הצילו את הפנינה של עין פית

עמק הבוסתנים והמעיינות של עין פית ממוקם בנחל פרע והוא פנינת טבע בצפון הגולן. זהו עמק בעל משטר הידרולוגי ייחודי, קרקעיתו מכילה שכבות של משקעי מעיינות בדמות סלע הטרוורטין המעידים על שפיעת מעיינות ניכרת בעבר ואכן העמק בולט בצבעו הירוק על רקע המדרונות הצחיחים יותר של צפון הגולן. כיום מצויים בעמק מספר מעיינות קטנים ופלג יפה שזורם מהמעיין הראשי.

המעיין הראשי נובע בתוך מבנה קמרוני שהיווה את בית המעיין של הכפר עין פית, כפר עלאווי, אחד משלושה כפרים עלאווים (ע'אג'ר, זעורה ועין פית) ששכנו למרגלות החרמון עד 1967, מרוחקים מארץ העלאווים שבצפון סוריה מאות ק"מ. מן הכפר נותרו שרידי בתים, טראסות, בוסתנים, אשד טחנות קמח ובית קברות מעניין. שרידי הכפר נחבאים בתוך יער מפותח של אלות אטלנטיות, שריד ליער שכיסה בעבר את המדרונות היורדים לעמק החולה. שדרות של עצי צפצפה ודולב כבירים מקיפות את המעיינות והפלגים ובטרסות נשמרו מאות עצי בוסתן, ביניהם תות עץ, רימון, שקד, תאנה, חרוב, הדרים ועוד.

נחל פרע הוא הנחל האיתן היחידי שזורם כל השנה במורדותיו הצפוניים של הגולן ולכן מהווה נקודת שתיה חשובה לבע"ח. מיקומו של העמק בין שמורת יער אודם לשמורת הבניאס הופכת אותו למסדרון אקולוגי חשוב לאוכלוסיות בעלי החיים שבשתי השמורות. ואכן שפע של תצפיות בע"ח נרשמות לאורך העמק בהן צבאים, שועלים, זאבים, חזירים, שפנים, גיריות, דלקים ועוד ועוד.

כבר כמעט עשור שצה"ל מתכנן להקים באזור העמק מתחם אימוני לש"ב, עקב אילוצים שונים נדחו התכניות מספר פעמים ובינתיים השתנו ואף התכווצו. בראש העמק הולכת כיום ומשודרגת הלש"ביה הגדולה הבנויה על שרידי הכפר זעורה, למרבית הפלא, החליטו מתכנני התכנית למקם לצידה של לש"ביה גדולה זו עוד לש"ביה, דווקא בעמק הקסום של עין פית. מדובר ב-80 מבני קומות שישמשו לאימוני לוחמה בשטח בנוי. אמנם מדובר באימונים ללא ירי, אך מדובר במתחם אימונים בנוי, הומה ורועש שידרוס וירמוס את גן העדן הזה וישנה אותו לתמיד.

מיקומו של העמק בין שמורת יער אודם לשמורת הבניאס הופכת אותו למסדרון אקולוגי חשוב לאוכלוסיות בעלי החיים שבשתי השמורות

כיצד קורה דבר כזה?

כיצד לא נמנע הנזק כבר בשלבי התכנון הראשוניים? האם צה"ל לא ידע שמדובר בשטח כ"כ ערכי?
במקביל למוסדות התכנון הפועלים לפי חוקי תכנון ובניה קיימת ועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) שאינה מחויבת בתסקירי השפעה על הסביבה, בבחינת חלופות, בייעוץ מומחי הנוף והסביבה של מינהל התכנון, שכל התוכניות העוברות דרכה נשמרות תחת מעטה סודיות. כך, בוקר אחד לפני כחודש התגלה שבעין פית אושרה תכנית שתפגע בעמק קשות מבלי שהיתה לציבור או לגופים רגולטורים אפשרות להתנגד לתוכנית. הועדה הותירה לגופים הרגולטורים רק אפשרות לייעץ לגבי מזעור הנזקים (קרי, מרחק הבתים שיבנו מהמעיין או אופן כיסוי דרך העפר).

בתי המשפט כבר דנו ב"שימוש" של צה"ל בועדה המדוברת ובניצול הולמ"ב כחותמת גומי לתוכניות משרד הביטחון. ביהמ"ש פסקו שתפקיד הועדה לדון רק בתכניות דחופות או סודיות, לדוגמא הצבה מידית של סוללת כיפת ברזל. לא כך הוא המקרה של הקמת הלש"ביה.

משדלפה הידיעה על התכנית להקמת מתחם אימונים בעמק, הציבור נזעק מיד להגן על המקום ופתח במאבק, עמותת שומרי הגולן, החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין חברו למאבק. המאבק רק בתחילתו, אך כבר התקיימו מפגשים עם אנשי הצבא האמונים על הפרויקט ועם מספר ח"כ, ימי סיורים ללא תשלום, הפגנות, נכתבו כתבות בעיתונות ובטלוויזיה ויצאה עצומה עליה כבר חתמו מעל 18,000 איש.

יש לזכור שבצה"ל משרתים בנינו ואנו מחוייבים לאפשר להם להתאמן כראוי, הקריאה לצה"ל היא אפוא לתכנן תכניות באופן מתחשב בציבור ובטבע, ולהימנע ממסלול מהיר, עוקף אפשרות לבחינה וביקורת של גורמים רלבנטים.

מפת עין פית ונחל פרע. באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי

השתתפו בשמירה על עין פית!

אז, אם גם לכם כואב שמקום כ"כ יפה וערכי נהרס. אם גם לכם כואב שתוכניות נעשות במחשכים, באופן לקוי ומאושרות באופן אוטומטי בולמ"ב, אם גם אתם שותפים לבקשה לערוך תסקיר השפעה על הסביבה ולבחון חלופות נוספות,

תוכלו לחתום על העצומה:

https://www.atzuma.co.il/einpitt

להצטרף לקבוצת הפעילים – מצילים את עין פית:

https://chat.whatsapp.com/Ces9JHpsXIx7yrOVT2DDt3

לעיין בחומר שרוכז בדף הפייסבוק:

https://www.facebook.com/groups/777239480612074