• עונה מומלצת: חורף, מיד לאחר הגשם. • התאמת המסלולים: לכל המשפחה. • קושי המסלולים: קל מאוד. השבוע נציע אלטרנטיבה קלה להתכרבלות הפשוטה תחת שמיכת פוך עם כוס שוקו חם ביום חורף קר. האלטרנטיבה היא חביתה, אך לא סתם חביתה, אלא חביתה רומנטית ומושקעת, כזו שתביא אל המטבח ניחוחות יער טחוב. לשם כך עלינו לצאת ולחפש פטריות. רבות נאמר אודות חומציות המחטים הנושרות מעצי האורן, המונעות מהצמחייה הטבעית להתפתח, אך נדמה שלאורניה המצויה, החיה בסימביוזה עם שורשי האורן, היא עושה רק טוב. זה הזמן לקחת מטריה וסלסלה, לצאת אל היערות וללקט את פטריות המאכל. האורניה המצויה נמנית על פטריות הכובע, המאופיינות בסוכך רחב הניצב על רגל אחת. גודלן נע בין סנטימטרים ספורים ועד 25 סנטימטר המפארים את המהודרות שבהן. צבען של האורניות חום ערמוני והן מעט ריריות למגע. סימן ההיכר העיקרי שלהן הוא דווקא חלקו התחתון של הכובע, שאינו נראה במבט ראשון; להבדיל מיתר פטריות הכובע בישראל שתחתיתן עשויה דפים-דפים, תחתית כובעה של האורניה עשויה כולה צינורות דקיקים צמודים זה לזה, הנראים דמוי ספוג צהבהב. האורניות מתחילות לצמוח מיד עם רדת הגשם ויכולות להימצא כבר למחרת היום. מי שמכיר אותן יודע שאין כאן חוקיות ברורה. יער גדוש פטריות יכול שנה לאחר מכן להיות עקר לחלוטין ולהיפך. טיפ קטן – האורניות, כמו כולנו, מעדיפות צעירים ולכן כדאי שנחפש אותן נשענות דווקא על שורשיהם של האורנים נמוכי הקומה. זכור לי כיצד לפני כמה שנים נטשתי יום לימודים ויצאתי בעקבות הגשם ללקט פטריות ולשובב בהן את נפש אוהביי. יום שלם הקדשתי לשם כך, אך רצה הגורל ואף לא אחת מצאתי. למחרת, באוניברסיטה העברית, ראיתי כיצד סטודנט פוחז חומק אל מתחת לאורן עצל בקמפוס ויוצא משם כששקית גדושה אורניות, מחשבת להתפקע בידו. זו הייתה אחת ההשפלות הגדולות ביותר שידעתי. ועוד המלצה קטנה, מתוך דאגה לשנים שיבואו. את הפטריות יש לקצור בסכין ולא לעקור. השארת קצה רגל הפטרייה בקרקע מבטיחה את דור ההמשך. אתרי פטריות מומלצים
נגבנטיעות בבארי
בין נאחביר, אתר בארי הישנה, לבין מכרות הגופרית ישנה חורשת אורנים צעירים שלא אחת משופעת פטריות. בעונה זו מציע המקום את פריחת הכלניות הראשונות.
הגעה: בשער קיבוץ בארי פונים ימינה אל דרך עפר המוליכה אל נאחביר, ממנה ניתן לראות את החורשה ולגלוש אליה. הערה: יש להימנע מחציית שדות החיטה. יער להב
יער להב, שבו שפע מסלולי אופניים. אם יורד יותר מדי גשם תמיד אפשר לבחור אל המוזיאון למורשת הבדואים ע"ש ג'ו אלון.
הגעה: בצומת דבירה פונים מהכביש לבאר שבע (מס' 40) ונוסעים לכיוון להב. לפני הקיבוץ נפנה ימינה בעקבות השילוט. יער יתיר
יער רחב ידיים ופחות מתוייר בקצה שדרת ההר המרכזית. הגעה: מצומת שוקת ממשיכים לכיוון ערד בכביש מס' 31. אחרי היישוב חורה פונים שמאלה בדרך מעט משובשת עד ליער עצמו. שפלהתל עזקה
פטריות משולבות במורשת. לפי המסורת, כאן נאספו פלישתים להילחם ביהודה ומכאן יצא גם גולית אל מותו. בניגוד לדוד, שלא הצליח להרים את החרב הכבדה, אנו נערוף בקלות את ראשן של הפטריות. הגעה: פונים מכביש מס' 1 במחלף שער הגיא דרומה בכביש מס' 38. חולפים על פני בית שמש וממשיכים ישר. אחרי מושב זכריה פונים ימינה לעבר גפן ותירוש, וכעבור חצי קילומטר נפנה שמאלה בדרך שמסומנת בירוק. אפשר לנסוע בה עד סופה, בסמוך למושב לי-און, ולנסות את מזלנו בינות לאורנים. אפשר גם להעפיל רגלית לתצפית מראש התל. יער בן שמן
קרוב למרכז, בסמיכות לכביש ירושלים-תל אביב. ביער פזורים מתקני שעשועים רבים של קק"ל ולא מעט חניונים. הגעה: מכביש מס' 1 פונים לכיוון כביש מס' 443 לעבר מודיעין. בקילומטרים הבאים תהיינה כניסות רבות ימינה אל חלקיו השונים של היער. מיני ישראל בלטרון תמיד יכול להוות אתר הימלטות מפני גשם. דרך בורמה
נצא בעקבות לוחמים בשביל קליפות הפטריות. בקלות רבה נסיר את קסדותיהן מעליהן ונשליכן קצוצות למחבת. הגעה: מכביש ירושלים תל אביב נפנה במחלף שער הגיא בכביש מס' 38 לעבר בית שמש. כעבור פחות מקילומטר (לפני הפנייה למסילת ציון) ישנה פנייה ימינה של דרך עפר שמסומנת באדום – זוהי דרך בורמה ולכל אורכה אורנים ואולי גם אורניות. הרי יהודהיער ירושלים
החצר האחורית של ירושלים – כר גידול פורה למושא השתוקקותנו. הגעה: לכל מי שאינו ירושלמי, ההגעה הפשוטה ביותר היא דרך מחלף מוצא תחתית. פונים ימינה ומיד שוב ימינה, לעבר מושב בית זית. בפנייה למושב ממשיכים ישר ותוך כמה פיתולים חדים בכביש נמצאים בלב היער. הר אדר
אם רוצים לשלב את קטיף הפטריות באקטואליה ולהשקיף על גדר ההפרדה, אפשר לנסוע לכאן ולסייר באזור. הגעה: נוסעים בכביש מס' 1 עד מחלף אבו ע'וש, פונים לכיוון הכפר וממשיכים עם השילוט להר אדר. ממזרח (מימין) לכביש, לפני היישוב יש כניסה ליער שעשוי להיות כר פורה לאורניות. כרמלצומת דמון
היתרון הגדול של יעד זה הוא סמיכותה של עוספיה – מה שתמיד מאפשר לנו להתנחם בחומוס עם כוס תה או קפה במידה ולא נמצא פטריות. הגעה: נוסעים צפונה בכביש החוף החדש עד למחלף עתלית, פונים ימינה עד הסוף, שמאלה ומיד ימינה – בכביש מס' 721 לעבר בית אורן. חולפים על פני הקיבוץ ונוסעים עד צומת טי. כאן או בכל מקום אחר בדרך שיש בו אורנים אפשר לחנות ולהתחיל בחיפושים. הגליליער ביריה
בסמוך לצפת, במדרונות שבהן גם רקפות רבות. כאן רבים הסיכויים למצוא את מבוקשנו כיוון שניתן להקדים לחיפוש השתטחות על קברי צדיקים. אצל נתן בן עוזיאל מתקבלות בעונה זו בקשות מיוחדות לזיווג הולם. הגעה: מצומת עין זיתים ממשיכים בכביש מס' 886 לכיוון דלתון וריחניה. כעבור קצת יותר מקילומטר נגיע לפניה ברורה אל היער ימינה – שביל שמסומן בשחור. יער חניתה
יתרונו של המקום הוא שבמידה ויורד גשם תמיד נוכל להתבצר במוזיאון 'חומה ומגדל' שבמקום. הגעה » מהעיירה שלומי מעפילים לעבר קיבוץ חניתה ועוצרים בכל מקום בו אפשר ומותר. לקריאה נוספת: הדרך אל הפטריות צילום תמונה פותחת: ויקיפדיה עברית, CC BY-SA 3.0 | 
דורית זהר הגיב:
האם יש כמה עונות לקטיף ? או שפעם אחת אחרי הגשם וזהו ?..