טיפים והמלצות

יד השמונה הוא יישוב קטן של יוצאי פינלנד, הנקרא על שם שמונה יהודים פינים שנרצחו בשואה. המלון הוא צריפים שוודיים ארוכים על צלע ההר, מחולקים לחדרים קטנים ומתוקים, בכל אחד טלוויזיה ומרפסת. מרוב המרפסות נשקף נוף, אבל אם זה חשוב, כדאי לוודא כשמזמינים. באולם האירועים שליד חדר האוכל נערכים אירועי תרבות, בעיקר קונצרטים, בימים שלישי ושישי. ביום שישי ברנץ' פתוח גם לקהל מבחוץ.
נגישות לנכים: נוחה למסעדה, בלתי אפשרית לחדרים.
כשרות: כשר עם תעודה.

על צלע ההר, מאחורי המלון הוותיק של שורש, נמצא "ירוק בהר" – ביתנים קטנים ויפים לנופש זוגי או משפחתי. בין הביתנים דשא וערוגות עשבי תה, ולכל בית רחבה קטנה עם ריהוט גן ומקום למנגל בחוץ, ובפנים שני חדרים (אחד לזוג ואחד סלון שיכול להפוך לחדר ילדים), מטבחון, טלוויזיה ונוף מהחלונות. החניה קרובה וכך גם בריכת השחייה (חצי אולימפית) והספא הקטן של המלון, העומדים גם לרשותם של אורחי הצימרים. הג'קוזי, הנמצא בחדר עם חלונות גדולים הפונים אל הנוף, נראה כבילוי מוצלח לליל חורף קר. נגישות לנכים: יש. כשרות: כשר עם תעודה.

אם לדרג לרגע, אז במקום הראשון, מעל כולם, נמצא רוז אוף קסטל. חמש דקות מירושלים, ארבעים דקות מתל אביב, והרחק מכל אלה, בעולם אחר, כאן ולא כאן. מקום ממש מרגש, שאליו באים רק עם מי שאוהבים – אהבה מהסוג הרומנטי ו/או הילדים. זהו בית של שתי קומות, מוקף עצים, שהוסב למלון קטנטן, ארבעה חדרים בלבד, סוכריות אחד-אחד. ארוחת הבוקר (מזנון חופשי) מוגשת בחדר האוכל הקטן שבחזית וכוללת בין השאר קפה פיני ועוגה ביתית. בעלי המלון הם קבוצת אנשים מפינלנד המטפחים את הבית עד לפרט האחרון (ספלי הקפה מתוקים). יש סאונה פינית לשימוש פרטי, לשימושם של אורחים מחדר אחד בלבד בכל פעם, ואפשר לקבל טלוויזיה לחדר אם מבקשים. לילדים מחכים המון צעצועים בחדר המשחקים שבקומה התחתונה ובבריכה לפעוטות בחצר, לצד בריכה פעוטה למבוגרים. בחצר אפשר גם לעשות מנגל.
נגישות לנכים: יש גישה נוחה רק לחדר אחד שיש לו כניסה נפרדת. (צילום: ברוך גיאן)

יוסי אופק הוא אושיה ירושלמית בתחום ההסעדה עוד מהסיקסטיז. באייטיז הוא נסע להודו עם משפחתו, ומאז הוא מחלק את חייו בין הודו לירושלים. במסעדת אלמורה אכלנו כמנה ראשונה ירקות בטיגון עמוק בליווי רטבים שונים (30 שקל); מנה עיקרית: כיסנים ממולאים באגוזים וירקות ברוטב צהוב סמיך מאגוזים, שקדים וסולת (38 שקל); למנה אחרונה יש סוגים שונים של קולפי (גלידה על בסיס חלב סויה). יש גם מנות בשריות הודיות ותפריט מסעדה רגיל למי שפוחד מאוכל הודי. במוצאי שבת מופיע דן בירון, גם הוא מאושיות ירושלים, עם האקורדיון. כדאי לבוא ביום שישי בצהריים או במוצאי שבת, אז המקום מלא באנשים והאוכל כולו טוב. באמצע השבוע, כשהיינו בודדים, חלק מהאוכל היה מצוין וחלק (הסלט והאורז) עייף.
נגישות לנכים: נוחה.
כשרות: כשר עם תעודה.

ליד המחסן שלו בקריית ענבים פתח מייק גנור, יצרן שמן זית, את כרם זיתים, חנות קטנה ומצוינת: קודם כל השמן שלו, בעיקר מזן סורי אבל גם קצת נבּלי, שאפשר וכדאי לטעום. חוץ מזה יש כלי אחסון מנירוסטה בצורת חביות קטנות עם ברז, צנצנות וכלים מועילים אחרים, וגם מעדנים כמו מלח משובח וסוגי חומץ בלסמי, ומתנות יפות כמו סבונים מכרתים ושמן זית מתובל בבקבוקים שקופים (יותר בשביל היופי, כי שמן זית שאוכלים צריך לשמור בכלי כהה). מותק של מקום.
נגישות לנכים: גישה נוחה.

יוסי אלעד הוא טבח ואופה מצטיין, שאחרי שנים במטבחי מסעדות נחשבות פתח באמצע פברואר השנה מאפייה וחנות משלו בשם "שק קמח". במקום נמכרים סוגי לחם שונים, כולם משֹאור, וממרחים שגם הם מעשה ידיו של אלעד (סוגי טפנד, מיני פסטו ועוד) וכן גבינות ממחלבות האזור, שמן זית ועוגות שאופות נשים מהסביבה. לגמרי שווה סטייה מכביש תל אביב-ירושלים. 
הגעה: מבשרת החדשה, בצד הצפוני (מהצומת שמאלה על הגשר, ושוב שמאלה ברמזור שאחרי הגשר).
שעות פתיחה: א'-ה' 17:00-7:00, יום ו' עד כניסת השבת.
נגישות לנכים: נוחה.

מסעדת נעורה היא מסעדה חדשה יחסית באבו גוש, מספטמבר 2004, שיש בה מקום ל-500 סועדים. שלט גדול ברחוב הראשי מראה את הדרך אל תוך הכפר, בעמק. גם כאן תפריט גדול של מסעדה מזרחית, אבל כדאי לקרוא היטב, כי יש דברים מעניינים. בין המשקאות: תמר הינדי, מיץ שקדים, סוס ועוד. את התבשילים המסורתיים (מקלובה, עוף ממולא, ירקות ממולאים) מכינה אמא זינב סלח. לילדים יש פינת משחקים ופינת חי. במשך השבוע די ריק, בשבת מתמלא לגמרי. 
שעות פתיחה: בכל יום מ-10:30 עד אחרון הסועדים.
נגישות לנכים: בכניסה יש שלוש מדרגות אבל עם מעט עזרה מאחד המלצרים אפשר לעבור אותן בקלות גם בכיסא גלגלים. במגרש החניה הגדול מסומנת חניית נכים.

מסעדת נאג'י נמצאת במרכז אבו גוש, אחרי שעוברים בין שני האבו שוקרים. חומוס טוב מאוד, סלט ירקות טרי-טרי, סינייה עם עגבניות או טחינה, וקבב מצטיין במיוחד. במנות הראשונות שימו לב לדלעת בטחינה, מעדן פלסטיני שמשום מה לא נפוץ כל כך במסעדות. הזיתים שהוגשו היו מהמסיק של השנה, עשויים לא עד הסוף, טעימים מאוד. שעות פתיחה: בכל יום 22:00-9:00. נגישות לנכים: יש.

אבו גוש זה לא רק חומוס ובטח לא רק אבו שוקרי מקורי כזה או אחר, ואוכל טוב לא בהכרח נמצא על הכביש הראשי. מסעדת בהא-דין נמצאת במרכז הכפר (יורדים מהכביש הראשי) ומציעה תבשילים מהמטבח הערבי. החומוס בסדר, אבל מעניינות יותר מנות כמו מסאחן (עוף צלוי בבצל וסומאק, מוגש על פיתה דקה), מקלובה, כבש בתנור ועוד. ויש מנה אחרונה מדהימה, "חלום לבן" שמה, עם מראה ומרקם דומים קצת לבוואריה אבל היא משהו מעולם אחר, לא מתוקה מדי, משגעת. שעות פתיחה: בכל יום 22:00-10:00.
נגישות לנכים: אפשר להגיע במכונית עד פתח המסעדה, ואחר כך צריך קצת עזרה. 
(צילום: ברוך גיאן)