תפריט עמוד
לכל הספקנים: כן, יש חורף אמיתי בארץ. אם רוצים לחוות אותו – חורף־חורף, אירופי, קר – צריך ללכת אל המקור, לצפון הגולן. האזור מזמן מסלולי טיול לכל המשפחה כל השנה, אולם בחורף המפגש חווייתי במיוחד, קרוב אל השלג והנחלים הזורמים, אל הפריחות, העננים והערפל, אל תצפיות באיכות נדירה. הנה כמה אפשרויות.


בעיני, זהו היער היפה ביותר בארץ – במיוחד בחורף, כשחלק מהעצים בשלכת, ואת הקרקע מכסים מרבדי טחבים וחזזיות, שפע פטריות, פריחת נץ החלב, כתמה, חיננית הבתה ורקפת יוונית. יער אודם (המסומן במפות כשמורת יער מַסעדֶה) יפה לא רק בזכות מה שיש בו, אלא בעיקר בזכות מה שאין. בניגוד לחורש הים תיכוני, כאן נעדרים מהיער צמחים כגון קידה שעירה ולוטם, כך שהנוף מתחת לעצי העוזרר, הלִבנה ואלון התולע פתוח יחסית, ומאפשר תצפית, תנועה חופשית והרגשה של יער אמיתי.
רוב היער הוא שמורת טבע. לטובת המטיילים סומן בכחול מסלול מעגלי, שאורכו כשני קילומטרים ומשכו כשעה, והוא מתאים למשפחות. כשהולכים בו ההרגשה היא כמו בתוך חלום, אולי אפילו אגדה, סיפור כיפה אדומה ממש. יוצאים על דרך סולינג (דרך העשויה מאבנים, ששימשה את הצבא הסורי) המסומנת בכחול, ואחרי 300 מטר יש התפצלות ימינה. הדרך מטפסת אל מרומי גבעה געשית, שממנה יש תצפית יפה. השביל עוקף מצפון מטע תפוחים ובורות מים המשמשים בריכות אגירה. בפינת המטע יורד השביל מערבה למפגש עם שביל אדום הבא מהר אודם. במפגש השבילים נפנה ימינה ונחזור דרך היער. אשרי האיש שיאבד את סימון השבילים ויתעה ביער.


מסלול נוסף ביער אודם המתאים למשפחות מכוון לבור וולקני ענקי המכונה "הג'ובה הגדולה" (במפות סימון שבילים מופיע כג'ובת אל־כבירה). זהו בור בעומק של כמאה מטר, קוטרו כ־400 מטר, ומורדותיו התלולים מכוסים ביער ים תיכוני. פעם שיערו שהאתר נוצר מפגיעה של מטאור בקרקע. כיום סבורים כי הבור הוא תוצאה של התפרצות גזים וולקניים, ללא חומר מגמתי (לבה או פירוקלסטים). אל הבור מוביל שביל נוח להליכה קצרה (שימו לב לסימון השבילים השחור, כדי לא להתברבר). אחרי כרבע שעה של צעידה מתגלה פתאום מראה הבור הענקי, שמשחרר אנחת התפעלות גם מהאדישים ביותר.


בין רמת הגולן לחרמון עובר גבול גיאולוגי טבעי: נחל סער. הקניון הצר והעמוק מתחתר בין סלעי הבזלת של הגולן מדרום לסלעי המשקע של

נוף חורפי ברמת הגולן. בימים של הפוגות מגשם אפשר לצאת ולטייל בנוף היפהפה, כשהאוויר צלול וקר, המים זורמים בנחלים והכל מסביב ירוק
צילם: ברוך גיאן

החרמון מצפון, ולא שוכח ליצור בדרך מכתשות סלע (בריכות שחצבו המים בסלע) ומפלים מדהימים. הנחל ניזון בעיקר ממי הפשרת שלגים באזור החרמון, המחלחלים למי התהום ונובעים במעיינות של בקעת יעפורי – הוא עמק התפוחים של הדרוזים. מימיו זורמים בסערה עד למעיינות של הבניאס, ומכאן גם שמו של הנחל – סער.
על הגדה הדרומית של נחל סער עובר מסלול מסומן בירוק, ומשפחה יכולה להלך לאורכו בניחותא במשך כשעתיים. הנחל מלא הפתעות – מפלים נמוכים, בריכות מים גדולות וזרימת מים בין סלעי הבזלת. מובן שכדאי לתפוס את הנחל כשיש בו זרימה, אבל כדאי לדעת: זהו נחל אכזב, שמצליח לאכזב ולהפתיע אפילו את המטיילים המנוסים ביותר. לכן, לפני שיוצאים אליו, מוטב לברר בטלפון עם מסעדת מפל סער הקרובה אם יש בו זרימה. בחודשים פברואר־אפריל (ולפעמים גם מאי) יש סיכוי טוב לראות בו מים זורמים, אך זה תלוי בגשם ובהפשרת השלגים. עם זאת, לטבע חוקים משלו: מטיילים שעברו בנחל בחודש דצמבר בשנה שעברה, יום אחד לאחר שירד גשם זלעפות, זכו כבר אז לראות בו מים.
את הנחל חוצים שני גשרים – גשר הידידות וגשר מפל סער – ומסלול ההליכה נמצא ביניהם. עדיף לצעוד בו ממזרח למערב. עוד מסלול, מעגלי וקצרצר, נפרץ במפל סער בשנה שעברה, והוא כולל תצפיות ומעבר על הגשר.

אם אתם כבר באזור, כדאי לדעת ששני הכבישים החוצים את הנחל ממזרח למערב – מספר 989 לנווה אטי"ב ומספר 99 לעין קיניה – הם כבישי נוף, ושווה להרים את העיניים למעבר לשוליים הצהובים של הדרך. בכביש הצפוני יותר מבין השניים, מנווה אטי"ב לבניאס, יש תצפית נהדרת על מצודת נמרוד (קלעת נמרוד) ועל נחל חזורי, כשברקע נראה עמק החולה. בכביש הדרומי יותר, זה היורד ממסעדֶה לבניאס, נגלים הכפר הדרוזי הציורי עין קיניה ועמק נחל סער במראה פראי ורומנטי, בזכות מדרונות יער אודם התלולים והטרסות של הדרוזים.

יער אודם. גולן לכל המשפחה: טיול בין עצי יער, מסלול לאורך נחלים ומפגש עם בעלי קרניים | צילם: דובי טל


בנקודת היציאה אל המסלול בנחל חזורי עוברים באתר קדוש לדרוזים, הנקרא נבי חזורי. האגדות מספרות על שיח' חזורי, שהיה יושב על הדרך הראשית בין דמשק לארץ ישראל ובוחן את פני העוברים ושבים. אם פניהם היו טובות, כלומר באו מתוך כוונה טובה לביקור או למסחר, היה מוציא מכיס אחד קמצוץ של מלח ומיטיב את מזונם של האורחים. אך אם היו פניהם רעות, ובאו לשדוד או להזיק, היה מוציא מכיס אחר קמצוץ מלח שהיה מבלבל עליהם את דעתם, עד שהיו טועים בדרכם.
היום כבר יש סימון שבילים, וקשה יותר לטעות, ועדיין מדובר בנחל שאין בו רגע דל: בדרך עוברים אתגרי הליכה כמו מפלים קטנים, מדרגות סלע וגבים יבשים. בדומה לנחל סער, גם נחל חזורי הוא תלול ועובר על פני מרחק קצר יחסית הפרש גבהים גדול. אך בשונה מסער, שלאורכו עובר שביל נוח להליכה, הדרך כאן עוברת על משטחי סלע, מה שהופך אותה למעניינת אך גם חלקלקה אחרי גשם.
כשהולכים לאורך הנחל, על שביל המסומן כחול, נתקלים בנופו המצוקי והמיוער ביער ים תיכוני, שבו גדלים אלון מצוי ואלה ארצישראלית, קידה שעירה ואחירותם, עצי אדר ומיני אשחר.

המים זורמים בעיקר בחלקו העליון של הנחל, ליד תחילת המסלול, שם הוא ניזון ממי מעיינות וזורם רוב השנה. לרוב אורכו הוא זורם בזרזוף קל ונעים, אבל אחרי גשמים חזקים מפלסו עולה ואי אפשר לטייל בו. המסלול מעוקל כפרסה ומסתיים בעלייה קצרה ותלולה לאוכף הנמצא למעשה בשער הכניסה למצודת נמרוד, שכדאי לבקר בה. אם אתם מוצאים את עצמכם במסלול המסומן שחור – סימן שפספסתם את הפנייה שמאלה למצודה. מי שימשיך על המסלול השחור, יגיע אחרי כארבע שעות לבניאס.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: