מסע למדגסקר, אי אקזוטי באוקיינוס ההודי, וצפייה בבעלי החיים הייחודיים שבו (צילום: דנדן בולוטין ולילך לוי)
לפני כ-165 מיליון שנה התנתקה מדגסקר מחופי אפריקה, והחלה בנדידה איטית מזרחה. עקב ניתוק זה מיבשת אפריקה, וגם בגלל מגוון תנאי השטח והאקלים, מיערות גשם טרופיים ועד לאזורים חצי מדבריים, התפתח באי מגוון עצום של בעלי חיים. 97% מבעלי החיים (לא כולל ציפורים) אנדמיים (יחודיים) למדגסקר. שני שליש ממיני הזיקיות בעולם, כ-135 מינים, נמצאים באי. ביניהם הזיקית הגדולה בעולם (60 ס"מ, Calumma parsonii) והזיקית הקטנה בעולם, שגודלה כגפרור (Calumma nasutus).
עיקר פרסומו של האי הגיע לו, ובצדק, בזכות הלמורים השייכים לסדרת הפרימטים הנמצאים רק במדגסקר. לפני כ-1500 שנה שרר באי גן עדן ביולוגי, אלא שאז הגיע האדם. ראשוני המתיישבים הגיעו כנראה מדרום מזרח אסיה (פולינזיה, מלזיה, אינדונזיה) ובשלב מאוחר יותר החלו להגיע אפריקאים. האירופאים הראשונים שהגיעו במאה ה-16 היו הפורטוגזים, ואחריהם הגיעו האנגלים והצרפתים.
גן העדן שמצאו המתיישבים הראשונים הפך לשדה קטל עבור בעלי החיים. מתוך 32 מיני למורים, הושמדו 15 המינים הגדולים, שהגדול ביניהם היה בגודל גורילה (המין הקטן ביותר, שהוא גם הפרימט הקטן בעולם- הלמור העכברי הננסי – נחשב כמין נכחד והתגלה שוב ב- 1992).
כמו כן הושמדו 6 מינים של עופות קרקע, בהם העוף הגדול בעולם, "עוף הפיל" (Aepyornis maximus), שהגיע למשקל של 450 ק"ג, שני מינים של צבי ענק, היפופוטם גמדי ועוד. במקביל להכחדה ולצייד הושמדו גם יותר מ- 75% מהיערות, אבל גם המעט שנשאר מצדיק ביקור באי. שפע של שמורות טבע בהן ניתן לפגוש ביצורים המיוחדים לאי ובכל אזור תצורות נוף ובעלי חיים שונים.
תגובות פייסבוק