"מטרת חברת בילו היא להושיע ולהתאמץ להשיב את ישראל אל ארץ נחלת אבותיהם, לטעת אותם כאזרח רענן, לתמכם לבל יפולו, לעזרם לבל יכשלו והפיח רוח חיים לעצמותיהם, להיות לאור מאיר את הדרך באישון לילה". (מתקנון ביל"ו, מתוך "ספר העלייה הראשונה" הוצאת יד בן־צבי ומשרד הביטחון) הם היו חדורי התלהבות, פרועי שֵער, מבטם לוהט ודיבורם חד כתער. את ימיהם ובעיקר את לילותיהם הקדישו לוויכוחים נוקבים על גאולת הארץ ועל תחיית השפה. את נאומיהם השתדלו לשאת בעברית נמלצת, ובלשון זו ניסחו תקנון שהגדיר את יעדיהם. כשהתלקחו הוויכוחים, תיבלו את העברית ברוסית, וכשרצו לגדף, עברו ליידיש. בני החבורה היו צעירים יהודים משכילים וחדורי תחושת שליחות. הם התארגנו בסוף שנת 1881 על רקע הפרעות שהתחוללו בדרום רוסיה אחרי רצח הצאר אלכסנדר. התלקטו מפה ומשם, שותפים בתחושת חוסר התוחלת שבהמשך ישיבת יהודים ברוסיה. הם לא רצו להמיר גלות אחת באחרת אלא ביקשו לחולל מהפכה. תחילה קראו לעצמם "דאבי"ו", קיצור הפסוק "דבר אל בני ישראל ויסעו" (שמות יד, טו). עד מהרה מאסו בשם הזה — הם כבר שבעו דיבורים, הגיעה העת לעשות מעשים! השם שנבחר היה "ביל"ו", ראשי תיבות של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה" (ישעיה ב, ה), במודע או שלא במודע השמיטו את המשך הפסוק "באור ה'". הקבוצה היתה קטנה מאוד, ומניין חבריה, שראשוניה עלו לארץ ישראל בשנת 1882, לא עלה על עשרות אחדות. למרות זאת היתה ביל"ו ברבות השנים לסמל ולמושג המייצג תקופה שלמה בתולדות הארץ. בזכות הרב פינס הרב פינס פרש חסותו על רסיסי חבורת ביל"ו ורכש בעבורם אדמות בגבעות הכורכר הסמוכות לכפר קטרה. בשל הדמיון הפונטי הציע הרב פינס שם העברי למקום: "גדרה". לתמיכתו הנדיבה של הרב פינס היה מחיר – הם נדרשו לשמור על מצוות הדת, לפחות בפרהסיה. הדרישה חוללה סערה בקבוצה והביאה לידי פילוג. בראש הפורשים עמד משה מינץ, סטודנט לווטרינריה שהיה ממנסחי תקנון ביל"ו. סוף סוף, ביום גשום וקודר בחודש דצמבר 1884, עלו הביל"ויים לייסד את המושבה שבה ביקשו לממש את חזונם. אלא שמיד עם עלייתם לקרקע נתקלו במכשול שנבע מביורוקרטיה וכנראה גם מהיעדר רצון טוב — השלטונות העות'מאניים אסרו עליהם לבנות בתי קבע. הם מצאו פתרון יצירתי וחפרו בור ששימש להם למגורים. השלטונות אמנם גילו את המעשה, אך העדיפו להעלים עין, בעיקר אחרי השתדלותו של אברהם מויאל, סוחר ומנהיג ציבור יפואי שתמך בחבורה הנלהבת, אצל המושל. לבסוף באו הימים הטובים. המתיישבים בנו צריפים ואחר כך בתי אבן, חפרו באר והקימו בית כנסת מונומנטלי, וגם השדות העניקו יבולי ברכה. בשנת 1923, במלאת כארבעים שנה לגדרה, הופיע ברחוב המושבה גבר כסוף שֵער שלבושו הדור ופניו חרושות קמטים. הזקנים ברחוב הראשי הביטו בו כתוהים מאין מוכר להם האיש הזר, ואז לחש אחד מהם, "מינץ חזר".
גדרה צמחה והתרחבה, אך עודנה שומרת על אופי של עיירת שדה. בית מינץ הוכשר כמוזיאון מקומי, בזכות מרצם של נירה לרנר ועמיר בראודה. ברחבי המושבה נותרו מבני ציבור היסטוריים: בית הכנסת, בית הספר הראשון, ברכת המים והמגדל, הבור שחפרו הביל"ויים בראשית ימי המושבה ואף הצריף של משפחת סברדלוב. פה ושם שרדו גם חלקי מבנים וחומות אבן ששיני הזמן אמנם לא נגסו בהם, אך גם לא ננקטה פעולה ממשית לשימורם. לקראת שנת המאה ועשרים למושבה חברו המועצה המקומית גדרה, החברה הממשלתית לתיירות והמועצה לשימור אתרים להכנת תוכנית כוללת לשימור אתרי גדרה. המשימה הוטלה על האדריכל עתיר הניסיון גבריאל קרטס ממשרד קרטס־גרואג. בין היתר כוללת התוכנית הצבת ריהוט רחוב שישתלב בצביון האותנטי של המתחם, והנחיית בעלי הבתים הפרטיים בדבר כללי השימור של בתיהם. כמו במטה קסם, אך החלו הפרסומים על אודות מגמות השימור, וכבר החל הציבור "להצביע ברגליים": לאורך הרחוב נפתחו חנויות ציוריות, מסעדות ובתי קפה, אשר מושכים מבקרים מכל רחבי הארץ. הניסיון מוכיח כי לצד החשיבות החינוכית והערכית יביא השימור לגדרה גם ברכה כלכלית ותדמיתית. וכך, מאה ועשרים שנה אחרי שעלו הביל"ויים אל גבעת הכורכר הנידחת, הולך ומתממש החזון שביטאו בתקנון חייהם: "ילמדו להוקיר ולהעריך את הרעיון הנשגב בכל כבודו והדרו. כל חופן אדמה יזכירנו גדולות ונצורות מימי חיי אבותינו בימי קדומים, זאת תועיל הרבה להפיח בקרבם רוח חיים אמיתי". |
מספרם המועט של חבריה ופילוגם ברבות השנים לא מנעו מתנועת ביל"ו להיות לסמל חשוב בתולדות הארץ. בהקמת המושבה גדרה, על אף הקשיים שעמדו בפניה, הגשימה התנועה את חזונה פורסם 18.6.11 |
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 406
[name] => שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי
[slug] => %d7%a9%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%99
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 406
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 136
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )