מידע מעשי לונצואלה

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לונסואלה זקוקים לאשרת כניסה. ניתן להיכנס לונסואלה במשך שנה מיום הנפקת האשרה, ומרגע הכניסה תקפה האשרה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים. בעקבות ניתוק היחסים ב-2009 סגרה ונצואלה את שגרירותה בישראל, וטרם מינתה מדינה אשר תייצג אותה בישראל. אין לפי שעה שום גורם אשר מוסמך להנפיק אשרות לישראלים.

איך להגיע
אין טיסות ישירות לונסואלה מישראל. ניתן לטוס דרך ארצות הברית, או יעדים בדרום אמריקה ואירופה. קווי שיט מגיעים למדינה מיעדים שונים בקאריבים. ניתן להגיע בדרך היבשה מברזיל ומקולומביה.
 

מתי כדאי להגיע
מזג האוויר בונסואלה חם לאורך כל השנה, כך שניתן לבקר בה בכל עונה. עם זאת, בין מאי לנובמבר כמות הגשמים גדולה יותר. בתקופת חג המולד, הפסחא והקרנבל בתי המלון עמוסים במיוחד וכדאי להזמין מקום מראש.
 

בריאות
יש להתחסן לפני הנסיעה ולקחת טיפול מונע נגד מחלת המלריה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות או במרפאות המטיילים.
יש להימנע משתיית מי ברז ולשתות רק מים מינרלים, מורתחים, או כאלה אשר עברו סינון. יש להשתדל להימנע מאכילת בשר בדוכנים ברחוב. 
 

ביטחון
רמת הפשיעה בקראקאס גבוהה. הימנעו משיטוטים רגליים לבד בשעות החשיכה, השאירו את כספיכם ואת הדרכון בכספת המלון, והשגיחו על חפציכם.
 

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

הפרש שעות
ונצואלה מאחרת את שעון ישראל בשש שעות.
 

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של ונצואלה היא 58.
 

תחבורה
טיסות פנים מרשתות את כל היעדים החשובים ברחבי ונצואלה, ומחירן זול יחסית.
מערכת האוטובוסים היא זולה למדי ויעילה. האוטובוסים מתחלקים לשני סוגים – רגיל 
(Normal) ומחלקה ראשונה (Ejecutivo), שהינם מהירים וישירים, ומצוידים במזגן מקפיא במיוחד.
ניתן לשכור רכב בערים המרכזיות. השכירות יקרה והנהיגה מסוכנת. חשוב להישמע להוראות השוטרים בתחנות הביקורת הרבות ולא להשאיר מטען וחפצי ערך ברכב מחשש לפריצות.
 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
המאכלים הנפוצים במטבח של ונצואלה הם חביתיות עשויות קמח חיטה או קמח תירס, דגים מטוגנים ובשר עם אורז. פירות טרופיים קיימים בשפע, ובהם גויאבה, מלון, אננס, פסיפלורה, קוקוס ותפוז. מיצי הפירות מצוינים, וכדאי גם לטעום מיץ קנה סוכר עם לימון.

מאכלים וונצואלים אופייניים:
ארפה (Arepa) – פאנקייק תירס הממולא במילויים שונים, כמו ירקות, בשר, גבינה, ביצים או פירות ים.
אמפנדס (Empanadas) – מאכל דרום אמריקאי פופולרי. כיסוני קמח תירס מטוגנים במילוי בשר, גבינה, שעועית או דג.
פאביון קריולו (Pabellon Criollo) – המאכל הלאומי, העשוי מבשר טחון, שעועית שחורה וגבינה, המוגש בלוויית בננה מטוגנת ואורז.
קצ'פה (Cachapa) – פאנקייק עבה מקמח תירס עם גבינה.
חיקה (Hallaca) – תערובת של בשר קצוץ, פלפל ירוק, בצל, זיתים, צימוקים, עגבניה, שום וקמח תירס, עטופה בעלה בננה ומאודה. זהו מאכל חגיגי, שנהוג להגישו בארוחת חג המולד.
חרבידו (Hervido) – מרק ובו חתיכות בשר או דג עם ירקות.

אטרקציות ואתרים מומלצים

קראקאס (Caracas)
עיר הבירה של ונסואלה, קראקאס, ממוקמת בצפון המדינה, במרחק של כעשרים קילומטר מחוף הים הקאריבי, בעמק ירוק. זהו מטרופולין גדול ורחב ידיים, שלבו מתהדר בארכיטקטורה מודרנית מעניינת, אך שוליו מורכבים מערי פחונים עניות רבות. חמישה מיליון תושבים מתגוררים בקראקאס, שהינה העיר שצמחה בשיעור הניכר ביותר בדרום אמריקה בחמישים השנה האחרונות. ברחבי העיר ניתן לנסוע באוטובוסים, במוניות, במוניות אופנוע או במערכת המטרו החדשה. מקומות הלינה מרוכזים באזור לה סבנה גרנדה (La Sabana Grande), הבטוח יחסית, שבו גם מרוכזים חיי הלילה של העיר. הקיטוב העצום בין העשירים לעניים בעיר גרם לכך שרמת הפשע בקראקאס גבוהה במיוחד, ועל כן מומלץ להימנע מלשוטט בשעות החשיכה ברחובותיה.

את הביקור בעיר כדאי להתחיל בכיכר בוליבר (Plaza Bolivar), הנקראת על שם סימון בוליבר, המהפכן ששחרר את ונצואלה מכובשיה הספרדים. על נופה חולשים מגורי הארכיבישוף, בית הקונגרס (Capitolio Nacional) השוכן במבנה קולוניאלי נהדר מעוטר כיפות זהב, והקתדרלה בת המאה ה-17. בית הולדתו של בוליבר (Casa Natal de Bolivar), בו נולד בשנת 1783, נמצא בבניין קולוניאלי ומשמש כמוזיאון. בוליבר, כמו אנשי ציבור רבים וחשובים בונסואלה, קבור בפנתיאון הלאומי (Pantheon Nacional). המוזיאון לאמנות קולוניאלית (Museo de Arte Colonial) שוכן אף הוא בבית קולוניאלי מרשים, ששמו Quinta de Anauco. פנים הבית שוחזר להפליא ומחוצה לו משתרעים גנים שלווים ויפים. מוזיאונים רבים נוספים מצויים בעיר, ביניהם המוזיאון לאמנויות יפות, המוזיאון לאמנות דתית, מוזיאון הילדים של קראקאס והמוזיאון לאמנות עכשווית. במתחם פארקה סנטרל (Parque Central) בין שדירת בוליבר לרחוב Sur, מרוכזים תיאטראות, גלריות לאמנות ומוזיאונים, כמו גם ארכיטקטורה בת זמנינו. כדאי לבקר גם בכנסיית סן פרנסיסקו (Inglesia de San Francisco) הקולוניאלית היפה ובגנים הבוטניים (Jardin Botanico).

מחוץ לעיר שוכן הפארק הלאומי אל אוילה (El Avila), המתנשא לגובה של 2,765 מטר מעל פני הים ומציע נוף מרהיב של העיר והחוף הקאריבי. בפארק מתגוררים צבאים, ארמדילו, אופוסומים, קופים, עצלנים, תוכים, טוקנים ופומות. את הפארק חוצים מסלולי הליכה רבים באורך כולל של יותר ממאתיים קילומטר, ומסלול נהיגה מצד אחד של הפארק לצדו השני המיועד לרכבי שטח.
 

החוף הקאריבי
רצועת החוף הקאריבית, המשתרעת לאורך כ-4,000 קילומטר בצפון המדינה, היא אתר הנופש האולטימטיבי – חול לבן, מים צלולים בגווני טורקיז, עצי קוקוס ציוריים ואתרי נופש ברמות שונות. אין צורך להרחיק לכת: במרחק קצר מקראקאס משתרעות כמה רצועות חוף נפלאות כמו קרביידה (Carabelleda), אוריאקו (Oriaco), מקוטו (Macuto), מרביה (Marblla) ואחרות.

אתר הנופש הפופולרי ביותר הוא האי מרגריטה (Isle de Margarita), הגדול באיי ונצואלה, 920 קילומטר רבוע שטחו. באי פועל שדה תעופה וכן ניתן לשוט אליו בקלות מפוארטו לה קרוז (Puerto la Cruz), מקומנה (Cumana) ומהאי השכן טרינידד (Trinidad), השייך למדינת טרינידד וטובגו. חופים זהובים, צמחיית מנגרובים, כפרי דייגים, ערים שוקקות חיים, עמקים מוריקים ולגונות יפהפיות מקדמות את פני הבאים. היישוב הגדול באי הוא העיר אסונסיון (Asuncion), בה מתגוררים כ-17 אלף תושבים. אם מיציתם את הרביצה בחופים, תוכלו לבקר בפארקים הלאומיים Cerro El Copey ו-Laguna de la Restinga. באחד תמצאו הרים נמוכים מהם נשקפים נופים יפים של האי, ובשני ביצות מנגרובים ושלל ציפורים.

בחלקו המערבי של החוף בולט חצי האי פרגואנה (Paraguana Peninsula), המחובר ליבשה ברצועת חול צרה. נופו צחיח למדי ומכוסה קקטוסים, פרט להר סנטה אנה (Cerro Santa Ana) שעל מורדותיו גדל יער עננים עשיר וסבוך. בחיבורו של חצי האי ליבשה ניצבת העיר קורו (Coro). היא מצטיינת באדריכלות קולוניאלית נהדרת ומשמשת כבסיס יציאה לפארקים ושמורות טבע באזור. מהעיר יוצאות מעבורות ליעדים שונים באיים הקאריבים.
 

הגראן סבאנה (Gran Sabana)
אתרי טבע לא חסרים בונסואלה, אולם בתחרות הקשה ביניהם מנצחת הגראן סבאנה ללא מאמץ. זוהי ארצם של הרי השולחן הנישאים, שפסגתם שטוחה ומורדותיהם צונחים בזווית של כמעט תשעים מעלות, מקושטים בצעיף עננים, טובלים ביערות גשם עשירים ובסוואנות צחיחות, ומבוקעים במפלי מים. במקומות מסוימים נחרצו הנופים ויצרו גני פסלים בצורות שונות ומשונות. על חלק מהפסגות התפתחו מיני צמחים ובעלי חיים ייחודיים שלא תראו בשום מקום אחר. כמאה הרי שולחן מרשימים מתנשאים בשטחה בן ה-35 אלף קילומטר רבוע של הרמה, והמפלים רבים מכדי לספור. האזור מיושב בדלילות, ורוב תושביו משתייכים לקבוצות אינדיאניות שונות. היישוב הגדול ביותר באזור הוא סנטה אלנה (Santa Elena), אליה מגיע כביש סלול מסיודד גואינה (Siudad Guyana).

הפארק הלאומי קנאימה (Canaima) הוא מהגדולים בעולם, וכולל חלקים מהגראן סבאנה, את הרי סיירה דה לימה (Sierra de Lema), אגן נהר קראו (Carrao), לגונת קנאימה ואת מפלי אנג'ל (Salto Angel, בספרדית מבטאים "אנחל"). עולם החי עשיר במיוחד וכולל פומות, יגוארים, טפירים, ארמדילו, קפיברה, צבאים, רקונים, עצלנים, קופי קפוצ'ין, טוקנים, תוכים, איגואנות ועוד. גולת הכותרת היא ללא ספק מפל קרפקופאי מרו, המוכר יותר כמפל אנחל. נשיא וונצואלה, הוגו צ'אווס, החליט לשנות את שמו של המפל, הנקרא על שמו של ההרפתקן האמריקאי ג'ימי אנג'ל שגילה אותו ב-1937, לשמו הילידי.זהו המפל הגבוה ביותר בעולם, 980 מטר אורכו. העיירה קנאימה (Canaima) משמשת כבסיס היציאה לטיול בפארק ולביקור במפלים המפורסמים. פרט למפלי אנחל מצויים בסביבתה מפלים רבים אחרים, ושלל מסלולי הליכה ביערות הגשם. מפלי אנחל מרשימים בעיקר בעונה הרטובה כשהזרימה בשיאה, וניתן להגיע אליהם באמצעות סירה או מטוס בלבד. הטיסות אורכות כ-45 עד שישים דקות, ואילו שיט בסירה בין יום לשלושה (רק בין נובמבר ליוני).

אחד מהרי השולחן המפעימים ביותר באזור הוא רורימה (Roraima), המתנשא לגובה 2,810 מטר מעל פני הים, ונמצא על הגבול עם ברזיל וגיאנה. מסלול הליכה ארוך ומרתק בן חמישה עד שישה ימים מטפס אל ההר מהכפר פריטפוי (Paraitepui). חובה לשכור מורה דרך.
 

נהר אורינוקו (Orinoco)
הנהר הגדול של ונצואלה הוא נהר אורינוקו, הנובע בדרום המדינה בסמוך לגבול עם ברזיל, זורם לאורך הגבול עם קולומביה במערב המדינה ואז מתעקל מזרחה עד לשפכו בדלתא הרחבה בחוף הצפוני-מזרחי.

הדלתא העצומה היא מבוך של מעברי מים, איים וצמחייה מוריקה. בשטחה מתגוררים כ-24 אלף איש מבני הווראו (Warao) בבתי כלונסאות. לצדם חיים באזור שפע בעלי חיים: שלדגים, קורמורנים, דולפינים, קפיברה, קופי קפוצ'ין, פומות, יגוארים, נחשי בואה ואנקונדה, איגואנות, דגי פיראנה ועוד. בירת אזור הדלתא (Delta Amacuro State) היא העיר טוקופיטה 
(Tucupita), בה מתגוררים 80 אלף תושבים. מעיר זו ומברנקס (Barrancas) הסמוכה ניתן לצאת לסיורים מאורגנים בדלתא, שרובם כוללים לינה בלב הג'ונגלים, אם בערסל ואם בבקתות מהודרות העשויות מחומרים מקומיים. חלקם כוללים שיט במעברי המים לצפייה בעולם החי העשיר, טרקים ביערות, ביקור בכפרי הווארו, סיורי לילה בג'ונגלים ועוד.

על חלק הנהר שמדרום-מערב לדלתא נמצאת העיר סיודד בוליבר (Ciudad Bolivar), ובה כ-261 אלף תושבים. בעיר ישנם מבנים נאים מהתקופה הקולוניאלית, מוזיאונים, שחזור של מטוסו של ג'ימי אנג'ל (שגילה את מפל אנחל, הגבוה בעולם) וגשר Puente de Angostura העובר מעל הנהר. זוהי נקודת יציאה אל קנאימה והגראן סבאנה, וכמובן אל מפלי אנחל המפורסם.
 

הרי האנדים
ראשיתה של שרשרת ההרים המרשימה ביותר בדרום אמריקה הוא בצפון-מערב ונצואלה. החלק הוונצואלי מתחלק לשניים – סיירה נבאדה דה מרידה (Sierra Nevada de Marida) וסיירה דה לה קולטה (Sierra Nevada de la Culata), וכמו אזורים אחרים של הרכס גם הוא כולל את הנופים המופלאים של צוקים נישאים, פסגות רמות ומושלגות ואגמים קרחוניים בצבע טורקיז עמוק. באנדים נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר במדינה כולה – פיקו בוליבר, המתנשאת לגובה של 5,007 מטר מעל פני הים. שני פארקים לאומיים מגינים על אזור טבע מרשים זה. פרט לעצירת הנשימה אל מול הנופים, ימצאו המטיילים ההרפתקנים שלל פעילויות ספורט בהרי האנדים – טיפוס הרים, רכיבה על סוסים, מסלולי הליכה ארוכים, רכיבה על אופני הרים ועוד.

העיירה החביבה מרידה (Merida) נמצאת בלב האנדים של ונצואלה בגובה של 1,640 מטר מעל פני הים, ומשמשת כבסיס יציאה פופולרי במיוחד לטיול בהרים. בסיס יציאה נוסף הוא העיירה סן קריסטובל (San Cristobal) בדרום האנדים, בה נערך פסטיבל גדול וצבעוני מדי שנה בחודש ינואר.
 

האמזונס
כ-45 אחוז משטחה של ברזיל נכללים באגן האמזונס על יובליו הרבים ויער הגשם הגדול ביותר בעולם המקיף אותו. הג'ונגלים האגדיים לא נעצרים בגבול, ומכסים גם את דרום ונצואלה. בין יערות הגשם הטרופיים שועטים נהרות ענקיים, ואת השטח הירוק האינסופי מנקדים הרי שולחן וביצות. זוהי סביבה אקולוגית עשירה ומופלאה, הכוללת מגוון עצום של צמחים ובעלי חיים, בהם קופים, דולפינים, ארמדילו, פומות, יגוארים, טפירים, אנקונדות ועוד. באזור זה מתגוררות יותר קבוצות אתניות מכל חלק אחר של ונצואלה, ובהם שבטים אינדיאנים רבים החיים בכפרים קטנים בלב הג'ונגל.

בירת מחוז האמזונס היא העיירה פוארטו אייקוצ'ו (Puerto Ayacucho), והיא מהווה את שער היציאה לביקור ביערות הגשם באמצעות שיט על הנהרות הסמוכים. כ-74 אלף תושבים מתגוררים בה, והם מהווים את רובה המכריע של אוכלוסיית המחוז כולו. בעיר אפשר לבקר במוזיאון המקומי ובשווקים הצבעוניים. בסמוך לה נמצאים הרי השולחן סרו פריקו (Cerro Perico) ואל מירדור (El Mirador) שמהם נשקף נוף מרשים, ואתר ציורי הקיר סרו פינטדו (Cerro Pintado). אל העיירה ניתן להגיע בדרך היבשה או האוויר מקראקאס, סיודד בוליבר וסן פרננדו דה אפורה. שלל סיורים באורכים שונים אל הטבע הפראי מאורגנים על ידי סוכנויות הנסיעות בעיירה, וחלקם כוללים גם פעילויות כמו טיפוס הרים, רפטינג, טרקים וטיסות נופיות. 

כתבה: יעל רגב