תפריט עמוד

מידע מעשי לניו זילנד

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

 אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לניו זילנד לשהות של עד שלושה חודשים אינם זקוקים לאשרת כניסה.

לניו זילנד אין שגרירות בישראל.

קונסול כבוד של ניו זילנד בישראל:
מר גד פרופר
תובת: דניאל פריש 3 תל אביב
טלפון: 03-6951869

שגרירות ישראל בוולינגטון
כתובת:36 Brandon Street
טלפון: 64-4-4399500


 איך להגיע
מרבית המבקרים בניו זילנד מגיעים אליה בטיסה. במדינה שלושה נמלי תעופה עיקריים לטיסות בינלאומיות: באוקלנד, בוולינגטון ובכרייסטצ'רץ'. לרוב תחנו בדרך באחת ממדינות המזרח הרחוק, בדרך כלל בבנגקוק (תאילנד) או בסינגפור.
אפשר לטוס לניו זילנד במסגרת כרטיס "מסביב לעולם" (בתוספת תשלום), ולשלב בטיול עצירה בלונדון, בלוס אנג'לס, בסינגפור, בבנגקוק ובאחד מאיי האוקיינוס השקט.

חשוב לדעת: אסור להכניס מזון לניו זילנד, אלא באריזה אטומה. אם יש ברשותכם מזון בהגיעכם, חובה להצהיר עליו. חובה להצהיר גם על ציוד קמפינג ועל כל פריט עשוי עץ.
 


מתי כדאי להגיע
מזג האוויר אינו יציב, ובכל זאת – העונה נמשכת מנובמבר עד אמצע-סוף אפריל, כאשר חודשי הקיץ הניו זילנדי (דצמבר-מרץ) מתאימים יותר לטיולים.  

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
לשכת התיירות הניו זילנדית
סניפי מידע לתיירים של לשכת התיירות הניו זילנדית אפשר למצוא בכל עיר או עיירה תיירותית. בפארקים ובקרבתם ישנם סניפי מידע של ה-DOC, החברה לשמירת הטבע של ניו זילנד.  


מטבע
דולר ניו זילנדי.


הפרש שעות
ניו זילנד מקדימה את שעון ישראל בעשר שעות.


תקשורת
הקידומת של ניו זילנד היא 64.
יש לחייגה לפני שמתקשרים לניו זילנד מהארץ, ולהוריד את הספרה 0 של הקידומות האזוריות והסלולריות.


תחבורה
נהיגה: יש להצטייד ברשיון נהיגה בינלאומי עם תמונה. בניו זילנד נוהגים בצד שמאל של הכביש. כמעט שאין אוטוסטרדות ורוב הכבישים צרים. למטיילים שמגיעים לתקופה ארוכה כדי לבדוק את האפשרות לקנות רכב משומש בתחילת הטיול ולמכרו בסופו, מה שעשוי להיות יותר משתלם משכירת רכב.
מעבר בין שני האיים המרכזיים: שירות מעבורות לנוסעים ורכבים מחבר בין וולינגטון באי הצפוני לבין פיקטון באי הדרומי.
אוטובוס: הנסיעה באוטובוסים בניו זילנד היא נוחה למדי, ואוטובוסים נוסעים לרוב חלקי המדינה, אך הנסיעה עשויה להיות מעט יקרה. חברת האוטובוסים העיקרית, שנוסעת לכל מקום באי הצפוני והדרומי, היא Intercity. בנוסף יש חברות רבות נוספות, וכן אוטובוסים שמיועדים במיוחד למטיילים זרים, מגיעים לאתרי התיירות המרכזיים ומציעים בונוסים כמו איסוף מדלת לדלת. 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

 לינה 

יש יותר מדרך אחת לטייל בניו זילנד. ובהתאם לאופי הטיול – כך אופי הלינה. יש מי שיעדיפו לשהות במלון, יש שיחלקו חדר עם מטיילים נוספים, אחרים יעבדו בחווה חקלאית תמורת ארוחות ומקום ללון בו.

אכסניות
הדרך המקובלת ביותר בטיול תרמילאים היא לינה בהוסטלים (אכסניות). ההוסטלים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: הוסטלים של אגודת Youth Hostel Association והוסטלים בבעלות פרטית שמכונים בדרך כלל "Backpackers" ומאוגדים בגוף שנקרא BBH.
בכל אכסניות YHA התנאים בדרך כלל דומים: בסיסי, נקי וזול. האכסניות הפרטיות צפויות פחות: לפעמים זוכים ביחס חם ומפנק מצד בעלי הבית, ולפעמים המקום קטן וצפוף והאווירה בו לא נעימה. כדי לדעת (פחות או יותר) מהי רמת האכסניה, נוסד דירוג  Backpackers Perception Percentage של ה-BBH, שכולל יותר מ-320 אכסניות. את הדירוג קובעים המתאכסנים עצמם, באמצעות סקרים שעורך האיגוד. את הדירוג המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט

כדי לזכות במחירים הנמוכים המופיעים במחירון, יש לרכוש כרטיס חבר של BBH, אותו ניתן לרכוש בכל אכסניה. בנוסף על המחיר הנמוך באכסניות הוא מעניק גם הנחות על טיסות ותחבורה ציבורית.
גם לאגודת YHA יש מחירי חבר, ובחלק מהאכסניות לא תוכלו ללון אם אינכם חברי האגודה. כרטיס חבר של YHA מקנה זכות לינה ביותר מ-4,000 אכסניות ברחבי העולם, וגם מגוון הנחות על טיסות, תחבורה ועוד. 
אגודת אכסניות נוספת במדינה היא VIP, הפועלת גם באוסטרליה השכנה.

קמפינג
אפשרות נוספת, שמתאימה בעיקר לבעלי רכב או למטיילים בטרקים, היא לינה בקמפינג. במקומות רבים יש חניונים הנקראים Motor Camp – אתר המיועד לאוהלים, לקרוואנים (Campervan) ולמטיילים במכוניות פרטיות. בעלי אוהלים יכולים לטעת את אוהלם וליהנות משירותים של מים זורמים, מטבח, כביסה וכולי. לקרוואנים יש מקומות חניה עם חיבור לכל המתקנים, ולבעלי המכוניות מוצעים חדרים בסיסיים מאוד במחירים נמוכים, כשהמתקנים עומדים לרשותם. בניגוד לאכסניות, שבהן רוב המתאכסנים הם צעירים מרחבי העולם, כאן לנים בדרך כלל מטיילים מבוגרים יחסית ומקומיים רבים יותר.
לרשות המטיילים בטרקים עומדים אתרי הקמפינג של DOC 
(Department of Conservation) מעין שילוב בין החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע בארץ. ברחבי ניו זילנד פזורים יותר מ-260 אתרי קמפינג כאלה. בחלקם מוצעים תנאים בסיסיים – שירותים, מים זורמים וגישה לרכב – ובחלקם אף פחות מכך (מים בלבד). אתרים מעטים מצוידים מעל לרמה הבסיסית.

לינה בחוות
אפשרות קורצת למי שרוצה לעצור לרגע בנקודה אחת ולנשום את המקום היא לשהות פרק זמן בחווה ניו זילנדית. המנהג המכונה "Farmstay" מאפשר לבלות עד כמה חודשים בחווה, לעבוד ולחיות כבן משק. יש חוות שבהן העבודה היא סמלית בלבד או כלל איננה נדרשת. אז השהות בחווה היא בעצם אירוח כפרי עם כל הפינוקים, והמחיר בהתאם. במקומות אחרים העבודה יכולה להיות אפילו קשה (אם כי בדרך כלל לא תימשך יותר מחמש שעות ביום), והיא התמורה היחידה שאותה נדרשים המטיילים לתת תמורת הלינה והאוכל.
אפשרות מיוחדת היא להתנדב בחווה אורגנית, במסגרת ארגון WWOOF
(Willing Workers on Organic Farms). בניו זילנד יש כ-600 חוות החברות בארגון, וגם המתנדבים צריכים להיות חברים בו. התנדבות דרך WWOOF היא דרך מצוינת להכיר ניו זילנדים מקרוב וגם לפגוש עוד מתנדבים מרחבי העולם. אפשר להצטרף לארגון דרך אתר האינטרנט של הארגון, שכתובתו. שם גם אפשר ליצור קשר עם בעלי החוות, ובאמצעות תמונות גם להתרשם מעט מההווי.

בתי נופש
מי שהפרוטה מצויה בכיסו ועתותיו בידיו, יכול לבחור מקום שחביב עליו במיוחד ולשכור בית נופש. הבתים הללו, שמוצעים בשכירות שבועית או יומית (תלוי במקום ובעונה), הם למעשה יחידות מגורים מצוידות, בהן יכול המטייל לדאוג לצרכיו-הוא. בתי נופש כאלה 
(Holiday Homes או Bachs) הם כמובן יקרים יותר מהוסטלים, אבל זולים יותר ממלונות ומאפשרים גמישות גדולה יותר. פרטים באתר www.holidayhouses.co.nz/index.htm , שדרכו אפשר גם לשכור בתים.

HIT – מיוחד לישראלים
קבוצה של נוצרים ניו זילנדים אוהבי ישראל עומדת מאחורי היוזמה המשונה משהו – אירוח מטיילים ישראלים בביתם הפרטי, תמורת סכום סמלי או חינם. HIT   – Hosting Israeli Travelers, הוא איגוד ששמעו עובר מפה לאוזן בין הישראלים המטיילים בניו זילנד או היוצאים לשם. בכל אזור יש רכז HIT שאיתו יש ליצור קשר לצורך הצטרפות לאיגוד  והוא מפנה את המטיילים אל המארחים. החוויות של אלו שהשתמשו בשירותי HIT מגוונות למדי: יש כאלו שזכו בשבוע נפלא בחווה מבודדת, ואחרים (בעיקר בערים הגדולות) בילו לילה בסלון של דירה ממוצעת בחברת עשרים ישראלים נוספים. במקרים רבים האירוח כולל גם דיון במשנתם הדתית של המארחים, אך תמיד בדרכי נועם ולעולם לא בכפייה.  

אטרקציות ואתרים מומלצים

אתרי חובה

באי הצפוני 

אוקלנד (Auckland) 
העיר הגדולה במדינה, בצפון מערב האי הצפוני. עיר רב תרבותית ומרכז יאכטות בינלאומי.

רוטורואה (Rotorua)
עיר מדרום מזרח לאוקלנד שהינה מרכז לתרבות מאורית, סביבה נמצאים אתרים גיאותרמיים רבים. 

הפארק הלאומי טונגרירו (Tongariro)
שמורת הרי געש במרכז האי הצפוני. בקיץ ניתן לצאת לטרקים, בחורף סקי. בפארק עובר מסלול ההליכה היומי המפורסם במדינה: הטונגרירו קרוסינג (Tongariro Crossing).

וולינגטון (Wellington) 
בירת ניו זילנד בקצהו הדרומי של האי הצפוני. עיר קטנה וידידותית, שנעים לטייל בה ברגל.

באי הדרומי

הפארק הלאומי אבל טסמן (Abel Tasman Park) 
פארק בצפון האי הדרומי. חופים, צוקי גרניט וטרק לאורך החוף.

כרייסטצ'רץ' (Christchurch) 
העיר הגדולה באי הדרומי, הנושאת אופי בריטי מובהק. בסיס יציאה נוח לטיולים באי הדרומי.

כביש החוף המערבי (West Coast Highway) 
אחת הדרכים היפות במדינה, לאורך כביש 6, העוברת בין יערות גשם, חופים, קרחונים, שמורות ועוד.

קווינסטאון (Queenstown) 
עיר במערב האי הדרומי הנחשבת לבירת הספורט האתגרי של ניו זילנד ומולדת הבאנג'י. סביבה אתרי סקי נודעים ושמורות טבע יפות.

הפארק הלאומי פיורדלנד (Fiordland) 
ארץ הטרקים: מילפורד, קפלר ועוד.
 

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

וולינגטון / בגלל הרוח

 

בירת ניו זילנד, המוקפת ברוב צדדיה באוקיינוס, ידועה ברוחות החזקות הנושבות בה.
כשהן נרגעות אפשר להבחין באיזון העדין בין חיי עיר תוססים לבין אווירה מרגיעה ונעימה

חנות ב-lambton quay, רחוב הקניות והבילויים היוקרתי של וולינגטון. לתרמילאים מרוטים עדיף להתמקד בחנויות יד שנייה הרבות בעיר, שמוכרות בגדים וספרים | 
צילום: באדיבות  www.wellingtonnz.com   , totally wellington

כתבה: ענת מסינג

לא, לא הייתי ברוטורואה. גם לא בטאופו או בטאורנגה (ובעוד שמות מאוריים שאפשר לשבור איתם את השיניים). למען האמת, לא טיילתי בכלל באי הצפוני.
זה לא שלא רציתי, או שחס וחלילה אין מה לעשות בו, להיפך. אבל אני נלכדתי בקסמה של וולינגטון (Wellington). לאחר שלושה ימי שיטוטים בעיר החלטתי לוותר על כל השאר, ולהישאר. וולינגטון, בירת ניו זילנד, התגלתה לי כעיר קסומה שמצליחה לשמור על איזון עדין בין חיי עיר תוססים לבין אווירה מרגיעה ונעימה. נוסחה מנצחת, במיוחד עבור מטיילת כמוני, עייפה מטרקים ומשוועת למעט מנוחה עירונית. כך מצאתי את עצמי מתמקמת לבטח באכסניה (Backpacker בשפת המקום) הנפלאה "World Wide Backpackers", נרגשת לקראת עשרת הימים האחרונים שלי בניו זילנד.
כתובת: 291 The Terrace
טלפון: 64-4-8025590
אתר אינטרנט

יין באכסניה וכתבי עת בספרייה
עד מהרה התברר כי האכסניה הזאת נפלאה לא פחות מן העיר שבה היא שוכנת.
היא נפלאה בזכות מארק הבריטי וסידני הבלגית, שמנהלים את המקום בחינניות. בזכות שירותי האינטרנט הניתנים בחינם, היין המוגש מדי ערב, הסוכריות שמחלקים ליושבים בחדר הטלוויזיה. בזכות האווירה הביתית והחמימה שנוצרה שם גם עקב העובדה שמחצית מדיירי המקום (הקטן בלאו הכי) בחרו לבלות חודש, כמה חודשים ואפילו יותר בוולינגטון. חלקם עובדים בה (במיוחד בריטים ואירים עם אשרת עבודה לשנה), חלקם משוטטים בה, והאכסניה היא ביתם לכל דבר.
למרות פרברי המגורים רחבי הידיים של וולינגטון, מרכז העיר קומפקטי ונוח להליכה. כך מצאתי את עצמי עוברת מרחקים עצומים, לאורכה ולרוחבה של העיר. כמעט מדי יום, בכוונה או שלא בכוונה, עשיתי את דרכי אל כיכר סיוויק (Civic Square).

הכיכר, השוכנת סמוך לנמל, מספקת למבקריה חוויה אדריכלית מרוממת. העיטורים המאוריים, המקשטים את הגשר שמחבר בין הכיכר לנמל, משתלבים להפליא בעיצוב הפוסט-מודרני של הכיכר כולה. בחירה אדריכלית זו מעניקה תחושה של מרחב פתוח. כשעברתי או ישבתי שם, הרגשתי כאילו יד נעלמה של אדריכל בחרה להעמיד גם אותי מתחת לכדור הבדולח העצום או ליד מרכז "Michael Fowler", בניין הקונצרטים והמופעים.

בימים אפרוריים יותר בחרתי לחמוק אל בין מדפי הספרים העמוסים בספרייה המרכזית (National Library & Archives), הממוקמת גם היא בכיכר סיוויק ומשמשת מרכז תרבותי חשוב. הספרייה כמעט תמיד מלאה במבקרים: הורים, ילדים, סטודנטים, אנשי עסקים, מקומיים ותיירים. כולם מוצאים שם את מקומם. בעיני, אין כמו לשבת מול החלון הגדול המשקיף אל הים, כשערמה נאה של מגזינים מקשטת את שולחנך.

בכיכר סיוויק ממוקמים גם גלריית האמנות העירונית (Wellington City Art Gallery), המציגה תערוכות מגוונות של אמנות מודרנית, מוזיאון התגליות לילדים (The Capital Discovery Place), וגם מרכז מידע למבקרים – מעודכן, מאובזר ומקיף כמו שהקיווים יודעים לעשות. 

בוולינגטון אפשר למצוא עוד מגוון גלריות ומוזיאונים. אבל אני מעדיפה את הגדול שבהם, מוזיאון Tongarewa Te Papa, הממוקם דרומית לכיכר סיוויק, ב-Cable Street. במוזיאון יש תערוכה קבועה ומרשימה המציגה את התרבות המאורית. אפשר לצפות שם ביצירות אמנות, כמו גם בתערוכות תכשיטים, בגדים, מסיכות ועוד. אני למשל, ביקרתי בתערוכה רצינית אך משעשעת על הפן ההיסטורי והעיצובי של התפתחות העניבה.

בירה בפאב וספרים יד שנייה
בדרכי הביתה אל האכסניה נהגתי לעבור במדרחוב Cuba Mall – אזור טרנדי ואופנתי, גדוש בחנויות בגדים, נעליים וסתם אביזרים לבית או למשרד, שנראים כאילו נלקחו מתערוכת סוף שנה של בית ספר לעיצוב. המדרחוב עמוס גם במסעדות, החל במזון מהיר וכלה במסעדות יוקרה לאנינים. בתי הקפה מתמלאים בעיקר בשעות אחר הצהריים, הפאבים מתעוררים לחיים בלילה. בערבי קיץ נעימים אפשר ליהנות גם ממופעי רחוב.
אם בספרייה המרכזית אפשר לפגוש חתך די מייצג של אוכלוסיית וולינגטון, הרי שברחוב קובה חולפים רק אנשים מעוצבים היטב, כאלה שניכר בהם כי גם הבוקר הקדישו מחשבה ללוק שלהם לפני שיצאו מן הבית. אבל האווירה הטרנדית לא מדיפה ניחוח של פוזה או פאסון מזויפים. האנשים נעימים, המראות מלבבים, ואתה לא מרגיש כאילו שכחת את הדרכון בבית בכל פעם שאתה עובר בסביבה.
מרכז קניות ובילויים נוסף נמצא ברחוב Lambton Quay, אף שאם אתם תרמילאים מרוטים, עדיף שתתמקדו בחנויות יד שנייה – תחום מפותח מאוד בניו זילנד. בוולינגטון יש גם חנויות ספרים רבות, מתוכן הרבה חנויות יד שנייה.

בלילה, אחרי מנוחה קצרה וארוחת ערב שכל החבר'ה באכסניה מכינים יחד, יוצאים לבלות. בכניסה למועדון, חשוב לזכור, יש להציג דרכון. בניגוד לערים אחרות בניו זילנד, שבהן באופן עקבי מתנגנת בפאבים ובמועדונים מוזיקת אייטיז, וולינגטון והדי.ג'ייז שלה מעודכנים להפליא.
בכל הנוגע לשתייה, הקרב אבוד מראש: ה"קיווים" – ואבות אבותיהם, הבריטים או האירים הגודשים את המקום – מרוקנים כוסות בירה בזו אחר זו בזמן שאני מדשדשת עדיין עם הלגימות הראשונות. אחד המקומות הנעימים לשתות בהם הוא "Molly Malone’s", הפאב הכי אירי בוולינגטון. יש בו מסעדה אירית, בר שקט שמתאים ללגימת וויסקי רגועה, בירה אירית והופעות מוזיקה. פשוט, כיף ומגניב.
כתובת: Taranaki Street

אם שבעתם מהפעילות האורבנית, אפשר לעלות על קרון החשמלית מרחוב Lambton Quay ולרדת בתחנה האחרונה: טרמינל קלברן (Kelburn), שם משתרעים הגנים הבוטניים היפים של העיר על פני שטח של 260 דונם. בנקודה הגבוהה ביותר ניצב מצפה הכוכבים קרטר (Carter Observatory), שבו אפשר לצפות בכוכבים ובמצגות אסטרונומיה שונות. אחר כך אפשר יורדים חזרה אל העיר דרך הגנים, בדרך שחולפת בין ערוגות ורדים מעוצבות ושטחי צמחייה פראית.

עוף לשבת
בוולינגטון, כמו במקומות אחרים בעולם, התעקשתי לחוות ולו חוויה יהודית אחת. הקהילה היהודית בוולינגטון מונה כאלפיים איש וכוללת מגזר אורתודוכסי ומגזר קונסרבטיבי-רפורמי, המקיימים ביניהם שיתוף פעולה רב.
לצערי, החמצתי את טקס יום השואה ואת טקס יום הזיכרון. לכן הלכתי בערב שבת לבית הכנסת ברחוב Webb, שהיה ריק למדי. המקומיים המעטים שהגיעו נהגו בי ובאורחים הבודדים הנוספים בנימוס אך בריחוק. יעל ואלעד, לעומת זאת, זוג ישראלים דתיים שניו זילנד נכללה בירח הדבש המורחב שלהם, שמחו להזמין אותי ואת אדוארדו (תייר יהודי שהגיע מאורוגוואי) לארוחת שבת. הלכנו אל מעונם, אכסניה בינונית לא רחוק מבית הכנסת. אלעד נתן את האות המוסכם לבריטית החביבה שנאותה לשמש כ"גוי של שבת", והיא וידאה כי העוף חומם כהלכה ושלפה אותו מן התנור. את הארוחה על כל ברכותיה ערכנו בחדרם של יעל ואלעד. היה טעים, מעניין ומיוחד.

כיאה לעיר בירה, שוכנים בוולינגטון בנייני הפרלמנט. הבניינים יכולים להוות שיעור קצר אבל מקיף באדריכלות. ספריית האספה הכללית שוכנת בבניין העתיק ביותר בעיר, הבנוי בסגנון גותי. הבניין האמצעי, בית הנציגים, עשוי גרניט ושיש. משרדי השרים וחדרי קבינט נמצאים בבניין המודרני ביותר, בניין הכוורת. בכל יום מתקיימים בבניינים סיורים שגרתיים בהחלט.
כתובת: Molesworth Street

כדי להיטיב לראות את וולינגטון, כדאי לטפס למרומי הר ויקטוריה, שנמצא מדרום מזרח למרכז העיר. ההר מתנשא לגובה 194 מטר והתצפית ממנו נהדרת. כדי להגיע לפסגתו אפשר לקחת אוטובוס מתחנת הרכבת , אבל אני ממליצה להעפיל אל ההר ברגל. הטיפוס מענג והנוף שתראו כשתגיעו למעלה שווה כל טיפת זיעה.

ענת מסינג – בוגרת לימודי פסיכולוגיה וספרות, כותבת ומטיילת
 

 

אוקלנד / ארבעה כיווני אוויר

לקריאת הכתבה "אוקלנד – ארבעה כיווני אוויר" לחצו כאן.

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל