| שרשרת שחצתה את הסמטה הראשית ברובע היהודי הפרידה בין יהודים לנוצרים. השרשרת הקיפה את כל הרובע ששכן מעל המנזר הבנדיקטיני. טרביץ' וישובים נוספים בסביבה כמיקולוב, בוסקוביץ' והולסוב, היוו מרכז חשוב של אוכלוסיה יהודית במוראביה. מוראביה היא אחד משני חבלי הארץ הגדולים שמרכיבים את צ'כיה. החבל השני הוא בוהמיה. לתושבי מוראביה מבטא שונה מלתושבי בוהמיה, בסגנון חייהם ניכרת השפעה אוסטרית הנובעת מקרבת הגבול ורגשות לאומיים פחות דומיננטיים מאלו של תושבי חבל הסודטים בצפון בוהמיה, בגבול צ'כיה גרמניה. גלגולים רבים עבר בית הכנסת המכונה ה"עורפי" בעיר. בעבר נקרא בית הכנסת החדש (נוישול) מכיוון שהיה הצעיר ביותר מבין בתי הכנסת בטרביץ' והוקם בתחילת המאה ה-17 על יסודות עתיקים יותר. אחרי מלחמת העולם הראשונה הפסיק לשמש כמקום תפילה וצרכי קודש משום שהאוכלוסייה היהודית הצטמצמה. מ-1926, עדיין בידיים יהודיות, שימש כמחסן להרמן סובאק ובניו, משפחה ידועה שעסקה בעיבוד עורות. כ-300 יהודים התגוררו כאן לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת 1942 נלקחו כולם בשני טרנספורטים למחנה הריכוז טרזין (טרייזנשטאט). רק עשרה מהם חזרו לביתם: שני גברים, שבע נשים ונער בן 11. אף אחד מהניצולים לא המשיך להתגורר בעיר. בית הכנסת הנטוש שימש לאחר המלחמה כמחסן תפוחי אדמה לחברת הירקות הצ'כוסלובקית הלאומית. השימוש הבלתי הולם והתחזוקה הדלה הביאו את בית הכנסת ואת הרובע היהודי כולו למצב רעוע עד כדי סכנת קריסה. למרבה המזל, תכנית שהוצעה בשנות השמונים להריסה, כחלק מתכנית "הבראה" של האזור כיעד לבתי מגורים (בלוקים), לא יצאה לפועל. על בסיס תכניתו של האדריכל צ'אדליק שופץ בית הכנסת בתחילת שנות התשעים. המשקיעה הראשית בפרויקט הייתה עיריית טרביץ' ובפרוס השנה החדשה בספטמבר 1997, לרגל יום השנה ה-720 מאז המקור הראשון המעיד על קיומה של העיירה טרביץ', נפתח בית הכנסת המחודש בטקס חגיגי. בית הכנסת נבנה בסגנון הבארוק. זהו מבנה מלבני בן שתי קומות וגג משופע, בעל עמוד תומך לחיזוק הקיר המזרחי החשוב ביותר ולמניעת גלישת המבנה כולו לכיוון השיפוע הסלעי של החומה שהקיפה את הרובע והעיירה. בית הכנסת יפהפה ומעוטר בציורי קיר ובפסוקי תפילות המתוארכים לתחילת המאה ה-18. בעקבות שיפוץ בית הכנסת שופץ הרובע היהודי כולו. בכניסה לרובע ליד מגרש החנייה וחנות ספרים עתיקה מפת מסלול והסברים גם באנגלית. בסמטאותיו ניצבות לוחיות הסבר קטנות ליד חזיתות הבתים. בית מס' 9 – חזית אדומה ומבנה טיפוסי לבתים בשכונות עשירות בגטאות מוראביה (קומת קרקע סדנה וחנות וקומה שנייה ששימשה למגורים), בית מס' 18/19- מעבר מחצר לחצר במקרה של פוגרום, לבית מס' 33 – רשימת בעלים מקורית משנת 1844 ושער בצורת מנורה. לידו, בבית היין של רחל שחזיתו צבועה תכלת, מגישים בלינצ'ס טעימים ועל אדן החלון ניצב מודל קטן של הגולם מפראג. סמטה יפה מקורה קשתות מובילה לגדת הנהר. מהרובע היהודי מוביל שביל כרכרות כבן מאתיים שנה לבית הקברות שבו כ-11,000 קברים וכ-3,000 מצבות שהעתיקה שבהן הוצבה כאן כבר ב-1625. בין המצבות נמצאת גם מצבה עליה חקוק לב. סמל לאהבתם של שני צעירים שחלו במגיפת הכולרה במאה ה-18 ועל ערש מותם השיא אותם הרב העירוני כדי שיוכלו להיקבר יחדיו. על המצבות והקברים מטילים עצים צל וסיגליות קטנטנות פורחות. מול הרובע היהודי בולטים בקו האופק צריחי הבזיליקה סן פרוקופיוס. בנייתה החלה במאה ה-12 כששימשה את נזירי המסדר הבנדיקטי שחיו כאן. ייחודה הארכיטקטוני נובע מסגנון של מעבר מרומנסקי מאוחר לגותי, סגנון בנייה שהושפע מהמקובל באזור דרום מזרח צרפת, בורגונדי והריין העילי. צמוד לכנסיית סן מרטין ניצב המגדל שנחשב כיום לאחד מסמלי העיר ושער הכניסה לחלק העתיק של טרביץ'. המגדל העירוני שגובהו 75 מטר נבנה כחלק ממערך ההגנה על העיר בתחילת המאה ה-14 כשהעניק לה הדוכס קארלובו שהפך למלך קארל הרביעי זכויות מלאות הוחל בבניית חומה שלא הוכיחה את יעילותה עם פלישת צבאו של מלך הונגריה במאה ה-15. חלקו של המגדל שלא הרסו ההונגרים נשרף ב-1822 ומאז שופץ כמה פעמים כמו הבתים שתוחמים את הכיכר. ממרפסת המגדל שגובהה 35 מטר נשקפת פנורמת נוף עירוני של הכיכר העתיקה שצורתה מוארכת ובמרכזה, במקום עמוד הדבר המסורתי שניצב בעיירות רבות ברחבי צ'כיה כזכר למגיפה הגדולה, ניצב פסל ובו דמויותיהם של קיריל ומתודיוס, שני נזירים ששלח הקיסר כדי להמיר את דת הכוזרים ברוסיה בשנת 861. הם הגיעו למוראביה ב-863, ופיתחו כתב לשפה הסלאבונית שהתפרסם אחר כך ככתב הקירילי. לבתים שבכיכר גגות רעפים אדומים ומשופעים. רובם בני ארבע קומות. החזיתות צבועות בצבעי פסטל שונים ופרטים דקורטיביים יפהפיים מעטרים אותן. קומתו העליונה של Malovany Dum "הבית המצויר" שעומד באחת מפינות הכיכר, מצוירת כולה בשחור לבן. ייחודו מתבלט עוד יותר משום חזיתו הלבנה של הבית השכן. הביקור בטרביץ' מרגש כיום בעיקר לנוכח העובדה שאין בה קהילה יהודית. למרות זאת חרתה טרביץ' על דגלה התרבותי את תרומתה של קהילה יהודית שנכחדה וה"סינאגוגה" בית הכנסת, משמש במובן הרחב כשם המושג המקורי סינאגוגין – נגזרת של המילה היוונית שפרושה להתכנס. (ב-2004 ביקרו בו כ-15,000 איש, רובם צ'כים). המוזיאון שמהווה אתר הנצחה לקורבנות השואה, מקיים פעילות אמנותית חינוכית שוטפת. באוגוסט 2005 יתקיים פסטיבל שמים מס' 2 כשבתכנית, קונצרטים של מוזיקה יהודית, מופעי מחול, הרצאות על ספרות ושירה, סרטים וכמובן סיורים בבית הקברות העתיק וברובע היהודי שחידש עצמו כסמל, כמו העם היהודי שהפך את מסלול חייו משואה לתקומה. |
שנים עשר אתרי מורשת עולמית יש בצ'כיה. טרביץ' (Trebic), העיר האחרונה שצורפה לרשימה היוקרתית, שוכנת 180 קילומטר דרומה מפראג. בשנת 2003 הוכרזו בית הכנסת המקומי, הרובע היהודי ובזיליקת סן פרוקופיוס כסמל לדו קיום והפכו באחת עיירה מוראבית מנומנמת משהו, לאתר שחשיבותו חורגת מגבולות המחוז והוא מעורר עניין גם מחוץ לגבולות הרפובליקה הצ'כית. הרובע היהודי בטרביץ' הוא כיום האתר היהודי היחיד מחוץ לישראל ברשימת אונסק"ו פורסם 19.4.09 |
מוזיקת רחוב בפראג
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3867
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 628
[name] => צ'כיה
[slug] => czech-republic
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 628
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 88
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )