אורית סגרה את ברז המים במקלחת אפופת האדים שבמלון הדרכים בגריימאות', באי הדרומי של ניו זילנד, וציינה לעצמה בסיפוק שמקלחת הבוקר הזאת היתה כל כך נחוצה. בלילה הקודם היא ורפי הגיעו למוטל הדרכים בשעה מאוחרת, ובקושי הספיקו למצוא מסעדה פתוחה כדי לסיים יום ארוך בארוחה מזינה ומשביעה. מובן שלא הספיקו לעבור על תכנית יום המחר, שהנה הגיע לו אחרי שנת לילה קצרה, אבל הם כבר היו מאורגנים מראש לשני הלילות הבאים, עם הזמנה במלון בשמורת מאונט קוק.
לקריאה נוספת:
בתוכנית של היום היה ביקור בקרחונים FOX ו-פרנץ ג'וזף, ולהגיע בסופו למאונט קוק, לא רחוק משם על המפה.
בעודה מספיגה את השיער הרטוב במגבת, יצאה בחיוך אל החדר ואל רפי, שישב על המיטה עם הטלפון הנייד, עם מבט של בשורות רעות. היא מייד חשבה על 2 החיילים שלה בבית והלב שלה החסיר פעימה.
מסתבר, שבזמן שהתקלחה, רפי תכנן את הנסיעה באפליקציית הניווט, וחשב שיש טעות, כשראה שהמרחק מהמוטל בגריימאות' למלון בו היו אמורים לשהות בשני הלילות הקרובים, הוא… 650 ק"מ!
גם בניסיון השני (יש סיכוי שהיה גם שלישי), המרחק לא השתנה, ודי מהר הבנו את גודל הטעות בתכנון שעשינו. למרות המרחק האווירי הקטן של המלון במאונט קוק (שגם היה אחד מהיקרים, אם לא היקר ביותר, שהזמנו בטיול, כתוצאה מכך שזה אזור עם מעט מקומות לינה) מהקרחונים, לא היתה דרך ישירה מהקרחונים אליו.
טוב, אז מה עושים?
קודם כל, החיילים בסדר. פרופורציות זה דבר חשוב.
שנית, סקרנו את האופציות שהיו לנו. הראשונה, להישאר עם המסלול המקורי לקרחונים, ולהפסיד את עלות שני הלילות במלון יקר, או לשנות את התוכנית ולהגיע במסלול אחר, וארוווווך, למאונט קוק.
את האופציה הנוספת, של להאשים אחד את השני ולייצר עוד דרמה, זנחנו מראש (בפועל, הטעות בתכנון היתה של שנינו, כשישבנו מול המפה, בנינו מסלול בלתי אפשרי והזמנו את המלון בסופו).
השתקפות עננים
מחשבים מסלול מחדש
ההחלטה היתה מהירה ובלב שלם. משנים מסלול!
השיקולים היו פרקטיים, ההזמנה של המלון במאונט קוק לא היתה ניתנת לביטול, מזג האוויר עזר גם הוא להחלטה, כי מזג האוויר שציפה לנו ביעד המקורי, הקרחונים, היה גשום וקר ליומיים הקרובים, ועוד שיקול חשוב: אנחנו לא חוששים מנסיעה ארוכה.
מיד תיכננו לנו מסלול חלופי, עד למאונט קוק, שם "חיכה" לנו המלון שהוזמן מראש לשני הלילות הבאים, והיה ממילא בתוכנית הטיול שלנו. בדקנו את המסלול הנכון לשם, סימנו לנו נקודות עצירה בדרך ו-קדימה! נוסעים 650 ק"מ. התכנון החדש, מול בדיקת מזג האוויר שבוע קדימה, סימנה לנו שלקרחונים נוכל להגיע עוד שבוע, במזג אוויר מושלם.
בדיעבד אפשר להגיד, שזו היתה החלטה (ואם תרצו – טעות) ש"עשתה" לנו את הטיול. הרווחנו מסלול יפהפה, דרך ארתור'ס פאס המרהיב, שהעביר אותנו מהמערב למזרח, וממזג אוויר גשום לבהיר.
(מעבר ההרים ארתור'ס פאס נמצא באלפים הדרומיים בגובה של 920 מטר מעל פני הים ומאפשר חצייה של רכס ההרים ממזרח למערב).
הנוף השתנה לנו מול העיניים תוך כדי נסיעה, וזכינו לצילומי "גלויות", עם פסגות מושלגות, שדות חרדל ומרחבים מושלמים. הנסיעה הארוכה לא הורגשה עם המראות החולפים מול עינינו, וכמובן ששיבצנו אותה בעצירות ספונטניות מול פריימים שהיה קשה לעמוד בפניהם. בעיירה המתוקה ג'רלדין עצרנו להפסקת צהרים, ואורית קנתה מעיל בצבע טורקיז, בחירה שניבאה לנו את הבאות, להמשך הדרך.
מרחבים ירוקים על רקע ההרים המושלגים
ארתור'ס פאס
ליד ארתור'ס פאס
מגיעים למאונט קוק
בואך מאונט קוק הגענו אל אגם טיקאפו ואגם פוקאקי, שהמתינו לנו בטורקיז המושלם, ובתפאורה נהדרת לצילומים עצמיים, כולל בתוך השיחים ה"שעירים" והצהבהבים עם המראה הייחודי לניו זילנד, וכמובן לצילומי נוף ודרכים מרהיבות ופוטוגניות.
גם הר קוק עצמו משתייך אל רכס הרי האלפים הדרומיים של ניו זילנד, שבעצם חוצים לאורך את האי הדרומי, והם היו ה"מכשול" התחבורתי שלא היינו מודעים לו בתכנון המקורי. שמו המאורי: אאורקי, "מחורר עננים", ונקרא על שם ג'יימס קוק, מגלה ארצות אנגלי שהגיע לאזור לקראת סוף המאה ה-18. ההר שוכן במחוז קנטרברי ונמצא בתחום הפארק הלאומי מאונט קוק.
למאונט קוק הגענו בערב יום כיפור, וכאילו כדי להזכיר לנו שלא באמת אפשר לתכנן הכל מראש, יחד איתנו הגיע לשם הגשם. גשם כבד שירד כל הלילה והמשיך גם בבוקר שלמחרת. מבחינתנו, זה היה הסימן להרפות לכמה שעות, ואת יום הכיפורים העברנו בחדר במלון (היקר, זוכרים? וככזה גם הנוח והמרווח), לשעות איכות של רוגע, הפנמה ותיעוד של הטיול עד כה, מילוי מצברים ומנוחה. עם גיחות החוצה למיני-מסלולי הליכה בגשם באזור הסמוך למלון, כמו קרחון טסמן המפורסם.
ואם מישהו חשב אחרת, שבוע לאחר מכן, בדיליי של כמה ימים מהתוכנית המקורית, מצאנו את עצמנו בקרחונים, במזג אוויר מופלא, שמשי, שמיים תכולים משובצים עננים לבנים, שדיברו את אותו ההוד והשקט של הפסגות המושלגות והצחות שנשקו להם. לו היינו מגיעים לשם במועד המקורי, ובמזג האוויר הסגרירי והאפור ששרר ב"צד המערבי", לא היינו זוכים לנחות עם מסוק על אחת הפסגות המלבינות, ולדרוך על השלג הרך והבתולי שלה (אבל על כך בפעם אחרת).
ליד אגם פוקאקי. צילום ממרכז הכביש
מי אמר טורקיז ולא קיבל
מעיל תואם אגם טורקיז. פוקאקי לייק
צבע המים הכמעט לא-אמיתי. אגם טיקאפו
מסלול לקרחון טסמן
קרחון טסמן ביום גשם
בין צילום לזוגיות – הסודות שלנו להצלחה
- לא "להינעל" על תכנית, אם נראה שהיא לא עובדת. הפעילו שיקול דעת. אתם בחו"ל ובחופש, יש הרבה דרכים (תרתי משמע) ליהנות.
- מזג אוויר הוא שיקול חשוב לקבל על פיו החלטות, לכל טיול, ולצלמים בפרט.
- יום נסיעות הוא לא יום מבוזבז. עצירות צילום ספונטניות יכולות להפוך אותו לאחד הקסומים שבטיול.
- עשיתם טעות? התמקדו בלמצוא לה פתרון, ולא במציאת ה"אשם" בה. 'פרופורציות' זה שם המשחק.
- קנו מעיל (או בגד אחר) בצבע עז ובולט. זה ישתלם לכם בתמונות שתעלו אחר כך.
קצת גשם לא ישבור אותנו. מצויידים בלבוש המתאים
———–
אורית גוטרבוים-פרטוק ורפי קורן, זוג מכרכור בשנות ה-50 המוקדמות לחייהם, אוהבים לטייל, לצלם, ולספר סיפורים.
אורית, אם לארבעה בנים, בעלת משרד עורכי דין.
רפי, אב לבן ובת, מתמחה בהדרכת צילום בארץ ובחו"ל לצלמים מקצועיים ולחובבי צילום. מוזמנים לעקוב:
photog-rafi.com
facebook.com/rafikoren23