מעגלי האבנים המסתוריים באנגליה ובאירלנד – מי בנה אותם, איך ולמה, והאם אלה שרידי פולחן קדום או סימון אתרי נחיתה לאורחים מן החלל החיצון? צוות "מסע אחר", משה גלעד ושמעון לב, יצאו לאנגליה ולאירלנד כדי לבדוק מקרוב (צילום: שמעון לב)
מעגלים ושורות אבנים פזורים ברחבי האיים הבריטיים. מעגלי האבנים מצויים גם במקומות אחרים בעולם, בעיקר בחצי הכדור הצפוני. יש אפילו אחד בארץ, אתר רוג'ום אל הירי, שנמצא ברמת הגולן (באיזור שמשמש שטח אש של צה"ל). אבל המעגלים נפוצים בעיקר באיים הבריטיים, באירלנד, בסקוטלנד, בוויילס ורבים בדרום מערב אנגליה.
לרוב מעגלי האבנים יש כמה תכונות משותפות. גילם פחות או יותר זהה: כ- 4,000 עד 5,000 שנים. רבים מהם מתוכננים תוך התחשבות בכיוון זריחת השמש ושקיעתה. ברבים מהם יש שער שפונה לעבר השמש ושקיעתה. ברבים מהם יש שער שפונה לעבר השמש הזורחת ביום הארוך ביותר בשנה.
אבל למעשה, מה שידוע על מעגלי האבנים מצומצם מאוד. אין בנמצא מידע ממשי על זהות הבונים, על אמונתם, על צורכיהם או רצונותיהם. חשוב מזה, איש אינו יודע לענות בביטחון על השאלה הבסיסית: מדוע נבנו מעגלי האבנים המסקרנים האלה? מדוע טרחו אנשים לסחוב אבנים כבדות, לעיתים למרחק עשרות קילומטרים, להציב אותן תקועות היטב באדמה, למדוד ולסדר באורח מדויק למדי את המרחקים ביניהן?
רבים מן החוקרים נוטים לכתוב בהקשר זה אמירות כלליות כמו "אתר פולחן". פולחן למי? איך? כל השאלות האלה נותרו עדיין ללא מענה. תיאוריות והשערות יש, כמובן, למכביר. אחדים רואים באתרי המעגלים מקום כינוס של בני שבטים קדמונים. אחרים רואים בהם בראש ובראשונה לוחות שנה ענקיים לחיזוי עונות השנה, ואולי אפילו לחיזוי תופעות שמימיות כמו ליקויי חמה ולבנה.
רבים מתארים פולחנים סוערים, שנערכו לאור הירח, ואחרים מתארים את המעגלים כגנרטורים מסתוריים של אנרגיות רבות עוצמה. כמה מבעלי התיאוריות רואים בהם מתקנים לסימון אתרי נחיתה מומלצים לאורחים מן החלל החיצון. ריבוי ההסברים מעיד על תופעה חשובה – מעגלי האבנים הופכים בשנים האחרונות למוקדי משיכה ועניין, ומרתקים קהל גדול של מבקרים. האם זה חלק מן הפופולריות של מכלול הנושאים המיסטיים? האם זו פשוט משיכה לתופעות חסרות הסבר? על עובדה אחת אין עוררין: למרות שרבים מהמעגלים מוכרים ומתועדים כבר מאות שנים, הם זכו לתשומת לב מועטה יחסית, עד השנים האחרונות.
את מעגלי האבנים בבריטניה אפשר לחלק בבירור לשתי קבוצות – סטונהנג' (STONEHENGE) ואוובורי (AVEBURY), מצד אחד, מול כל שאר המעגלים, שרובם נידחים, קטנים ולא מוכרים. שני הראשונים הם סיפור בפני עצמו: ממדיהם מרשימים יותר, והאבנים המרכיבות אותם גדולות יותר. הם יופיעו בכל רשימה של עשרת אתרי התיירות החשובים בבריטניה. המעגלים האחרים זוכים אמנם לקהל מבקרים, אבל קטן בהרבה, כשמספר המבקרים קשור למידת הנגישות של האתר.
רוב האתרים שבהם ממוקמים המעגלים מבודדים, ירוקים ובעיקר שקטים מאוד. האבנים הופכות את המקום מנוף ירוק וקצת סתמי לנקודה מדויקת שכדאי לבוא אליה, לשהות בה, להיפרד וללכת למקום אחר.
תגובות פייסבוק