על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את צירוף המילים "שווייץ" ו"חורף"? מן הסתם על שלג, שלג ועוד שלג. ואכן, שווייץ בחורף הופכת לממלכה קסומה, עם פסגות אלפיניות מכוסות בשכבה עבה של שלג. אבל דווקא בתקופה הכי קרה, שווייץ היא מקום תוסס וחם, עם קרנבלים וחגיגות מקומיות שלא נופלות ברמת השמחה והצבע מאלו שבמדינות טרופיות. הנה, על קצה המזלג, כמה סיבות להגיע לשווייץ דווקא בחורף ולאו דווקא לסקי: סילבסטר קלאוזן באפנצל
כאן עדיין חוגגים בכל אביב את עליית הפרות למרעה הגבוה ובכל סתיו את ירידתן בחזרה לעמקים, כשאת הפרות המקושטות בפרחים מלווים רועים בלבוש מסורתי, עם מכנסי עור, חולצות מעוטרות ועגילי זהב בצורת כלים חקלאיים. את אוויר הצלול ממלאים הצלילים הקסומים של שירת יודל – באפנצל פגשנו להקה של נערים צעירים המתאמנים מדי יום בהרמוניות המופלאות ובסלסולים המורכבים. החשיבות שניתנת למנהגי העבר כל כך גדולה כאן, שאפילו החלטות פוליטיות חשובות עדיין עוברות בהנפת יד, כשכל הקהילה מתכנסת בכיכר הראשית של אפנצל, בירת הקנטון כדי להצביע. אין פלא, אם כן, שגם חגיגות סילבסטר בקנטון שומרות על מסורת בת מאות שנים ויש להן ייחוד משלהן.
את החגיגות באפנצל מובילים גברים מחופשים המכונים קלאוזרים (Chläuse). יש שלושה סוגים של קלאוזרים: "מכוערים", "יפים" ו"אנשי יערות". "המכוערים" לובשים מסכות מפחידות וגלימות עשויות מעלים, קש וענפים ותפקידם להפחיד את השדים והרוחות הרעות כדי שלא ייכנסו לשנה החדשה, לא רק בעזרת המסכות המפחידות אלא גם בעזרת רשרוש הבגדים שהם לובשים. "אנשי היערות" לובשים אף הם תלבושות עשויות מחומרים טבעיים, אלא שבשונה מאלו של "המכוערים", הגלימות והכובעים שלהם עשויים ממקלעות מורכבות ועדינות של ענפים, זרדים ומחטי אורן, שתוכננו ונארגו בעמל רב. "היפים", התפתחות מאוחרת יותר, מתחילת המאה ה-19, נושאים על גבם ועל חזם פעמונים ענקיים או כמה פעמונים קטנים יותר המחוברים לחגורות עור, הם עוטים מסכות ועל ראשיהם הם חובשים כובעים עצומים המעוטרים בסצינות מיניאטוריות שקשורות לחיים באזור. כובעי הקלאוזרים מעוטרים בסצינות מיניאטוריות הקשורות לאזור הקלאוזרים הולכים בתהלוכות, כשקולות הפעמונים מתערבבים בצלילי יודל, וממלאים את האוויר ואת לבבות הצופים בתחושת התרוממות. אכן, דרך יוצאת דופן לקבל את פני השנה החדשה. מתי? 31 בדצמבר ו-13 בינואר (במאות קודמות חגיגות הסילבסטר קלאוזן התקיימו ב-13 בינואר, וכמי ששומרים על המסורת, גם כיום מתקיימות תהלוכות בתאריך הזה, בנוסף לאלו של סוף השנה האזרחית). סרטון המראה את התהלוכה יוצאת הדופן של הקלאוזרים: בהמשך החורף, בחודש פברואר או מרץ (התאריך המדויק תלוי במניין הימים עד צום הלנט הנוצרי, תקופה שבמהלכה מתנזרים הקתולים מאכילת בשר), מתקיימים ברחבי שווייץ קרנבלים נפלאים, שבהם משילים התושבים את הדימוי המעונב והמכופתר ויוצאים לחגוג ברחובות. הקרנבלים הללו, שנקראים פאסנאכט (Fasnacht, "ליל הצום" בגרמנית) הם חגיגות מהסוג שמצפים לפגוש במדינות חמות, והם מהווים הוכחה נחרצת לכך שהשוויצרים יודעים לחגוג כמו שצריך – עם תהלוכות, תחפושות, מוזיקה מהפנט והרבה אלכוהול. הנה שלושה קרנבלים המתקיימים פחות או יותר באותו זמן בערים שהמרחק ביניהן אינו רב, כך שאפשר בהחלט כדאי לקפוץ לשלושתם במהלך הטיול באזור:
הקרנבל בברן מפגש עם הדוב, סמלה של העיר ברן וגיבור הקרנבל המקומי | צילום: Jungle-Jill הקרנבל בבייל הקרנבל של בייל מתחיל בעיר העתיקה, עם תזמורות של כלי נשיפה המתחרות זו בזו מי תגבור על חברתה בעוצמת הנגינה ובתאורת הפנסים המלווה אותה. לאחר מכן, מכתירים את נסיך הקרנבל וראש העיר מעניק לו את מפתחות העיר למשך חמשת ימי הקרנבל. החגיגות נמשכות בהופעות מוזיקליות ובביקורים במסעדות ובאוהלים מקושטים שהוקמו במיוחד לכבוד הקרנבל. נגן כלי נשיפה בקרנבל של בייל | צילום: Jean-Daniel Echenard הקרנבל של באזל
על קרנבלי חורף בערים נוספות בשווייץ תוכלו לקרוא בכתבה הבאה >> |