יום שלישי, תשע וחצי בערב. אנחנו הולכים במורד רחוב יפו, פונים שמאלה ונכנסים לשוק מחנה יהודה. אם חשבתם שאחרי שהסוחרים סוגרים את הבאסטות והקונים הלכו הביתה השוק עזוב ושומם – אין טעות גדולה מזאת. רחוב עץ חיים, בלב שוק מחנה יהודה, מואר ומלא חיים ושמחה כאילו אנחנו בעיצומה של חגיגה מיוחדת, אבל לא: זהו סתם יום של חול באמצע הקיץ הירושלמי. המוני אדם גודשים את השולחנות הקטנים לאורך סמטאות השוק, מוזיקה עליזה מתנגנת והאורות בוהקים. בקפה Rosters, בין דוכן חלווה לדוכן פיצוחים, סקסופוניסט, קלידנית, גיטריסט ומתופף מנגנים מקצבים לטיניים סוחפים. כמה זוגות רוקדים סמבה באמצע הרחוב, יושבי הקפה לא מפסיקים לזוז לקצב המוזיקה, מניעים מצד לצד את כוס הבירה שלהם – בירה שפירא, אלא מה. אנחנו בירושלים, אחרי הכל.
בבר שוקא, ברחוב האגוז, האלכוהול זורם כמים, בעיקר בירות מתוצרת הארץ. אבל אותנו מזמינים להעז יותר – ממעמקי הבר נשלף בקבוק של טובי 60, הלהיט העכשווי (המצאה חיפאית במקור), העשוי מג'ינג'ר, לימון, תבלינים ואלכוהול. את הטובי לא לוגמים, מסבירים לנו, התל אביביים הנבוכים – שותים אותו בשלוק אחד. אנחנו מסתכלים בחשש קל בנוזל הכתום בכוסיות השוט. הטעם, יש להודות, מצריך הסתגלות, וגם 40 אחוזי האלכוהול מסחררים את הראש בתוך שניות ספורות. לצד האלכוהול מתקיימים בשוקא ערבי דיון, מוזיקה ומסיבות רחוב.
כמה סמטאות משם, במתחם המכונה השוק הגרוזיני, אנחנו מציצים לתוך קזינו דה פריז, הבר הטרנדי של שאנן סטריט מהדג נחש ואלי מזרחי, בעל בית הקפה הראשון בשוק. בעבר פעל כאן מלון-מועדון ועל פי השמועות גם בית זונות, ששירת את חיילי המנדט הבריטי. היום לא נותר זכר לעבר האפלולי, ולצד בירות, יין וקוקטיילים, מגישים כריכים, פלטות בשרים ומנות צמחוניות. גם אם אתם לא אנשי לילה או בליינים מובהקים, אל תוותרו על סיור בשוק מחנה יהודה בשעות הערב. אחרי שהמוכרים מסיימים את העבודה וסוגרים את הבאסטות מתגלה עולם צבעוני ומעט הזוי: עשרות רבות של ציורי גרפיטי מכסים את התריסים המוגפים לאורך סמטאות השוק. תפגשו שם סצינות תנ"כיות, דמויות מפורסמות מההיסטוריה היהודית ומהוויה הישראלית (זאב ז'בוטינסקי חמור סבר לא רחוק מעדה יונת בפוזה שובבה עם לשון משורבבת) וגם דיוקנאות של אנשי שוק ותיקים.
טיול רגלי בירושלים
אנחנו יצאנו לטיול רגלי ממתחם התחנה הראשונה עד כיכר ספרא. בדרך עצרנו במתחם הכנסייה הסקוטית, שכולל בית הארחה ואת כנסיית סנט אנדרוז, והתפעלנו מהגנים המטופחים. אם תסתכלו היטב, תבחינו באחת הערוגות בשתי מצבות אבן קטנות – אלו קברים של שניים מכלבי המלך הסקוטי רוברט ברנס. משם המשכנו לכתף הינום, מתחם מרתק של מערות קבורה מתקופת בית ראשון החפורות למרגלות הכנסייה, מאחורי מרכז מורשת מנחם בגין. ביקרנו בטחנת הרוח ובמרכבה של מונטיפיורי בפתח משכנות שאננים, הצצנו בסמטאות היפות, שעציצים פורחים קשטו אותן בצבעי ורוד וסגול עז, חצינו את גן בלומפילד ועצרנו להצטלם ליד מזרקת האריות, שוטטנו בשדרת החנויות של ממילא וטיפסנו במעלה רחוב כורש עד כיכר ספרא.
כשהגענו לכיכר ספרא השמש כבר הנמיכה מאחורי ההרים ורוח נעימה ציננה את האוויר הלוהט של אוגוסט. ישבנו על מדרגה ונשמנו עמוק, נהנים מקרירות הערב המושלמת, שבאזור החוף לא נזכה לפגוש בה עוד זמן רב.
איפה אוכלים? את הארוחה שלנו פתחנו בסלט ירוק מרענן, סלט קפרזה, צלחת אנטיפסטי שהתרוקנה במהירות מפתיעה, ומנה של קישואים עם גבינת צאן קלויה. את המנות הראשונות ליוותה פוקצ'ה חמימה שנבצעה בידיים ונטבלה שוב ושוב בקערת שמן הזית והבלסמי. ידענו שאסור לנו לאכול את כל הפוקצ'ה, אבל לא הצלחנו להתאפק.
ההמשך היה מוצלח לא פחות, כשגולת הכותרת בסבב של המנות השניות היתה צלחת של פרוסות דג ים נא מונחות באלגנטיות בשלולית של שמן זית ומעליהן זרעי עגבנייה ופרוסות דקות של פלפל חריף. מצוינת היתה גם הפיצה בלנקה עם גבינות ריקוטה ומוצרלה על בצק דקיק-דקיק. צינורות פסטה ברוטב עגבניות פיקנטי וריזוטו עם כרישה וגבינת פקורינו גרמו לנו לשחרר חגורות כדי שיהיה מקום לקינוחים. ואיזה קינוחים! פאי לימון הכי לימוני שאכלתי מזה שנים וקרמו שוקולד מופלא גררו ויכוח קטן מה טעים יותר. כיוון שלא הגענו למסקנה חד משמעית, שתינו עוד קצת וייוניה-שרדונה קליל של גמלא וסיכמנו שנחזור בקרוב לטעום את מה שלא הספקנו הפעם.
אנה היא לא רק מסעדה מצוינת, היא גם עסק חברתי – במטבח מועסקים בני נוער במצבי סיכון, שרוכשים כאן כישורים מקצועיים אשר יעזרו להם בעתיד. וחוץ מכל הטוב הזה, נעים להפליא לשבת במרפסת היפה המשקיפה אל הגן. אחרי הארוחה או לפניה מומלץ לבקר בתערוכה בבית אנה טיכו. מבית אנה טיכו רדו לרחוב יפו, הסגור למכוניות ועל כן הפך למדרחוב (רק שימו לב לרכבת הקלה, הנוסעת במרכז הרחוב) – קילומטר וחצי ברגל, ואתם בשוק מחנה יהודה. ומה קורה כאן בלילות, אתם כבר יודעים.
בתמונה הפותחת: מטריות מעופפות בשמי ירושלים, חלק מאירועי פייסטה דה העירה | צילום: נעם פיינר |
