יפו החדשה ישנה

הפוטנציאל התיירותי שטמון ביפו עצום. אייל ברטוב מביא צילומים מהעיר. יותם יעקבסון מציע טיול קצר ברחובותיה (צילום ועריכה: אייל ברטוב)

כתב: יותם יעקבסון

מגדל השעון נראה היום טוב מבעבר – אבניו נוקו, בחלונותיו הותקנו ויטראז'ים צבעוניים ובלילה הוא מואר בתאורה יפה. המגדל נבנה ב-1906, במקביל לבנייתם של כמה מגדלי שעון נוספים (בירושלים, בצפת, חיפה ועכו), לציון יובל לשלטונו של הסולטאן העות'מאני עבד אל-חמיד השני.

ממגדל השעון נמשיך בשדרות יפת דרומה ובפניה הראשונה נפנה שמאלה – אל עבר 'רציף העלייה השנייה'. בקיר שמימין לנו נזהה סביל יפה עם כתובות מסוגננות בערבית. בעבר היה זה מקור מים זורמים לשימושם של תושבי העיר והבאים בשעריה. הוא נבנה על ידי מחמוד אבו-נבוט, שליט יפו בסוף המאה ה-19, שנודע במפעלי הבנייה הרבים של בעיר אך גם באכזריותו (ומכאן שמו). אחד ממפעליו הגדולים הוא מסגד המחמודיה הסמוך, המשמש גם כיום כמסגד יום השישי של העיר. הכניסה אפשרית רק לאחר קבלת אישור, לא בזמן תפילה ועם לבוש צנוע בלבד.

רציף העלייה השנייה יוביל אותנו אל נמלה של יפו. דרך הנמל יוצאה בעבר תוצרת ההדרים שהאזור התפרסם בו, אולם שיט היה קיים כאן גם בימי הפלשתים ובתקופת המרד הגדול, כשבקרב ימי הטביעו הרומאים אוניות יהודיות רבות מול חופי העיר. בכניסה לנמל נבחין בסלע משונן הקרוי 'סלע אנדרומדה'. אגדה יוונית קדומה קושרת אליו סיפור אודות בת המלך שנקשרה אל הסלע כדי לשמש כקורבן למפלצת ים נוראית פן תחריב את העיר. ברגע האחרון צלל פרסאוס הגיבור ממרומים, ערף את ראשי המפלצת, ביתק את הכבלים בהם נקשרה אנדרומדה ולקח אותה עמו.

אם נתקדם מעט נוכל לראות את המגדלור של נמל יפו ובסמוך אליו מסגד קטן ובית שמעון הבורסקאי. לפי המסופר בברית החדשה, כאן התגורר פטרוס לאחר שהחיה את טביתא. כאן ראה את חזונו והחל לאכול מזון הנתפש לפי חוקי היהדות כטמא. מכאן גם יצא אל קיסריה ולראשונה הטיף תורתו לגויי (מעשי השליחים, פרקים ט-י). במובנים רבים אפשר לראות ביפו את נקודת התפנית של הנצרות הקדומה מחיק היהדות. אם נמשיך ונלך על שובר הגלים עצמו נזכה בתצפיות יפות על העיר. פתח קטן בגוש הבתים משמאל (צפון) למגדלור יוביל אותנו אל סמטת מזל סרטן וממנה אל סמטת המזלות המעפילה אל עבר ראש רכס הכורכר עליו בנויה העיר.