מידע מעשי ללה פז

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
אזרחי ישראל אינם זקוקים לאשרת כניסה לבוליביה. בוליביה מעניקה לישראלים אשרת שהייה אוטומטית ל-30 יום עם הכניסה אליה. אפשר להאריך את הוויזה בעוד 30 יום (פעמיים, דהיינו עד 90 יום שהייה רצופה במדינה) במשרדי ההגירה בתשלום. שהייה מעבר לזמן שאושר תעלה לכם בעת היציאה מהמדינה.   
 
אין נציגות בוליביאנית בישראל, ואין כיום שגרירות ישראלית בבוליביה. השגרירות הקרובה ביותר נמצאת בלימה, בירת פרו השכנה. כתובתה:  Natalio Sanchez 125 Piso 6, Santa Beatrizlima. טלפון: 51-1-4334431, 51-1-4180500.  אי-מייל: info@lima.mfa.gov.il.

איך להגיע
אפשר לטוס מתל אביב ללה פאס דרך כמה יעדים באירופה או בארצות הברית, אולם  חברות תעופה מעטות טסות ישירות לבוליביה, ומחירי הטיסות הישירות גבוהים. בדרך כלל כדאי לטוס לאחת המדינות השכנות – פרו, אקוודור,  ארגנטינה או ברזיל – ולהגיע משם בדרך היבשה לבוליביה. אפשר להגיע לבוליביה ברכבת מצ'ילה, מברזיל או מארגנטינה.
ישנם גם קווי אוטובוס סדירים בין הבירות השונות.

מתי כדאי להגיע
התקופה הנעימה לשהייה בבוליביה היא בעונה היבשה,  בחודשים יוני עד ספטמבר. בלה פאס, שמתנשאת לגובה של כ-3,700 מטר, שורר כמעט תמיד מזג אוויר סגרירי וקר ויורדים בה גשמים לעתים קרובות.

חיסונים
יש להתחסן לפני הנסיעה. פרטים בלשכות הבריאות המחוזיות.

ביטחון
פעם בכמה שנים פורצות מהומות פוליטיות במדינה, המתפתחות לפעמים לאירועים אלימים. כדאי לבדוק את המצב במדינה לפני הנסיעה.
היזהרו במיוחד בשווקים הרבים בלה פאס מגנבים ומכייסים שמחפשים תיירים. 

בריאות והיגיינה
בוליביה ובעיקר לה פאס זכו במוניטין שלילי בכל הקשור לבריאות ולהיגיינה. כמה כללים פשוטים יעזרו לעבור את הטיול עם מינימום מחלות. בוליביה מועדת לפורענות בכל הקשור למחלות מעיים, כאבי בטן, טפילים, שלשולים וכדומה, לכן השתדלו שלא לאכול במקומות שלא נראים נקיים ושאין בהם תחלופה גבוהה של סועדים. הזיהרו מאכילה בדוכני רחוב מאולתרים, בהם לא תוכלו לדעת כמה זמן נמצא האוכל מחוץ למקרר. אל תשתו מים מהברז אלא רק מים מינרליים בבקבוק סגור או מים שעברו סינון. ברחבי לה פאס פזורים שווקים רבים, בהם גם שווקים של פירות וירקות טריים. אפשר לרכוש בהם מוצרים רבים ולהכין בעצמכם את האוכל. יש בעיר גם סופרמרקטים שבהם תוכלו להצטייד במזון "בטוח". כמו כן, פועלים בלה פאס סניפים של רשתות מזון בינלאומיות ומסעדות בבעלות ישראלית ולרוב ההיגנייה שם גבוהה. 
בנוסף, מטיילים רבים נאלצים להתמודד עם מחלת גבהים בהגיעם ללה פאס הגבוהה. הביאו זאת בחשבון בעת תכנון ביקור בעיר.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכת תיירות
הממשלה מפעילה כמה לשכות תיירות רשמיות בלה פאס. אחת מהן נמצאת בסוף הרחוב הראשי של העיר El Prado במפגש עם Plaza del Estudiante. לשכה נוספת נמצאת ממש מחוץ לתחנת האוטובוסים המרכזית בעיר שנמצאת במפגש של Plaza Antofagasta ו-Avenida Uruguay. שתי הלשכות פועלות בימים שני עד שישי בשעות 18:00-9:00 ובימי שבת בשעות 12:30-10:00. לשכה רשמית של משרד התיירות נמצאת בכתובת: Edificio Cámara de Comercio, Piso 11. טלפון: 591-22334849. אי-מייל: info@turismobolivia.bo. בלשכות תוכלו לקבל בהן מידע רב, מפות, המלצות ועוד.

מטבע
המטבע הנוהג בבוליביה הוא בוליביאנו (Boliviano). בכל משרדי חלפנות הכספים והבנקים מקבלים דולרים, וזהו המטבע הזר המועדף לנסיעה לבוליביה. במלונות גדולים ובמסעדות מכובדות בערים הגדולות ניתן להשתמש בכרטיסי אשראי בינלאומיים. העלויות למבקר בבוליביה נמוכות מאוד.

הפרש שעות
בוליביה מאחרת את שעון ישראל בשבע שעות.

תקשורת
הקידומת הבינלאומית של בוליביה היא 591. הקידומת של לה פאס היא 2.

תחבורה והתמצאות
הגעה 
שדה התעופה הבינלאומי אל אלטה (El Alto) ממוקם כ-25 דקות נסיעה ממרכז לה פאס. אל לה פאס אפשר להגיע בטיסה באחת החברות המקומיות LAB, TAM , AeroXpress (הביאו בחשבון איחורים וביטולים רבים). כדי להגיע משדה התעופה לעיר אפשר לנסוע במונית או באוטובוס של חברת GoTransTur buses שיוצאים מדי כמה דקות מ-6:15 בבוקר ועד 21:00 ועוברים ברחובות הראשיים בלה פאס. הביאו בחשבון שהאוטובוסים מתמלאים במהירות וקשה למצוא בהם מושב פנוי.
רוב המטיילים מגיעים אל לה פאס בדרך היבשה, באוטובוסים שנוסעים בעיקר בלילות  בין עריה או מהמדינות השכנות.  אם בחרתם להגיע באוטובוס, תגיעו לתחנה המרכזית בעיר שנמצאת במפגש של Plaza Antofagasta ו-Avenida Uruguay. משם אפשר לקחת מונית למרכז העיר (מרחק של כחמש דקות נסיעה).
תשתית הכבישים די רעועה ורוב הדרכים בבוליביה אינן סלולות. המקומיים נוסעים ברחבי המדינה במשאיות.  

בתוך העיר
בלה פאס פועלים אוטובוסים ומיניבוסים (מעין מוניות שירות) בתדירות גבוהה יחסית. המיניבוסים עמוסים לרוב עד אפס מקום. אך הדרך הנוחה והמהירה היא לנסוע במונית, ואלו מצויות בשפע. מחיר הנסיעה במונית קבוע (לנוסע) ואינו תלוי במרחק הנסיעה. שימו לב: נהגים רבים ממירים את כלי הרכב הפרטיים שלהם למונית, הקפידו לנסוע במוניות שיש להם שלט מואר עם מספר הטלפון על הגג. 

בשנת 2014 נחנך בלה פאס הרכבל העירוני הארוך בעולם, ששלושת הקווים שלו מתפרסים ע"פ 11 קילומטרים. בין היתר מגיע הרכבל מאל-אלטו למרכז העיר.

בית חב"ד ואוכל כשר
בית חב"ד בלה פאס מנוהל בידי הרב יותם קליין והוא נמצא בכתובת: Calle Illampu 626 בתוך Hotel Continental. טלפון: 591-7013770. אי-מייל:  ChabadBo@gmail.com. במקום פועלת גם מסעדה כשרה. פרטים נוספים על בית חב"ד באתר הרשמי.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
המטבח הבוליביאני מגוון מאוד וכולל הרבה מאוד ירקות שורש וחסה. בהרים ובלה פאס אוכלים כל דבר בתוספת אחד ממאות הזנים של תפוחי אדמה שבויתו באזור זה. הבוליביאנים נוהגים לאכול יוקה (Yuca), שורש צמח טרופי, בכל מיני צורות – מטוגן, אפוי, מבושל. גם לתירס, על סוגיו השונים, ולאורז מקום של כבוד במטבח המקומי. כדי להתגבר על דלילות החמצן בגבהים שותים המקומיים תה מעלי קוקה (Mate De Coca) כדי לשמור על ערנות. תוכלו לראות גם בוליביאנים רבים, בעיקר מבוגרים, עם שיניים ופה שחורים לגמרי כתוצאה מלעיסת עלי קוקה. משקה פופולרי הוא האפי (Api). זהו משקה חם ומתוק העשוי מתירס, לימון וקינמון.
מהמטבח המקומי מומלץ לנסות את הפסקדו פריטו (Truca Frito), דג פורל מטוגן, המוגש בעיקר באזור אגם טיטיקקה אבל גם בלה פאס. מאכל נפוץ נוסף הוא הסלטנייה (Saltena) מאפה בצורת כדור, ממולא בבשר בקר, עוף, תפוחי אדמה וירקות. 
בלה פאס אלפי מסעדות ודוכני רחוב שמגישים תבשילים שונים וגם מאכלים שמבוססים על חזיר, בקר ועוף. כמעט בכל מסעדה תוכלו לאכול עסקית שכוללת מרק, עוף או בקר ותוספות במחיר זול במיוחד.  

פסטיבלים ואירועים
מדי חודש מאי חוגגים בלה פאס את Fiesta del Señor del Gran Poder (פסטיבל ישו הכוח הגדול, בתרגום חופשי) – חגיגות תודה לישו. במהלך הפסטיבל זורמים מקומיים מכל רחבי העיר למרכזה ויוצאים במצעד כשהם לבושים בתחפושות מגוונות, עדויים בקישוטים ובעיטורים וברקע מוזיקה. החוגגים, בהם גם 20 אלף רקדנים מאגודות תרבות שונות, רוקדים לאורך כבישי המצעד. במהלך סוף השבוע שבו נערך הפסטיבל נערכות גם מסיבות רבות. מרכז הפסטיבל הוא בכנסיית הכוח הגדול בכתובת: Calle Eloy Salmon. הפסטיבל, שהחל במאה ה-17, איבד במרוצת השנים מהקשרו הדתי-קתולי והפך לחגיגה עממית שמשלבת אלמנטים אינדיאניים ילידיים בדמות ריקודים מסורתיים. 

אטרקציות ואתרים מומלצים

לה פאס (La Paz)
סוקרה (Sucre) היא בירתה הרשמית של בוליביה, אך לה פאס (לעתים כותבים את שמה לה פז או לה פאז) היא בירתה המנהלית ולבה התרבותי של המדינה. לה פאס, שמתנשאת לגובה של 3,739 מטר מעל פני הים, הוקמה בערוץ יבש מוקף הרים ופסגות מושלגות. האזור שבסיבתו נמצאת העיר נראה כמו אחד ממכתשי הירח, והאוויר הדליל בחמצן שגורם לכל המבקרים בה להתנשף בימים הראושנים בכל העליות מוסיף לה מימד של מקום שלא מהעולם הזה. 
אבל יותר מנופים בולטת לה פאס בתרבות הססגונית שלה ובתושביה המיוחדים. ברחובות העיר אפשר לראות רבים מהם עוטים מלבושים אינדיאניים מסורתיים. הנשים, המכונות צ'ולות (Chola, על שם השמלה שלהן), לבושות בחצאיות ובשמלות צבעוניות מאוד ומלאות בשכבות ועל ראשן הן  חובשות כובעים ייחודיים, שאימצו מהאצילים הבריטים. הכובעים שמוטים הצדה אם הן רווקות, ומתנוססים במרכז אם הן נשואות. נראה שהצ'ולות וילדיהן מבלים את רוב זמנם ברחובות העיר, יושבים להם בנחת או מעמידים דוכן מאולתר לממכר תפוחי אדמה (יש כ-300 סוגי תפוחי אדמה בבוליביה), חטיפים משורש יוקה, פופקורן או מאכל אחר. לצדם, כמו בכל כרך סואן, גם תושבים בלבוש מערבי ואף בחליפות. 
מטיילים רבים נמשכים אל לה פאס בזכות השווקים הרבים שממלאים את רחובותיה ובזכות חיי הלילה העשירים שבה. בעיר  אינספור דיסקוטקים, פאבים ומסעדות עד שנדמה שלבוליביאנים אין בכלל בית. האווירה הנעימה גורמת למבקרים להאריך את שהותם בעיר, ולא למהר לעזוב את החיים השלווים בה. מראה העיר הנשקף כשמגיעים משדה התעופה הוא בלתי נישכח: שורה של גורדי שחקים בליבו של קניון רחב, המוקפים בתים קטנים המטפסים על הרכסים שמסביב. הפסגות המושלגות של ההרים במזרח, ובמיוחד של הר איימאני (Illimani, בגובה 6,438 מטר מעל פני הים), מוסיפות לכל הדר מלכותי. שימו לב שבגלל גובהה הרב של העיר המגיעים אליה בטיסה עלולים לחלות במחלת גבהים. כמו כן, הגובה מספק מזג אוויר קריר בערבים לכל אורך השנה וכדאי להצטייד בבגדים חמים. 

אתרים מרכזיים
כנסיית איגלסיה דה סן פרנסיסקו המרהיבה (Iglesia de San Francisco), בנייתה החלה בשנת 1548, כשנה לפני היווסדה של העיר, והפלאזה – הכיכר – רחבת הידיים שלפניה הם מוקד העניין העיקרי עבור תיירים ומקומיים כאחד. הכנסייה המרהיבה שבנויה בסגנון ספרדי קולוניאלי עם שילוב של מסורות אינדיאניות מקומיות. במתחם נמצא גם מוזיאון סן פרנסיסקו (Centro Cultutal San Francisco), וכדאי לטפס למגדל הגבוה שממנו נשקפת תצפית פנורמית של האזור. בכיכר שנושאת שם זהה מתערבבים אלו באלו מקומיים ותיירים והאווירה שם תמיד תוססת ושמחה.  
מבני השלטון מרוכזים סביב הכיכר המרכזית בעיר, פלאזה מוריו (Plaza Murillo), הקרויה על שמו של דון פדרו דומינגו מוריו, אחד ממנהיגי המהפכה נגד הכיבוש הספרדי בתחילת המאה ה-19. בכיכר ניצבים ארמון הקונגרס (Palacio del Congreso) וארמון הממשלה (Palacio de Gobierno). 
כנסיות מעניינות נוספות הן קתדרלת גבירתנו לה פאס (Nuestre Senora de La Paz) הניאו-קלאסית משנת 1831, וכנסיית סנטו דומינגו (Santo Domingo) שחזיתה בנויה בסגנון בארוקי. רחוב סגרנגה (Sagarnaga) שמדרום לכיכר סן פרנסיסקו הוא חביב התיירים, בזכות אינספור דוכנים ושווקים המוכרים מכל וכל ומתפשטים אל הרחובות הסמוכים, ובו גם מלונות זולים לתרמילאים, מסעדות ועוד. 

שווקים וקניות
לעתים נדמה שלה פאס היא שוק אחד ענק וגן עדן אמיתי לחובבי קניות. השווקים של לה פאס רבים ונפלאים, כאשר גולת הכותרת היא שוק המכשפות (Mercado de las Brujas) או שוק הכשפים (Mercado de Hechieria), הסמוך לכנסיית סן פרנסיסקו ברחוב Calle Linares שמתקיים מדי יום. סחורות שונות ומשונות נסחרות בו – צמחי מרפא, קמעות לכל מצב בחיים, שיקויי אהבה, עצמות, עוברי לאמה מיובשים, תרופות מקומיות ועוד. שימו לב, המכשפים והמכשפות בשוק לא אוהבים שמצלמים אותם. לפי אמונה מקומית, הצילום גוזל חלק מנשמתם. כדאי לכבד את האמונה המקומית למרות הפיתוי להנציח את השוק המיוחד. אם בכל זאת ירא שאתם מצלמים תזכו למטר קללות, העפת חפצים ובמקרה הגרוע ביותר – בהטלת קללה. 
לה פאס ידועה כמקום טוב לרכוש בו מעילי פליז ומעילי עור תפורים על פי המידה, הצבע והסגנון האהובים עליכם. רוב המקומות די דומים באיכות ובמחירים הזולים ומכירים את הגחמות של המטיילים המערביים.
בשוק השחור (Mercado Negro) שמכונה גם שוק הגנבים נמכרים מוצרי אלקטרוניקה, מחשבים, בגדים, משקאות אלכוהולים, מצלמות, מוצרי מזון וכן הלאה. כל הסחורה, חלקה מזויפת וחלקה מקורית, מוברחת לכאן מצ'ילה. השוק משתרע על כמה רחובות, בעיקר באזור Calle La Gasca ו-Eloy Salmón.
רחוב סגרנגה (Calle Sagárnaga) הוא רחוב מרכזי של קניות, ויש בו בעיקר חנויות רבות של עבודות יד אותנטיות, תכשיטים, מוצרי עור, סוודרים מצמר אלפקה סרוגים בעבודת יד, תיקים, שטיחים ועוד. ComArt שנמצא ב-Calle Linares 958, בלוק אחד מ-Sagárnaga, הוא השוק מלאכות היד היחידי המאוגד בעיר.

מוזיאונים 
כדאי לצעוד לאורך רחוב חאן (Calle Jaen) הסמוך לפלאזה מוריו, בו נשתמרו מבנים קולוניאלים יפים, שחלקם מאכלסים כיום מוזיאונים. מוזיאון הפולקלור חואן דה ורגאס (Museo Costumbrista Juan de Vargas) מכיל דגמים מיניאטוריים של סצנות מחיי הפולקלור של לה פאס. המוזיאון למתכות יקרות (Museo Metales Preciosos) במספר 777 מעניין בזכות חפצי זהב, כסף ונחושת מהתקופה הפרה-קולומביאנית. במספר 790 נמצא ביתו של מוריו (Casa Murillo), שהפך למוזיאון. מוזיאונים נוספים פזורים ברחבי העיר, ומביניהם כדאי להזכיר את מוזיאון הקוקה (Coca Museum) הפופולרי, המוקדש לצמח המקומי ממנו מופק סם הקוקאין. 
המוזיאון הלאומי לאמנות (Museo Nacional de Arte) שנמצא אף הוא בסמוך לפלאזה מוריו במפגש הרחובות Comercio ו-Socabaya, שווה ביקור.  

מחוץ לעיר
לה פאס משמשת כבסיס נוח ליציאה לטיולים בסביבה הקרובה והרחוקה. שלל חברות מציעות סיורים מודרכים בני כמה שעות ועד ימים אחדים.
במרחק של קצת יותר מעשרה קילומטרים מדרום-מערב למרכז לה פאס משתרעת בקעת הירח (Valle de la Luna) היפהפייה. כביש לולאה עובר בין צורות האבן המיוחדות של העמק אכול הסחף, הנראה כנופו של ירח צחיח ומסתורי.

טיול רגלי פופולרי מטפס אל "שן השטן" (Muela del Diablo), פסגה בגובה של כ-3,900 מטר מעל פני הים, שממנה נשקפת תצפית טובה על לה פאס כולה, בקעת הירח והר איימאני. מסלול ההליכה מתחיל מקוטה קוטה (Cota Cota), במרחק נסיעה קצר מהעיר. יש תחבורה ציבורית למקום.

האתר הארכיאולוגי טיאהואנאקו (Tiahuanaco, וגם Tiwanaku) שוכן במרחק של 72 קילומטר ממערב לעיר והינו אתר העתיקות המרכזי במדינה. האתר נבנה על ידי תרבות בעלת אותו שם, שהתקיימה לפני תקופת האינקה, והגיעה לשיאה בין השנים 950-500 לספירה. בשנת אלפיים זכה למעמד אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. להשלמת הביקור מומלץ לסור אל מוזיאון טיאהואנאקו (Museo Arqueologico de Tiwanaku) שבלה פאס, המציג ממצאים שנתגלו באתר.

ההרפתקנים מוזמנים לצאת מלה פאס למשלחות טיפוס אל פסגות שונות בסביבה, כמו הר איימאני, הואיינה פוטוסי (Huayna Potosi, גובה 6,088 מטר), צ'רקוויני (Charquini, גובה 5,400 מטר) ואחרות. שימו לב שחלק מהמסלולים דורשים ניסיון אלפיני וציוד לטיפוס על קרח. אופציה נינוחה יותר היא לצאת למסלולים רגליים בעמק סונגו (Zongo) הנפלא, הסמוך לפסגת הואיינה פוטוסי במרחק של כחמישים קילומטר מלה פאס. הנופים בעמק מרהיבים וכוללים הרים נישאים עטויי שלג, אגמים תכולים ומערות קרח.

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

נקודה ישראלית

עוגן ישראלי בלה פאס
בלה פאס פועל מזה שנים רבות מוסד ישראלי שהוא תחנת מעברלמטיילים הרבים שעוברים בבוליביה ובדרום אמריקה כולה. הלובו (הזאב) הוא אכסנייה, מסעדה, מועדון משחקים, ספרים וסרטים, מרכז מידע עצום, שירות  שמירת חפצים, נקודת מפגש ובעצם הכל עבור תרמילאים שמטיילים בדרום אמריקה. את הלובו הקימו ומנהלים זוג ישראלים, אלי ודורית מורלי בשנת 1988. במהלך השנים הצטרפו לצוות גם ארבעת ילדיהם של הזוג שנולדו בבוליביה. 
המקום שהחל כמסעדה על שמו של זאב, אביה של דורית, התפתח לאימפריה שבכל רגע נתון מלאה בישראלים ורוחשת פעילות. לפני כמה שנים נפתחה גם אכסנייה בצמוד למסעדה ולמועדון שנקראת El Viajero אבל גם היא ידועה בשם הלובו. 
הדעות על השירות והיחס חלוקות אבל על דבר אחד אין עוררין, זהו אתר עלייה לרגל וכולם נעזרים בו במידה זו או אחרת, אפילו בשביל לקבל חבילה או מכתב שנשלחו מהארץ או בשביל לנגב חומוס. 
כתובת: Calle Illampu Esq. Santa cruz 441. טלפון: 591-22453465. אתר האינטרנט של הלובו הוא פורטל מלא וגדוש במידע רב, מספרי מסעות ועד מידע שימושי על כל דרום אמריקה.