שווייץ: אגם טון – עוד יותר ירוק

"מטרתנו היא להתקרב לטבע ועל כן נחלוץ נעליים", אומר מרקוס מצגר בטון החלטי וחיוך ענוג ומתחיל לפרום את שרוכי נעליו. אנחנו עומדים לרגלי גבעה תלולה, מכוסה בצפיפות בעשב ירוק בוהק ופריחה אלפינית צפופה, סמוך לכפר באטנברג (Beatenberg) השוכן גבוה מעל לעיר טון, בלב איזור האלפים הברניים שבמרכז שוויץ. מולנו נפרש נוף הפסגות המושלגות של השלישיה המיתולוגית – אייגר, מונך, יונגפראו, מהגבוהים בהרי האלפים (למעלה מ4,000 מ').

מצגר, רוקח, מומחה לצמחי מרפא אלפיניים ומדריך טיולי טבע, מוביל אותנו יחפים במעלה הגבעה ואחריה בשבילי יער סבוך של עצי מחט. העשב הרך המכסה את הגבעה נעים למגע כף הרגל. היעד הוא מכרה פחם ישן נטוש, שהפך לאתר תיירות קטן, וסיפורו מגולל את ההיסטוריה המקומית מהימים שבהם עדיין כרו כאן פחם והובילו אותו ממעמקי ההר אל הכפרים, לאורך מסלול תלול ומסובך. אבל המכרה הוא רק תירוץ. הטיפוס במעלה הגבעה והיער, מול נוף הפסגות עוצר הנשימה, הוא העיקר. מצגר מדלג במעלה השביל כעז הרים עליזה, מצביע, קוטף, ממולל ומציע לנו להריח, עלים, עשבים ופרחים קטנים. אלה טומנים בחובם שלל סגולות מרפא לכל צרה שלא תבוא: שלשול, עצירות, אנמיה, וחלקם גם מבטיחים חליטת תה ארומטי ומחזק. בכל שנה מניב האיזור הזה 50 טון של צמחים, שמהם מופק מגוון מוצרי טבע מקומיים, הפופולאריים שבהם – תבליני צ'ילי, פסטו ומלח עשבים אלפיניים, ומגוון של חליטות תה.

אפשר לרדת מנידרהורן ברכבל אל תחנת האמצע, אבל מומלץ לרדת ברגל

הטיול הנופי-חושני-וקצת הרפתקני הזה הוא אחד ממסלולי הטיול היפים והמגוונים ביותר שמציעים נכסי הטבע של מחוז אגם טון-הוגאנט, צפונית לאגם טון. האיזור, המשתרע בין הברניז אוברלנד ומחוז אמנטל, כולל את העיר טון שעל גדות אגם טון ונהר הארה; איזור קארסטי נרחב עם רשת מערות הנטיפים הגדולה באירופה; ויערות ומרחבי אחו עטופים בנוף פסגות אלפיני. בין כל אלה נמתחים 120 ק"מ של מסלולי טיול ושבילי הליכה בהרים ובעמקים, השופעים צמחים ופרחים, שמיזמי תיירות, חברות רכבלים, אתרי סקי, נדל"ניסטים וחוואים מקומיים, יצטרכו מעתה להתחשב בהם. אגם טון-הוגאנט הוא אחד מתשעה מחוזות בשוויץ, המועמדים להיות מוכרזים בקרוב כ"פארק טבע". בחודשי הסתיו והחורף הקרובים ייקראו תושביהם אל הקלפי להצביע בעד המהלך. המטרה היא ליצור בקהילות המקומיות שיתוף פעולה ומחוייבות לשימור נכסי הטבע והתרבות שלהן ולפיתוח אקולוגי בר קיימא. ההגדרה "פארק טבע" תחייב את הקהילה המקומית בין היתר בפיתוח תעשייתי וחקלאי רגיש לסביבה ובפיתוח תיירות אקולוגית בת קיימא. היא תזכה אותה בחיזוק כלכלת המחוז ובמיתוג, שישדרג את שיווק התוצרת החקלאית ויאפשר לחוואים למכור את תוצרתם תחת הלייבל של פארק טבע.

תפוח נגוס או גבינת אמנטל מחוררת
"התחלנו את המהלך לפני חמש שנים ולפני שנה זכינו במועמדות", אומר ריימונד בויטלר, מורה וגיאוגרף, שנמנה עם צוות פרוייקט הפארק של מחוז טון-הוגאנט, שמשתרע על פני 350 קמ"ר ועולה עד לגובה של 2,200 מ'. "אם נצליח להעביר את ההצבעה נוגדר החל מ-2011 כפארק טבע". אבל זה לא כל כך פשוט. "יש חקלאים שחוששים שהסכמה למהלך תטיל עליהם מגבלות שלא יאפשרו להם לגדל כל מה שהם רוצים", אומר בויטלר. "וישנה אפשרות שלא כולם יצביעו בעד. אם בשולי השטח שיוגדר כפארק יהיו מתנגדים, נסמן מחדש את הגבול ונוכל להחריג את שטחיהם משטח הפארק, כמו בתפוח נגוס. אך אם יתנגד חוואי ששדותיו נמצאים באמצע השטח – זה יצור מצב של שטח מחורר. 'תפוח נגוס' זה בסדר. 'גבינת אמנטל מחוררת' זו בעיה". אבל בסך הכל כולם אופטימיים. תיירי 2011 ככל הנראה כבר יבקרו ב-Nature Park Lake Thun-Hohgant, שבו יהיה על כל אתר סקי להגיש תכנית פיתוח של בנייה, הוספת מסלולי גלישה ופיזור שלג מלאכותי, שיקחו בחשבון את צמחי האחו של מצגר ואת היעלים, הנשרים, המרמיטות והלינקסים, תושבי האיזור. יהיה עליה גם להשתלב בצורה הרמונית בנוף על פי הקריטריונים של ה-(Federal Office for the Environment) FOEN. אם פרוייקט הפארק יעמוד בקריטריונים של השלטונות הפדרליים תוענק לו גם התווית של "פארק בעל חשיבות לאומית". כל זה יועיל לתיירות ולתיירים, בפרט לחובבי הטבע שבהם.

הליכה ביער, דהירה  בקורקינט ושיט באגם
איזור באטנברג, כפר הררי שקט בגובה של 1,153 מ' (בו גם נמצאת גם חנות צמחי המרפא, התה ותבלינים של מצגר), קרוב למדי אל מרכזי תיירות תוססים כמו אינטרלקן (נסיעה של 10 ק"מ בלבד), אבל מנותק מהם ואהוב במיוחד על חובבי טבע. הוא נקרא על שם באטוס, הקדוש הפטרון של הכפר, ומציע אתרי נופש למשפחות, ובעיקר מסלולי טיול בקיץ וסקי בחורף. אם בוחרים ללון באיזור אורבני, העיר טון היא נקודת יציאה מוצלחת ליום-טיול הזה, שכולל מגוון גדול של נופים ופעילות.

נסיעה קצרה באוטובוס הצהוב של ה"Post Bus", מול תחנת הרכבת של טון, מובילה אל תחנת הרכבל העולה אל Niderhorn, "הר הבית" של באטנברג, שגובהו 1,950 מ'. כדאי לעלות עד לפסגה אל נקודת התצפית האולטימטיבית על האלפים, שיש בה גם מסעדה. אפשר לרדת מנידרהורן ברכבל אל תחנת האמצע, Vorsass (פירוש השם: תחנת המרעה הראשונה של הפרות), הנמצאת בגובה של 1,580 מ', אבל מומלץ לרדת ברגל. הטיול ייארך כשעה עד שעה וחצי, תלוי בקצב שלכם. מול תחנת פורסאס מתגבהת הגבעה התלולה. לעולים עד סופה מצפה היער, שמבטיח טיול על פני קרקע ארוגה בשורשי עצים, סלעים מכוסים בטחב ואפלולית נעימה. הירידה אל הכניסה למכרה היא ירידה תלולה על פני שלבים מאולתרים בתוך הסלע, ובצידם חבל לאחוז בו. חוזרים אל תחנת Vorsass באותה דרך. משם אפשר לרדת חזרה ברכבל, אך מומלץ לחילופין לעלות על ה"דובדבן" של המסלול – הטרוטיבייק – קורקינט עם גלגלים מעובים ומעצורים, שבו תוכלו לשעוט בבטחה כל הדרך למטה עד באטנבוכט (Beatenbucht), דרך כפרים, שדות שופעים המכסים את המדרונות ופנורמת פסגות אלפינית יפהפייה ברקע. אפשר לבחור בדרך הקצרה, 6 ק"מ (כ-20 דקות), או בארוכה – 11 ק"מ.

אחרי נסיעה באוטובוס, עלייה ברכבל, הליכה ברגל וגלישה במורד בטרוטיבייק. הגיע תורה של הספינה. מבאטנבוכט אפשר לשוב לטון בשיט מענג שנמשך כשעה וחצי. זוהי אחת ההנאות שמציע כל אגם שוויצרי שמכבד את עצמו, ואגם טון הוא מהיפים שבהם.

טון וסביבתה
טון היא עיר נעימה המספקת כמה אתרים מעניינים שכדאי לבקר בהם. את העיר הקטנה, שיש בה רובע ימיבניימי יפה, חוצה נהר הארה, בשצף מי תכלת חיוורים שמעידים על טמפרטורה מקפיאה. זה לא מפריע לברבורים, לשחיינים בודדים ולחבורה של שייטי קייקים לשוט ולהיאבק בזרם. כל האחרים נהנים ממנו מהטיילת, מבתי הקפה והגשרונים, המעוטרים כמובן באדניות פרחים ססגוניות.

טירת טון – משנת 1191, מתנשאת מהרובע העתיק ומציגה נוף מרהיב של העיר והסביבה. באולמותיה שוכן המוזיאון ההיסטורי של טון. מוצגים בו פריטים מתקופות שונות, משריוני אבירים ושטיחי קיר מהמאות ה-14 וה-15 ועד בית בובות מהמאה ה-19. כמה רחובות-מדרגות עולים אל הטירה. אחד מהם, רחוב מדרגות מקורה, עולה מכיכר העירייה הישנה (Rathausplatz) עם בית העירייה הנאה מהמאה ה-16.

פארק שאדאו (Schadau Park) וטירת שאדאו – פארק אנגלי יפהפה על חופו הדרומי של הנהר. הטירה היא כיום מקום משכנו של "מוזיאון הגסטרונומיה השוויצרי" ושל מסעדת הגורמה היוקרתית "Arts" , שזכתה ל-14 נקודות במדריך Gault Millau.

הפנורמה של ווכר (Wocher-Panorama) – (גם היא בפארק שאדאו) ציור פנורמי ריאליסטי, העתיק מסוגו בעולם. הפנורמה, המתארת את החיים בטון, היא פרי מכחולו של מרקארד ווכר וצויירה בין 1809-1814.

עוד בסביבה:
מערות באטוס – מערכת מערות נטיפים הגדולה בשוויץ, שהיו ביתו של הנזיר באטוס, אחרי שעל פי האגדה הבריח משם את הדייר הקודם, הדרקון הנורא, שמרר את חיי המקומיים. חלק מהמערות מוארות ופתוחות למבקרים.