35 / 92
35
מדריכי מסע אחר
הינזנט
צועדים, דוהרים, שועטים
שוב ושוב חוזר על עצמו המסע
האדיר במישורי מזרח אפריקה. מאות
אלפי בעלי חיים דוהרים, שועטים
או פוסעים בעצלתיים, ופני כולם
פעם אל משטחי העשב המתחדשים
בסרנגטי שבצפון טנזניה ופעם אל
מסאי מרה שבדרום־מערב קניה,
שמורות טבע מהגדולות בעולם.
המישורים הם אותם המישורים, רק
גבול מדיני מחלק לשתי יחידות את
ארץ המסאים, החיים כאן בצד עדרי
חיות הבר עם עדרי הבקר שלהם.
הסוואנה האפריקאית היא שריד
למישורי העשב שכיסו בעבר גם
את הערבה הגדולה של אמריקה
הצפונית, את ערבות אסיה ונופים
דומים באמריקה הדרומית, הודו
ואוסטרליה. במרבית מישורים אלה
חיו עדרי ענק של פרסתנים שונים
וטורפיהם. באמריקה הצפונית
ובמקומות נוספים נעלמו המישורים
הטבעיים, עם כל שפע החי שבהם,
מתחת לשדות מעובדים של חיטה,
תירס וכותנה. מישורי סרנגטי ומסאי
מרה הם המישורים הלא פגועים
האחרונים בעולם, שעדיין מתקיימת
בהם אוכלוסיית חיות בר וצומח על
כל מרכיביה הטבעיים.
מחזוריות של צמיחה
והתייבשות
הסוואנה של מזרח אפריקה מורכבת
מעשבייה של דגניים שונים, שיחים
ועצי שיטה. עצים נוספים גדלים
בסמוך לערוצים ולנהרות המבתרים
את המישורים והגבעות. העשבייה
גדלה על שטחי האפר הוולקני
המכסה את שכבות הלבה הקרושה.
קרקע זו אינה מתאימה לצמיחת
יערות. השרפות הטבעיות מכלות
את צמחיית היער שבשוליים ועוזרות
להתפשטות הסוואנה, וחילופי עונות
היובש והגשמים מתאימים לצמחייה
העשבונית.
במישורי העשב מתרחשת מחזוריות
של לבלוב, צמיחה והתייבשות,
לפי תקופות היובש והגשמים.
בעלי החיים אינם יכולים להישאר
במקומות שמתרוקנים ממזון,
והם יוצאים לחפש אותו בנדידה
המתרחשת בקביעות לפי עונות