הוהנוורפן היא מבצר ימי ביינימי מרשים, המשמש היום כמוזיאון. ההיסטוריה שלו מרתקת. לדוגמה, אי-שם בתחילת המאה ה-16 הוא נכבש בהפתעה על ידי חבורות של איכרים מורדים, שהרסו ושרפו חלקים ניכרים ממנו. בתקופה הנאצית הוא שימש מקום אימונים סגור, ומאוחר יותר ועד סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, היה מחנה אימונים של משטרת זלצבורג. הנוף מהקומות העליונות של המבצר, כמעט ולא צריך לומר – פשוט מרהיב.
הנוף הנשקף ממרומי טירת הוהנוורפן
אחת האטרקציות של הביקור מחכה לנו דווקא למטה והיא קשורה באמנות עתיקת יומין המכונה בייזרות ועוסקת בשימוש בעופות דורסים, במקרה זה בזים, לצורכי ציד של יונקים ועופות. המופע נערך בשטח פתוח למרגלות המצודה, מה שמאפשר לקהל גדול של צופים לחזות בקבוצה של בזים ונשרים מאולפים שחגים מעל ומבצעים מידי פעם צלילות חדות ומהירות לכיוון המאלפת שלהם על מנת ללכוד את הטרף שהיא מציעה להם.
מופע בייזרות בטירת הוהנוורפן
במקום קיים גם בית גידול ואימון לבזים ונשרים. האחראים כאן נוהגים בהקפדה יתירה בשמירה על כללי האימון והטיפול בעופות, והבזיירים עוברים אימונים ממושכים ונאלצים לעמוד בבחינות מיוחדות על מנת שיוכלו לעסוק במקצוע. פרטים נוספים כאן.
עוף דורס במעוף מעל הטירה. הטיפול בעופות הדורסים קפדני והבייזרים עוברים אימונים ארוכים
מתוק ומלוח
זלצבורג היא עיר עמוסה שכיות חמדה, עם נהר גדול החוצה אותה, טירות וארמונות, מוזיאונים, כנסיות עתיקות, בניינים בארוקיים מפוארים, מופעי תרבות וכמובן בתי קפה (ועוגות) ששמם הולך לפניהם.
כמה תמונות מזלצבורג. עיר מקסימה עם נהר, כיכרות יפות ובתים עתיקים
שורה ארוכה של מקומות ומוצרים, בעיקר שוקולדים, ממותגים על שמו של וולפאנג אמדיאוס מוצרט, שנולד בעיר. ואם מדברים על שוקולד, מדברים בדרך כלל על מוצרט-קוגל, כדורון של שוקולד בטעמים שונים, שעומד בסימנה של מחלוקת רבת שנים בין חברות מסחריות, שהגיעה גם לפסים הדיפלומטים ולסכסוך בין ממשלות גרמניה ואוסטריה.
היצרנים הגדולים בעולם היום של המוצרט-קוגל הן חברה גרמנית (רבר) וחברת מיראבל האוסטרית, שתיהן מייצרות אותו בצורה תעשיית ומייצאות אותו לרחבי העולם. והמספרים מהממים: עד היום יוצרו, ומן הסתם גם נאכלו, מעל ל-1.5 מיליארד כדורי מוצרט-קוגל! המארחים שלנו חזרו והמליצו על מה שלדעתם הוא המוצרט המקורי: "כדור מרציפן-פיסטוק, המצופה בשכבת נוגט ומעליה שכבת שוקולד כהה" – על פי מתכון מקורי שהגה וייצר בשנת 1890 קונדיטור זלצבורגי בשם פאול פירסט. המוצרט הזה נמכר בזלצבורג, ב-Fürst, החנות המשפחתית שנושאת את שם המייסד. אכלתי. טעים.
מרטין פירסט, בן הנין של פאול פירסט, הקונדיטור שהמציא את המוצרט קוגל, בחנות הנושאת את שם משפחתו | הצילום באדיבות Cafe-Konditorei Fürst
מבקרים בעיר שרוצים לגוון מתוק עם מלוח, אולי ירצו לפנות לעצמם חצי יום ולצאת מזלצבורג לכיוון מכרות המלח ליד העיר Berchtesgaden, שנמצאת כ-40 דקות נסיעה ממרכז זלצבורג, באזור בוואריה שבגרמניה. מכרות המלח הללו, שהתגלו במאה ה-12, הפכו בשנים האחרונות לאתר תיירות מרכזי ומושקע מאוד. במהלך הסיור יש משמעת האדוקה (אסור לצלם! ואסור לשוטט לבד!), אבל זה נחמד ללבוש בגדי כורים וגם להתיישב בקרונית שמובילה אותך למעמקי האדמה. הקרונית עושה מסלול מפותל, שכולל גם גלישה פיזית על מסילת עץ שמורידה אותך על ישבנך, למעמקי המכרה, ובסופו של דבר, עד לעומק של כ-650 מטר. בדרך אתה יכול לראות חלקי ציוד כרייה, חללים עם שכבות של מלח גלמי ואפילו אגם מראה גדול שנמצא במעין קתדרלה של מלח עם תצוגת לייזר נחמדה.
במעמקי האדמה: חדרים שונים במכרה המלח | צילומים: Salt Mine Berchtesgaden, Südwestdeutsche Salzwerke AG
הפתעות רטובות וצלילי המוזיקה
מקום מלבב נוסף, ובוודאי פחות מלוח, הוא ארמון הלברון (Hellbrunn) שנבנה בתחילת המאה ה-17 וממוקם במחוז הדרומי של העיר זלצבורג. המקום הזה הוא במידה רבה קפריזה של אדם אחד, מרקוס סיטיקוס פון הוהנמס (Sittikus von Hohenems) שהיה הארכיבישוף של העיר באותה עת. סיטיקוס היה אדם יצירתי ובעל חוש הומור, וגם עם לא מעט מניירות. בתוך חללי המבנים, בפסלים ובמתקנים שונים המפוזרים בפארק הגדול של הארמון הוטמנו מזרקות נסתרות, שיודעות להתיז מים לכל עבר. אפשר רק לדמות את הארכיבישוף המהודר שמלווה את אורחיו ברחבי הארמון ומפעיל מידי פעם ידיות נסתרות שגורמות לפרץ של קילוחי מים שהרטיבו את האורחים מכף רגל עד ראש. מידי פעם הוא היה גם משמיע להם ציוצי ציפורים, שקולן הופק אף הוא בכוח המים.
ארמון הלברון. קפריזה של אדם יצירתי ובעל חוש הומור
אחד המקומות היותר מרתקים בארמון הוא התיאטרון המכני, שנבנה אמנם כ-130 שנים אחרי מותו של סיטיקוס (1619), אבל נוצר בהחלט בהשראתו. המערכת המופלאה הזאת, שמדמה עיר אירופאית במחצית המאה ה-18, מכילה כ-200 דמויות שנעות לצלילי המוזיקה המיימית.
בגני ארמון הלברון פזורות מזרקות שונות ובעיקר משונות | צילום: irisphoto1 / Shutterstock.com
בקצה הפארק של הארמון אפשר למצוא גן חיות קטן, תיאטרון, מוזיאון פולקלור ואת הגזיבו, ארמון הקיץ בו צולם חלק מהסרט "צלילי המוזיקה". הסרט האייקוני הזה, שקטעים רבים ממנו צולמו בעיר זלצבורג ובסביבתה, לפני למעלה ממחצית המאה, הוא אחד המתאבנים המוצעים לתיירים בעיר. בזלצבורג מתקיימים כמה וכמה סיורים קבועים שהולכים בעקבות הסרט. ואם אתם אנשים רומנטיים ושוחרי נוסטלגיה מובהקים (בינינו, מי לא כזה?) יש בעיר הזאת מספיק חומרים נכונים כדי להפוך את הסיורים הללו למהנים במיוחד.
______
• ואיך מגיעים אל כל היופי הזה? חברת סאן דור מציעה במהלך הקיץ ועד סוף אוקטובר 2019 טיסות ישירות שבועיות בין תל אביב לזלצבורג. פרטים באתר.
הכותב היה אורח של חברת סאן דור, מקבוצת אל על, המציעה טיסות שבועיות ישירות מישראל לזלצבורג ושל לשכת התיירות של זלצבורג