טיפים והמלצות

אם תרצו להביא את ניחוחות יפו אליכם הביתה, מומלץ לעצור אצל אבנר ורמי ולקנות ממבחר הנקניקים, הסלטים הביתיים, החמוצים, העוגיות ושאר המתוקים. אבנר ורמי ישמחו לתת לכם טעימות קטנות שיעזרו לכם לבחור.
שעות פתיחה: א'-ה' 20:00-8:00, ו' 17:00-8:00

מאז 1936 אופים כאן בורקסים במילויים שונים. הבצק פריך ולא שמנוני מדי, ומילוי תפוחי האדמה והגבינה שטעמנו היה נהדר. אפשר לשבת על כסאות הפלסטיק על שדרות ירושלים, או לקחת לדרך.

ברחוב יפת 138 שוכנת הגלידריה הוותיקה והפופולרית שזכתה למעריצים רבים. תור של מבוגרים וילדים משתרך ליד הדוכן, והמוכרים מגישים את הגביעים הנכספים במיומנות ובאדיבות. הבאנו למקום מומחה גלידה אמיתי, כזה שבכל מסעדה מזמין לקינוח כדור גלידת וניל, והוא ליקק את האצבעות.

שני מסעדנים ידועים בתחומם התמזגו למסעדה אחת לפני מספר שנים. חינאוי, בעל הקצביה והמסעדה המפורסמת, איחד כוחות עם אבו נסאר המתמחה בדגים. המסעדה, שמשקיפה אל ימה של יפו, מציעה לסועדים את הנוסחה הידועה של מנה עיקרית הכוללת במחירה מגוון סלטים. מבחר הסלטים כאן קטן וצפוי, אך טעים. כדי לבחון את איחוד הכוחות בחרנו שיפודי פילה וכבש (70 ש"ח) ובס בגריל (80 ש"ח). חינאוי לא אכזב, הפילה היה רך ועסיסי והכבש היה שמן במידה הרצויה ושמר על טעמו הדומיננטי. גם בגזרת הדגים נרשמה הצלחה. הבס נצלה כהלכה אך תובל מעט יתר על המידה. באופן כללי האווירה במקום נעימה והאוכל טעים, אך יש מקום לשיפור רמת ניקיון הכלים וחלל המסעדה.
היא: מבחר הסלטים טעים אך קטן מידי. הוא: אפשרות טובה למתלבטים בין בשר לדגים. 

לא כשר
נכים: מדרגות בכניסה, שירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: 24:00-12:00

עם שם כזה, ציפינו להגיע לכוך אפלולי שנושק לגלים שאת שולחנותיו הרעועים גודשים יורדי ים המחליפים הרפתקאות. במקום זאת מצאנו עצמנו בליבו של אולם ענקי שאמנם צופה לים, אך כל קשר בינו לבין המינגווי מקרי בהחלט. המקום היה מלא ורעש עליז של משפחות קיבל את פנינו. לפני שהספקנו לברך את המלצר לשלום, כבר הוגשו לשולחננו כעשרה סוגי סלטים (הכלולים במחיר המנה העיקרית). אף אחד מהם לא היה מפתיע, אך כולם היו טריים וטעימים. אהבנו במיוחד את הפלאפל, הכרובית המטוגנת וסלט האבוקדו. למנה עיקרית טעמנו פילה דניס, לברק עשוי בגריל ומוסר מטוגן. שלושתם נעשו כהלכה, אם כי שניים מהם תובלו יתר על המידה כך שטעם הדג אבד מעט. סיימנו את הארוחה עם כוס הקפה מתבקשת, שתמוה שהחליטו להגיש אותו בכוסות חד פעמיות. גם מרגיז מעט שמחירי המנות לא מצוינים בתפריט, אם כי בסיום הארוחה נוכחנו שמדובר במחיר סביר: ארוחה לזוג הכוללת סלטים, קנקן לימונדה, שתי מנות עיקריות וקפה עלתה 140 ש"ח.
היא: מקום זול וטעים לשבת בו אחרי הים. הוא: צפוי אבל טעים. 

לא כשר
נכים: שירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: א'-שבת 1:00-11:00

אחת הבעיות של הורים לילדים קטנים היא איך מעסיקים את הילדים בזמן ארוחה במסעדה. בביסטרו נועה מצאו לנושא פתרון יצירתי. בימי שבת בבוקר מוזמנים הילדים לחדר נפרד שבו מתקיימת שעת סיפור ופעילות יצירתית. מכיוון שלנו עוד אין ילדים, החלטנו לספח לארוחה זוג חברים עם ילד. המסעדה ממוקמת במעין פסאז' מקורה בין שני בניינים יפואיים. השף ניר צוק ניסה להרעיף על המקום את אווירת שוק הפשפשים הסמוך – עציצים תלויים, חפצים ישנים ובכניסה בריכת דגים. האווירה נינוחה, אך לפעמים יש קצת תחושה של הזנחה כאילו העיצוב הופסק באמצע. 
המקום מציע מגוון ארוחות בוקר. "ארוחת בוקר יפואית" כללה חביתה, סלט ירקות ולבנה (39 ש"ח). טעמנו גם את ארוחת השקשוקה (38 ש"ח) ואת ארוחת הגרנולה והיוגורט (39 ש"ח). המנות היו טריות, אך לא טעימות יותר מארוחת בוקר סטנדרטית בכל בית קפה. ארוחת הדקדנס (50 ש"ח) נראתה כשינוי מרענן, והיתה אמורה לכלול סרדינים, סלמון מעושן, גבינת סנט מור וכוסית וודקה. הסרדינים שהובטחו בתפריט לא הגיעו לשולחננו, ובמקומם זכינו לקבל שרימפס ומולים מעושנים שהיו מצוינים. למרות הטעם הנהדר, התאכזבנו מהיעדרותם של הסרדינים, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות התעלומה לא נפתרה והסרדינים לא נמצאו.
שעת הסיפור בחדר הסמוך העסיקה את הילד למשך כחצי שעה טובה, אך מרגיז שלא ציינו בפנינו כשהזמנו מקום שהיא עולה כסף.
לקינוח הזמנו גביע קצפת עם שברי מרנג ופירות יער, וכן קרם ברולה עם הל ומרווה. שניהם היו מצוינים, ונתנו לנו מספיק אנרגיה לרדוף אחרי העולל ברחובות יפו העתיקה.
היא: אווירה נעימה אבל מבחינת העיצוב יש עוד לאן לשאוף. הוא: פרקטי לארוחת בוקר עם ילדים, השירות לא מספיק קשוב. 

לא כשר
נכים: יש נגישות, השירותים לא נגישים לכיסא גלגלים.
שעות פתיחה: א'-ה' מ-8:00 עד אחרון הלקוחות, ו' ושבת מ-8:30 עד אחרון הלקוחות
עסקיות: א'-ה' 16:00-12:00. רצוי להזמין מקום מראש