הרי ירושלים: אחרי השריפה

בין השטחים השחורים של החורש ניתן כבר לזהות קצוות ירוקים, מרימים ראש מעל פני האדמה, לוקחים אוויר לנשימה. גשמים כבר החלו לרדת, מעידים באמצעות צמחים שהחלו לנבוט, ובעיקר באמצעות אלו שלא, על הנזק האמתי שנגרם. השטח של הרי ירושלים חטף מכה קשה, 15,000 דונם של שטחים פתוחים, מתוכם 8,500 דונם של שמורת טבע נחל כפירה והשאר של גן לאומי הרי יהודה ויערות קק"ל. עצי הזית העתיקים שהיו בשמורה לא יחזרו וכעת לא נותר לעשות הרבה מלבד לתת לטבע לעשות את שלו.

השריפה בהרי ירושלים, נובמבר 2016. 15,000 דונם של שטחים פתוחים עלו באש | צילום: אביגיל בוקובזה

לאזור צפויות עוד עשרות שנים בשביל להשתקם ולחזור לתפקוד מלא, זאת אודות לשרשרת הפגיעה והעדינה של הטבע, בה לכל שינוי יש השפעה רבה, לעיתים מרחיקת לכת. אחד הנזקים העיקריים שנגרם הוא פגיעה בחסרי החוליות, כלומר בחרקים ובפרוקי רגליים המהווים את הבסיס למערכת האקולוגית. אותם בעלי חיים שאחראים על האבקה של מינים שונים ומיחזור חומר אורגני מצאו את מותם בשריפה. להיעלמותם של מינים אלו צפויה להיות השלכה על זנים שונים של צמחייה, ובעקבות כך גם על זני העופות והיונקים של האזור. עדרים שנותרו ללא מקור מזון ילכו לחפש בית במקום אחר.

מה יעלה בגורל הציפורים ושאר בעלי החיים, כשמקורות המזון הידלדלו מאוד? | צילום: אביגיל בוקובזה

המחסור במזון לאוכלי העשב, ובזרעים לחרקים, ליונקים הקטנים ולציפורי השיר, עלול לגרום להגירה לשטחים חדשים המאוכלסים זה מכבר בחיות בר. הגירה מעין זו תיצור תחרות קשה על משאבי המזון המצומצמים, ותהווה פגיעה כפולה גם בשטח שאליו תתבצע ההגירה.

אחת הדוגמאות לכך היא צבי ארץ ישראלי המהווה מין הדגל של השמורה. "זאת חיה מאוד טריטוריאלית, אם טריטוריה של כמה עדרים נפגעה הם יחפשו מקום אחר", מספר אקולוג מחוז מרכז, יריב מליחי. "צפויה להיווצר תחרות גדולה על משאבי מזון. תחרויות בין צבאים נגמרות בקרבות של זכרים ובפציעות".

שרידי השריפה ניכרים מכל עבר, ומתוך השחור נובטים צמחים חדשים | צילום: אודיה אסייג

בין המרחבים החרוכים מסתובבים כעת צבאים, חזירי בר, תנים ודורבנים, מגששים את דרכם, מרגישים לפתע חשופים וחסרי הגנה. בימים אלו מתבצע מעקב אחר בעלי החיים בשמורה. "למזלנו השריפה לא קרתה בעונת הקינון", אומר מליחי. "סביר להניח שעופות שקיננו בשמורה יחזרו לקנן בה, אבל זה לא בטוח כי חלק מאזור הציד שלהם נפגע. עוף בוחר את אזור הקינון שלו לפי כמות המזון שהוא יכול להביא לגוזלים שלו". לדבריו, רק בחודשים מרץ אפריל יוכלו לקבוע, "אנחנו מחכים בכיליון עיניים לראות האם החיוויאים יחזרו".

נזק נוסף שנגרם בעקבות השריפות הוא עידוד התפרצותם של מיני פולשים לשטח. החום המופק מהשריפה פוגע בקרקע ומשנה את דרגת החומציות (PH) בה. שינוי זה מונע את נביטתם של העצים והשיחים האופייניים למערכת הטבעית של הבתה והחורש. כך הוא למעשה מעודד נביטת מינים פולשים כמו שיטה כחלחלה, אשר אינם מהווים חלק ממארג המזון הטבעי של השמורה.

הטבע צריך את הזמן שלו להתאושש ולהחלים | צילום: אביגיל בוקובזה

אחד הלקחים מהשריפות לדברי האקולוג מליחי הוא לנטוע פחות עצים. "במדינה שלנו שהיא למעשה מדבר יש יותר מדי עצים. הרצון שלנו לראות ירוק וחורש לא משרת את הטבע ואף פוגע בו". לקח נוסף מסביר מליחי, הוא החזרת הרעייה, זאת באמצעות עדרי הכבשים. לדבריו, במקומות בהם ישנה רעיית עדרים השריפות לא מצליחות לעשות נזקים גדולים.

בינתיים, מבצעים ברשות מעקב אחר התהליכים שמתרחשים, כורתים את העצים השרופים משיקולים בטיחותיים ומתכוננים לניטור השטח. במקרה הצורך תעשה השבה של צומח ודילול צמחייה פולשנית. ברשות הטבע והגנים החליטו לסגור כרגע את האזור למטיילים, רכבים, מרעה ואימוני צבא. "הטבע צריך את הזמן שלו להחלים ולהתאושש, והדבר מצריך קודם כל מינימום הפרעה מצד האדם", אומר פקח האיזור, דקל גד. "לאור האירוע החמור שעבר על השטח, ועל מנת שהשמורה, על כל המערכת האקולוגית שבה, תוכל להתאושש, צריך לתת לטבע את השקט והזמן שלו".

צילום תמונה פותחת: אביגיל בוקובזה