מידע מעשי לים המלח ומדבר יהודה

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

בטיחות

בטיחות
הנחלים הנשפכים לים המלח ומדבר יהודה מושכים מטיילים רבים. לצערנו, כתוצאה מחוסר מודעות, גובה האזור מחיר יקר בנפש ובפגיעות גופניות. ברשימה קצרה זו ננסה לתת מקצת מההיגיון שצריך להנחות מטיילים באזור. אין ברשימה זו להקיף את כל הנושא, וחשוב להתייעץ בעל פה לפני היציאה לשטח עם אנשים המכירים את האזור. 

תנאי הסביבה פה שונים מרוב חלקי הארץ (עומס חום, מחסור במקורות מים, תוואי שטח) ולכן חשוב להיות מודעים לנקודות הבאות:
• כאשר מבצעים מאמץ פיזי בתנאי עומס חום, גם אם אדם רווי במים, מערכות הגוף יכולות לקרוס ולגרום לנזק בלתי הפיך.
• מה שנראה במפה כמרחק הליכה קצר יכול לכלול בתוכו מעלה אנכי של 300-250 מטר
• נחל תמים במפה יכול להפוך למכשול בלתי עביר: מפל, מצוק, דרדורת.
• כשנמצאים למעלה, הכביש למטה יכול להיראות קרוב ונגיש (בעיקר אורות בלילה). לאחר ירידה קצרה אתם עלולים לגלות שאי אפשר להמשיך בירידה, אך גם לא לחזור לאחור. התעקשות ונסיונות נוספים רק מסבכים את המצב.
• שטחים נרחבים במדבר יהודה אינם מכוסים בקליטה של מכשירים סלולריים, וגם מטיילים עוברים בהם לעיתים רחוקות
• בחורף יכולים להתפתח שטפונות תוך דקות ללא התראה מוקדמת, גם כשהשמים ללא ענן (המים מגיעים מהרי יהודה).
• בגלל קשיי תנועה, זמן רב יכול לעבור עד שיגיעו צוותי חילוץ. 

לכן חשוב להקפיד על הכללים הבאים:
• התאמת המסלול לכושר האישי, ליכולת, לגיל ולגודל הקבוצה: אנשי השטח יכולים לסייע בכל הנוגע להתאמת המסלול.
• יציאה לשטח רק אחרי תכנון והתייעצות עם אנשים שמכירים את השטח והיו שם לאחרונה.
• להקשיב לתחזית מזג האוויר לפני היציאה לטיול (עומס חום, שטפונות).
• השארת פרטים ותוכנית טיול מפורטת בבית, כולל זמן סיום משוער. זה חשוב ויכול לחסוך זמן במקרה של תקלה.
• ציוד הכרחי: מפת סימון שבילים מעודכנת, מים בכמות מספקת (לפחות חמישה ליטרים ליום לאדם, גם בחורף!), נעלי הליכה טובות, כובע רחב שוליים, טלפון סלולרי, סוללה רזרבית, תיק גב נוח.
• בטיול עצמו, לקחת מקדמי ביטחון מבחינת זמנים, כמויות מים, מאמץ גופני, ובשום פנים לא להיכנס למקום שאין ממנו חזרה.
• טיול לבד מעלה את רף הסיכונים. טיול כזה מחייב תכנון קפדני, מודעות ליכולת האישית, ולקיחת מקדמי ביטחון גדולים בהרבה. לא מומלץ למטיילים בלתי מנוסים.
• והכי חשוב: להיות מודעים למגבלות היכולת: נקלעתם לצרה – צרו קשר כשעדיין קל למצוא אתכם, כשעוד ניתן לעזור. כל דקה שעוברת עד ההחלטה לבקש עזרה יכולה להיות קריטית.
כתבו: ערן חופש – מפקד יחידת החילות עין גדי, וגלעד לנדוי – מנהל בית ספר שדה עין גדי.

למידע נוסף: בית ספר שדה עין גדי, טלפון: 08-6584288/350 (בשעות 8:00-16:00(
אם נקלעתם למצוקה: מד"א 101, משטרה 100, 08-9551222 (תחנת ערד)
• כדי לקבל הנחיות ואישור לטיולים מעבר לקו הירוק או בשטחי אש יש להתקשר למתא"ם פיקוד מרכז. יש לשלוח בפקס את תוואי המסלול למתא"ם, כשהוא מסומן במפה של 1:50,000, שבוע לפני מועד הטיול. אישור לטיול יינתן בהתאם למצב הבטחוני. טלפון: 02-5305372, טלפקס: 02-5305511. המשרד פתוח בימים א'-ה' בשעות 17:00-8:30 (סגור בימי ו' וערבי חג).

גרר ערד: 08-9957036 (לחילוץ מכבישים ודרכי עפר בלבד).
גרר גרשון ריכטר: 02-9942403 (גרר וחילוץ).

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל

מסעדות, קניונים ושירותי דרך 

חאן שקדי
 מאהל לינה לקבוצות בנאות הכיכר, דרום ים המלח. מדובר באירוח באווירה כפרית/מדברית המתאים למשפחות, קבוצות ומתעניינים בנופש פעיל. במתחם לינה באוהלים מעוצבים ומחוממים, מטבח, שירותים ומקלחות ומדורה מרכזית.
אנו גם מציעים טיולי ג'יפים באיזור ים המלח, המכתשים והערבה. 
פרטים באתר

אלמוג על הדרך 

מסעדה וחניון דרכים, שירותים וחנות מזכרות. 

מיקום: צומת אלמוג
טלפון: 02-9945301

מסעדת כפר הנופש אלמוג
טלפון: 02-9945201 (לקבוצות בלבד, בתיאום מראש)

הצ'אנס האחרון
פונדק-מסעדה.
מיקום: בין צומת אלמוג לצומת הלידו
טלפון: 02-9409414

פונדק בית הערבה
מזנון ותחנת דלק.
מיקום: צומת הלידו
טלפון: 02-9943899

חוף קלי"ה החדש
קפיטריה.
טלפון: 02-9942391

חוף ביאנקיני
פאב-מסעדה.
טלפון: 02-9400266

חוף נווה מדבר
מסעדה.
טלפון: 02-9942781

מסעדת קומראן
מרכז מבקרים וחנות מזכרות, מסעדה בשרית בשירות עצמי.
מיקום: באתר הקומראן
טלפון: 02-9936331
אתר אינטרנט

חוף מינרל
קפיטריה.
טלפון: 02-9944888

מרכז מבקרים "אהבה"
אספרסו-בר ומוצרי "אהבה".
טלפון: 02-9945117

נחל דוד
מזנון.
מיקום: בחניון נחל דוד
טלפון: 08-6594915

פונדק חוף עין גדי
מסעדה בשירות עצמי.
טלפון: 08-6594761

קיוסק ארכימדס
מיקום: מצדה
טלפון: 08-6520666

קניונית עין בוקק
שירותי מזון, מינימרקט, דראגסטור, חנויות ועוד.
מיקום: חוף עין בוקק

מרכז מסחרי פטרה
שירותי מזון, מינימרקט, מסעדה בשירות עצמי, מרכז רפואי, חנויות ועוד.
מיקום: אזור המלונות, עין בוקק
טלפון: 08-6520131

קניונית עין התכלת
שירותי מזון, חנויות, מינימרקט, לשכת מידע לתיירים.
מיקום: חוף עין בוקק

תפוח סדום
מסעדה ובית קפה.
מיקום: בטיילת חוף עין בוקק
טלפון: 08-6584382

הורדוס
מסעדה בשירות עצמי.
מיקום: בחוף עין בוקק
טלפון: 08-6584636

החוף הכחול
מזנון.
מיקום: חוף חמי זוהר
טלפון: 052-8991112

מקום בחוף
מזנון ובית קפה.
מיקום: בחוף עין בוקק
טלפון: 08-6520231

מזנון תחנת הדלק נווה זוהר
מזנון וסטקייה.
מיקום: בתחנת הדלק בצומת הכביש לערד

צומת הערבה
תחנת דלק ומזנון דרכים.

מזנון תחנת הדלק עין חצבה
מזנון ומסעדת דרכים.
טלפון: 08-6581548

מזנון פנינה טולדנו
ארוחות דגים טריים.
מיקום: מושב נאות הכיכר
טלפון: 08-6555107 (בתיאום)

פאטה מורגנה
מיקום: כיכר סדום
טלפון: 052-3445746 (בתאום)

קפה שאנטי
מיקום: מושב עין תמר
שעות פתיחה: משעת השקיעה
טלפון: 050-7585062 (בתיאום מראש)

הפאב של סמי
פאב וריקודי שנות השישים.
מיקום: חוף עין בוקק
טלפון: 08-6591825

רחל מדיני
ארוחות ביתיות בהזמנה מראש.
מיקום: מושב נאות הכיכר
טלפון: 08-6557975

לינה
מלונות

גולדן טוליפ פריבילג'
טלפון: 08-6689999
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

גני ים המלח
טלפון: 08-6689090
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

הוד המדבר
טלפון: 08-6688222
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

לוט
טלפון: 08-6689200
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

מג'יק נירוונה קלאב
טלפון: 08-6689444
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

מרידיאן ים המלח
טלפון: 08-6591234
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

נובוטל טלסה ים המלח
טלפון: 08-9553333
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

עין בוקק
טלפון: 08-6591666
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

צל הרים
טלפון: 08-6688111
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

קיסר פרמייר ים המלח
טלפון: 08-6689666.
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

קראון פלאזה ים המלח (הולידיי אין)
טלפון: 08-6591919
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

פרימה אואזיס ים המלח
טלפון: 08-6688000
נגישות לנכים: לא
מטבח כשר: כן 
אתר אינטרנט

רויאל ים המלח
טלפון: 08-6688555

שרתון מוריה ים המלח
טלפון: 08-6591591
נגישות לנכים: כן
מטבח כשר: כן
אתר אינטרנט

צימרים

מושב ורד יריחו
משפחת אורן, טלפון: 050-4433334
"ארץ ירוקה", משפחת אורון, טלפון: 02-9941599, 052-8600969. ארוחות בוקר לקבוצות בלבד, מטבח כשר: ללא תעודת כשרות.
דרורה וזוהר 
טלפון: 02-9941110, 050-7738844. 

פנינת ורד 
טלפון: 02-9942763, 050-7355381. 
ארוחות בוקר (כשרות) 
בית כנסת במקום. 

משפחת ריכטר
טלפון: 02-9942403, 052-3261721.

כפר נופש אלמוג
טלפון: 02-9945201
אתר אינטרנט

בית הארחה קלי"ה
טלפון: 02-9942833, 02-9936333
מטבח כשר: ללא תעודת כשרות
נגישות לנכים: כן
אתר אינטרנט

אכסניית מצוקי דרגות
טלפון: 02-9944777
מטבח כשר: לא
נגישות לנכים: לא
אתר אינטרנט

מלון: בית הארחה עין גדי
טלפון הקבלה: 08-6594222
אתר אינטרנט

נאות הכיכר
חדרי אירוח כרכום מלכה
טלפון: 08-6552693, 052-3205770. 

רחל ומשה מדיני
טלפון: 08-6557975, 050-7569794. ארוחות בהזמנה מראש. 
מטבח כשר: ללא תעודת כשרות.

עין תמר
אצל קידר במדבר
טלפון: 050-7320190, 08-6553255. 
ארוחות בהזמנה מראש. 

נועם ונופש
טלפון: 052-8991143, 08-6551230. 
ארוחות בהזמנה מראש.

נווה זוהר
יוסי אסולין 
טלפון: 050-7554470. 

"הצימר של אריאל" ,אלברט ווסמן
טלפון: 050-7377868. 
ארוחות בוקר בהזמנה מראש. 

דליה, 
חדרי נופש מפוארים 
טלפון: 052-3444900, 052-2711909. 

חדרי אירוח של סמי, 
טלפון: 052-2702502, 08-6584213. 
מטבח כשר.

אכסניות נוער

אכסניית נוער "בית שרה", עין גדי
טלפון: 08-6584165
אתר אינטרנט

בית ספר שדה עין גדי
טלפון: 08-6584288
מטבח כשר: כן. ארוחות בוקר (אפשר גם ארוזות). ארוחות נוספות בהזמנה מראש.

בית הארחה מצדה
טלפון: 08-9953222
אתר אינטרנט

חניוני לילה

גן לאומי מצדה (מערב)
טלפון: 02-5799911

אטרקציות ואתרים מומלצים

מוזיאונים, פארקים, שמורות טבע וגנים לאומיים - המקומות שלא כדאי להחמיץ

שמורות טבע וגנים לאומיים 
גן לאומי קומראן
טלפון: 02-9942352

שמורת טבע עינות צוקים
טלפון: 02-9942355

שמורת הטבע עין גדי
טלפון: 08-6584285

גן לאומי עתיקות עין גדי
טלפון: 08-6584285

גן לאומי מצדה
הגעה: האתר נמצא ממערב לכביש 90, בין עין גדי לנווה זוהר. ממזרח: פנייה בצומת מצדה מכביש 90; ממערב: מערד.
משך הסיור: כשלוש שעות.
שעות פתיחה: אפריל-ספטמבר 17:00-8:00, אוקטובר-מרץ 16:00-8:00. הכניסה בתשלום.
רכבל: ראשון-חמישי ושבת 16:00-8:00, שישי וערבי חג עד 14:00.
עלייה רגלית: רק עם אור ראשון (אסור לעלות בחושך). בקיץ – חמש בבוקר. כעבור שלושת רבעי שעה ניתן לראות את הזריחה בפסגה. עלייה ממערב: מהסוללה הרומית; ממזרח: משביל הנחש. העלייה בתשלום.
חיזיון אורקולי: ימים שלישי וחמישי, מרץ-אוגוסט, 21:00; ספטמבר-אוקטובר 20:00. ההגעה לחיזיון מצד מערב (ערד) בלבד.
טלפון: 08-6584207/8.
נגישות לנכים: כן, כולל מודלים למישוש עבור עיוורים.
מרכז מבקרים: במבואה המזרחית.  

אתרי טבע 
מצד בוקק ונחל בוקק
מצד רומי בפתחו של נחל בוקק. סביב המצד היו בימי קדם שטחים מעובדים שהושקו במימי עין בוקק ועין נואית הסמוכים.

מצד זוהר
מצד רומי ולידו מצד מהתקופה הישראלית. ממוקם במוצא הדרך הקדומה מים המלח לרמת המדבר. ניתן להגיע אליו דרך הכביש החדש, עוקף המלונות. מן המצד נפרשת תצפית נוף מרשימה על סביבותיו.

נחל פרצים ומערת הקמח
מישור עמיעז נמצא מערבית להר סדום, ובשוליו ערוץ נחל פרצים שחתר בסלע, תוך יצירת תצורות מגוונות ועיטורים טבעיים. בנחל יש מסלול הליכה קצר ומרשים ואפשר להיכנס לתוך מערת הקמח (מומלץ להצטייד בפנסים).

המכתש הקטן
תצורת נוף ייחודית. זהו למעשה רכס גיאולוגי שנבקע בשיאו, ובאמצעות הסחף של הנחלים – נוצר במרכזו "בור" ענק.

עין צין ועין עקרבים
נווה מדבר קטן באפיק נחל צין, שהוא מהגדולים בנחלי הנגב. חורשת דקלים עטורה צמחי קנה וסמר, לידה חורשת אשלים, נביעות וגבי מים.

עין חצבה
מעיין מקומי ושרידי התיישבות עתיקה, תחנת סחר ומשמר (עין חוצוב) עם עצי שיזף עתיקים.

חופים ומרחצאות
חוף קלי"ה החדש
חוף רחצה מוסדר, מזנון, סככות צל, שירותים ומלתחות.
טלפון: 02-9942391

חוף ביאנקיני
חוף רחצה מוסדר, פאב, סככות צל, שירותים ומלתחות.
טלפון: 02-9400266.

חוף נווה מדבר
חוף רחצה מוסדר, חול ים, מסעדה, מלתחות, שירותים, מדשאות וסככות צל.
טלפון: 02-9942781

חוף מינרל
סככות צל, בריכה חמה של מי גופרית, בריכת מים מתוקים, בוץ רפואי טבעי, עיסוי וקפטריה.
טלפון: 02-9944888
אתר אינטרנט

חוף עין גדי
חוף רחצה פתוח עם מגרשי חניה, שירותים, מקלחות מים חמים, מסעדה ומזנון.

מרחצאות חמי עין גדי
מרחצאות תרמו-מינרליים, בריכות בתוך מבנה ממוזג, חוף רחצה מוסדר, בריכת מים מתוקים, בוץ טבעי, מלתחות.
טלפון: 08-6594813
אתר אינטרט

חוף ציבורי בחמי זוהר
חוף רחצה פתוח עם מגרש חניה, מתקני מנגל, סככות צל, מקלחות חוף ושירותים.

חוף ציבורי נפרד בחמי זוהר
חוף לרחצה נפרדת, כולל מקלחות ושירותים.

חופי עין בוקק
חופי רחצה, סככות צל, מלתחות ושירותים.

מרכז טיפול אקלימי (סולאריום) עין בוקק
מרכז טיפול אקלימי למרפא עור, חוף רחצה מוסדר (הפרדה בין גברים לנשים) ומלתחות.
טלפון: 08-6584410
אתר אינטרנט

החוף הבינלאומי בים המלח
חוף לרחצה נפרדת, בריכות גופרית, חדרי סאונה, מקווה, מזון כשר למהדרין.

טיולי מדבר ופעילויות שטח
קיבוץ עין גדי, מחלקת הדרכות לקבוצות
סיורים מודרכים בגן הבוטני, טיולי ספארי, נחל דוד (בתיאום).
טלפון: 08-6594726, 08-6584444

זלמן – יזמות ואירועים
הפקת אירועי שטח מדבריים, מאהל בדווי וקייטרינג.
מיקום: קיבוץ עין גדי
טלפון: 052-2706053

מצוקי דרגות
גלישת מצוקים וסיורי מדבר.
טלפון: 02-9944777
אתר אינטרנט

פאטה מורגנה
מרכז לסיורי שטח וטיולי מדבר באזור כיכר סדום.
מיקום: מושב נאות הכיכר
טלפון: 052-3445746

כפר הנוקדים – בקעת קנאים
אירוח במאהל מיוחד, ארוחות בדוויות, טיולים מדבריים מודרכים, רכיבה על גמלים וחמורים.
מיקום: בקעת קנאים
ימים א'-ה' – 8:30-16:30
טלפון: 08-9950097 (לקבוצות) 052-3937113 (דני – מקרים דחופים)

יואל תורס
ארגון טיולים במדבר לקבוצות ובודדים.
מיקום: המשרד נמצא במלון קרלטון גלי זוהר
טלפון: 08-6584432

קרקל
טיולי ג'יפים מודרכים.
טלפון: 08-6520444

פרא המדבר
טיולי ג'יפים מודרכים.
טלפון: 052-3909999

מסעמדבר
טיולי ג'יפים מודרכים.
טלפון: 052-2317371 (גילי שקדי), 052-4891000 (ברק הורוביץ)

דני אפיק
טיולים מודרכים במשאיות ספארי חדישות ללב המדבר.
טלפון: 08-6594726
אתר אינטרנט

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

קומראן - המגילות הגנוזות

באמצע המאה שעברה התגלו בקומראן כתבים עבריים בני יותר מאלפיים שנה, רובם על מגילות עור. התגלית, הנחשבת לאחת החשובות בעולם הארכיאולוגיה, שופכת אור על חייהם של בני המדבר הקדמונים ועל חקר המקרא. ביקור באתר קומראן והצצה למגילות הגנוזות

לכתבה המלאה לחצו כאן >>

עין גדי / סיור בשמורה ובנחל דוד

מים שופעים בלב מדבר צחיח – זה הסיפור של עין גדי מימי קדם ועד ימינו. נאת המדבר מזמינה לטייל במפליה, לראות שרידי בית כנסת עתיק ויפהפה, להשתכשך בבריכות טבעיות עטויות צמחייה רעננה ולהתעורר אל חלום טרופי. והלב יהרהר ויחמוד 

נחל דוד. נביעות המים פורצות כאשר בקיר המצוק נחשף מפגש בין שכבת גיר עליונה, שיכולה לספוג מים ושכבת חרסית תחתונה האטומה לחלחול. כשמגיעים מי תהום לשכבת החרסית, אין להם לאן לחלחל יותר והם נובעים החוצה | צילום: דובי טל

כתבה: עינת דהאן

חשבתי שהשכמתי קום. חמש וחצי בבוקר ואני יורדת לים המלח, בדרך לעין גדי, מול שמש כתומה חיוורת. ואז ראיתי אותם: גמלים הרועים בצדי הכביש, כמה חמורים משוטטים, בדואים שעולים על אוטובוס בדרכם ליום עבודה – מוכיחים לי שטעיתי. המדבר התעורר כבר מזמן. ואולי בכלל לא הלך לישון, כפי שאפשר להבין מדבריה של אריאלה, פקחית רשות הטבע והגנים בעין גדי, שמבהירה לי למה אסור לישון בשמורה. זה מפריע לבעלי החיים הפעילים בלילה לחיות את שגרת לילם: לשתות ממקווי המים הרבים בנאת המדבר, לאכול, לטרוף, להיטרף.
מים מתוקים, זכים, באמצעו של מדבר. זה הסיפור של עין גדי. בעוד שבחוץ – בחלק המדברי וברצועת החוף של ים המלח – שרר חום שהזכיר לי תיאורי גיהנום שונים ומשונים, הרי שבתוך נאת עין גדי מיתנו אותו נביעות המים לכדי אקלים טרופי נעים. בני האדם גילו את הפלא הזה כבר לפני אלפי שנים. בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה הגיעו לאזור זה הכלכוליתים, שהשאירו את החותם האנושי הקדום ביותר שנמצא בעין גדי, בדמותו של מקדש, ובו עוד נבקר בהמשך. אחריהם באו רבים: הישראלים, ההלניסטים, הרומאים, הביזנטים, הממלוכים, ושוב הישראלים – הפעם אלה של אחרי 48'.

לשמוע את הציפורים שרות
כל ההתחלות קשות. עלייה מפרכת למדי במעלה הר ישי יוצאת מפתחו של בית ספר שדה עין גדי, בצורת שביל המסומן בשחור. משבר קטן נרשם בערך חמש דקות אחרי תחילת הדרך, כשגיליתי שזינוק בעלייה זה לא בדיוק הצד החזק שלי. אבל זה גם לא סוף העולם: עושים הפסקות, נחים קצת, שותים הרבה, ממשיכים. בדרך כדאי להרים עיניים: מבט על המצוק מגלה כמה מערות קטנות. היום הן משמשות בעיקר חיות (בזמן השטפונות, למשל, יושבים בהן יעלים וצופים ממקום מבטחם בהצגת התיאטרון המרשימה של הטבע). פעם, כך מתברר, חיו במערות האלה גם בני אדם (ראו מסגרת).
ממשיכים בדרך עוד כחצי שעה עד לפיצול בין האדום לשחור. כאן צריך לבחור: אלה שרוצים להביט באזור מפסגת הר ישי (600 מטר מעל פני ים המלח) מוזמנים להמשיך בשביל השחור (אחר כך יוכלו להצטרף למסלולנו על השביל הירוק). אני בחרתי בשביל האדום הפונה שמאלה, וממשיך על קו אופקי לאורך שכבת סלע דולומיט הנקראת צפית.
ברגע שנגמרת העלייה ומפסיקים להתנשם בקולי קולות, השקט משתרר ופתאום מגלים את מגוון הקריאות של מעופפים למיניהם: ראשונות נשמעות קריאותיהם של העורבים קצרי הזנב, שבניגוד לקרוביהם העירוניים האפורים, המתהלכים כפיסחים ומתעופפים כגידמים, הם דווקא משייטים באוויר הנקי מפיח בקלילות ובדיוק ראויים להערצה. אליהם מצטרפות צווחותיהן החינניות של הטריסטרמיות השחורות, שפס כתום מעטר להן את קצה הכנף.
עוד אופייניים לאזור דורסים שונים – עיטים ניציים, נשרים ורחמים – וציפורים כמו שחור זנב וסלעית לבנת זנב. היה לי המזל לפגוש גם את חצוצרן המדבר, שלא תמיד נמצא בסביבה, לפחות לא בכמויות הללו. זוהי ציפור קטנטנה ומתוקה להפליא, שגחונה ורדרד ויתר גופה נטמע בצבעי המדבר. ועל שום מה זכה בעל כנף זעיר כל כך לשם רעשני כל כך? על שום קריאותיו שנשמעות – איך לומר זאת בעדינות – כמו חתלתול שדרכו על זנבו והוא זועק לשמים, מאין יבוא עזרו.

חלון לים
השביל האדום מגיע ל"סדק" שחוצץ בין הר ישי מצפון להר עין גדי מדרום – הנקיק של נחל דוד. מכאן, לדעתי, מתחיל החלק היפה ביותר של המסלול. הדרך יורדת לתוך הסדק, שקיבל את שמו "הקניון היבש" אולי בשל ההשוואה למה שמחכה לנו אחריו. מים שוטפים אותו רק בעת הגשמים והשטפונות שבעקבותיהם. ובכל זאת, למטיילים מחכים שם (גם באוגוסט) כמה גבים מלאים במים ירקרקים, שאריות הגשם האחרון.
הדרך עוברת בשבילים צרים, שכדי לעבור בהם צריך להיעזר ביתדות התקועות בסלע, ונעצרת במפל החלון (היבש בקיץ). צורתו העניקה לו את שמו: מבין הסלעים העוטפים את המפל משני צדדיו כמו נקרע חלון הצופה אל נוף ים המלח ואחריו אל קניון נחל ארנון ומצוקי מואב שבירדן. זהו מקום מוצל ונפלא למנוחה, עם בריזה קבועה המלטפת את יושביו, לא משנה כמה מעלות יש בחוץ.
אחרי ההפוגה אנחנו עולים שוב על שביל צפית, הפעם מצדו השני של הסדק. שם מתחברים עם השביל הירוק (שירד מפסגת הר ישי), ופונים בו שמאלה. הדרך מלווה את שפת המצוק עד קצה השלוחה, ומשם מוביל שביל קצר לשרידיו של המקדש הכלכוליתי – העדות הקדומה ביותר לקיום אנושי בעין גדי. המדבר היה ביתם של הכלכוליתים, נוודים שהסתובבו באזור באלף הרביעי לפני הספירה, ולא מפליאה השערת החוקרים כי המקדש שימש מקום פולחן למים. המקדש עצמו מחולק לחדרים ובמרכזו ניצב מבנה אבנים עגול, שהדעות עליו חלוקות: יש הרואים בו מזבח ויש החושבים כי בעבר היה נטוע בלבו עץ, כחלק מהפולחן שהיה נהוג במקום.

חלום רטוב
מהמקדש נפתחות כמה אפשרויות. דרך אחת היא לרדת מהמקדש אל נחל דוד בשביל משולט, דרך מעיין שולמית. הדרך מומלצת במיוחד בימי קיץ לוהטים, שכן היא עוברת באזורים רטובים וירוקים ומסתיימת בבריכות של נחל דוד. עצה מנסיוני הדואב: היזהרו מהאבנים הרטובות והחלקלקות. דרך אחרת היא לצאת מהמקדש לאותו שביל, אך להמשיך בו למערת דודים.
המערה הזאת, מבחינתי, היא גן עדן טרופי, וכשסיפרו לי על הוואי – בדיוק את זה דמיינתי. זוהי בריכה של מים מפכים, מקורה בחלקה במערת סלע לח ומטפטף, והמים זולגים מכל עבריה כדמעות גדולות ומתוקות, או אולי כמו גשם שלבו של כל ישראלי שבע שמש קיץ כמֵה אליו. המים עוברים להם דרך שרכים ירוקים וצמחים אחרים, וקולות הציפורים נמסכים שם בצלילי הפכפוך, עד שכבר אי אפשר להפריד בין אלה לאלה.
כרגע הכניסה למערה אסורה: נביעה חדשה בדרך אליה גרמה למפולת, ועד שהרשות תסיים את טיפולה בעניין – מסוכן להיות שם. לכן, לפני שמגיעים מומלץ להתקשר לשמורת עין גדי ולשאול אם הדרך לשם נפתחה.
הצמחייה הירוקה שתראו במערת דודים ובנקודות לחות אחרות כוללת כמה מינים, לא כולם מקומיים. השרך הנקרא שערות שולמית גדל ליד נביעות מים וצורתו כנראה הזכירה למישהו את שערה של אישה יפה, ולהוכחה – שמו הלטיני הוא שערות ונוס, אלת היופי והאהבה. ושולמית? היא כנראה הגרסה העברית לוונוס, ויופיה תואר ארוכות בשיר השירים. בדרך יש ייצוג הולם לאשל ארץ ישראלי, מציץ סורי, רכפתן מדברי, צלף, קנה מצוי, סוף מצוי וקנה סוכר גבוה, אבל ההפתעה (לאו דווקא נעימה) היא צמחים ממקומות רחוקים שנקלטו בשמורה, למשל הפיקוס הבנגלי שהובא לגן הבוטני שבקיבוץ ושלח את זרעיו גם לשמורה. הפיקוס מוצא שם בית חם ולח – תנאים אידיאליים עבורו – וכעת הוא משתלט על חשבון שטחי מחיה של הצמחים המקומיים.

הכתובת על הרצפה
מהמקדש הכלכוליתי, או בדרך חזרה ממערת דודים, אפשר להתחבר לשביל השחור שעובר מדרום למקדש ויורד למעיין עין גדי. שפיעתו של המעיין צנועה יחסית לנביעות שבמעלה נחל דוד, אבל זו נקודה קסומה למנוחה תחת עץ השיזף הפורש ענפיו ממעל. כשיורדים בשביל אפשר להבחין במעלליהם של שפני הסלע, שמחבבים מאוד את עליהם של עצי השיטה והסלוודורה הפרסית. לפעמים רואים שיטה חומה כולה ועירומה מעלים, כשרק בקצה הדק של ענפיה, במקום שבו לא יכלו עוד השפנים להחזיק את עצמם, מלבלבים כמה עלים צעירים וירוקים. לאזור אופייניים גם שיזף מצוי, מורינגה רותמית, ערף המדבר ופתילת המדבר הגדולה, שמוכרת בשם "תפוח סדום". פרייה נראה כתפוח, אך הוא חלול למעט סיבים לבנים, שגורסים כי הם שימשו בימי קדם להכנת פתילות. מפתה ככל שייראה – אל תטעמו ממנו: הנוזל שבתוכו רעיל.
השביל השחור יורד מהמעיין ומתחבר לדרך, שפנייה ימינה ממנה מובילה לנחל ערוגות, זה הידוע, ופנייה שמאלה מוליכה אל שרידיו של בית הכנסת העתיק, המוכר הרבה פחות, וחבל. בעין גדי היה יישוב יהודי שהחזיק מעמד מהמאה השביעית לפני הספירה עד המאה השישית לספירה, ושרד את המרד הגדול ואת מרד בר כוכבא, שבעקבותיהם נחרבו יישובים רבים בארץ.
בית הכנסת העתיק הוא השריד העיקרי מהיישוב. זהו אתר יפהפה, שנבנה בסוף המאה השנייה או במאה השלישית לספירה ושופץ במאה החמישית, ולו שתי שכבות של רצפות פסיפס. השכבה התחתונה, העתיקה יותר, מורכבת מחתיכות אבנים גדולות יותר ועבודת השיבוץ בה גסה מעט. רצפת הפסיפס החדשה יותר מרשימה מאוד וכוללת כתובות של שמות האבות, החודשים העבריים, המזלות ועוד, לצד ציורים יפים של בעלי כנף.
יותר מכל מציתה את הדמיון הכתובת המסתורית המזכירה את "סוד הקריה". חוקרים משערים כי מדובר בסוד הפקת שמן האפרסמון. אין מדובר בפרי הכתום שאנחנו מכירים, אלא בצמח שהשמן הפלאי שהופק ממנו נודע כמשגע גברים. היהודים המקומיים, שהבינו כנראה את כוחו של השמן על השליטים מרומא, דאגו להסתיר את סוד הפקתו. ברצפת בית הכנסת כתובה רשימת איסורים, ובהם גילוי הסוד לגויים, בצירוף קללה איומה על ראשו הפושע.
מלבד האפרסמון גידלו יושבי המקום צמחים נוספים, וכמובן – תמרים. המסורת ממשיכה גם היום: אנשי קיבוץ עין גדי נטעו דקלי תמר סדורים שורות-שורות, ואף הוסיפו לרשימת הגידולים המקומיים עצי מנגו. אבל הבייבי שלהם הוא הגן הבוטני. מי מילל ומי פילל שיקום גן בוטני ירוק במדבר בישראל – אבל הוא קם וקרם עלים וגזע, וב-1994 נרשם באגודת הגנים הבוטניים הבינלאומיים.
מאז השתנו הזמנים, ולמה שקראו פעם בהתרגשות "הפרחת השממה" קוראים היום בפשטות בזבוז מים. גופים ירוקים ואחרים טוענים שבמדינה צמאה כשלנו, הקצבת המים שניתנת לקיבוץ, ובכלל זה לגן, היא מופרזת, בלתי אחראית ומזיקה לשמורה. כך או כך, הגן מרהיב וכולל 900 מיני צמחים שונים מחמש יבשות, ונראה שהם כבר מזמן קיבלו מעמד של תושבי קבע בנאת המדבר.

 עינת דהאן – עורכת מסע אחר (לשעבר)
תודה לגלעד לנדוי, מנהל בית ספר שדה עין גדי, ולדודי גרינבאום, מנהל שמורת עין גדי. תודה מיוחדת לאריאלה גוטליב, פקחית רשות הטבע והגנים של השמורה

אופניים - ערד למישור עמיעז ונחל פרצים

טיול שמתחיל בערד, ממשיך דרך רמת המדבר ומצוק ההעתקים ויורד עד למישור עמיעז. ואפשר גם להיכנס לנחל פרצים ולמערת הקמח 

משקיפים על ערוץ נחל חמר. תצפיות מהממות על הקניון | צילום: נעם תדהר

כתב: נעם תדהר

המפגש המרתק שבין דרום מדבר יהודה לים המלח הוא לעניות דעתי אחד האזורים היפים בארץ. מסלול הטיול שיוצע לכם כאן מהווה חתך רוחב של מדבר יהודה, מספַר המדבר דרך רמתו ודרך מצוק ההעתקים עד לים המלח, והוא מכיל בחובו את המיטב שיש לאזור להציע. ביום טיול אחד ניתן לחוות נופים שונים, לטעום היסטוריה וכמובן לרכוב במלהיבים שבשבילי האופניים בארץ (אגב, הטיול מתאים בהחלט גם לרכב שטח).
הטיול מתחיל בערד. את הרכב מומלץ להשאיר בתחנת הדלק שבכניסה לעיר. רכב נוסף משאירים בתחנת הדלק נווה זוהר, והמעוניינים במסלול הארוך יותר ישאירו רכב בחניה של מפעלי ים המלח.

מערד עד המצד
מהכניסה לעיר רוכבים דרך אזור התעשייה לכיוון מנחת המטוסים. במנחת פונים שמאלה (מזרחה) לדרך עפר המסומנת בירוק. ממשיכים בדרך זו דרום-מזרחה כקילומטר וחצי, עד שמגיעים לפיצול עם שביל כחול. פונים ימינה (דרום-מערבה) וממשיכים עם השביל הירוק, שלאורכו נמצאים קידוחי גז טבעי שאינם פעילים היום. השביל ממשיך בכיוון כללי דרומה ומטפס בהדרגה על רכס זוהר. כעבור שלושה קילומטרים וחצי מגיעים לנקודת תצפית מרהיבה מהר יהל, המתנשא לגובה של 611 מטר.
מכאן אפשר לראות את רצועת ספַר המדבר, המשתרעת ממערב לרכס זוהר, ומהווה את המעבר מאקלים ים תיכוני לאקלים מדברי. לאורך ההיסטוריה יישבו את השטח הזה אוכלוסיות נוודיות, שיכלו לרעות כאן את צאנן ולקיים חקלאות עונתית, וגם היום חיים כאן שבטים בדואיים. ממזרח להר יהל נראה את שתי הרצועות הנוספות: רמת המדבר ומצוק ההעתקים הצונח לבקע ים המלח. נפילה דרמטית זו של פני השטח – מרכס זוהר בגובה 600 מטר מעל פני הים ועד לים המלח בגובה 400 מטר מתחת לפני הים – יוצרת את העצירה הכמעט מוחלטת של גשמים ברמת המדבר ובמצוק ההעתקים.
מהר יהל ממשיכים בזהירות עם השביל דרומה, בירידה תלולה לערוץ נחל חֶמַר. משם השביל הירוק מתחבר עם כביש צומת צפית-צומת חתרורים, וכאן אנו למעשה יורדים לרמת המדבר.
רוכבים על הכביש כקילומטר צפונה, ופונים ימינה לדרך עפר המסומנת בכחול. כעבור שני קילומטרים וחצי בערך מגיעים לנחל גורר. בנקודה זו השביל מתפצל, ואנו עוזבים את הדרך המסומנת בכחול, שממשיכה לנחל חמר, ופונים שמאלה לדרך עפר המסומנת באדום.
קטע רכיבה זה הוא מהמהנים בארץ; הדרך ממשיכה במגמת ירידה לאורך המצוק הצפוני של נחל חמר, ומזמנת תצפיות מהממות אל תוך קניונו. ממשיכים בדרך זו מזרחה, עד שבשלב מסוים היא מתעקלת צפונה ממזרח לגבעת זֵרון. הדרך פוגשת את כביש ערד-נווה זוהר בין הקילומטר ה-66 לקילומטר ה-67, ואנו פונים ימינה בכביש ויורדים איתו כשני קילומטרים. בדרך חולפים על פני שלט "פני הים", ובין הקילומטרים 68 ו-69 עוזבים את הכביש ופונים שמאלה לדרך עפר המסומנת בכחול. זהו למעשה מעלה זרון העתיק, שחוצה את מצוק ההעתקים. יורדים – שוב בזהירות – במעלה זרון עד מצד זוהר.
במצד זוהר שרידים עוד מתקופת המלוכה ומהתקופה החשמונאית, והביצורים הנראים בבירור לעין הם מהתקופה הרומית-ביזנטית, בה שימש המצד חלק ממערך המצודות שסימנו את גבולה המזרחי של האימפריה הרומית. בביקור במקום כדאי להתרשם משני יובלים הנשפכים לנחל זוהר ממערב וסכורים בסכרים רומיים, שעד היום אוגרים את מי השטפונות. ממצד זוהר ממשיכים ברכיבה מעל ערוץ נחל זוהר, עד לחיבור עם הכביש למצדה. פונים ימינה ובצומת שמאלה, ומשם לתחנת הדלק בה מחכה הרכב.

ערבסקות בערוץ, קמח במערה
מיטיבי הדיווש מוזמנים להאריך את הטיול: לאחר שפונים שמאלה מכביש מצדה פונים ימינה כעבור 500 מטר לדרך עפר טובה המסומנת בכחול. רוכבים על דרך זו כקילומטר וחצי עד לפיצול דרכים, בו נפנה שמאלה לדרך מסומנת ירוק. לאחר קילומטר וחצי מגיעים לשביל מסומן אדום ופונים בו ימינה (דרומה). השביל מאפשר רכיבה נהדרת במעלה הערוץ של נחל פרצים – הנחל העיקרי שמנקז את מישור עמיעז, אשר היה פעם הקרקעית של אגם הלשון.
כעבור כשבעה קילומטרים מגיעים למערת הקמח שנמצאת משמאל. כדאי לבקר במערה, שהיא בעצם יובל תת קרקעי של נחל פרצים. ממשיכים ברכיבה בנחל, וכעבור קילומטר נוסף ניתן לראות על קירות הנחל את ה"ערבסקות" המפורסמות שבו. אלו הן שכבות של משקעים עונתיים (וארווֹת), כהות ובהירות לסירוגין, אשר התערבבו זו בזו כתוצאה מרעידות האדמה השכיחות מאוד באזור.
יוצאים מאפיק הנחל ופונים מזרחה בשביל עפר מסומן בשחור, שחוצה את מישור עמיעז ומטפס בתלילות אל הר סדום. הר זה נוצר מהתרוממות של מלח ששקע באגן הניקוז של בקע ים המלח במשך אלפי שנים. מפסגתו תצפית מרהיבה מזרחה: ממול, בצד הירדני, ניתן לראות את נחל זרד. בפתחו אזור בשם צאפי (צוער המקראית), שפירושו "זך", ואכן – באזור זה מעיינות זכים רבים. בתווך כמובן ים המלח, אך המראה מטעה, שכן המים המרצדים הם למעשה רק בריכות האידוי של מפעלי ים המלח.
לאחר התצפית אנו שבים על עקבותינו ויורדים בחזרה למישור עמיעז. פונים מהשביל השחור שמאלה, לשביל כחול, שאחרי קילומטר וחצי נפגש עם שביל אדום. ממשיכים עם השביל האדום עד לכביש שמוביל לצומת הערבה. פונים ימינה ורוכבים לאורך הכביש עד לחניה של מפעלי ים המלח, שם מחכה הרכב.
 

נעם תדהר – צלם ומדריך, מתמחה בטיולי שטח באגן הים התיכון ובסיני, מנהל מחלקת טיולי אופניים בחברת "מדרפט"

4X4 / מסלול מעל מצוק ההעתקים

ירידות מאתגרות, תצפיות מרשימות ועץ שיטה ענקי אחד מיוחד – במסלול ג'יפים קצר מעל מצוק ההעתקים 

מסלול ג'יפים בנופים הדרמטיים של אזור מצדה | צילום: דובי טל

כתב: גלעד לנדוי

האזור ההררי של ים המלח, על שפע ערוצי הנחלים החוצים אותו, מתאים במיוחד לטיולי ג'יפים, מאתגרים יותר או פחות. לפניכם מסלול קל יחסית מעל קטע קצר של מצוק ההעתקים. נוסעים בכביש ערד-מצדה ונכנסים לשטח כמאה מטר אחרי הקילומטר ה-20, שם פונים ימינה לסימון ירוק. השביל חוצה את אחד הערוצים של נחל מצדה, הנחל שמילא את בורות המים שחפר הורדוס במצדה על מנת להפעיל את בית המרחץ המפואר.
יורדים לתוך בקעה שיצרו נחל קנאים ועוד נחל שעדיין אין לו שם. אחרי שיתחבר אל השביל שלנו שביל שחור (להולכי רגל) מצפון, שבילנו יטפס מעט. לאחר מכן, באמצע ירידה דרדרתית, יתפצל סימון "שקוף" (ללא צבע) ימינה. כדאי להמשיך איתו כ-300 מטר. התצפית על נחל רחף – מפליו, קניונו הצר והעמוק, וקצהו של ים המלח המציץ ממפתחו – שווה בהחלט את המאמץ.
נחזור לשביל הירוק ונחצה את נחל רחף בקטע רחב של ערוצו. אם מחפשים צל, ניתן למצוא אותו בשביל השחור המתפצל שוב שמאלה – ממש בתחילת הקניון של הנחל. בהמשך השביל הירוק יש תצפית יפה על רמת המדבר והר יונתן, ואחריה עלייה שבה צריך להיזהר לא לפנצ'ר את הצמיגים מברזלים הפזורים בדרך. לאחר חציית נחל מור, על גדתו הצפונית של הערוץ הרחב של נחל יעלים, ניצב עץ שיטה ענק ומצל. אחלה מקום להפסקת צהריים (אם לא תפסו לכם אותו קודם). אנא, השאירו את המקום נקי לבאים אחריכם – אין עוד עץ כזה בכל הסביבה! הקפידו גם לנסוע רק על השביל שסומן באבנים.
לאחר חציית נחל יעלים והגעה למפגש עם שביל כחול, לפניכם שלוש אפשרויות: האחת – לפנות ימינה ולעלות דרך מצד חתרורים לכיוון ערד (כל הדרך על השביל הכחול). יש עלייה קטנה שצריך להתמודד איתה בדרך למצד, אך בסך הכל הנסיעה פשוטה וקלה. אפשרות שנייה – לפנות ימינה בדרך הכחולה, ובהתפצלות הבאה לפנות שמאלה (דרומה) בדרך שחורה עד לצוק תמרור. אין בעיות עבירות קשות, ובדרך חוצים הרבה ערוצי נחלים. האפשרות השלישית היא למי שאתגרי העבירות בוערים בעצמותיו: לפנות שמאלה (מזרחה) לכיוון מעלה יאיר. זוהי ירידה שחלקה דרדרתית מאוד, יש בה כמה מדרגות לא פשוטות, ולא זה המקום ללמוד כיצד לשלב להילוך Low בפעם הראשונה, אך היא ניתנת למעבר כמעט בכל ג'יפ בעל הילוך שכזה. בכל מקרה, גם לבוחרים בשתי האופציות הראשונות – שווה לפנות מזרחה ולהגיע לתצפית כקילומטר מהפיצול. זאת אחת התצפיות היפות במדבר יהודה, המשקיפה על ים המלח, בריכות האידוי הישראליות והירדניות, מלונות עין בוקק ומצוק ההעתקים.
מסלול נוסף המתאים לרכב שטח עובר בנחל חמר.

ברגל - חוואר הלשון ליד מצדה

בסמוך למצדה אפשר להתרשם מהגוון הבהיר של חוואר הלשון, לראות סלעים המזכירים ספינות ולדמיין דמויות בסלע הלבן. הצעה למסלול לילי 

חווארי מצדה לאחר השקיעה. עוגת השכבות של הטבע | צילום: טל גליק

כתבה: מיכל גלברד

בתקופה שבין שישים עד עשרים אלף שנה טרם זמננו, כיסתה את בקע ים המלח ימה סגורה וגדולה, הקרויה "אגם הלשון". מי האגם היו מלוחים הרבה פחות ממי ים המלח של ימינו, והוא וסביבתו שקקו חיים עשירים. אורכו היה כ-230 קילומטר, והוא השתרע מהכנרת בצפון ועד אזור חצבה בדרום. הסחף שהצטבר בקרקעית האגם הוא החוואר הלבן, או "חוואר הלשון", המאפיין כיום את אזור בקע ים המלח כולו.
הצורה המרשימה ביותר של משקעים אלה היא המופע האגמי – זה ששקע במרכז האגם – שם הוא עדין ורך יותר (להבדיל מהמופע הנחלי והחופי). בתוך המופע האגמי ניתן לראות שכבות ששקעו בקרקעית הימה, בעלות צבעים שונים ועשויות מחומרים שונים. הבהירות שבהן התהוו בקיץ, כאשר האידוי גבוה במיוחד, ואז שקע מינרל הארגוניט הלבן. הכהות נוצרו בחורף, עם הגעת מי שטפונות וסחף לאגם, אז שקעו גם מיני חרסיות צבעוניות. ישנן גם שכבות כהות במיוחד, שחורות, שניתן לחרוץ בהן ולהריח מהן ריח אספלט, שעל שמו זכה ים המלח לכינוי ים החֶמַר (שמו העברי של האספלט).
כדי לראות את כל זאת כדאי להגיע אל האזור היפהפה שממזרח למצדה, שנופו מזכיר קצת את הנוף על הירח, ולערוך שם טיול לילי קצר ומקסים. לשם כך ניסע בכביש 90 עד הפנייה המשולטת מערבה למצדה. נפנה לכיוון האתר, וכעבור קילומטר נגיע לחניון גדול שסביבו נטועים עצי תמר. בצדו הדרומי – פינת ישיבה מוצלת, ממנה מתחיל מסלולנו המסומן בשחור, אשר חוצה את החווארים ממערב למזרח.
נלך על פי הסימון כקילומטר וחצי במגמת ירידה מתונה מאוד, וניכנס עימו אל תוך אחד הערוצים. בדרך ניתן להתרשם מהגוון הבהיר מאוד של חוואר הלשון, מסלעי המִשאר שנותרו בחוואר ונראים כספינות, מקווי המתאר של החוואר מול השמים, ואפשר גם לדמיין אינסוף דמויות בסלע. ערוץ הנחל בו נלך הולך ומתרחב, וקירותיו הולכים וגובהים. כל הבליה בסלע נעשתה בכוח מי הנחל שזרמו מזרחה לים המלח, והם שחתכו את השכבות, כסכין בעוגת טורט. חדי העין יבחינו כאן בכדורים זוהרים בצהוב זרחני, המבצבצים מבין השכבות או אף פזורים על פני הקרקע. אלו הם כדורים של גופרית, אשר שקעה באגם הלשון.
בתצפית לילית מזרחה, ניתן לראות את האורות של הכפרים אל מזרעה ופוטַש סיטי ("עיר האשלג", בה מתגוררים עובדי מפעלי ים המלח הירדניים) למרגלות הרי מואב, לאורך החוף המזרחי. בפסגתם נבחין באורות העיר כַרַך, בירת הרי מואב. מסלולנו מסתיים בכביש 90, כחצי קילומטר מדרום לפנייה בה פנינו לעבר מצדה.
 

מיכל גלברד – רכזת ההדרכה בבית ספר שדה עין גדי

ברגל - נחל משמר

מסלול בנחל משמר העובר במעין וממשיך אל מערת המטמון בה התגלו כלי שנהב ונחושת. בדרך מטפסים בסולמות, חוצים גבים ורואים יעלים 

מתחילים את המסלול בנחל משמר. במשך הדרך נוכל אולי לראות יעלים נוביים, המחפשים בסביבה מים | צילום: דורון הורוביץ

כתב: גלעד לנדוי

נחל משמר הוא נחל טיפוסי למדבר יהודה. אמנם הוא קטן יחסית לשני שכניו הגדולים – נחל חבר מצפון ונחל צאלים מדרום, וגם שטח אגן הניקוז שלו לא גדול, אך נופו המצוקי, הגבים והמפלים, הצומח והחי שבו יוצרים תחושה מדבר יהודאית קלאסית.
הכניסה לנחל מכביש 90, והיא משולטת היטב. מהכביש פונים מערבה ונוסעים כקילומטר ורבע בדרך עפר מסומנת באדום, עד למשטח מיושר היטב, שם מחנים את הרכב. ממשיכים (ברגל, רבותי, ברגל) במסלול האדום במעלה הערוץ הרחב, בין עצי שיטה ומדרונות תלולים. בגדות הערוץ ניתן להבחין בחלוקים מעוגלים הצמודים זה לזה בחוזקה. אלו הם חלוקים שהוסעו במורד הערוץ בשטפונות גדולים, כאשר מפלס ים המלח (באחד מגלגוליו הקדומים) היה בגובה כ-180 מטר מתחת לפני הים – הרבה מעל תחתית הערוץ הנוכחי. מכיוון שהשטפונות נעצרו במפגשם עם קו החוף, איבדו החלוקים את תנופתם ושקעו בתחתית. כאשר ירד המפלס, התחתרו שוב זרמי השטפונות בתוך צברי החלוקים (קונגלומרטים), וכך נחשפו שוב קירות החלוקים.
ממשיכים ללכת קילומטר וחצי עד לפיצול שבילים כחול-אדום. אנחנו הולכים על הכחול. עוד 300 מטר מביאים אותנו אל פתחו של המעוק (קניון צר מאוד) המפותל והצר, ואחריו אל תחתית מפל בגובה כ-15 מטר, שאותו עוברים בעזרת סולמות המותקנים בצדו הדרומי. עכשיו מתחילים לצלוח את הגבים. עומקם משתנה משיטפון אחד למשנהו, ובקיץ הם יבשים. במידה שהם מתמלאים, אין אפשרות לעוקפם – זה מסוכן!

מחפשים את המטמון
ביציאה מהמעוק נפגשים שוב עם הסימון האדום, וממשיכים איתו עוד 300 מטר עד למפגש עם שביל שחור. חוצים את הערוץ דרומה בין צמחי סמר וקנים. זהו המקום בו ניתן לפגוש עדרי יעלים נוביים, המחפשים בסביבה מים, ומוצאים את מבוקשם בעין משמר. קל להבחין בין עדרי הנקבות והגדיים לבין עדרי הזכרים: לזכר קרניים גדולות ומעוקלות לאחור, המתאימות בעיקר לעשיית רושם על הנקבות או לקרבות טקסיים (שגם הם מטרתם להרשים את הנקבות); לנקבות קרניים קצרות, ישרות וחדות, שנועדו להגן על חייהן ועל חיי הגדיים מפני טורפים ואויבים – נמרים, למשל. גם יכולת הטיפוס והקיפוץ בין סלעים ומצוקים אדירים מגינה על היעלים מסכנות.
עוד עשר דקות הליכה, ואנחנו בצל משובב הנפש של המצוק מעל המעיין. כמות המים בנביעה תלויה בעונת השנה. במצוק ניתן להבחין במערה גדולה – מערת המטמון. מפתיע, אך המטמון מתוארך ללפני כ-5,000 שנה, בתקופה הכלכוליטית, תקופת המעבר בין הפרה היסטוריה לשחר ההיסטוריה במזרח הקרוב. אז חיו פה רועי צאן (כנראה של עזים, המתאימות לסביבה המצוקית) בעלי תרבות מפותחת, שהותירו אחריהם כלים יקרים משנהב, נחושת ועוד חומרים לא מקומיים. כדאי לבלות במעיין את שעות הצהריים החמות, כי בשביל היציאה מהנחל אין כמעט צל, אך יש לשריין כשלוש שעות אור עד היציאה.
נחזור בשביל השחור עד למפגש עם השביל האדום, נפנה ימינה (מזרחה) ונמשיך איתו שני קילומטרים עד לירידה לתוך הערוץ. בדרך נשקפים מולנו ים המלח והרי מואב באור הרך של אחר הצהריים. בתחתית הערוץ נמשיך במורד הנחל עם הסימון האדום, בחזרה לרכב.
 

גלעד לנדוי – מנהל בית ספר שדה עין גדי של החברה להגנת הטבע 
 

הר סדום וכיכר סדום

טיול שמשלב סיפורי התיישבות עם כמה מסלולים קצרים באזור כיכר והר סדום, וגם גלריות אמנות, ארוחת דגים, קטיף ותיירות מדברית 

הר סדום. מהפסגה ישנה תצפית מרהיבה על מפעלי ים המלח ובריכות האידוי | צילום: דובי טל

כתב: שחר שילה

"וה' המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש מאת ה' מן השמים" (בראשית י"ט, י"ד) – גורלן המר של שתי הערים עתירות החטאים הוא הסיפור המוכר ועז הרושם ביותר על האזור שמדרום לים המלח, המכונה היום בפינו כיכר סדום. זיהוי מיקומה המדויק של סדום המקראית אמנם איננו ודאי, אך הסברה הרווחת אכן מייחסת אותה לאזור זה. עם זאת, מתברר שלא רק להיסטוריה המקראית, גם לתולדות הציונות נגיעה חזקה עם שטח זה.
בשנות העשרים של המאה הקודמת ניהל כאן היזם והמהנדס משה נובומייסקי מאבק מול השלטון הבריטי להשגת זכיון כרייה בים המלח, מאבק שהסתיים לבסוף בשנת 1930 עם הקמת חברת האשלג – המפעל הראשון לניצול מחצבי ים המלח. עד היום ניצב כעדות, בסמוך למפעלי ים המלח, מחנה המגורים שהוקם ב-1934 עבור פועלי המפעל. המחנה מוכרז כיום כאתר לשימור ושחזור, ולפיכך מוקף גדר וסגור בשער. בכל זאת ניתן להציץ ולהבחין שם בצריפי המגורים הקטנים, בחדר האוכל ובבית ה"מצודה" הדו קומתי, שעמד בהתקפות הלגיון הירדני במאי 1948. האתר שוחרר על ידי צה"ל במבצע לוט, בחודש נובמבר 1948. צה"ל הגיע למקום דרך מעלה עקרבים, כיוון שכביש ערד-סדום טרם נסלל אז. 

שלווה בניחוח ברום
כיום נמצאים בכיכר סדום, השוכן למרגלות הר סדום, בסמוך לכביש 90, שני יישובים, השייכים למועצה האזורית תמר. מושב נאות הכיכר הוקם בסוף שנות החמישים כחווה חקלאית פרטית, על ידי שבעה צעירים משוחררי צה"ל, שהתאהבו באזור הבתולי והבראשיתי. הם התפרנסו מחקלאות (בין השאר מגידול פרות בראהמיניות ענקיות מהודו, שרעו בסבך), ולימים עברו הסבה לתיירות. בשנת 1970 עברו חלקם לאילת, והמקום נעזב. ביוני אותה שנה עלה למקום גרעין חדש בסיוע הסוכנות היהודית, והקים את מושב העובדים נאות הכיכר, בו חיות כיום כ-75 משפחות.
מושב עין תמר הוקם על ידי גרעין עירוני בשנת 1982. ביישוב חיות כיום כ-40 משפחות, וכלכלתו מבוססת על חקלאות, בדומה לשכנו ממזרח. היישוב הקרוב מצפון (25 דקות נסיעה) הוא נווה זוהר, שהוקם ב-1962 על שרידי "המחנה האמריקאי", ובו חיים כמאה איש.
אנשי הכיכר מוכרים לכל כמכניסי אורחים, וכאנשים נעימים ורגועים תמיד. אולי ניתן לייחס זאת לתרכובות הברום העשירות העומדות באוויר (ברום ידוע כמרכיב פעיל בתרופות הרגעה שונות), או פשוט לאופיו של האזור, אשר מזה עידן ועידנים נראה למתבונן מהצד כאילו הוא שקוע בתרדמה עמוקה.

מים? דווקא כן
מלבד היסטוריה, מצטיינת כיכר סדום גם במאפיינים גיאוגרפיים ייחודיים. ההרים הגבוהים משני עבריה (במערב – הרי דרום מדבר יהודה והרי צפון-מזרח הנגב, במזרח – הפסגות הנישאות של הרי אדום הצפוניים והרי מואב הדרומיים) והשבר הגיאולוגי החד החוצה את האזור, גורמים לריבוי מעיינות ולשפע מי תהום מליחים במקום. נחל הערבה המגיע מדרום הינו בעל שטח ניקוז עצום – כ-18 אלף קילומטר רבוע. את מי השטפונות הללו הוא גורף עימו צפונה אל ים המלח. מים רבים נותרים מתחת לפני הקרקע, ומהווים את אקוויפר הערבה העשיר במים מליחים.
כמות המים הרבה ניכרת מיד עם הכניסה לכביש הגישה אל יישובי הכיכר. שפע של עצי אשל, שיחי קנה וצמחיית מֶלֶחות נמצאים בסמוך לכביש ובאזור כולו. המים המליחים הרבים מהווים גם בסיס לחקלאות המיוחדת והמתקדמת שניתן לפגוש בסיור חקלאי בכיכר. האזור כולו מושתת על חוואר לבנבן, רך ונעים, שמקורו בקרקעיתו של אגם הלשון הקדום.
צוקי החוואר הנישאים והיפים יוצרים נופים מרהיבים במגוון מסלולי טיול בסביבה הקרובה, כגון נחל פרצים, מערת הקמח, חווארי מצדה, נחל אמציה, נחל צפית תחתון, נחל הערבה ונחל עידן. להלן כמה מסלולים מומלצים.

"שביל הדגים": ללכת על מלח
"שביל הדגים" בהר סדום הוא מסלול המסומן בצבע כחול, וחוצה את הר סדום ממערב למזרח. מקור שמו בלוחות הצפחה הפזורים בשטח, שביניהם נשתמרו שלדי דגים קדומים.
נוסעים בכביש 90 ופונים צפונה בין קילומטרים 193 ו-194, אל דרך עבירה לכל רכב המסומנת באדום ומובילה אל מערת הקמח המפורסמת. ממשיכים ישר צפונה בדרך המסומנת בכחול (גם היא עבירה לכל רכב), עד לחניה בה ישנו שלט המצביע על תחילת המסלול. יש להחנות רכב אחד בסוף המסלול, הנמצא ליד ים המלח, סמוך לקילומטר 199 בכביש 90.
זהו מסלול קצר שמטפס לפסגת ההר מצדו המערבי, ועובר בנופי סלעי מלח (ההר כולו הוא גוש מלח טהור, המכוסה בחוואר לבן). הפסגה, בגובה 194 מתחת לפני הים, מכונה "הכפתור" ועשויה מגוש סלע חווארי שהיה בעבר חלק מקרקעיתו של אגם הלשון הקדום. מהפסגה תצפית מרהיבה אל בריכות האידוי, מפעלי ים המלח, הרי מואב וירדן. מכאן יורד המסלול בצדו המזרחי של ההר, בינות לתצורות סלע יפות ומגוונות. לצד השביל מצויים פירים פתוחים בני עשרות מטרים – מרהיבים ביופיים, אך מסוכנים. לכן חשוב מאוד ללכת רק בשבילים המסומנים. משך המסלול כשעתיים וחצי, דרגת הקושי בינונית.

עין בוקק: נווה מדבר
ליד בתי המלון של עין בוקק (לחוף ים המלח, לאורך כביש 90) אפשר למצוא אתר של בריכות צלולות, מים זורמים כל השנה, צמחיית נחלים טרופית טיפוסית ואף בעלי חיים של האזור. המסלול קל מאוד ומסומן בצבע שחור. בכניסה לערוץ נחל בוקק נוכל להבחין בשרידי מצד מהתקופה הרומית, וחדי העין יבחינו בהמשך המסלול באמת מים בנויה על הקיר הצפוני של הנחל. אמה זו הובילה מים מן המעין אל המצד בחוץ. משך המסלול (הלוך וחזור) כשעה עד שעה וחצי.

נחל זוהר: מצודה עתיקה
מסלול יפה העובר בחלקו התחתון והקניוני של נחל זוהר. נוסעים בכביש ערד-סדום (כביש 31) ומתחילים את המסלול ליד תצפית מצד זוהר (בין קילומטר 69 ו-70), משם מתחיל שביל בסימון ירוק (שלט תיירות כתום מפנה אל המסלול). מיד בתחילת הנחל ישנו מצד יפה ובור מים לצדו. יש כאן שרידים מהתקופות שונות: בית ראשון, בית חשמונאי, התקופה הערבית הקדומה וכן מגדל מבוצר מהתקופה הרומית. המסלול מהנה, וכולל קפיצות ומעבר מכשולים קל יחסית. סיומו בנווה זוהר, ליד המועצה האזורית תמר.
סוף הדרך: ארוחת דגים וקצת אמנות
לאחר סיור באחד מהמסלולים הללו, ניסע אל כיכר סדום. הגישה הינה מכביש הערבה (מספר 90). ניתן לבוא מצפון מכיוון בתי המלון של ים המלח (25 דקות נסיעה מהמלונות, חצי שעה מדימונה), או מכיוון דרום מצומת הערבה. שילוט תיירותי חום מפנה אותנו מהכביש הראשי מזרחה אל מושבי כיכר סדום (כביש 2499). בכביש זה ניסע עד אתר פאטה מורגנה – אתר אירוח מדברי מעניין ויפה, המספק סיורים חקלאיים, אירוח, קטיף עצמי של עגבניות שרי, סדנאות אפיית לחם בתנורי אפייה מיוחדים, טיולי ג'יפים ואפשרות לינה. באתר שירותים נוחים, שתייה חמה וקרה ומגוון ארוחות טעימות. 

פאטה מורגנה
מיקום: כיכר סדום
טלפון: 052-3445746

כאן ניתן לערוך סיורים מודרכים לאורך הסוללה של נחל הערבה (גבול השלום עם ירדן), בינות לחממות ולשדות, ולבקר בחוות הנסיונות ובבריכות הדגים המיוחדות של עין תמר. הסיור מעביר את סיפור כיכר סדום כולה, ומתמקד בהיבט החקלאי המיוחד למקום. מומלץ לסיים אותו בארוחת דגים מקומית (כדאי להזמין מראש, אצל פנינה טולדנו או בפאטה מורגנה). ניתן ומומלץ לשלב בסיור גם חלק מהגלריות היפות שבמקום, שבהן אמני האזור מציגים עבודות קרמיקה, זכוכית ומתכת, תכשיטים, כלים ורהיטים, שחלק נעשו בהשראת האווירה המדברית שמסביב. 

מזנון פנינה טולדנו
מיקום: נאות הכיכר
טלפון: 08-6555107

לאחר הסיור בכיכר כדאי להמשיך ברכב לאורך נחל הערבה, בדרך עפר טובה המסומנת בשחור ועבירה לכל רכב, אל עבר מושב עידן שמדרום. בדרך ניתן לראות את מאגר עידן, וליהנות מנוף צוקי החוואר הנישאים והמרשימים. אגן הנחל ענקי, מרשים ועשיר בצמחייה. במרכז הנחל ניתן לראות את אבני הגבול המפרידות בינינו לבין ירדן, על פי הסכם השלום שנחתם ב-1994. לדרך נחל הערבה נכנסים ביציאה המזרחית של מושב נאות הכיכר. ממש ליד שער המושב פונים דרומה, ונכנסים לציר העפר, העובר למרגלות המוצב הצבאי שבמקום.
 

שחר שילה – מומחה לתיירות מדבר

מסלול מצוק תמרור לעין בוקק

מבט מצוק תמרור על נחל בוקק העילי, ים המלח והרי מואב | צילום: יותם יעקבסון

כתב: יותם יעקבסון

עונה מומלצת: סתיו מאוחר, חורף ואביב.
התאמת המסלול: משפחות מטיבות לכת.
קושי המסלול: קשה.
אורך המסלול: כעשרה קילומטרים.
משך המסלול: כשש שעות.
מפה: מפת סימון שבילים מס' 11 "דרום מדבר יהודה וים המלח".
הגעה ממלונות ים-המלח: נוסעים דרומה בכביש מס' 90. בצומת זוהר פונים ימינה, לעבר ערד, במעלה כביש מס' 31. כעבור שבעה קילומטרים של פיתולים מגיעים אל שילוט חום וסימון שבילים ירוק המורה ימינה (קודם לכן חולפים על פני פנייה לדרך 4X4 מסומנת בסימון שבילים שחור).
ציוד נדרש: נעלי הליכה, שלושה ליטרים מים לאדם, כובע, קרם הגנה, משקפי שמש.
הקפצת רכבים לנקודת הסיום: יש להחזיר את הרכב אל רחבת החנייה הסמוכה לכביש ולגדתו הדרומית של נחל בוקק, מדרום לגשר העובר מעליו. מנקודת ההתחלה חוזרים אל צומת זוהר, פונים צפונה (שמאלה) בכביש מס' 90, וכעבור מעט למעלה משבעה קילומטרים מגיעים אל הנקודה. במקום (משמאל לדרך) "צפרדע ירוקה" – פח זבל גדול ושילוט חום הנושא סימון שבילים שחור.
• אזהרה: אין לטייל במסלול בימים בהם קיימת סכנת שטפונות בנחלי מדבר יהודה!

הדרך מתחילה בטיפוס קטן אל מרומי הר שפסגתו רחבה ושטוחה. השביל חוצה אותה בקצה המערבי והצר שלה, אך כדאי מאד לסטות ממנו ולצעוד עד הקצה המזרחי שלה, אל מרומי צוק תמרור הצופה אל מרחבי המדבר, מקום שבו גם הדעת יכולה להתרחב. במערב נוכל להבחין בבתיה הקיצוניים של ערד ובהשתפלות של גב ההר לעבר המדבר. סביבנו משתרעת רמת המדבר של יהודה, המורכבת בחלקה מסלעי קרטון רכים ובהירים משובצים שכבות צור כהות. אזור זה מאופיין בנחלים הזורמים באפיקים רדודים ורחבים.

את המשך דרכנו, במורד ערוצו של נחל בוקק נוכל לראות מצפון-מערב לנו. בקטע זה אוסף אליו נחל בוקק יובלים משניים רבים מכל עבר ולאורכו של ערוצו, הבהיר מחלוקי נחל, נמתחות מחרוזות של שיחים מדבריים ועצי שיטה. כשנחזור מקצה המצוק אל השביל נפנה בו ימינה, במורד. במהרה נתנקז גם אנו אל יובליו של נחל בוקק העילי ונמצא עצמנו מחליקים בינות לחלוקי הנחל הזרועים בו והשיחים. לאחר שנעקוף מפלון קטן, בנקודה בה מעברו האחר (המערבי) של הנחל ניצבת שן סלע גדולה ובולטת, נפרד השביל מהערוץ ופונה מזרחה ממנו בתוואי של עליה מתונה. כשנגיע לשיא הגובה ייפרס לפנינו (ובעיקר מתחתנו) נוף מרשים ביותר. מצפון לנו ובסמוך נמצא מוצא המפל הגדול של נחל בוקק (אמנם קשה להאמין בכך, אך כשיש כאן שיטפון הנחל זורם בעוז ואז צפייה במפל היא חוויה בלתי נשכחת). בנקודה זו הוא גולש במורד מצוק ההעתקים – הנפילה הגדולה אל ים המלח. במהלך היתחתרותו הממושכת נוצר הערוץ הקניוני עליו אנו משקיפים. קניונים מסוג זה קיימים בחלקם התחתון של כל הנחלים במדבר יהודה, שצריכים ללא יוצא מן הכלל להתגבר על אותו מכשול בדרכם על ים המוות. אזור זה מורכב מסלע גיר קשה יותר מהשכבות בהן הילכנו עד עתה. הדבר בא לידי ביטוי בצורת השבירה החדה של הסלע, היוצרת מצוקים וכן בערוץ הצר יחסית שמבקיע לו הנחל.

למרגלותינו נוכל להבחין בכתם ירק גדול – זהו עין בוקק עצמו, נאת מדבר שסביבה חיי טבע שוקקים. התצפיות מלמדות כי זהו מקום בעל סיכויים יחסית גבוהים לזכות במבט חטוף על נמר. כיום נאספים רוב מימיו של המעיין ומובלים בצינור הנמשך במקביל למורד הערוץ אל מלונות ים המלח, שחלקם נראה בולט על רקע כחול ים המלח והרי מואב. השביל שלנו חוצה את הערוץ בסמוך לראשית המפל, מעפיל אל הגדה השנייה ונמשך על קו המצוק לאורך גדתו הצפונית של הקניון. לאחר שחוצים מעין רמה צחיחה ומתחילים לגלוש במורד, חשוב לשים לב לשביל מסומן אדום המורה ימינה. זוהי תחילתה של דרך תלולה ומפותלת, שבה כמה קטעים מעט מסוכנים. באמצע הירידה נגיע להסתעפות שבילים נוספת. הדרך הקצרה, בשביל האדום הפונה שמאלה, תוליך אותנו דרך מצד בוקק ישירות אל הכביש ונקודת חניית הרכבים. השביל השחור ממשיך בירידה תלולה אל תוך חלקו הקניוני של נחל בוקק שבו כמה ברכות מים ושפע צמחייה. בהגעה אל הערוץ ניתן לפנות ימינה (מערבה) אל המעיין עצמו וחזרה, או לפנות מיד שמאלה, במורד הנחל ולהתעקל עם פיתוליו עד לכביש. 

יותם יעקבסון – מדריך טיולים, מצלם, כותב ונותן הרצאות בליווי שקופיות. גר בירושלים

מסלול בקסר אל יהוד

שריד מהמלון הישן בחוף הלידו | צילום: יותם יעקבסון

כתב: יותם יעקבסון

עונה מומלצת: חורף ואביב
התאמת המסלול: לכל המשפחה
קושי המסלול: קל מאוד
אורך המסלול: קצר מאוד
משך המסלול: כמה שרוצים
מפה: כל מפת כבישים של האזור (האזור אינו מופיע במפות סימון השבילים!)
הגעה מהמרכז: נוסעים לעבר ים המלח בכביש מס' 1, פונים בכביש מס' 90 צפונה (כביש עוקף יריחו), חולפים על פני הפנייה למנזר דיר חג'לה (אליו עוד נשוב) וממשיכים אל הפנייה הבאה ימינה לעבר קסר אל-יהוד. נוסעים עד למקום שבו מותרת החנייה (לגבי אפשרות הטיול במקום ראו בגוף הטקסט).
• מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

הפעם נצא אל המקום דרכו, לפי המסורת, הגיע יהושע בן-נון עם המרגלים אל הארץ ובעקבותיו יתר העם, שלב ראשון במעבר מחיי נדודים בסוכות אל מגורי קבע בארץ הבחירה. לימים היה האתר זירה למספר התרחשויות דרמטיות נוספות. בקיץ, טיול באזור עשוי להיות חוויה מפוקפקת בשל החום העז. בעונה זו של השנה הטמפרטורות נוחות וכמות הקרינה והבוהק פוחתת במידה ניכרת.

את הטיול נתחיל בחוף לידו הנטוש. ניכנס אל המבנה ההרוס ששימש כמסעדה ישראלית (שהוקמה בשנת 73', ופעלה רק שנתיים), ובכניסה נראה ציור קיר גדול של ארץ ישראל, המבוסס על מפה צלבנית עתיקה. אפשר לראות בבירור את מקום המצאנו; סמוך לשפך הירדן אל ים-המלח. ממזרח נראה מבנה המשמש כיום כבסיס צה"ל. זהו מבנה מלון ירדני שפעל בתקופת השלטון הירדני ונהרס במלחמת ששת הימים. ממרפסת המסעדה נוכל לצפות על צפון ים-המלח ובכיוון דרום-מזרח אל גל אבנים המכונה רוג'ום אל-בחר (גל האבנים של הים). הוא מופיע בציורים מתקופות שונות. בכל פעם נראים המים במרחק שונה ממנו (פעם כאי ופעם כלשון יבשה), עדות לשינויי מפלס ים-המלח. במקום בו אנו נמצאים היה הניסיון הראשון להקים את "מפעלי ים-המלח" (שנות העשרים של המאה שעברה). זהו סיפור פיקנטי אודות מהנדס מכרות יהודי מסיביר, משה נובומוסקי שמו שעבר מאזור ה-40 מעלות כדי להשיג זיכיון להפקת אשלגן בחום של 40 מעלות…

במהירה הבינו כי הפקת האשלג בדרך הזולה ביותר כרוכה באידוי מי הים (השמש במקום היא תמיד בחינם) ולכן הועתקו בריכות האידוי, כבר ב-1934 דרומה אל סדום, שם הים רדוד הרבה יותר. חלקם העיקרי של המפעלים נותר כאן. כיוון שטרם נסלל הכביש לאורך ים-המלח, חומר הגלם הועבר לכאן בדוברות. ב-1939 הוקמה בסמוך התיישבות "בית- הערבה" (אתם זוכרים? – מהשיר), כמגורים לעובדים. אחד המתיישבים, עוד משה, אלא ששם משפחתו אייזקוביץ', הוא שהחל לגדל עגבניות באדמה המלוחה ששטף במי הירדן. תחילה חשבוהו למשוגע, אולם גישה זו השתנתה ברגע שטעמו את ירק גידוליו. סופה של בית-הערבה היה במאי 1948. מחשש הלגיון הירדני פונו כל המתיישבים. לימים, כשהוקמה במקום התיישבות חדשה היא נתפשה כ'קם לתחיה ים המלח', ראשי תיבות של קיבוץ קלי"ה הסמוך.

מחוף הלידו נמשיך צפונה אל כביש עוקף יריחו. כעבור זמן קצר נפנה ימינה (מזרחה), אל מנזר טובל בירק על פי שלט חום אל דיר חג'לה. הכניסה אל האתר אפשרית מהזריחה ועד השקיעה וכרוכה בתשלום סמלי (שלושה שקלים לאדם, שלושים שקל עבור הקמת שולחן פיקניק בגן המוצל) ומחייבת לבוש צנוע. ישנו גם טלפון לבירורים: 02-9943038. אספקת המים למקום באה ממספר מעיינות, הגדול שביניהם הוא עין חגלה. המנזר נוסד במאה הרביעית לספירה על ידי הירונימוס הקדוש, הוחרב ב- 614 לספירה על ידי הפרסים, נבנה מחדש ושופץ פעמים רבות. במספר מקומות אפשר לראות את שרידי רצפת הפסיפס המקורית. אחד מראשי חבר הנזירים בתקופה הביזאנטית היה גראסימוס הקדוש. הוא מפורסם בחיבור תקנון המנזר, המחייב את כל הנזירים ובאריה שהיה לו כמלווה צמוד. גראסימוס מופיע במספר ציורי קיר גדולים כשלמרגלותיו חברו בעל הרעמה. במרתף ניתן לראות את שרידי עצמותיהם וגולגולותיהם של נזירים שהלכו לעולמם ואוסף מרשים של מתנות שניתנו כעדות לקיום נדרים (בעיקר בקשות לזכות ברפואה שלמה, ומכאן ריבוי צלמי הגפיים ויתר האיברים).

מעט צפונה על כביש עוקף יריחו ישנה פנייה נוספת ימינה (מזרחה), משולטת בחום "קצר אל-יהוד" ('ארמון היהודים', השם הערבי שניתן במפתיע לאחד המנזרים במקום). הכניסה לאתר מצריכה תיאום מוקדם (כ-48 שעות לפני מועד הביקור) דרך סער, איש רשות שמורות הטבע העובד במקום. טלפון לתיאום (מירס): 057-766648. במהלך חגים מסוימים (סוכות, חנוכה ופסח) מתקיימים מידי יום סיורים מאורגנים ב-10:00 וב-12:30 וכוללים ביקור בבית-הערבה הישנה ובגשר עבדאללה.

כביש צר וישר מוליך עד נהר הירדן (גבול ירדן ישראל). משני עברי הכביש נבחין בשרידי מנזרים חרבים השייכים לפלגים שונים בנצרות. למרות שננטשו רק לאחר מלחמת ששת הימים, רובם כיום חרבים. סביב חלקם פוזרו שדות מוקשים ולכן הכניסה אליהם אסורה. בקצה הכביש נגיע אל רחבה ומדרגות שיורדות אל המים. מעבר לנהר, בצד הירדני ניצבת כנסייה בעלת כיפת זהב שהוקמה לאחרונה. על פי המסורת, בנקודה זו ממש חצה יהושע בן- נון את הירדן, ריגל בארץ, ראה כי טוב, שב אל העם ובראש צבא גדול עלה על יריחו וכבשה (יהושע ג, 15-17). צעד ראשון לקראת התיישבות הקבע בארץ. לימים, במקום זה עלה אליהו (שלכבודו אנו מותירים כוס מיוחדת בשולחן הסדר) השמיימה, לעיניו המשתאות של אלישע (מלכים ב', ב 9-14) ולפי המסורת הנוצרית ממש כאן הוטבל ישו הנוצרי על ידי יוחנן וכאן גם ירדה עליו רוח הקודש בדמות יונה לבנה (ברית חדשה, מתי ג 13-15, מרקוס א 9-11, לוקס ג 21-22). מידי חודש ינואר (18 ו-19 לחודש), בחג האפיפניה (ההתגלות), נערכים כאן טקסים ציוריים על גדות המים. 

יותם יעקבסון – מדריך טיולים, מצלם, כותב ונותן הרצאות בליווי שקופיות. גר בירושלים

המיוחדים של מסע אחר

המלצות מסע אחר על אתרים יחודיים ומקומות שונים מהמסלול הרגיל

ספא / לא יוצאים מהבוץ

כמו ספא ענקי מציע ים המלח בוץ בעל תכונות מרפא, אוויר נקי עשיר בברום ושלווה גדולה. הצעה לכמה מקומות מפנקים גם לבריאים שבינינו 

צילום: דובי טל

כתבה: גליה גוטמן
 מרחוק הם נראים כמו פסלים מהלכים, צבועים באפור כהה. כשמתקרבים רואים שאלה אנשים בשר ודם, המכוסים בבוץ שחור מכף רגל ועד ראש. זה קורה בים המלח, המקום היחיד בארץ שבו כל אחד יכול לחפור בקלות (ובחינם) את הטין הבוצי שבקרקעית, ולמרוח אותו על כל חלק בגוף שעולה בדעתו.
הבמאי האיטלקי המנוח פדריקו פליני היה עושה בוודאי מטעמים מהגלריה של אנשי הבוץ, שעושים ברגל את המרחק הקצר שבין ים המלח לחמי עין גדי, או נוסעים ברכבת הקרוניות שמתגלגלת באותו מסלול ממש. ויש כאלה שסתם יושבים להם כמו חרדונים בשמש, עד שהבוץ מתייבש, נושר ומותיר את עורם חלק כשל תינוק לכמה שעות לפחות.
על ספסל מתחת לסככה ראינו זוג תאומים מרוחים בבוץ שחור, משועשעים מהתגובות של העוברים ושבים. התחושה החלקלקה של הבוץ בכפות הרגליים עלולה להרתיע, אבל שווה לנסות להתמרח בו ולו מהסיבה שמתחת למעטה הבוץ נראים כולם רזים וחטובים יותר.
לב לבו של בניין המרחצאות בחמי עין גדי הן בריכות הגופרית, המוזנות ממי מעיינות עשירים במינרלים הנובעים לרגלי אחד ההרים הקרובים. חום המים הטבעי בבריכות הוא כ-38 מעלות. הריח, אם להתנסח בעדינות, מובהק ובוטה – ריח של גופרית על כל המשתמע מכך. אבל אחרי זמן מה מתרגלים גם לריח, ואז אפשר ליהנות מרביצה באחת מבריכות הגופרית.
מי שבכל זאת לא מסתדר עם הריח וחום המים יכול לברוח לבריכה בחצר המזרחית של המבנה, בה יש מים "מתוקים" יחסית, המגיעים ממעיינות עין גדי. וכמובן, אפשר לברוח רחוק יותר, לים עצמו, לצוף, להתמרח שוב בבוץ, ואחר כך להישטף במזרקה שליד מכלי הבוץ, המזרימה מי מרחצאות בלחץ. 

מרחצאות עין גדי
טלפון: 08-6594813

בריאות נוסח סקנדינביה
אומרים על ים המלח שהוא הספא הטבעי הגדול בעולם. ככזה, הוא משופע במעיינות תרמו-מינרליים חמימים העשירים בגופרית, באוויר רווי בברום ובאירוסולים (רסיסי מינרלים), וגם בשמש ידידותית. הסיבה לכך שקרני השמש מזיקות כאן פחות אינה רק בגלל שהן עוברות עוד 400 מטר בדרכן למטה, אלא גם בזכות רסיסי המינרלים שמתאדים מהים ומרחפים באוויר. רסיסים אלה מהווים מסננת טבעית הן לקרני ה-UVA, בעלות אורך הגל הארוך, שעלולות לגרום לכוויות בעור, והן לקרני ה-UVB הקצרות והמסוכנות יותר, העלולות לגרום נזקים בטווח הארוך.
את השפעתן הטובה של קרני השמש בים המלח גילו גם חולי הפסוריאזיס, שמגיעים לכאן מכל העולם לחודש של טיפולים. הם גודשים את הסולריום – מתחם שנבנה במיוחד עבורם בצדו הדרומי של החוף, ושם חושפים את עור גופם העירום בצורה מבוקרת לשמש. 

סולריום עין בוקק
טלפון: 08-6584410

גם לאוויר עצמו יש בים המלח תכונות ייחודיות. מתברר שהוא עשיר במיוחד בחמצן, בריכוז הגבוה בשישה אחוזים מריכוזו בגובה פני הים. הסיבה לכך היא שהלחץ הברומטרי הגבוה השורר כאן מאפשר ריכוז גדול יותר של מולקולות חמצן בכל סנטימטר מעוקב של אוויר.
מעבר לשמש הידידותית ולאוויר המועשר, ישנו כמובן גם הבוץ. מדוע הבוץ של ים המלח מותיר את העור כה חלק ונחשב טוב לבריאות? "זה מפני שהבוץ כאן – אין דומה לו בעולם מבחינת הריכוז הרב של מינרלים", מסבירה יעל מאור, מנהלת המרכז למחקר ופיתוח אזורי בים המלח. "המינרלים העיקריים הם סידן, מגנזיום, אשלגן ונתרן, ובנוסף ישנם בבוץ יסודות נוספים החשובים לגוף, כמו אבץ, ברזל, סולפידים וגופרית, המקילה על כאבי מפרקים. שנים של מחקר לימדו אותנו שהמגנזיום יעיל גם בהקלת מחלות של דרכי הנשימה. מצבם של חולים ששהו באזור הוקל משמעותית, גם משום שהאוויר כאן אינו מכיל מזהמים, כמו בערים הגדולות ובאזורים המתועשים".
לדברי מאור, מי שגילה את שלל התכונות הטיפוליות של ים המלח היו הדנים, שהתחילו להגיע לאזור לפני כ-35 שנה והפיצו את הבשורה בעולם. אחר כך באו הישראלים, שהחליטו שמה שטוב לדנים, לשוודים ולגרמנים, טוב גם להם.

שלווה נוסח הודו
הישראלים יורדים לכאן גם בקיץ, בחום של ארבעים מעלות בצל. בתל אביב חום כזה הוא סיבה לאשפוז במחלקה הסגורה. כאן, משום מה, הוא מתקבל בהבנה. ומכיוון שהאוויר הרווי בברום הוא חופשי לכל, הם ממלאים בו את הריאות, אחר כך מתבשלים קצת במרחצאות הפזורים באזור, וחוזרים למלון רצוצים אך רגועים. הברום הוא אחד המרכיבים המשמשים בתרופות הרגעה, ואולי זו אחת הסיבות לכך שאנשים מרגישים על הגובה במקום הנמוך ביותר בעולם. גם הנוף הבראשיתי, עם הרי מדבר יהודה הקירחים מזה והרי מואב הרחוקים מזה, תורם לתחושת הנירוונה.
בפינה קסומה בירכתי קיבוץ עין גדי, הצופה בו זמנית על שילוש מיוחד במינו – ים המלח, הרי יהודה ונחל ערוגות – עיסוי בשיטת האיור-ודה הוא חוויה בפני עצמה. אפשר לעשות איור-ודה (בסנסקריט – "ידע החיים", אחת משיטות העיסוי הטרנדיות ביותר כיום) גם בכל מקום אחר בארץ, אבל כאן החוויה חזקה עוד יותר. זהבה ודני גבע, חברי הקיבוץ שהשתלמו והתנסו בתחומי האיור-ודה, מציעים טיפולים בצמחי מרפא, הרפיה, מדיטציה ומגוון של עיסויים. את הטיפולים הם עושים, כל אחד בדרכו, בחדרים נפרדים, פתרון טוב לזוגות שיכולים לתפוס פינוק מבלי לחכות זה לזה.
בחדר הטיפולים של זהבה עומד מתקן משונה – סוואדנה – שיובא מהודו ומשמש לסאונת אדים. אנחנו העדפנו להתמסר לאביהנגה, עיסוי שהוא פינוק מארץ הפינוקים, שתכליתו הורדת מתחים והרגעה. מה רע בשמן שומשום חמים שנמסך על הגוף ומעוסה לתוכו בתנועות מעגליות רכות? מצד אחד קל לשקוע ולהתנמנם קלות, מצד שני חבל על כל רגע של פינוק.
השירודהרה, המשלים של האביהנגה, הוא ניסוך עדין של שמן על המצח, שמסוגל להרגיע גם כספית. הוא נעשה בשכיבה על הגב ואמור לפתוח את העין השלישית, תהיה אשר תהיה. אחרי שעה וחצי של פינוק, מרחפים משם עם חיוך מטופש על הפנים. אפשר אמנם להתקלח אחרי העיסוי, אבל כדאי לתת לשמנים להיספג עוד יותר בעור. 

עיסוי איור-ודה אצל זהבה ודני גבע
טלפון: 052-2889793 (זהבה), 0522-389920 (דני)

טיפוח נוסח רומא
מכאן אפשר להמשיך, אם רוצים, אל מתחם בתי המלון בדרומו של ים המלח. כל בתי המלון כאן מציעים טיפולי ספא, בריכות תרמו-מינרליות ופינוקים למיניהם. במלון קראון פלאזה, למשל, אפשר לשכשך בבריכה שאליה מוזרמים מי ים המלח. חום המים בבריכה, הממוקמת בתוך מבנה ממוזג שבו גם בריכות גופרית וחדרי טיפולים פרטיים, הוא 37 מעלות וחצי לאורך כל השנה. מי שאוהב חום במנות קצובות, ישמח ליהנות מהמזגן אחרי השחייה בבריכה.
המתחם מציע גם סאונה יבשה ורטובה, מקלחות לחץ ואפילו אמבטיות בוץ. כאן מורחים את האורחים בבוץ חמים שמתערבל בתוך מערבל ענק, על הבוץ מניחים יריעת פלסטיק וליתר ביטחון גם שמיכת צמר, עד שה"תבשיל" מוכן סופית. כך, מסבירים כאן, העור סופג טוב יותר את המינרלים ושאר המרכיבים שמכיל הבוץ. שטיפה פשוטה במקלחת של מים קרירים, בתום הטיפול, היא תענוג בפני עצמו.
חדרי הטיפולים כאן הם בסגנון של ספא רומי, ומי שרוצה לחשוב שהוא קיסר – מותר לו. ואם כבר מדברים על תענוגות הגוף, אפשר לקבל פה מגוון של עיסויים, מקלאסי ושוודי, רפואי וממוקד, ועד תאילנדי עתיק ואיור-ודה. מי שמרגיש שעוד לא מיצה את התפנוקייה, יכול לבקש (תמורת תשלום, כמובן) רפלקסולוגיה, שיאצו או טיפולים קוסמטיים לפנים, שזוכים לשמות מפתים כמו אפרודיטה, ונוס ושאר אלות ואלים נהנתנים.
ומתברר שלא רק בוץ, גם אצות מככבות ברשימת הרכיבים הקוסמטיים. אחת כזו היא דונליאלה סאלינה (Dunalliela Salina). מי שיצא לו לבוא לים המלח אחרי שיטפון ולראות שטחים אדומים על גבי הסלעים שליד החוף, ראה בעצם מיליוני אצות מזן זה, שחיות בים המלח. בשנת 1940 גילה את האצה הזו חוקר צעיר בשם אליעזר וולקני (שעל שמו קרוי מכון וולקני). גילוי האצה גרר שורה של מחקרים, שבהם התברר כי כדי לשרוד היא מצפה את עצמה בבטא קארוטן, אותו חומר שנמצא בכמויות גדולות בגזר.
אחת התכונות העיקריות של הבטא קארוטן היא, שגוף האדם מסוגל לפרק כל מולקולה של החומר הצהבהב הזה לשתי מולקולות של ויטמין A, המוערך כיום על ידי כל חברות הקוסמטיקה כבעל תפקיד מרכזי בשמירה על העור. אפילו היפנים הפכו גרופים של האצה, אחרי ששמעו על תכונותיה, והם צורכים אותה בצורת גלולות ומורחים אותה בצורת קרם על הגוף.
לבסוף, כשהשמש מתחילה להירגע והחום מתחיל להתפוגג, מגיעה שעתם היפה של המדבר ושל ים המלח. אחד הבילויים הקסומים כאן הוא ללכת לאיבוד במסלול הליכה רגלי לעת שקיעה, להתבונן בהרים המתמזגים בחושך שיורד לאט, ולספוג את השקט סביב.

גליה גוטמן – עיתונאית ומטיילת נלהבת
תודה לרונית גרבר מהמועצה האזורית תמר על עזרתה בהפקת הכתבה