מידע מעשי לונציה

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות 

אתר לשכת התיירות האיטלקית

לשכת התיירות של ונציה:
כתובת: Castello 5050
טלפון: 39-0415298711 
אתר אינטרנט

מטבע
אירו

הפרש שעות
איטליה מאחרת את שעון ישראל בשעה אחת.

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של איטליה היא 39.

תחבורה
ונציה היא עיר קטנה, אך לא פשוט להתמצא בה. אם הלכתם לאיבוד חפשו תחנת מעבורות, ואפורטו, ובקשו להפליג למקום שאתם מכירים. התעלה הגדולה והגשרים שחוצים אותה הם נקודות ציון טובות.
האוטובוסים של ונציה הם מעבורות שנקראות "ואפורטו" (Vaporetto) והמוניות הן סירות מנוע הנקראות "מוטוסקאפו" (Motoscafo) או גונדולות הנקראות "טראגטו" (Traghetto). לתחבורה הציבורית הזולה (לא לגונדולות) אפשר לקנות כרטיסים ליום, לשלושה ימים ולשבוע בחנויות הטבק או בדוכני ה-ACTV, החברה המפעילה את התחבורה הציבורית בעיר.

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
האוכל המקומי המסורתי אינו מהמוצלחים באיטליה, אך כדאי לנסות את הבאקארי (Bacari), ברים שכונתיים שבהם אוכלים בעמידה מנות קטנות של גבינות, נקניקים, ירקות קלויים ומאכלי ים. אורז, תירס וקטניות הם המרכיבים העיקריים במטבח של מחוז ונטו.

בילויים
חיי הלילה בוונציה אינם מסעירים ומעט מקומות נשארים פתוחים עד השעות הקטנות. כדאי להתחיל את הערב בטיול לאורך תעלות העיר ולעצור למשקה באחד הברים. Harry`s Bar הוא אתר מפורסם שבו נהג לשבת ארנסט המינגוויי. הבר נמצא ליד תחנת הוואפורטו של סן מרקו. באזור הכיכר ברובע דורסודורו יש ברים נחמדים. חובבי מועדונים ימצאו את מבוקשם באי לידו.

קניות
האיים מוראנו ובוראנו ידועים בשל תעשיות הזכוכית והתחרה (בהתאמה). בעיר עצמה יש חנויות לממכר זכוכית מוראנו ועבודות תחרה, אולם אלו לרוב יהיו יקרות יותר מקנייה בחנויות שבאיים עצמם. וונציה מפורסמת גם במסכות עיסת הנייר שלה, המככבות מדי חודש פברואר בקרנבל המסכות הידוע, אותם ניתן לרכוש בחנויות שונות בעיר.

פסטיבלים ואירועים

פברואר > קרנבל המסכות
קרנבל המסכות של ונציה הוא המפורסם ביותר מבין האירועים המופיעים בלוח השנה, ומתקיים במשך עשרה ימים בחודש פברואר. החגיגות הצבעוניות כוללות תהלוכות עם תלבושות ססגוניות, נשפי תחפושות, מופעים והמון מסכות. שימו לב כי המחירים בעיר מאמירים מאוד בתקופת הקרנבל.

השבת השלישית של חודש יולי >Festa del Redentore
חגיגה גדולה לציון סיומה של המגיפה השחורה בונציה. הפסטיבל מתקיים בשבת השלישית של חודש יולי, ובמהלכו חוצים את תעלת Giudecca בסירות מקושטות. בערב מתקיים מופע זיקוקי דינור ומשתה גדול המלווה בשירה.

יום ראשון הראשון בחודש ספטמבר > פסטיבל Regata Storica
לאורך התעלה הגדולה נערכות תהלוכות בהשתתפות מאות סירות וגונדולות, תחרות החתירה המסורתית ותצוגה של סירות עתיקות בעיצוב רנסאנסי, ששטות על פני המים.

ספטמבר > פסטיבל הסרטים של ונציה
מפסטיבלי הסרטים הוותיקים ביותר בעולם. הפסטיבל נוסד ב-1932 והינו חלק מאירועי הביאנלה של ונציה, פסטיבל דו-שנתי לאמנות בת זמנינו. הפסטיבל נערך באי לידו.

פעילויות מיוחדות
לשוט בגונדולה בתעלות הרומנטיות של העיר לצלילי סרנדות. נדוש, ובכל זאת מקסים.

אטרקציות ואתרים מומלצים

כיכר סן מרקו (Piazza San Marco)
הכיכר המרכזית והמפורסמת ביותר בעיר, המכונה גם "כיכר היונים". היא תמיד עמוסה ביונים, מבקרים ועוברי אורח. מסביב פרושים שולחנות בתי קפה הומי אדם, שבהם אפשר לשבת ולהשקיף על ההתרחשות הבלתי פוסקת סביב. הכיכר נבנתה במאה ה-11, והיא מוקפת מבנים נהדרים, בהם הבזיליקה די סן מרקו וארמון הדוג'ים. קשה לפספס את מגדל השעון (Campanile di San Marco) שהינו הבניין הגבוה בעיר, המשמש גם כמגדל תצפית על כל העיר והלגונות.

בזיליקה די סן מרקו (Basilica di San Marco)
כנסייה ונציאנית ביזנטית זו בכיכר סן מרקו היא משכיות החמדה הארכיטקטוניות המובילות בעיר. הבזיליקה נבנתה במאה העשירית כמקום מנוחתו של מרקוס הקדוש, מחבר "הבשורה על פי מרקוס". בחזיתה חמש קשתות מעוטרות בשיש ופסיפס. אך אל תסתפקו בחזותה החיצונית, וכנסו פנימה כדי להתרשם מעושרו ויופיו של חלל הפנים, המלא אוצרות אמנות, עבודות פסיפס נהדרות ועיטורי זהב. הכניסה לכנסייה חופשית למעט אזורים מסוימים בתשלום, והיות וההמתנה עלולה להיות ארוכה בשל שפע המבקרים כדאי להזמין מקום מראש דרך אתר האינטרנט. אסור לצלם בתוך הכנסייה.

ארמון הדוג'ים (Palazzo Ducale)
מבנה מרשים נוסף בכיכר סן מרקו. הארמון שימש כמעונם של הדוג'ים, תואר שניתן לשליטי הרפובליקה של ונציה. כבר במאה התשיעית עמד כאן ארמון, אולם לא נותר ממנו דבר. המבנה הנוכחי מלא רבדים ותוספות בנייה ממאות שונות. הארמון הוא דוגמא מופתית לאמנות וונציאנית, עם פסלים נפלאים, יצירות אמנות רבות וארכיטקטורה מהודרת.

התעלה הגדולה (Canal Grande)
כשמה כן היא – זוהי התעלה הרחבה והגדולה ביותר בתעלות ונציה. תחילתה ליד תחנת הרכבת, ומסלולה המתפתל מסתיים לא רחוק מבזיליקת סנטה מריה דלה סלוטה. במהלך השיט בה רואים על גדותיה ארמונות מהודרים וכנסיות יפות, וכן את גשר ריאלטו, גשר סקאלצי וגשר האקדמיה המפורסמים.

סנטה מריה דלה סלוטה (Basilica di Santa Maria della Salute)
מגפת הדבר שפקדה את העיר במאה ה-17 כילתה כשליש מתושבי העיר. ב-1630 נפלה ההחלטה לבנות כנסייה בקצה הדרומי של הגראנד קאנאל ולהקדישה למריה הקדושה של הבריאות. המבנה מתומן וניצב במיקום ציורי. בפנים קיים מזבח בארוקי שמעליו ניצבת תמונת מלכת גן העדן המגרשת את המגפה.

גשר ריאלטו (Ponte di Rialto)
הגשר המפורסם ביותר בעיר, הנמתח מעל התעלה הגדולה. זהו הגשר העתיק ביותר מעל התעלה, והוא נבנה לקראת סוף המאה ה-16 בתכנונו של אנטוניו דה פונטה. מן הנקודה הגבוהה ביותר בקשת של גשר ריאלטו יש תצפית יפה לשני עברי התעלה הגדולה. בקצהו פועל שוק ריאלטו התוסס והציורי.

גשר האקדמיה (Ponte della Accademia)
גשר נוסף מעל תעלת ונציה. גשר האקדמיה מאפשר תצפית יפה לעבר התעלה הגדולה וכנסיית סנטה מריה דלה סלוטה.

גשר האנחות (Ponte dei Sospiri)
גשר אבן לבן מהמאה ה-16 המחבר בין ארמון הדוג'ים לכלא הישן מעל תעלת פלאצו (Rio di Palazzo). גשר האנחות זכה בשמו בשל אנחות האסירים שהובלו על הגשר בדרכם אל הכלא.

הגטו היהודי (Ghetto)
שכונה זו כונתה בשם "גטו" עוד הרבה לפני מלחמת העולם השנייה – השם נבע מהמילה האיטלקית ל"בית יציקה", שפעל בשכונה, ובהמשך הפך למונח כלל עולמי לרובע בו גרים בני מיעוט כלשהו. היהודים אולצו לגור בשכונה ב-1516, עד בואו של נפוליאון, שהתיר להם לעבור לכל שכונה אחרת בה יחפצו. במתחם הגטו היהודי כלולים בית קברות יהודי עתיק וחמישה בתי כנסת. הוותיק שבהם הוא Schola Canton מ-1531. כדי ללמוד עוד על חיי היהודים בוונציה, בקרו במוזיאון היהודי (Museo Ebraico di Venezia).

מוזיאון פגי גוגנהיים (Collezione Peggy Guggenheim)
מוזיאון המכיל את אוסף האמנות האישי של האמריקאית פגי גוגנהיים, וממוקם בתוך ביתה לשעבר, Palazzo Venier dei Leoni שעל גדת התעלה הגדולה. התערוכות כוללות יצירות של ג'קסון פולוק, פיקאסו, סלבדור דאלי ועוד.

כיכר סן פולו (Campo San Polo)
הכיכר השנייה בגודלה בעיר אחרי כיכר סן מרקו, הנמצאת ברובע סן פולו. בעבר שימשה כאתר למלחמות שוורים. כדאי לבקר במקום במיוחד בימי קרנבל המסכות, אז היא מתמלאת המון צוהל ושמח בשלל תחפושות ססגוניות.

מוראנו (Murano)
על אף שבדרך כלל מכנים אותו "אי" בלשון יחיד, מדובר בכמה איים קטנים שביניהם תעלות, המחוברים זה לזה בגשרים. מעין "ונציה בזעיר אנפין", אם תרצו. שמו של מוראנו נודע בעולם בשל תעשיית הזכוכית המפוארת בו. בסוף המאה ה-13 הועברה כל תעשיית הזכוכית של ונציה למוראנו מחשש שנפחי הזכוכית יגרמו לשריפה בעיר במהלך עבודתם. במאה ה-14 הפך המקום לאחד מיצרני הזכוכית המובילים באירופה, ועד היום משמשת תעשיית הזכוכית כמקור פרנסה חשוב בו. אפשר לצפות בתהליך הכנת הזכוכית באחד מבתי המלאכה, וללמוד על ההיסטוריה בת מאות השנים של ייצור הזכוכית במוראנו במוזיאון הזכוכית (Museo Vetrario) שבארמון Giustinian.

בוראנו (Burano)
אם מוראנו נחשב לאי הזכוכית, הרי שבוראנו הוא "אי התחרה". גם בוראנו הינו למעשה ארכיפלג זעיר המורכב מארבעה איים המחוברים ביניהם באמצעות גשרים. ייצור התחרה באי החל במאה ה-16, ופרח במיוחד בסוף המאה ה-19. מוזיאון התחרה (Museo del Merletto) נפתח ב-1981 בבניין שבו נוסד בית הספר לתחרה ב-1871. באי אפשר לקנות יופי של מוצרי תחרה, אך שימו לב שחלקם אינם אותנטיים ומיוצרים למעשה במזרח הרחוק ולא בבוראנו. האי ראוי לביקור גם אם אינכם מתעניינים בעבודות תחרה, וזאת בזכות בתיו הצבועים בשלל גוונים ססגוניים ועזים, המשווים לו מראה ציורי שובה לב. שוטטו ברחובות הציוריים בין הכנסיות היפות, שבו באחד מבתי הקפה סביב כיכר גלופי (Piazza Galuppi) והמשיכו אל גשר הולכי הרגל המחבר את בוראנו עם האי הקטנטן מזורבו (Mazzorbo), המלא בוסתנים וכרמים. במזורבו כדאי לבקר גם בכנסיית סנטה קתרינה (Santa Caterina) מהמאה ה-14.

טורצ'לו (Torcello)
כיום טורצ'לו הוא אי שקט בעל אוכלוסייה בת כמאה תושבים, אך בעבר היה זה יישוב משגשג ופורח, שבו התגוררו בשיאו כעשרת אלפים תושבים. על עברו הזוהר ניתן ללמוד מכמה שרידים ומבנים שנותרו בו מהימים ההם. קתדרלת סנטה מריה אסונטה (Assunta) היפה נוסדה במאה השביעית לספירה והורחבה ושוחזרה במאה ה-11. ראויים לציון מיוחד הם הפסיפסים הנהדרים שבחלל הפנים, ובמיוחד הפסיפס המציג את יום הדין. כנסיית סנטה פוסקה (Santa Fosca) מהמאה ה-11 מעניינת אף היא.

לידו (Lido)
אי זה הוא למעשה רצועת חול צרה וארוכה מדרום-מזרח למרכז ונציה, המפריד בין העיר לים האדריאטי. התיירים נוהרים לאי זה בקיץ בזכות החופים, הווילות המפוארות, המסיבות, הבוטיקים היוקרתיים ושפע בתי הקפה והמסעדות. מדי שנה בחודש ספטמבר נערך באי פסטיבל הסרטים הוונציאני. אחד מבתי המלון המפורסמים באי הוא Des Bains, בו ממוקמת עלילת הנובלה המפורסמת "מוות בוונציה" של תומאס מאן. האטרקציה החדשה באי כוללת פלנטריום חדיש.

סן מיקלה (Isola di San Michele)
סן מיקלה מכונה "אי המוות" – הוא מהווה את התחנה האחרונה של תושבי ונציה, ומשמש כבית הקברות העירוני. על המפורסמים הקבורים בו נמנים המלחין איגור סטרווינסקי והמשוררים עזרא פאונד ויוסף ברודסקי.

כתבה: יעל רגב

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לוונציה אינם זקוקים לאשרת כניסה.

שגרירות איטליה בישראל
כתובת: המרד 25, תל אביב
טלפון: 03-5104004/0080

שגרירות ישראל באיטליה
כתובת: Via Michele Mercati 14, רומא
טלפון: 39-06-36198500 
אתר אינטרנט

איך להגיע
שדה התעופה מרקו פולו הסמוך למסטרה (Mestre) הוא שדה התעופה הקרוב ביותר לעיר, מרחק כשישה קילומטרים. שדה תעופה נוסף באזור שייך לעיירה טרביסו (Treviso), כשלושים קילומטר מוונציה. אין טיסות ישירות מישראל, אולם ניתן לטוס לוונציה דרך יעדים שונים באיטליה ומדינות אחרות באירופה.

ניתן להגיע לוונציה ברכבת מכל רחבי איטליה, הקו עובר דרך מסטרה ומסתיים בתחנת הרכבת סנטה לוסיה (Santa Lucia).

מתי כדאי להגיע
העונות הטובות ביותר לביקור הן האביב (מרץ-מאי) והסתיו (ספטמבר-אוקטובר). הקיץ חם ועמוס מטיילים.

יהדות וכשרות
הקהילה היהודית בוונציה מונה כ-500 איש