עם סיום מלחמת השחרור צה"ל היה צבא מותש ולא מאורגן. הרמטכ"ל משה דיין מחליט לשנות גישה ומקים עם אריק שרון את יחידה 101. יחידה קטנה בה כ-70 לוחמים שתשנה את התפיסה ההגנתית של צה"ל. היחידה פעלה בבגדי "אתא" (מפעל טקסטיל שייצר בגדים) ללא זיהוי צה"לי בביגוד ובכלי הנשק. היחידה פעלה בחוליות של 5 לוחמים כשהרעיון היה שעל חמישה קל יותר לשלוט מצד אחד, מצד שני במקרה של פציעה לחמישייה תהייה בעיה.
תנאי היציאה לפעולה הם כאלה: יציאה בצוות של חמישה לוחמים, המפקד הוא המוכשר מבין כולם בלי קשר לדרגתו, יציאה ללא מכשיר קשר (מכשיר כבד ולא יעיל בעליל).
יוצא שמפקד החוליה מוצא את עצמו מנותק מרגע יציאתו משער המחנה, אין באפשרותו לקבל סיוע, אין מסוקים. הדבר היחיד שיש זו תחבושת אישית לכל חייל. מפקד החוליה מתכנן באופן עצמאי, משנה תוכניות ומתאים למצבים חדשים ושונים בשטח. הוא אחראי לגורלו ולגורל החוליה.
הגישה שהנחיל אריק שרון הייתה: מבצעים את המשימה, אין סיפורים. לא ביצעת, אתה יוצא למחרת. ואם גם למחרת לא ביצעת קח את החפצים ולך הביתה. מעולם לא דיברו על נפגעים ולא על נפילה בשבי או כניעה. המשמעת המבצעית הייתה העיקר.
יחידה 101 פורקה לאחר כ-5 חודשים ומוזגה לגדוד 890 של הצנחנים. היחידה יצרה מהפכה משמעותית בצבא והנחילה ערכים חדשים שלא היו בצה"ל.
הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לסוריה הותירו את שאלת הגבולות לא סגורה עד הסוף וכל צד ניסה לנצל את העמימות בכדי לקחת לעצמו שטחים נוספים שהובילו לתקריות הירי הבלתי פוסקות ועל כל אלה התנהלו קרבות על מקורות המים. לאורך כל הזמן השקיעו שתי המדינות משאבים רבים בגיוס ובפיתוח אמצעי מודיעין. בין פעולות המודיעין המפורסמות של צה"ל בתקופה שבין מלחמת השחרור לששת הימים היו המרגל אלי כהן שנתפס ונתלה בכיכר המרכזית בדמשק. המרגל הדרוזי ממגדל שאמס יוסוף סאפדי שהצליח לחמוק מידי הסורים לארץ, וגר בגליל בהר מירון. חוליה שחדרה מסוריה ארבה לו ליד ביתו ורצחה אותו לנגד בני משפחתו.
מכשיר האזנה סודי
מקרה נוסף שעליו נספר במסלול טיול זה הוא מכשיר האזנה סודי ביותר שפותח בארץ והותקן על קווי הטלפון של הצבא הסורי ושידר לאנשי המודיעין שישבו בבונקר בקיבוץ דן.
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 פעלה סיירת הצנחנים בהחדרת מכשיר האזנה סודי ביותר לקווי הטלפון במוצבי הצבא הסורי בגולן. החוליה כלל 5 לוחמים שחלקם התחלף, אך שלושה היו קבועים במשימה:
- סמל מאיר יעקובי – מפקד החוליה
- ג'קי לינד – חבלן
- גדי קסטלניק – לוחם
בשלב מסוים הוחלט להעביר את המשך המשימה בטיפול במכשיר לסיירת גולני. את משימת החפיפה לקח על עצמו מפקד הסיירת סגן מאיר מוזס שאליו צירף חייל נוסף בשם צוריאנו.
הכוח נפגש לפנות ערב בקיבוץ דן – שלושה צנחנים ושני גולנצ'יקים. אחרי התארגנות על ביגוד וציוד ללא סימון צהלי עלו כולם למגדל המים בקיבוץ קיבלו תדריך מסודר מיעקובי ואף זיהו את ציר ההליכה. דגש נוסף היה על הסודיות המוחלטת. קיום המשימה היה ידוע למספר מצומצם מאוד של אנשים, והיה ברמת סודיות הכי גבוהה.
היציאה למשימה
ארוחת ערב בקיבוץ דן ובלילה חשוך וגשום יצאה החוליה לצעידה של כ-8 ק"מ עד לעמוד הטלפון.
חציית השדות ותחילת טיפוס בצמוד לגדרות מוצב תל עזזית ליד נבי יהודה, הליכה בתוך הוואדי עד לחציית ציר המוצבים הסורי ומשם נפתח הוואדי. הליכה מהירה מאוד עד להגעה לעמוד החלפת הסוללות וחזרה מהירה לקיבוץ דן. לחיצת ידיים של שני המפקדים, ויעקובי מברך "ברוך שפטרני" מעכשיו זה העסק שלך, והמשימה הועברה לגולני.
מאיר מוזס מפקד סיירת גולני הרגיש לא בטוח, וביקש סיבוב חפיפה נוסף עם הצנחנים.
בליל 8 בדצמבר 1954 בליל ירח מלא וקר יצאו חמשת הלוחמים. יעקובי, ג'קי וגדי מהצנחנים, מאיר מוזס ואורי אילן מגולני. תצפית ממגדל המים, תדריך של יעקובי ארוחת ערב ויוצאים לדרך להחלפת הסוללות.
צמוד לגדרות תל עזזית בתוך הוואדי הבוצי, מטפסים בשקט עד להגעה לציר המוצבים הסורי. חצייה מהירה ומעבר להליכה מהירה, עד להישמע הקריאה בערבית "מין הדא?". יעקובי פקד על הכוח לשכב ולא לזוז עד שהסורי ילך לו, אך הסורי התעקש וצעק שוב "מין הדא!". יעקובי שדיבר קצת ערבית אמר שהם ערבים, הסורי התעקש ואמר שאם אתם ערבים אז תבואו אלי, יעקובי מחזיר לו ואומר "אנא שאייש" שזה אומר סמל, מה שמאיר לא ידע ששאייש זה סמל בצבא הירדני לא הסורי. הסורי הבין שיש בעיה ונתן פקודה לפתוח באש שהייתה קטלנית במיוחד ויוצאת דופן בעוצמתה. כוח סורי רב מתקדם לעבר החוליה. יעקובי מחליף עוד מספר מילים עם הסורי ופוקד על החוליה להניח את הנשק ולהיכנע. "אצל הנבלות האלה זה יקח קצת זמן ואנחנו נתגבר", כך אמר יעקובי וניכנע.
הסורים התנפלו על החוליה והחלו לבעוט ולדקור אותם בכידונים עד שהגיע מפקדם בעט בחיילים הסורים וצרח עליהם שההוראה היא להביאם בחיים.
החוליה נלקחה למוצב הסורי בתל עזזיאת ומשם הועברו לדמשק לכלא אל מאזה. בדרך הספיקו לסגור סיפור כיסוי יעקובי רב"ט הוא המפקד והשאר טוראים. החקירות היו קשות מאוד ובלתי נסבלות והקשות. פייגה, אימו של אורי אילן היית חברת כנסת והייתה מקושרת לשלטון בברית המועצות. אלה הבטיחו שאם תבקש יוכלו לשחרר את בנה מהשבי. האם ביקשה לשחרר את כולם או אף אחד. בקשתה נדחתה. אורי אילן שלא רצה לגלות את הסוד הכמוס ביותר במדינה תלה את עצמו בצינוק לא לפני שהסתיר 9 פתקים בבגדיו שהמפורסם שבהם הוא "לא בגדתי התאבדתי". בהמשך החקירות הקשות סיפר מאיר מוזס על המכשיר. מאיר מוזס מספר: "באחת החקירות הוחלף המתורגמן וזה החדש דיבר בעברית של "הרחוב" ומאיר זיהה את המתורגמן שלפניו. מאיר שהיה אלוף הארץ בשחיית חזה התאמן בזמן שירותו בסיירת בבריכת בת גלים בחיפה ומתורגמן זה היה איש האחזקה של הבריכה והוא הכיר וראה אותו מגיע עם המדים לאימון שחיה. למאיר מוזס לא נותרה ברירה ובהתייעצות עם מאיר יעקובי החליטו לגלות את המכשיר לסורים. בליווי קציני האו"ם נסעו בג'יפ מלווים במודיעין הסורי לעמוד החשמל. יעקובי ניגש לעמוד חשמל בתאום עם מאיר מוזס הרים את המכשיר במודע, ללא נטרול חומר הנפץ שאמור להתפוצץ במצב זה. פתיל ההשהיה הופעל והמכשיר צמוד לליבו של יעקובי מחכה לפיצוץ שלא קרה. המוקש לא הופעל. המכשיר נפל לידי הסורים.
 אורי גולן (מקור: ויקיפדיה) |
החזרה לארץ וההשפלה
אחרי כשנה וחצי חזרו ארבעת השבויים בחילופי שבויים לארץ. בארץ נחקרו שוב בדלתיים סגורות ובחשאיות רבה וברמת השפלה גרועה מזו שנחקרו בסוריה. יעקובי נישפט, הורד לדרגת טוראי וסולק מהצבא. האשמה – מורך לב מול האויב (כניעה). מאיר מוזס, הורד לדרגת טוראי, האשמה בגידה ומסירת ידיעות לאויב. הוא חוייב לא להעלות את נושא המתורגמן בכלא ולא לדבר עם אף גורם בעניין. וכך עשה.
מאיר יעקובי חזר מושפל לקיבוצו בית אלפא ובמבצע סיני ב-1956 התנדב לשירות. הוא נהרג במעבר המיתלה בסיני, בהשאירו אחריו אישה הריונית. חודשיים לאחר מותו חנן הנשיא בן צבי את מאיר יעקובי ושמו טוהר לחלוטין. אף אחד לא ידע זאת, כולל אימו ואישתו. רק אחרי 5 שנים התגלה הסוד לאימו של יעקובי, מאיר מוזס לא ידע ולא עודכן.
מאיר מוזס המשיך להלך מושפל בין החיים עד שבשנת 2004 לאחר חזרתו של אלחנן טננבאום משבי חיזבאללה החליט מוזס לחקור את פרשת "מבצע צרצר" (כך כונתה המשימה).
בחקירותיו העלה שהחוליה עלתה על מארב סורי מתוכנן. כמו כן העלה את הסברה שבפיקוד צפון ידעו על המארב הסורי המתוכנן ולא עדכנו ושלחו אותם למשימה ביודעין.
מאיר מוזס זוכה ודרגותיו, סגן אלוף הוחזרו לו בטקס צבאי.
ג'קי לינד עזב את הארץ אחרי הפרשה.
גדי קסטליניק למד ערבית באוניברסיטה ונפטר ב-2016.
המכתב לבן גוריון מאימו של מאיר יעקובי
מסלול שביל אורי אילן
שביל אורי אילן הוא יוזמה של גיל ברנר (יזם גם את שביל אלי כהן). הוא נחנך ב-2016 ולאורכו מוצבות אנדרטאות בפיסולו של האמן יובל לופן מקיבוץ גינוסר. את שביל אורי אילן אפשר לעשות (חלקית) ברכב קל, אך עדיף בג'יפ ולהגיע לשלושת הנקודות.
נקודה מס' 1 – להכניס בווייז מצפה אורי אילן שאר יישוב. לרכב קל כדאי להחנות בחניה של נבי יהודה וללכת מעט ברגל. בנקודה זו ניתן לצפות על עמק החולה והרי הגליל וכמובן על החרמון והגולן. אפשר לראות את הוואדי בו הלכה החוליה. בנקודה זו יש מסבירון שנותן הסבר קצר על החוליה ועל אורי אילן. זוהי נקודה 1 בשביל.
אלה שהגיעו עם רכב קל ייסעו מסביב דרך הכביש לנקודה השלישית בה עמד עמוד הטלפון ומתחתיו הוסתר המכשיר. בווייז לרשום מצפה אורי אילן ציר הנפט.
אלה שהגיעו בג'יפ יעלו עם הדרך הלבנה לכיוון דרום עד למפגש עם סימון שבילים אדום שמעלה אתכם מזרחה כ-1 ק"מ, שם ממשיכים עם הסימון האדום צפונה עד לגדר עם השילוט "מוקשים היזהר". לפנות מזרחה כ-250 מטר לנקודת התפיסה של החוליה. כאן אפשר להבין יותר טוב את הסיטואציה והדילמה בה עמד יעקובי מפקד החוליה. זוהי נקודה 2 בשביל.
משם להכניס בווייז מצפה אורי אילן ציר הנפט ולהגיע לעמוד הטלפון בו הוסתר המכשיר. זוהי נקודה 3 בשביל.
השביל מקסים והנופים מרהיבים במיוחד בחורף ובאביב כשהרמה ירוקה ופורחת. מומלץ מאוד לעשות את הטיול עם הדרכה מקצועית, המשנה משמעותית את ההתרשמות מהשביל.
זהירות – מוקשים בשטח!
מפה אזור שביל אורי אילן עם סימון 3 הנקודות. באדיבות המרכז למיפוי ישראל ועמוד ענן
—————
יואב יעקובי – מדריך טיולי ג'יפים טיולים לכל המשפחה וטיול ויה פראטה במצוק מנרה
פרטים על טיולים עם יואב כאן
כתבות נוספות של יואב יעקובי