מידע מעשי לאיי קוק

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד

אשרות ושגרירויות
ישראלים הנוסעים לאיי קוק אינם זקוקים לאשרת כניסה לשהייה שאינה עולה על 31 יום. בכניסה יש להראות שבידיכם כרטיס טיסה לעזיבת המדינה וכתובת המקום בו תלונו בשהותכם באיים.

אין לאיי קוק נציגות בישראל.

אין לישראל נציגות תושבת באיי קוק. השגריר הלא תושב מיכאל רונן:
טלפון: 02-5303282
דואר אלקטרוני: michael.ronen@mfa.gov.il

איך להגיע
אין טיסות ישירות בין ישראל לאיי קוק. רוב הטיסות לאיים יוצאות מאוסטרליה ומניו זילנד, ואחרות מיעדים שונים באסיה, איי הפסיפיק וצפון אמריקה. שלושת חברות התעופה המגיעות אל האיים הן אייר ניו זילנד (Air New Zealand), אייר ררוטונגה (Air Rarotonga) ופסיפיק בלו (Pacific Blue). ניתן לרכוש חבילת נופש הכוללת טיסה מוזלת ובית מלון, שתהיה זולה יותר מנופש באיים בהרכבה עצמית. שדה התעופה הבינלאומי נמצא באי ררוטונגה, כ-4.5 קילומטרים מאברואה (Avarua). 
 
באיים עוצרות ספינות נופש (קרוזים), המגיעות לרוב מטהיטי.

מתי כדאי להגיע
מזג האוויר יציב לאורך כל השנה, ועל כן אפשר לנפוש באיים בכל עונה. עם זאת, בדצמבר עד מרץ יש לעתים סיכוי לממטרים טרופיים.

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד

לשכות תיירות
מרכז המידע לתיירים נמצא בדאונטאון של עיר הבירה אברואה, השוכנת באי ררוטונגה.
שעות פתיחה: שני-שישי 16:00-8:00, שבת 12:00-9:00 
אתר אינטרנט

מטבע
המטבעות הנהוגים באיי קוק הן הדולר הניו זילנדי והדולר של איי קוק, שהינם שווי ערך זה לזה.
כדאי להחליף המחאות נוסעים וכסף בררוטונגה לפני שיוצאים אל האיים הקטנים יותר. לא נהוג להשאיר טיפ וגם לא להתמקח.

הפרש שעות
איי קוק מאחרים את שעון ישראל ב-11 שעות.

תקשורת
קידומת החיוג הבינלאומית של איי קוק היא 682.

תחבורה
בין האיים ניתן לטוס במטוסי אייר ררוטונגה (Air Rarotonga). אם בכוונתכם לבקר בכמה איים, כדאי לרכוש חבילת טיסות משולבת לחודש. סירות מטען ויאכטות פרטיות משייטות בין האיים, אך השירות אינו קבוע.
בחלק מהאיים ניתן לשכור רכב, אולם המרחקים כה קצרים עד שלעתים נוח יותר לנסוע באופניים, אופנוע, תחבורה ציבורית או פשוט ללכת ברגל. האי הראשי ררוטונגה, לדוגמא, הוא כה קומפקטי שניתן להקיפו ברכב במשך כשעה נסיעה בלבד

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל
המטבח המקומי של איי קוק מבוסס על פירות טרופיים (פפאיה, קוקוס, בננה וכן הלאה), דגים ומאכלי ים. כמו כן נעשה בו שימוש בשורשים שונים כמו קסווה (cassava), וקומארה (kumara, מעין בטטה). מאכל מסורתי אהוב הוא איקה מאטה (ika mata), המורכב מדג נא המושרה בקרם קוקוס ולימון – מעין סביצ'ה בסגנון הפסיפיק. למעשה ההשריה במיץ הלימון מבשלת את הדג מעט כפי שניתן לראות מצבע הבשר המשתנה ללבן, אך עדיין מותירה אותו רענן וקרוב לטעמו המקורי. מנות נפוצות נוספות הן מאטו רורי (matu rori) – מלפפון ים עם לימון ובננות ירוקות, וטיופו קורו (tiopu kuru) – נזיד מפרי הלחם ובשר. בחלק מבתי המלון מציעים סעודת "אומו קאי" (umu kai), הכוללת מטעמים המבושלים בבור באדמה ומלווה בשירה ובריקודים מסורתיים. הפפאיה (המכונה כאן pawpaw) היא פרי פופולרי המככב בשלל מאכלים, לאו דווקא קינוחים. פוקה (poke) הוא קינוח פופולרי בדמות מעין פודינג בננה. בכמה מהאיים נוהגים להכין אותו מפירות טרופיים אחרים, למשל מפפאיה.

קניות
המזכרות הפופולריות לקנייה באיי קוק הן הטיבאיבאי (Tivaevae) – סדינים וכיסויי מיטה מסורתיים המצטיינים ברקמת טלאים צבעונית בעבודת יד הנעשית על ידי נשים בצוותא. לטיבאיבאי חשיבות רבה במסורת המקומית. נהוג לתת אותן במתנה באירועים מיוחדים כמו חתונות, ולעתים הן משמשות לעטיפת המת בהלוויות. משערים שמקור אומנות זו הוא דווקא באירופה הרחוקה, והיא הגיעה לאיים עם בוא המיסיונרים במאה ה-19. עם זאת ברבות השנים גיבשו רקמות הטלאים המקומיות סגנון משלהן והדוגמאות לרוב שואבות השראה מהחי והצומח המקומיים. מלאכות יד ויצירות אמנות נוספות המיוצרות באי כוללות עבודות גילופי עץ נהדרות, סלי נצרים וכובעים העשויים מסיבי דקלי הקוקוס.
חובבי הפנינים ישמחו לגלות שבשניים מאיי קוק מגדלים פנינים שחורות, אותן ניתן לרכוש בחנויות בעיר אברואה שבאי ררוטונגה.

פסטיבלים ואירועים

אוגוסט > חגיגות החוקה (Te Maeva Nui Celelbrations)
יום העצמאות של איי קוק נחגג על פני כשבוע של ריקודים, שירה, מוזיקה, מטעמים מקומיים, משחקי ספורט מסורתיים, תערוכות ומצעד צבעוני ותוסס. החג השמח ביותר בשנה.

1 בנובמבר > יום כל הנשמות (Turama)
חג ששורשיו קתוליים אירופאיים. בימים שלפני החג מגיעים התושבים אל בתי הקברות לנקות את קברי בני משפחותיהם ואהוביהם. ביום החג עצמו הם מתאספים סביב הקבר, מקשטים אותו בפרחים ומדליקים נרות. בערב החג כל בתי הקברות בררוטונגה מוארים להפליא באור הנרות הציורי.

נובמבר > פסטיבל הפרחים (Tiare Festival)
מרכז פסטיבל זה הוא תהלוכה אדירה בררוטונגה המקושטת כולה בפרחים. אברואה מתמלאת כולה בפרחים צבעוניים, ונערכות תחרויות סידור פרחים וקישוט מבנים ציבוריים ותחרות מלכת יופי.

אטרקציות ואתרים מומלצים

ררוטונגה (Rarotonga)

האי ררוטונגה הוא האי הגדול ביותר בקבוצת איי קוק, ומהווה את מרכזם הפוליטי. בו נמצאת עיר הבירה של המדינה, אברואה (Avarua), כמו גם שדה התעופה הבינלאומי היחיד, השוכן כארבעה קילומטרים מחוץ לעיר. פירוש שמו הוא down south, והוא אכן אחד הדרומיים ביותר בקבוצת איי קוק הדרומית. בשל גילו הצעיר יחסית לאיים השכנים, הסלעים הוולקניים שלו נשחקו פחות ורובו הררי, כשהגבוהה בפסגותיו מתנשאת לגובה של 658 מטר מעל פני הים. ההרים מכוסים בג'ונגלים טרופיים ירוקים הנחצים בידי זרמים ונחלים. למרגלות ההרים נמצאת רצועה חקלאית צרה ומסביב לה רצועת החוף הבוהקת בלובנה ומעוטרת בעצי קוקוס. שונית אלמוגים מקיפה כמעט את כל האי, ויוצרת לגונה נפלאה עם מים תכולים וצלולים. חלק גדול מהמבקרים באיי קוק אינם טורחים כלל לצאת מהאי.

על אף שהינו הגדול באיי קוק, היקפו של האי ררוטונגה הוא 32 קילומטר בלבד – לא יותר משעה נסיעה במכונית. הכביש הראשי הוא ארה-טאפו (Ara Tapu). לצדו קיים כביש מקיף נוסף, ישן ופנימי יותר, בשם טה ארה או טואי (Te Ara o Toi), המזמן נופים של שטחים חקלאיים בעיקר. שני קווי אוטובוס גומעים מרחק זה, ונקראים באופן נוח וברור "בכיוון השעון" (Clockwise) ו"נגד כיוון השעון" (Anti-clockwise). התחנות הן רק קו מנחה, והנהגים לרוב ייאספו נוסעים גם אם יחכו בנקודה שאין בה תחנה, ובהתאמה לא יתנגדו להוריד נוסעים בכל נקודה במסלול שירצו לרדת בה. לטבלת זמני הנסיעה לחצו כאן.

בירת איי קוק, אברואה, שוכנת במרכז החוף הצפוני של ררוטונגה. על אף שהינה המרכזית ביישובי איי קוק, היא נותרה שלווה, ידידותיות וקומפקטית לטיול. בבקרי שני עד שבת נערך בקצה המערבי של טיילת אברואה שוק מקומי תוסס (Punanga Nui), בו נמכרים תוצרת חקלאית, עבודות מלאכת יד ושלל הדייג. השוק מומלץ לביקור בעיקר בבוקר יום שבת, אז הוא רוחש פעילות רבה במיוחד, או בשישי בלילה, אז הוא הופך לשוק אוכל נעים המושך אליו את תושבי האי לבילוי ערב טעים. בחנויות שבעיר תוכלו להמשיך את הקניות ולרכוש עבודות אמנות מקומיות ופנינים. אחת החנויות הבולטות היא ביצ'קומבר (Beachcomber Ltd), השוכנת במבנה הבנוי מאבן אלמוג מ-1843 ששוחזר להפליא. מבנה נוסף מהמאה ה-19 הבנוי מאבן אלמוג הוא כנסיית איי קוק. בבית הקברות של הכנסייה קבורים אישים מקומיים חשובים, בהם הסופר האמריקאי שהתגורר באיים רוברט דין פריסבי. בעיר יש מוזיאון קטן המשמש גם כספרייה (Cook Island Library & Museum), ובו דוגמאות לעבודות יד מקומיות ומוצגים שונים. לא רחוק ניצב המוזיאון הלאומי (National Museum). בכפר מטברה (Matavera) שבצפון-מזרח החוף ישנה כנסיית אבן אלמוג מלבבת מ-1853, אליה מתקבצים תושבי האזור למיסת יום ראשון. החופים ליד אברואה אינם כה מוצלחים לשחייה, ועל כן עדיף ללון באתרי הנופש שעל רצועות החוף הציוריות יותר.

בתי המלון וכפרי הנופש יוכלו לארגן עבורכם שפע סיורים בטבע, בין הרים ויערות גשם. אל תחמיצו את מפל וויגמור (Wigmore) הפופולרי שבנחל פפואה (Papua) בדרום האי. מסלול הליכה נעים או נסיעה ברכב שטח מובילים אל הבריכה אליה צונח המפל היפה, וניתן לשחות בה בינות לנוף המוריק. מסלול ההליכה המפורסם ביותר באי הוא חוצה ררוטונגה (Cross Island Track), כשלוש שעות הליכה מדרום לצפון. אפשר להתחבר אליו מהמפל, ולו רק כדי להגיע לנקודת השיא שלו – "המחט" (Rua Manga, המכונה The Needle). זוהי פסגה בגובה של 415 מטר מעל פני הים, ממנה נשקפים נופים נפלאים של האי. העלייה מעייפת ולעתים חלקלקה ורטובה, אך התצפית מפצה על המאמץ. חברה פופולרית המציעה סיורי טבע שונים וכן טרק מודרך במסלול החוצה את האי היא Pa`s Nature Tours, הקרויה על שם בעליה – טיפוס צבעוני עטור ראסטות בלונדיניות העונה לשם "פא".

במרכז החוף המערבי לרגלי הר השולחן ראמרו (Raemaru) שוכן הכפר ארורנגי (Arorangi), ובו כנסייה עתיקה מ-1849, בה קבור פאפאיהא, מביא בשורת הנצרות לאיי קוק. אפשר לטפס אל פסגת ההר במסלול מאומץ. כפר התרבות של איי קוק (Cook Islands` Cultural Village) שבארורנגי מציע תערוכות ופעילויות מעניינות בנושא חיי השבטים המאורים באיים. בצפון-מערב האי נמצא חוף בלק רוק (Black Rock) הפופולרי, שלידו מגרש גולף אהוב.

חופי רחצה ושיזוף נפלאים ובתוליים נמצאים באי בשפע, ובחלקם מוצעות שלל פעילויות ספורט כמו חתירה, שיט, שנורקלים וצלילה. השוניות והלגונה שמסביב לאי מזמנות אתרי צלילה לרוב, ואם אין בידכם רשיון צלילה תוכלו לעבור קורס באחת החברות המתמחות בכך, כמו Cook Island Divers, Dive Rarotonga, The Dive Centre Ltd ואחרות. פרט לצלילות הרגילות ניתן לצלול אל שרידי ספינות טרופות – יותר מעשרים כלי שיט צללו למצולות הים סביב חופי ררוטונגה, כאשר הפופולריות מביניהן לצלילות הן S.S. Maitai שטבעה בערב חג המולד 1916, והספינות Maritime Reffer ומטאורה (Mataora) שטובעו ב-1980 ו-1990 בהתאמה. בין יולי לאוקטובר יוצאים סיורי שיט לצפייה בלווייתנים השוחים דרומה ליד חופי האי.

אייטוטקי (Aitutaki)

טיסה קצרה תוביל אתכם כ-220 קילומטר צפונית לררוטונגה, אל המראה היפהפה של אטול בצורה כמעט משולשת נטוע בים הכחול. בתוכו מי טורקיז ותכלת ואיונים קטנטנים, ובחלקו הצפוני אי גדול אחד – אייטוטקי. אייטוטקי קטן משכנו הדרומי (שטחו כעשרים קילומטר רבוע בלבד) והוא שטוח יותר. לא תמצאו כאן את אותן פסגות גבוהות ויער סבוך, אך החופים והלגונה יפהפיים לנופש וספורט ימי. באייטוטקי מתגוררים כ-2,300 תושבים והוא האי השני המתוייר ביותר בין איי קוק אחרי ררוטונגה. המבקר הראשון מהמערב שהגיע אל האי היה לא אחר מקפטן בליי, שגילה את האי זמן קצר לפני פרוץ המרד המפורסם על ספינתו, הבאונטי.

הלגונה התכולה סביב היא יעד נפלא לצלילה בין להקות דגים ענקיות וצבעוניות. המים הרדודים מצוינים גם לחובבי השנורקלים וגלישת רוח. החופים היפים מפתים את הרוחצים להשתרע מול הים בבטלה גמורה. אל תגבילו את עצמכם לחופי האי הראשי בלבד, וצאו לשוט בסיור מאורגן או בקיאק אל האיים הקטנים המכונים מוטוס (Motus) או אל אתרי הצלילה של השונית החיצונית. אפשר לתפוס "מוניות ים", אותן סירות מהירות קטנות, ולהגיע בעזרתן לאי, ולבלות כמה שעות בשלווה עילאית במעין אי פרטי ושקט משלכם. המוטו הפופולרי ביותר לביקור הוא טפואאטאי (Tapuaetai), הידוע בשם הנוח יותר להגייה – One Foot Island. האי המיניאטורי פופולרי לשנורקלים ולבילוי על החוף היפהפה, ויש בו סניף דואר קטן שבו אפשר להשיג חותמת מקורית לדרכון. למעשה, המוטו כל כך מתאימים לדימוי של אי בודד, עד ששניים מהם שימשו כאתר הצילומים של הסדרה "הישרדות", וגם של תוכנית טלוויזיה בריטית דומה, Shipwrecked. בין אוקטובר לדצמבר ניתן לראות לווייתנים החולפים ליד אייטוטקי.

בחזרה לאי הראשי: באייטוטקי ישנן כמה כנסיות עתיקות יפות, בהן כדאי לבקר בשיא הפעילות, בימי ראשון בשבוע. שימו לב בעיקר לכנסיות בארוטנגה (Arutanga) שהינו היישוב המרכזי באי, בטאוטו (Tautu) ובווייפאה (Vaipae). לצד האתרים הנוצריים קיימים שרידים ארכיאולוגים לאתרים קדושים מהתקופה הפרה מיסיונרית, המכונים מאראהה (Marae). אם תרצו להזיז מעט את הרגליים, צאו לטיפוס קצר אל הנקודה הגבוהה באי, ממנה נשקף נוף מרהיב של הלגונה.

אטיו (Atiu)

כ-600 תושבים מתגוררים בחמשת הכפרים היחידים באטיו (לשעבר אנואמנו, Enuamanu, "אי החרקים והציפורים"), שהינו האי השלישי בגודלו בקבוצת האיים הדרומיים של איי קוק. צורתו ייחודית: מרכזו הוא סלע וולקני מוגבה המגיע לגובה מירבי של כשבעים מטר מעל פני הים, שסביבו טבעת מוגבהת של שונית אלמוגים מאובנת המכונה מקטאה (Makatea), שעובייה בין חמישים למאה מטרים. תהליכי ארוזיה בחלקה הפנימי של הטבעת יצרו רצועה של אדמה פורייה, המשמשת לגידול טארו, פפאיה, קוקוס, בננות ועוד, ובה גם אגם קטן בשם טה רוטו (Te Roto). במקטאה נוצרו גם מערות גיר מלאות נטיפים וזקיפים, המעניינות לביקור. החלק הוולקני של האי מכוסה בג'ונגל ירוק, המשמש כמקום מחייתם של בעלי כנף רבים. אטיו שוכן 187 קילומטר מצפון-מזרח לררוטונגה, מרחק טיסה בת כחמישים דקות.

בגלל טבעו הגיאוגרפי, אטיו אינו אי הנופש המצוי לרביצה ברצועות חוף זהובות אינסופיות. בטבעת המקטאה הסלעית הסוגרת על האי מסתתרים רק 28 קטעים של חופים חוליים בתוליים, שחלקם כמעט ואינם נגישים. אתרי נופש הומים על החוף לא תמצאו כאן, ולעתים קרובות יהיו החופים ריקים מאדם. החוף הטוב ביותר הוא טאונגרורו (Taungaroro). גם נושא הצלילה אינו מפותח באי.

ועם זאת, לא חסר מה לעשות בביקור באי. האטרקציה הראשית היא מערות הגיר הנחבאות בסלעי המקטאה. המפורסמת בהן היא מערת אנטאקיטאקי (Anataketake) בדרום-מזרח האי, אליה ניתן להגיע בסיורים מודרכים. טיול רגלי קצר בג'ונגל מוביל לפתח המערה, המעוטרת זקיפים ונטיפים נפלאים. המערה ידועה כמקום מגוריהן של ציפורי קופקה (Kopeka), מין אנדמי לאי זה. אלו ציפורים קטנות ומהירות המסוגלות לנווט את דרכן במערה באמצעות סונאר בדומה לעטלפים. במערה יש בריכת מים קטנה שבה אפשר לטבול ולהתרענן. מערות מעניינות נוספות הן מערות הקבורה רימראו (Rimarau) וטה אנא או רקה (Te Ana o Raka). מסלולי הליכה יפים עוברים בג'ונגלים המקומיים (המומלץ שבהם הוא מסלול ואי מומואירי, Vai Momoiri), וחובבי הצפרות ייהנו לחפש בתוך הסבך הירוק את ציפורי האי השונות. ניתן לקחת סיורים מודרכים בנושאי צפרות, טבע, מערות או אתרים ארכיאולוגיים. האדמות החקלאיות של אטיו משמשות בין השאר לגידול קפה מקומי, ואפשר לערוך סיור אל המטעים ומפעל הקפה ולעקוב אחר הקילוף והקלייה, כולל טעימות. בכפרים המקומיים מייצרים עבודות יד שונות, אך רובן מגיעות ישר לשוק בררוטונגה ולא נמכרות במקום. עם זאת, האמנות המפורסמת של איי קוק, הטיבאיבאי (Tivaevae, כיסויי מיטה רקומים בטלאים), מקבלת באטיו מקום של כבוד בסטודיו לאמנות הסיבים (Fibre Arts Studio) המצוין. צפרים נלהבים יכולים לנסות להגיע אל האי טקוטאה (Takutea), כעשרים קילומטר מצפון-מערב לאטיו, ובו שלל ציפורים, וכן שונית אלמוגים סמוכה ושבירות גלים מצוינות לגלישת גלים. 

אחת המסורות העתיקות באי היא הטומונו (Tumunu). הטומונו הם מקומות מפגש להחלפת דעות, לשיחה ולשירה הסגורים לגברים בלבד, ומלווים בשתיית בירה רבה. במקור המנהג היה לשתות קאווה – משקה הנפוץ בכל אזור הפסיפיק העשוי משורש מקומי. אך ציידי הלווייתנים שהגיעו לאזור המירו את הקאווה בבירה עשויה מתפוזים, שהוקעה על ידי המיסיונרים שהגיעו לאיים ועשו ככל יכולתם למגר את מנהגי הטומונו "השטניים". במשך שנים הוצאו טקסים אלו מחוץ לחוק, אולם כיום קיימים בג'ונגלים של אטיו שבעה טומונו, העורכים טקסי שתייה, מוזיקה וריקודים בזמנים שונים, והמבקרים באי מוזמנים לקחת בהם חלק.

כתבה: יעל רגב